סימפטיה לצבועים לאוטיסטים ולבדואים – מלך הצבועים מאת אריה רוז'נסקי -הסיפור יוצא הדופן ביותר שזכה בפרס יציב לספרות ילדים

והפעם חזרה לספר היוצא דופן ביותר שזכה אי פעם בפרס יציב לספרות ילדים.

ספר שמציג בצורה סימפטית ביותר בעלי חיים שיש להם שם רע ביותר בדרך כלל הצבועים וקבוצה אתנית שלרוב יש לה שם רע בספרות העברית את הבדואים של הרי מואב בעבר הירדן כגיבורים.

פרס יציב היה פרס שאותו חילק שבועון הילדים "דבר לילדים " על שם עורכו הראשון יצחק יציב לסיפורי ילדים מצויינים במיוחד שגם פורסמו בכתב עת זה  במשך 27 שנים בין 1954 ל-1981.

הזוכים בדרך כלל נחשבים ליצירות כמעט ויותר מכמעט מופתיות בתחום ספרות הילדים העברית.

אחד הזוכים  הידועים היה "הוא ברח מהבית " של צביה בן שלום שפירסמתי  כבר את גירסת הקומיקס שלו בבלוג זה.

הקריטריונים למי שהיה זכאי לפרס השתנו במשך 27 השנים.

בעשור האחרון לחלוקתו רוב הזוכים היו סופרים שכתבו סיפורים על ימי ילדותם בתקופת המנדט בישוב כלשהו ארץ ישראל.

מבין כל הזוכים היה ספר יוצא דופן במיוחד של מחבר שכיום הוא נשכח ."מלך הצבועים" של אריה רוז'נסקי.

ידיעה ב"דבר" 22 באפריל 1977

"מלך הצבועים" הוא סיפור הרפתקאותיו של נער רועים בדווי מהרי מואב שבעבר הירדן  שנעשה שליטה של להקת צבועים  שאליה מצטרפים אף כמה נמרים (!)   והקים את "הממלכה המופלאה והמאושרת בתבל".

הנער שנחשב בשבטו ליוצא דופן, מוזר ואף מפגר  והוא מה שאנו מגדירים היום "אוטיסט" מתידד עם להקת  צבועים ומסתייע בה כנגד כנופיית שודדים מסוכנת ,ולבסוף מתאהב באישה בת השייך  והופך לידידו של מושל המחוז מטעם המלך הירדני.

אריה רוז'נסקי היה חקלאי וסופר עברי הוא נולד ב1908 במושבה עקרון ( מזכרת בתיה ) להוריו חלוצי העליה השנייה ..נעוריו עברו עליו בירושלים ,בה סיים את בית הספר התיכון.בתום לימודיו שב עם משפחתו לעקרון והיה רועה בקבוצת חולדה.הוא שימש כסופר עיתון "דואר היום " במושבות יהודה ותיאר בכתבותיו את החיי המושבות בימי מאבק והתפתחות.ב-1942 התנדב למשטרת הישובים העבריים.ב-1944 הצטרף עם גרעין של נוטרים למושב בצרון בו הקים משק חקלאי ,ריכז את פעולות התרבות במושב וכתב שירים ופזמונים מהווי הכפר.ב-1950 השתתף ביסוד המועצה המקומית באר –טוביה, היה סגן יושב ראש המועצה וריכז בה את תיקי החינוך והתרבות.את שנותיו האחרונות עשה בקיבוץ מסדה ליד בנו הצעיר ) .

מת במסדה ב-14 ל-12 1978  ונקבר בבצרון .

במקביל לכל אלו אריה רוז'נסקי הירבה לפרסם סיפורים בעיתוני הילדים לאורך השנים.  למעלה ממאה כאלה.

אוריאל אופק תיאר אותו כמי ש"יוצק רקע אותנטי לעלילות דמיוניות ספוגות קסם".

נימוקי ועדת הפרס   ( אוריאל אופק ,משה בן שאול ועורך "דבר לילדים " דויד פאייאנס) ציינו ש"סיפוריו של רוז'נסקי רווים ערכים אנושיים נעלים,אהבת הטבע ,הוקרת החרות והערכת המסירות ואומץ הלב .בסגנונו הקולח נמזגו ביד אמן בהירות עם רמה ספרותית ,שיש בה גיבוש וליטוש.הסופר הוותיק השכיל להפריד בין התיאורים הספרותיים שסגנונם ציורי ודרמטיי לבין שיחות המועגנות בלשוןם הדיבור של בני המזרח".

הספר היה יוצא דופן מכמה טעמים:

הוא התבסס על סיפור קצר שכבר פורסם ב"דבר לילדים " כמה שנים קודם לכן ב-1971 ב"דבר לילדים כרך "מא "ב-17 במאי 1971 חוברת 34

לאחר פרסומו היו למחבר  מחשבות שניות.הוא הבין שאפשר לעשות הרבה יותר  מהסיטואציה  הבסיסית של הילד הבדואי המתחבר עם צבועים  ( המזכירה במקצת את הסיטואציה הידועה של אנשי הג'ונגל  מוגלי של קיפלינג וטרזן   הגדלים אצל  ומתחברים עם בעלי חיים אבל אצל רוז'אנסקי היא שונה מאוד ) ,  והוא החליט להרחיב את הסיפור לספר שלם שגם הוא פורסם בהמשכים "בדבר לילדים " כעבור חמש שנים.

הסיפור  זכה בציון לשבח ב-1976 בזמן פרסומו בהמשכים בשבועון  בזמן שספר אחר "חבורת  מתושלח"  של  ישראל ויסלר הוא "פוצ'ו " ,סיפור  שפורסם בהמשכים  במקביל ל"מלך הצבועים "  זכה בפרס יציב עצמו.

שנה לאחר מכן ב-1977 לבוחרי הפרס  היו מחשבות שניות בעניינו וזיכו את "מלך הצבועים"  בפרס יציב.

דבר שמעולם לא קרה קודם לכן ומראה שלקח למבקרים זמן להסתגל לספר ולנושאיו יוצאי הדופן.וגם לא קרה לאחר מכן .( אמנם חלוקת הפרס היגיעה כמה שנים לאחר מכן ב-1981 לקיצה).

גיבורו היה נער בדואי ולא "צבר"  או ילד עולה חדש כמקובל.והדמויות בספר היו של ערבים מוסלמים שהוצגו בצורה סימפטית או אוביקטיבית דבר נדיר למדי.

העלילה התרחשה לא בתחומים שהם היום או בתקופת המנדט חלק ממדינת  ישראל אלא בעבר הירדן של המלך חוסיין שהמחבר רוז'נסקי ומשפחתו חיו בה בזמן המנדט.

ובעלי החיים שהם גיבורי הספר הצבועים הם בעלי חיים שיש להם שם רע מאוד בגלל היותם אוכלי נבלות  וכמעט אינם מופיעים בצורה חיובית בספרות ובתרבות הפופולארית  הכללית.

מי שצפה בסרט של חברת וולט דיסני "מלך האריות "  מ-1994 יודע שהם מופיעים שם בצורה שלילית ביותר.הצבועים שם הם יצורים מרושעים וזוועתיים ביותר שמסייעים לאריה הרע בסרט להרוג את האריה הטוב.

למשל בקטע הלא נעים הזה:

"מלך הצבועים " יצא לאור   כספר בהוצאת מסדה בשנת 1978  שנים לפני הסרט של וולט דיסני אבל הסרט הזה מעמיד כעת את הכותר של הספר בצורה אירונית שהמחבר  שנפטר זמן קצר לאחר פרסום הספר כמובן לא יכול היה להיות מודע לה.

הספר מציג את הצבועים המבוזים  בדרך כלל  בצורה סימפטית ביותר בסיפור על שותפות גורל בין נער רועים לבין חיית בר.

לדעתי המדובר באחת היצירות הגדולות של ספרות הילדים העברית ובוודאי אחת היצירות הגדולות  ואולי הגדולה ביותר בכלל העוסקות בקשר בין אדם ובעלי חיים .

כאן אני מביא את הסיפור המקורי שאותו כתב רוז'אנסקי שפורסם ב"דבר לילדים ב-1971.

ואני מביא   גם את הפרק הראשון של הגירסה המורחבת  המשולב בפרק של סיפור אחר זוכה בפרס "יציב " חבורת  מתושלח " של פוצ'ו .

ובסיום יש פרטים על המחבר הנשכח שכתב בנו יובל  רוז'נסקי ואת המאמרים על הזכיה בפרס של הספר.

ותחילה הגרסה המקורית הקצרה של הסיפור מדבר לילדים כרך מא  חוברת 34 מ-17 במאי 1971.

והנה הפרק הראשון של הגירסה המורחבת  מ"דבר לילדים כרך מו" ב-1976.

תחילה הודעת המערכת על הפרסום :

תיאור טקס חלוקת פרס יציב שבו "זכה "מלך הצבועים " רק בציון לשבח

תיאור הטקס  של חלוקת הפרס שנה לאחר מכן שבו "מלך הצבועים" זכה בפרס עצמו.

זמן קצר לאחר פירסום "מלך הצבועים " נפטר אריה רוז'נסקי .והנה הספד עליו של אוריאל אופק  ב"דבר לילדים".

עוד ספרים של אריה רוז'נסקי:

סיפורים לאיליק /  איייר מ.אריה   תל-אביב :   א' זלקוביץ,1971?

קובץ סיפורים  שהופיעו בכתבי עת לילדים  שכוללים סיפור על בן קיבוץ שהתיידד עם בעלי חיים והציל חייל פצוע.

פרש עם ראש :   סיפור /    תל-אביב :   אל"ף,   תשלט
‬כולל הקדמה ביוגרפית של בנו של המחבר שנפטר בעת הוצאת הספר.( ראו אותה למטה*.

מבוסס על חוויותיו של המחבר בצעירותו בעת שהתגורר בהרי מואב.הרפתקאותיהם של עלם עברי נועזס וסוס מהולל בין בדווים בהרי מואב.

"מבוא ביוגרפי על אריה רוז'נסקי שהופיע כהקדמה לספרו האחרון "פרש עם ראש".

תודתי לספרית בית אריאלה בתל אביב ולמכון "גנזים" בספריה שאודות להם היגעתי לחומרים אלו.

ראו גם

פרס יציב 

"הוא ברח מהבית " עוד סיפור קלאסי זוכה פרס יציב לספרות ילדים 

לא קל להיות צבוע ארץ ישראלי 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דנה ישראל (רוז'נסקי)   ביום ינואר 12, 2022 בשעה 4:19 pm

    תודה רבה. מעניין ומאוד מרגש לקרוא. אריה רוז'נסקי הוא סבי.

  • גדעון רוז'נסקי (רוזן)   ביום ינואר 12, 2022 בשעה 8:45 pm

    תודה רבה אלי, מרתק ומפורט. למדתי דברים שלא ידעתי על סבא שלי. יישר כוח

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: