כתב ההגנה של המתרגם אליעזר כרמי על מלחמת השוורים

המתרגם אליעזר כרמי מוקף בדמויות מסיפורים שתירגם של הסופר החביב עליו דיימון רניון. צייר מ.אריה.

מלחמות השוורים "הקורידה" הספורט הלאומי הספרדי הם כיום תחום שהולך ונהפך במהירות ללא לגיטימי .

הספורט שאליו באו פעם עשרות אלפי צופים נלהבים וסופרים מפורסמים כמו ארנסט המינגווי וג'ימס מיצ'נר כתבו עליו ותיארו אותו בהערצה נראה כיום בעיני מליונים כפגיעה בזוייה בבעלי חיים מסכנים.

נראה שלא רחוק היום שבו יאסר לחלוטין בדומה להקרבת קורבנות בעלי חיים ( תחום שכנראה מוצאו ממנו ) וכל מעריציו ותומכיו ירדפו עד חורמה כפי שצפוי שיהיה עם תומכי הקרבת בעלי החיים.

בישראל מעולם לא היה עניין רב בנושא זה והיהדות מתנגדת בתוקף למלחמת השוורים אבל צץ כאן תומך ואפולוגיסט אחד לקורידה, המתרגם אליעזר כרמי ,אולי גדול המתרגמים של ספרות פופולארית לעברית.

כרמי תירגם ספרים ידועים בנושא וכתב את הספר המקורי היחיד על מלחמת שוורים בעברית " מוות לכל קונה" .

אלא שזה הופיע במקום לא צפוי תחת שם בדוי בסדרת "איש הקראטה פטריק קים " ותיאר את מאמציו של הסוכן האמריקני לחסל את איש הקומנדו הנאצי לשעבר אוטו סקורצני ( ואיש "מוסד "בהווה אבל כרמי לא ידע את זה ) דרך חיבתו האמיתית בהחלט שכרמי נתקל בה במציאות כחובב אחר, למלחמות שוורים.

לפניכם במסמך מיוחד כתב ההגנה שחיבר אליעזר כרמי על מלחמות השוורים ,כתב הגנה יחיד במינו בשפה העברית שנראה שלעולם לא יהיה אחד נוסף כמוהו ככל שמלחמות השוורים הופכות ללא לגיטימיות.

ב-24 ביולי 2022 מלאו 31 שנים לפטירתו של המתרגם הידוע לעברית אליעזר כרמי אחד המתרגמים הגדולים ביותר ואולי הגדול ביותר בכלל של ספרות פופולארית לעברית.הוא התפרסם במיוחד בתרגומיו לכתבי הסופר האמריקני דיימון ראניון על הגנגסטרים של איזור הברודווי בניו יורק שעבורם יצר סלנג מיוחד במינו בעברית.

אז הנה רשימה עליו ורשימה משלו על תחום לא כל כך ידוע אבל מעניין ביותר בחייו וביצירתו : הקשר שלו ל"ספורט" מלחמות שוורים שהוא היה האפולוגיסט הראשי והיחיד שלו בעברית.

יש מעט מאוד חומר וספרים בעברית על הספורט הספרדי הלאומי מלחמת השוורים "הקורידה" .כנראה משום שהספורט הזה מעולם לא עורר איזה שהוא שמץ של עניין בישראל ובקרב יהודים למרות ניסיונות קצרי ימים שלא הצליחו ונתקלו מיד בהתנגדות ציבורית קשה ביותר ליצור קהל לספורט זה גם בישראל.

ציור ידוע של פרנסציסקו גויה על מלחמת שוורים
מלחמות שוורים בחצר מפוצלת .ציור של הצייר הספרדי המפורסם פרנציסקו גויה מהתקופה שבה מלחמת השוורים הייתה ספורט מכובד. היום הוא לא ועתידו לוטה בערפל.ויקיפדיה

כיום במאה ה-21 מלחמות השוורים שפעם היו פופולאריות ביותר ומושכות אליהן באופן קבוע אלפי ועשרות אלפי צופים זוכות כיום בעיקר לגינויים במדינות רבות מחוץ לספרד, ובמדינות רבות אסורה פעילות זו.

גם בספרד פעילות זו שנויה כיום במחלוקת, ונשמעים נגדה קולות רבים

י ארגונים לזכויות בעלי חיים מתנגדים בחריפות למלחמת שוורים, משום שלדעתם אין להפוך את הריגתה של חיה לבידור.

הכנסיה הנוצרית התנגדה בעבר ל""ספורט זה כי יש בו משום פגיעה באנשים המטדורים המשתתפים בו אבל טיעון זה מעורר כיום עיניין מועט ביותר שהרי אנשים אלו יודעים היטב מה הם עושים כשהם ניכנסים לזירה עם הפר .

הרוב המוחלט של המתנגדים כיום שמים דגש על הפגיעה בבעל החיים השור שנפצע ונקטל במהלך ה"קורידה" על לא עוול בכפו

ההלכה היהודית מתנגדת להשתתפות או צפייה במלחמות שוורים. כך למשל הרב עובדיה יוסף, אסר זאת מטעמים של אכזריות וצער בעלי חיים

בכל זאת למלחמת השוורים היה מעריץ גדול ונלהב אחד בישראל המתרגם אליעזר כרמי. מלחמת שוורים הייתה תחביבו הגדול לצד הסופר דיימון   ראניון

כרמי היה היה נוסע לספרד באופן קבוע לצפות במלחמות שוורים.

מ1962 ואילך הוא ואישתו היו עולים לרגל אחת לשנתיים לפמפלונה בספרד לחזות במלחמות פרים ."

במלחמת הפרים" הסביר "אני מזדהה בקלות עם המטאדור נער רועים מסכן שבקושי יודע לחתום את שמו שמכניסים לזירה של כמה מאות אנשים ופתאום הוא צריך להיות גיבור".

הוא כתב את הספר המקורי היחיד בעברית על מלחמת שוורים אם כי הוא לא הוצג ככזה אלא כמתורגם.

הספר המקורי היחיד בעברית על מלחמת השוורים הופיע במקום לא צפוי :

זה היה "מוות לכל קונה" רומן על הסוכן החשאי "פטריק קים" שהופיע תחת שם בדוי "ברט ויטפורד" .

'בספר זה פטריק קים יוצא לחסל סוחר נשק בספרד שהוא הנאצי איש הקומנדו הידוע אוטו סקורצני ( שלימים התגלה שהיה גם סוכן של "המוסד" הישראלי דבר שלא היה ידוע לאליעזר כרמי ) תחת שם אחר וכדי לעשות זאת עליו ללמוד את כל רזי מלחמת השוורים.שכן הנאצי לשעבר הוא מעריץ גדול של מלחמות שוורים ורק כך אפשר לחדור דרך מערכת הביטחון שלו.

בספר זה הוא הכניס את כל הידע הנרחב שלו בתחום.

סקורצני חי בספרד כסוחר נשק בינלאומי ואחד הדמויות הנערצות על הנאו נאצים ברחבי העולם.  ויש להניח שאכן היה חובב  גדול של מלחמות שוורים בפי שהדמות המבוססת עליו  מתוארת בספר.

אני משער שאליעזר כרמי נתקל באוטו סקורצני בספרד  באירוע של מלחמת שוורים אחד או יותר  מצא שהאיש הוא חובב אובססיבי של מלחמות שוורים כמוהו עצמו .כרמי ידע בדיוק מי ומה היה  והינו אוטו סקרצני ובהזדמנות זאת  ובהזדמנויות אחרות הירהר כיצד אפשר  יהיה לחסל את  הנאצי המפורסם.

בספר יוצא הדופן הזה  של כרמי שרובו מוקדש  בפרטי פרטים מדוייקים ביותר לנושא מלחמות השוורים הפושע הנאצי דמוי סקורצני  "אוטו פון הינקל "מחוסל בסיום הספר. אבל זה ממש אגבי ולא באמת חשוב לעלילה של מלחמות השוורים נשא שריתק ממש את כרמי.

האהבה של אליעזר כרמי לעולם מלחמות השוורים כמעט מצליחה להדביק את הקורא בספר זה לכמה שניות לפני שהוא סוגר את הספר והתיעוב שלו לעולם זה חוזר כתמיד.


הספר המקורי היחיד בעברית על נושא "מלחמות השוורים " שאותו כתב אליעזר כרמי בשם בדוי :"ברט ויטפורד.

לאחר מותו של כרמי ב-1993 פורסם תרגומו לספרו האחרון של החובב הגדול ביותר של מלחמת השוורים מבין סופרי הספרות העולמית,הסופר האמריקני זוכה פרס נובל לספרות ארנסט המינגווי ".

טקסט העטיפה האחורית של ספרו של המינגווי "קייץ מסוכן " על מלחמת השוורים כתוב בלשונו המיוחדת של אליעזר כרמי על מלחמת השוורים ואולי הטקסט האחרון בכלל שכתב.

וזהו עד כמה שידוע לי אחד מתרגומיו האחרונים של כרמי ואולי האחרון בכלל.

המינגווי התפרסם בעולם הספרות בראשונה הודות לספרו "זרח השמש"( 1926) הספר הידוע ביותר בספרות העולמית כולה על נושא מלחמות השוורים.

אחד מנושאיו המרכזיים הוא המפגש של צעירים וצעירות אמריקניים בשנות העשרים עם מלחמת השוורים.

ספר זה היה חביב מאוד על כרמי אבל לא הוא תרגם אותו לעברית.

"וזרח השמש" מאחר שנכתב בידי המינגווי זכה לכבוד העצום להיות מתורגם לעברית פעמיים למרות נושאו "מלחמת השוורים .

הספר הזה נעשה לגירסה קולנועית מפורסמת הסרט הידוע ביותר על מלחמת שוורים :

" הספר של המינגווי על מלחמת שוורים שכרמי כן תרגם "קייץ מסוכן " היה ספר עיתונאי לא בדיוני שכתב המינגווי בסביבות 1960 ופורסם תחילה ככתב ענק במגזין "לייף"

1960 הספר תיאר מסע בספרד ב-1959 בו עבר המינגווי החובב הבלתי נלאה של מלחמות שוורים עם 2 חברים לוחמי שוורים בין"מלחמות שוורים שונות בספרד בהן השתתפו ותיאר תיאור מפורט ביותר את המאבק בין שני לוחמי השוורים הידועים שליוו אותו שהיו גיסים

.

שנה לאחר כתיבת הספר תקע המינגווי לעצמו כדור בראש . ספרו האחרון פורסם רק שנים רבות לאחר מותו של המינגווי ב- 1985

כנראה גם בגלל התחושה של המוצאים לאור שלקהל הרחב אין יותר עניין במלחמות שוורים והוא פורסם לבסוף רק בגלל פרסומו של המינגווי.

אליעזר כרמי שש לתרגם אותו לעברית.

"לאחר מותו של כרמי ב-24 ביולי 1991 הוקדש לזכרו עוד ספר מתורגם נדיר בשפה העברית על מלחמת שוורים "נס בסביליה

Miracle in Seville (1995)

של ג'ימס מיצ'נר המעריץ הידוע האחר של מלחמות שוורים בספרות האמריקנית שתירגם עמוס אריכא (  רמת-גן : נירם, תשנ"ו 1996.)שהיכיר היטב את כרמי

ספר נוסף בעברית שעוסק בנושא מלחמת השוורים.התרגום לעברית של עמוס אריכא הוקדש לזכרו של אליעזר כרמי.

וזה פחות או יותר מה שיש על מלחמת שוורים בשפה העברית.

לא סביר שהמצב ישתנה בעתיד שכן ההתקפות כנגד מלחמת השוורים הניראית בעיני קהל גדל והולך כאלימות רצחנית וסדיסטית כנגד בעלי חיים אומללים בעולם כולו ובראש ובראשונה בספרד עצמה רק הולכות ומתחזקות מידי שנה בשנה.

סביר להניח שכבר בעתיד הקרוב מלחמת הפרים תיהפך מספורט של המונים כפי שהייתה עד סוף המאה העשרים עד בערך סוף חייהם של המינגווי של ג'ימס מיצ'נר ושל אליעזר כרמי למנהג ברברי ההולך ונעלם ונתקל בהתנגדות החברה והחוק וזוכה לבוז וסלידה בינלאומיי בדומה למשל להקרבת קרבנות בעלי חיים לטקסים דתיחים תחום נוסף שזוכה לשאט נפש בינלאומית וצפוי שבעתיד הקרוב תומכיו ירדפו עד חורמה.

הנה מאמר יחיד במינו במגזין "מוניטין" שאותו כתב כרמי ובו הסביר לראשונה ולאחרונה בפרטנות ובצורה המלאה ביותר את אהבתו למלחמת השוורים מאמר מהתקופה שבה היה אפלוגיסט אחד ויחיד במדינת ישראל למלחמת שוורים אליעזר כרמי.הוא היה האיש שאליו היו פונים כלי תקשורת כדי שיסביר למה מלחמות פרים זה טוב.

היום אין אף אחד כזה.

והנה הוא לקוראים שאינם מתעניינים ואינם מעוניינים במלחמת שוורים כדי להציג את נקודת המבט השנויה מאוד במחלוקת של אלה שמספרם כהולך ומתמעט שכן אוהבים את הקורידה "מלחמת הפרים " הספרדית"..

אפשר להגדיל את הדפים עם העכבר

אולא! מלחמת שברים וצלקות הופיע בגליון "מוניטין 127" מאפריל 1988



241
241
241
241
241
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום אוגוסט 22, 2022 בשעה 7:23 pm

    מה זה גינויים לנוי?

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: