דאשיאל האמט בלש פרטי אמיתי שהפך להיות סופר סיפורי בלשים מפורסם .ויקיפדיה
לפניכם אחד הסיפורים הבלשיים הקצרים הבודדים שפורסמו בעברית של כותב סיפורי הבלשים האמריקני המפורסם דאשיאל האמט מי שנחשב למייסד של ז'אנר סיפורי הבלשים ששימש כבסיס לסירטי "הפילם נוייר" של הוליווד . מה שהוא נכון רק חלקית ,אבל יש בו גרעין של אמת.
\דאשיאל האמט היה בלש פרטי אמיתי איש סניף סן פרנציסקו של סוכנות הבילוש האמריקנית "פינקרטון" שקיימת מאז המאה ה-19 וסימלה הוא עין כל רוא. וסמל זה הוא שנתן כינוי לבלשים בארה"ב של "עין פרטית " על שם הסמל של פינקרטון עם המשפט המפורסם "אנחנו לא ישנים " שהיה מוכר לכל.
סמל סוכנות הבלשים פינקרטון הבסיס לסוכנות הבלשים "היבשתית " בסיפוריו של דאשיאל האמט
על חייו של האמט כבלש שנתקל בפרשיה שכמו יצאה מהסיפורים שלו ( שאמנם כפי שהעיר האמט לימים לא היו מומצאים לחלוטין אלא התבססו בפרטים שונים על חייו של האמט וחיי אנשים שהכיר במציאות ) עשה הבמאי הגרמני וים וינדרס סרט קולנוע ידוע בשם "האמט " סרט זה הוא יצירה של תסריטאי והוא מומצא לא פחות מכל אחד מסיפורי הבלשים של גיבורו.ועם זאת.יש בו גרעין של אמת עובדתית לחיי האמט.
בשלב מסוים האמט עזב את הסוכנות והחל לכתוב סיפורים שאותם שלח למגזינים בפרוטה ובראשם "מגזין בשם "המסיכה השחורה" שבראש ובראשונה הודות לו הפך להיות מפורסם כמבצר סיפורי הבילוש האמריקניים.
סיפורי הבילוש האלו היו שונים מאלו של קונן דויל ואגתה כריסטי ( שהחלה לפרסם סיפורים שנתיים לפני האמט )בכך שלא תיארו פרשיות בילוש מסובכות שבלש מתוחכם פותר אותם בכוח הגיונו החריף,
אלה היו פרשיות בילוש כפי שהתרחשו בחיים האמיתיים בעיר האמריקנית והיו גדושים בסקס מרומז עד כמה שהתירה הצנזורה הקשוחה של התקופה ובאלימות בכלל לא מרומזת שעימה לא הייתה לצנזורה שום בעיה. הבלש בדרך כלל השתמש כלל לא בהגיונו אלא בעיקר באגרופיו ובכלי נשקו כדי לפתור אותם כפי שטען האמט היה במציאות.
דאשיאל האמט כימעט המציא את הז'אנר הבלשי האמריקני הזה. אבל רק כמעט ,משום שמעשה שטן , בדצמבר 1922 ,כמה חודשים בודדים לפני אוקטובר 1923 כשפירסם האמט את סיפורו הבלשי הראשון במגזין ה"המסיכה השחורה " שנחשב מאז למודל של הז'אנר הזה שלא היה קיים לפניו , הופיע שם סיפור של סופר נשכח לחלוטין ועלוב למדי שמוכר כיום רק למומחים לז'אנר בשם ג'ון קארול דאלי שבו הוצג בלש אלים המשתמש באגרופיו ואקדחו כדי לפתור תעלומה.והוא פירסם מאז עוד סיפורים רבים בז'אנר שהיו מצליחים מאוד לזמן מה אבל נשכחו לאחר מותו של דאלי.
דאשיאל האמט שממש אז כתב את סיפוריו הראשונים אולי קרא את הסיפור הזה של דאלי ואולי לא. זה לא ממש ברור ויש בכך חשיבות אבל כנראה במכוון הוא מעולם לא ענה על שאלה ספציפית בעניין.
גם אם קרא האמט את הסיפורים של דאלי ( והוא כנראה קרא אותם שכן קרא אז בקביעות את המגזין שבו דאלי פורסם ) ספק רב אם הושפע ממנו במיוחד.שכן סיפוריו הושפעו על התנסויותיו שלו כבלש בניגוד לסיפוריו של דאלי שהיו מומצאים והיו פשוט העברה של ז'אנר המערבון לעיר האמריקנית.
. אבל מכאן ואילך הוא יכול היה להיחשב רק כסופר השני של בלשים בסיגנון האמריקני ולא כממציא הבלעדי של הז'אנר כפי שיכול היה להיות אם היה מזדרז יותר בכתיבת ובמשלוח הסיפור הראשון שלו לכתב העת.
זה לא באמת משנה עוד ועוד סיפורים של האמט התפרסמו תחילה על בלש חסר שם " איש "הסוכנות היבשתית " שהיא שם בדוי לסוכנות פינקרטון ,שבבירור התבסס על האמט עצמו ועל עמיתיו מהסוכנות.
הסיפורים האלו זכו להצלחה ולפרסום בקרב קוראי המגזין שזיהו אותם "אותנטיים" בניגוד לסיפוריו הבדויים לחלוטין של דאלי והם נחשבים עד היום כקלאסיקות אמתיות של הסיפור הבלשי האמריקני .
על בלש חסר שם זה הוא כתב יותר סיפורים מכל דמות אחרת שיצר.
קובץ סיפורים על הבלש היבשתי של האמט עם עטיפה טיפוסית לתקופה.
הוא כתב שני רומנים ידועים הל הבלש חזר השם "קציר הדמים " שלימים שימש כמודל לסרט יוג'ימבו של אקירה קורסאווה ובעבור חופן דולארים של סרג'ו ליאונה בכיכובו של קלינט איסטווד שגיבורו הוא אקדוחן חסר שם ( סרט שאותו האשים קורסאווה לימים באופן לא מוצדק לחלוטין בפלגיאט בגלל סרט זה ) כפי שגיבורו של האמט היה בלש חסר שם על אדם אחד שמסכסך בין שתי כנופיות ששולטות בעיירה ומביא לנפילתן ולחיסולן.
גם האמט אגב לא המציא את הסיפור הזה. הוא התבסס על סיפור אמיתי שאירע ועליו כתב לא אחר מאשר מייסד הסוכנות שלו אלן פינקרטון שהוא זה שהשתלט על עיירה לאחר שהביא לחיסול שם של שתי כנופיות אבל לא לבדו אלא עם כמה מאנשיו ולו זכויות היוצרים שאינה שייכת לא להאמט לא לאקירה קורסאווה ולא לסרגיו ליאונה.
ספר נוסף ופופולארי מאוד על הבלש חסר השם היה "קללת בני דאין
" .
ולאחר מכן את רומן הבלשים האמריקני המפורסם והאהוב מכל "הנץ ממלטה" על הבלש שהפעם יש לו שם והוא איש סוכנות בילוש קטנה משל עצמו ולא של סוכנות בלשית המתפרשת על כל ארה"ב ,סאם ספייד.
ספר שהפך לבסיס לסרט הקלאסי הנצחי של ג'ון יוסטון " ביכובו של האמפרי בוגרט כסם ספייד"
האמט עצמו הוכר כסופר חשוב ומבריק של הז'אנר ושלח הספרות האמריקנית והפך לתסריטאי בהוליווד ומכיוון שנמאס לו הפסיק לכתוב סיפורי בלשים. סיפור הבלשים האחרון שלו "האיש הרזה "תיאר בלש אלכוהוליסט בדימוס שנשוי למיליונרית יפה והתבסס על חייו של האמט עצמו שאכן היה תסריטאי אלכוהוליסט ונשוי לליליאן הלמן מחזאית יפה.
הספר הזה שימש כבסיס לסדרת סרטים מצליחה על הבלש ואישתו אבל האמט לא כתב אותה הוא רק קיבל עליה כסף .
וחבל מאוד . אבל זאת הייתה החלטתו הוא שוב לא מצא עניין בסיפורי הבלש ,או בכתיבה בלל להוציא קומיקס שיצר על איש האף בי איי הסוכן החשאי איקס 9 שצייר עבורו אלכס ריימונד שבמקביל יצייר את סיפורי פלאש גורדון". הוא כתב את הקומיקס כמה חודשים ולאחר מכןם הפסיק לאחר שהסתכסך עם הסינדיקאט בעל הזכויות שלא היה מרוצה מהדרך שבה כתב את הסיפורים. ובכך סיים את שלב הכתיבה של סיפורי בלשים וכתיבה בכלל בחייו.
בהמשך הו5רא התפרסם רק כפעיל של השמאל בארה"ב ואף הועמד לחקירה על כך בפני וועדה של הסנאט האמריקני.
סיפוריו זכו להצלחה גם בעברית והם פורסמו בעברית זמן קצר לאחר הפרסום באנגלית
מהדורה עברית משנות השלושים או הארבעים ( החוברת אינה מתוארכת )של אחד הסיפורים המוקדמים של דאשיאל האמט על הבלש חסר השם משנות השלושים המתרגם והמו"ל הוא אנונימי אבל אולי אליעזר כרמי
הסיפור שלפניכם הוא השני שכתב ופירסם האמט בימי חייו והראשון שפירסם תחת שמו האמיתי סיפורו הקודם ועוד אחד שהופיע באותו גיליון נכתב תחת שם בדוי וכולם עסקו בבלש של "הסוכנות היבשתית " אבל מכאן ואילך האמט יפרסם אותם רק תחת שמו כשהבין את ערכם ועד כמה הקוראים אוהבים אותם.
הסיפור הופיע בתרגום עברי יחיד במגזין "מוניטין"בדצמבר 1990 שתוכלו לקרוא כאן.
בסיום תמצאו עיבוד של הסיפור לתסכית ואת רשימת ספריו וסיפוריון של האמט בעברית.
אפשדר להגדיל את העמודים עם העכבר
The Gatewood Caper
פורסם במקור תחת השם
Crooked Souls” from the October 15, 1923 issue of The Black Mask?
הסיפור הראשון שהופיע תחת שמו של האמט והשני שנכתב על הבלש חסר השם היבשתי שלו
תרגם לעברית אייל מגד
)
האזינו לסיפור כתסכית
סצינת הפתיחה של הסרט "האמט" על חייו כבלש של דאשיאל האמט:
ספרי יוצרו של "סוכן חשאי 09 " דשיאל האמט בעברית :
חוברות של סיפורי בלשים מאת האמט יצאו לאור בסדרת הבלש המרתק בהוצאת הצל כנראה בתרגום אליעזר כרמי בשנות החמישים.
הבלש המרתק מספר 11. : סיו ורעל הארסן .סיפור על הבלש הפרטי "האופ היבשתי " החוקר שריפת חווה מחבודדת על תושביה.
" מספר 15: סוד כתב החרטומים.
מספר 38. בגלל סיכת עניבה.
קציר הדמים ( במקור סדרה בהמשכים בכתב העת "המסכה השחורה " 1927-1928 כספר פברואר 1929 ).תרגום לעברית הוצאת ספריית מועדון הבולשת בראשית שנות השישים.
ספר שמכיל את האוסף המפליא ביותרשל טיפוסים נתעבים שיצר אי פעם מוחו
של סופר" (מתוך מאמר ביקורת בעיתונות האמריקאית, קלבלנד פליין דילר).
הבסיס לסרט הסמוראים היפני "יוג'ימבו " ולמערבון האיטלקי "בעבור חופן דולרים" ).
קללת בני דאין / ( סדרה בהמשכים במגזין "המסיכה השחורה " 1928-1929 כספר יולי 1929) עברית סוניה פלט מהדורת ידיעות אחרונות סדרת שין שין שין , הוצאת שוקן 1967.
הוצאה נוספת ירושלים : כתר, 1980.מופיע בתרגום סוניה פלץ
תקציר : בלש חוקר בנבכי משפחה מסובכת שבעורקיה זורם דם שחור, ומגיע אל כת דתית העוסקת בחקר הנסתר בנפש האדם. ספר מתח קשוח שלפיו הוסרט הסרט בשם זה בשנת 1971 עם ג'יימס קובורן.
הנץ ממלטה ( פברואר 1930)
תקציר : אבי אבות הבלש האפל וקלאסיקה של כל הזמנים. בסגנון לקוני ואלים, הבלש הפרטי. סם ספייד במרדף אחרי הפסל השחור "הנץ ממלטה" ורואה עצמו כמכשיר עצמאי לרדיפת הצדק, מונע על ידי אידאולוגיה שאינה כפופה לשום חוק.
מעטים הרומנים שהשפיעו על התפתחותו של ז’אנר ספרותי כמו שהשפיע ’הנץ ממלטה’ על הרומן הבלשי. מעטות הן הדמויות הספרותיות שנחרטו בזיכרון כמו דמותו של סאם ספייד, הבלש הקשוח שהופיע ברומן הזה לראשונה. מעטות החידות שסקרנו דורות של קוראים וקוראות כמו חידת ’הנץ ממלטה’. סאם ספייד, חוקר פרטי, מקבל על עצמו חקירה שידע שלא כדאי לו לקבל ומרגע שהחל בה הכול הולך ומסתבך. שותפו נרצח והמשטרה חושדת בו שהוא הרוצח, אורחים לא קרואים מופיעים בביתו ומאיימים על חייו וכולם מחפשים פסלון שחור בדמות ציפור ומוכנים לשלם הרבה מאוד תמורתו ואולי אפילו בחייהם. אבל מדוע הם משתוקקים להניח יד על הפסלון, והאם החיפוש אחריו ישתלם לבסוף?
עפ"י הספר נעשה אחד הסרטים הגדולים בתולדות הקולנוע. הבמאי ג'ון יוסטון, וצוות שחקנים מדהים. האמפרי בוגארט, מרי אסטור, סידני גרינסטריט ופיטר לורה. הסרט שיצא לאקרנים בשנת 1941 עיצב את ז'אנר הקולנוע האפל של שנות הארבעים.
תירגמה ב’ רחל (רחל ברק ) .ספרי שין שין שין ( שוקן ) 1967 יצא לאור גם בהוצאת כתר ב-1981.
תרגום שני אסף גברון הוצאת כתר 2013.
על המעטפת : תרגום חדש לקלאסיקת הבלשים האמריקאית.
מפתח הזכוכית / ( במקור כסדרה בהמשכים בכתב עת "המסכה השחורה" :1930, כספר אפריל 1931) עברית יהודה הראל ספרי מסתורין ; 15 תל אביב : מ' מזרחי, (1960).
מפתח הזכוכית הוא המפתח שבו יפתחו את הקלפיות בעיירה האמריקנית הנמצאת על סף בחירות. מפתח הזכוכית זה המפתח המפלגתי המזוהם, הקובע את כל התככים מאחורי הקלעים, של מלחמת הבחירות ומציג בפני הקורא את הצדדים החיוביים והשליליים של המדיניות האמריקנית הפנימית. מפתח הזכוכית זה המפתח לתעלומת רצח משולשת, על רקע הבחירות, על רקע התככים, ועל כרקע ניסיונה של כנופית גנגסטרים להשתלט על העיירה האמריקנית דרך הבחירות.מפתח הזכוכית הוא המפתח לליבה ולאהבתה של ז'נט הנרי החמודה, בתו של הסנטור, ואחותו של ההרוג מן הרחוב הסיני. עוד ספר גדול על חקירת שחיתות שילטונית בעיירה אמריקאית על רקע סידרת רציחותמסתוריות. הוסרט בשנת 1942 עם השחקן המיתולוגי אלן לד ובת זוגו הקבועה בסרטים אפלים, הקציצה הפטאלית וורוניקה לייק. מגדולי הסרטים של הפילם נואר.
האיש הרזה / ( במקור הופיע ב8 בינואר 1934 ) עברית ג.אחיקר ספרי כיס מעריב ; 26 [תל אביב] : מעריב לעם, (1960)
תרגום שני :הצנום .תרגם מאיר ויזלטייר סדרת ספרי מתח ופשע ספרי סימן קריאה תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תשל"ט, 1979.
הדמות המפורסמת ביותר בספרי האמט,בלש ואשתו, ביחד עם כלב מפענחים תעלומת רצח של מזכירה שגופתה נמצאה על ידי גרושתו של מעבידה. הסרט שנעשה עפ"י הספר כבר בשנת 1934 זכה ל – 5 המשכים עד סוף שנות הארבעים.
50 שנה מלאו ליציאתו לאקרנים של סרט הילדים הידוע "עזית של הצנחנים" על פי ספרו של מוטה גור על כלבה שמגינה על ביטחון ישראל .לציון זה הנה ב"יקום תרבות " סקירה על הספרים של הסדרה הידועה.
מה הקשר בין הסופר לאלכסנדר דיומא מחבר שלושת המוסקטרים ובין ספר קדום שאותו כתב השטן בכבודו ובעצמו לפני כמה מאות ישנים ?
על שאלה זאת מנסים לענות ספר מתח שנכתב בידי סופר ספרדי ידוע ארטורו פרס -רברטה
וסרט ידוע עוד יותר שנעשה על פיו שביים רומן פולנסקי ואני אעסוק כאן בשניהם .
אחת הסיבות שאני מתעניין בהם כל כך היא שהדמות המרכזית בספר הביבליופיל ובלש הספרים קורסו שאותו מגלם בסרט ג'וני דפ מזכירה קצת או או הרבה אותי .
"הביבליופיל ובלש הספרים קורסו בגילומו של ג'וני דפ בסרט "השער התשיעי
יש לי עניין עמוק בספרים שעברו צנזורה בשפה העברית ובמיוחד כאלו שהיו שנויים במחלוקת קשה .
ספרים שנראו בזמנם ( ויש שגם היום ) ככל כך מוזרים ונועזים ו"מסוכנים" עד שמחבריהם נרדפו בידי גופים שונים שניסו למנוע את הוצאת ספריהם.
ואם קם מישהו שדרש לשרפם הרי זה עוד מעלה את ערכם בהרבה.ואם עותקים של הספר נשרפו ממש הרי זה מעלה את ערכם עוד יותר בהתאם.
וככל שספר ומחברו נרדפו יותר ונשרפו יותר,הרי ערכם עולה בהתאם.
יש לי אוסף שלם של ספרים כאלו שיצאו לאור בעברית לאורך המאות. . אלו מחולקים בספרייתי לכמה מדורים שונים : .
יש את מדור ספרי הריגול והביטחון ספרים שעוסקים בפרשיות ביטחוניות שונות ועד כמה שידוע הצנזורה ניסתה לעצור את פרסומם בשלב זה או אחר ספרים שעוסקים ב"עסק ביש " ספריו של מיק אלדר, ספריו של איש המוסד לשעבר ויקטור אוסטרובסקי שמחברם נרדף עד חורמה בידי המוסד הישראלי שהודות לכך תרם רבות לחשבון הבנק של אותו מר אוסטרובסקי ואחרים. .
יש כמובן את מדור הספרות היפה שכולל "הייתי כלבתו הפרטית של הקולונל שולץ " שכל עותקיו הושמדו חוץ מזה שנמצא בידי ובידי עוד שלושה אספנים ידועים, וכל ספר אחר של ספרות יפה שידוע לי שנאסר אי פעם בידי צנזורה ישראלית מסיבה זאת או אחרת.
מדור זה כולל גם כמה וכמה מותחני ריגול שנאסרו בידי הצנזורה מאחר שכפי שהתברר למחברים המופתעים הם היו יותר מידי דומים לאירועים שהתרחשו במציאות בלי שהמחברים אף ידעו על כך ( או לפחות כך טען בפני אחד מהם ).אבל זה המדור הפחות מעניין מכולם.
ויש גם כמה מדורים אחרים. .
אני תמיד מחפש להרחיב את האוסף ואף שקלתי לפרסם רשימה של ספרים חסרים לי אבל זה עלול להקפיץ את מחירם ולכן אני נמנע ,אבל לדעתי יש לי את אחד האוספים הגדולים ביותר בתחום ..
יום אחד אני אשמח לבקר בגנזכים של הצנזורה הישראלית ולבדוק איזה ספרים היא אסרה שלא פורסמו מעולם ולשים גם עליהם יד.
ויש את מדור ספרי הכישוף הקבלה והמיסטיקה ,ספרים שבתאיים ופרנקיסטים שמחבריהם נרדפו עד חורמה בגללם,,למשל ספר "ואבוא היום אל העין" המיוחס לרב יונתן איבשיץ בעל התוכן הקבלי –פורנוגראפי-הומוסקסואלי קיצוני שרוב עותקיו נשרפו ושלא פחות מהרב יעקב עמדן קבע שהוא אחד הספרים הנתעבים ביותר שפורסמו בתולדות האנושות.
ולכן יש לי ענייןמיוחד בספר "מועדון דיומא או צילו של רישליה "( תרגם יורם מלצר הוצאת פראג 2000) ובסרט שנעשה על " פיו "השער התשיעי
מה הקשר שנכתב בין הסופר אלכסנדר דיומא מחבר שלושת המוסקטרים ובין ספר קדום שאותו כתב השטן בכבודו ובעצמו לפני כך וכך מאות שנים ?
זוהי השאלה שעימה מתמודד גיבור "מועדון דיומא "
.
הגיבור הנ"ל ששמו הוא קרסו הוא ביבליופיל וסוחר ספרים שמסעותיו בעקבות שני פריטים נדירים ביותר . אחד עותק ניר מאוד ויקר מאוד של "שלושת המוסקטרים " של דיומא ואחד של הספר בשם "הדלומלניקון " שנכתב בעצם ידי השטן כנראה במאה ה-16 ( ובברור מבוסס על ספר הכישוף של ה. פ. לאבקראפט "הנקרונומיקון " שבאמצעותו אפשר לזמן חייזרים מפלצתיים מיקומים אחרים) והודפס במאה ה-16 בליווי איורים מוזרים ביותר שכולם מוצגים בספר.
איורי הספר "הדלמוניקון" כפי שהם מוצגים בספר "מועדון דיומא " ובסרט "השער התשיעי "
,החיפוש מוביל את הגיבור אל המקומות המוזרים ביותר ואל האנשים המופלאים ביותר. אספני ספרי הרפתקאות מהמאה ה-19 ואספני ספרי מיסטיקה למינהם לרוב אלה הם אותם האנשים , מרדף שמביא אותו למפגש עם סיטואציות מצמררות ביותר ולבסוף עם השטן בכבודו ובעצמו. .
למי שהעלילה נראית מוכרת במקצת זה משום שזהו הבסיס לסרט ה"שער התשיעי " של פולנסקי. אלא שהעלילה אינה זהה . פולנסקי מחק , ובצדק רב מבחינתו את כל התת עלילה על אספני וחובבי דיומא שהיא כה חשובה לספר כדי להתרכז לחלוטין בחיפוש אחר ספרו של השטן. ואכן הסרט נעשה דרמתי ו"מותח" יותר כתוצאה .
אבל מאידך הוא איבד הרבה מהעושר הקיים בספר העושר בתיאור כל הטיפוסים המוזרים שכל אחד מהם הוא אנציקלופדיה מהלכת של הספרים האזוטריים ביותר שניתן להעלות על הדעת שרובם חברים במועדון חובבי ספריו של אלכסנדר דיומא ( האב לא הבן שגם הואהיה סופר אבל מעניין הרבה פחות )
.
המספר של הסיפור הוא מומחה ומעריץ של ספרות הרפתקאות של המאה ה-19 ) , שדומה שעם חלוף הזמן וההשתנות המוחלטת של הטעם הספרותי , והצטמצמות הקריאה בספרים בכלל נמחקה לחלוטין מהמודעות של אנשי סוף המאה ה-20 ( ושלקורא העברי, רוב הסופרים מסוג זה של סבפרי הרפתקאות היסטוריות מהמאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ששמותיהם מוזכרים בספר להוציא דיומא עצמו ועוד אחד או שניים כמו רפאל סבטיני , לא יהיו מוכרים כלל ) . אבל לא הסיפור מתאר בין השאר חבורת אנשים מעריצי דיומא כמו גם סופרים פולאריים אחרים ידועים פחות מזמנו שנפגשים במועדון מיוחד "מועדון דיומא " כדי לדון להיזכר בספרים האהובים עליהם כל כך גם " בימים אלה של בינוניות וחוסר כשרון…כשאיש אינו מעריך עילויים כמו שהעריכו אותם קוראי הרומאנים בהמשכים …שנהגו לשרוק לבוגדים ולהריע לאבירים הנועזים המושלמים…תרועות שלמרבה הצער כבר לא שומעים בשום מקום , כיום הן נחלתם הבלעדית של התמימים והילדים".מספרם של חברי מועדון זה הוא רב יותר ממה שניתן היה לחשוב והם כוללים את שמנה וסולתה של החברה האירופית. לא כל מעריצי הספרות הפופולארית הישנה הם כמסתבר ,תמימים וילדים….
לכל מי שבינכם שמחפש "פנטסיה קשה " של גודש של אירועים על טבעיים אני חושש לא צפויה הנאה רבה. אין בספר אירועים פנטסיים מרובים, הכל הוא מרומז בלבד , לפחות עד העמודים הסופיים שבהם הספר הופך לפנטסיה אמיתית . יותר משזהו ספר של פנטסיה זהו ספר על פנטסיה ויותר נכון פנטסיות מסוגים שונים , שבסופו של דבר כולן מיועדות להשגת מטרה אחת –השגת כוח , ועל האנשים שמוכנים לעשות הכל כדי לממש פנטסיות אלה בחייהם המשעממים , בין לחיות כמו גיבור, איש המאה ה-17 מספריו של דיומא ובין לעסוק בזימונו של השטן.
בעושר התרבותי והספרותי, ובהתיחסויות הספרותיות למגוון עצום של פריטים נידחים שרק יודעי ח"ן מעטים בעולם הספרות יזהו אותם, הספר מזכיר יותר מכל ספר של בורחס או אומברטו אקו מחבר שם הורד ו"המטוטלת של פוקו" ( ספר על אגודות חשאיות מוזרות שאני חושד שהיה לנגד עיניו של המחבר כשכתב ספר זה ולאמיתושל דבר הוא רומז בצורה ברורה ביותר "שבלשן מבולוניה ,הוא אקו הוא חבר בין חברי המועדון ).
המחבר מכניס את הקורא לעולם הזר והסגור של אספני הספרים והמיסטיקה , עולם שמתגלה כמוזר יותר ויותר ומסובך יותר ויותר מעמוד לעמוד , עד שהוא נעשה פנטסטי לא פחות מכל יצירה דמיונית של טולקין. ומעל לכל יש בספר אווירה של משחק אינטלקטואלי , בניסיון לפתור את החידה של שני הספרים שאולי קשורים ואולי לא , חידה שפתרונה יכול להביא ללא פחות לשיבתו של השטן אל כדור הארץ אם כי וכאן אני מגלה ספויילר , אין בכך כל צורך , השטן נמצא כל הזמן על כדור הארץ ).
את הספר הזה קראתי בשקיקה, לא רק בגלל העלילה כמו גם ובעיקר הדמויות. חוקרי , אספני ומחפשי הספרים המוזרים שמתעניינים גם במיסטיקה וגם בספרות ההרפתקאות בצורתה ביזרית והנידחת ביותר . ובהכירי את הזן הישראלי של הדמויות המתוארות אני יכול להעיד שהסופר הוא ריאליסטי לחלוטין בתיאורם, ( אם כי המציאות היא לרוב אף דמיונית יותר מכל מה שפרס –רברטה מתאר בספרו ) . .
יש לשבח את תרגומו של יורם מלצר שהוא אולי אחד האנשים הבודדים בארץ שמסוגל היה לעמוד היטב בתרגומו על כל הדקויות הספרותיות והתרבותיות שאליהם מתייחס המחבר.
כשסיימתי את "מועדון דיומא" חשתי לצד תחושת ההנאה הצרופה , גם קינאה בסופר. אילו אני הייתי מחבר רומן , מן הסתם זה היה משהו מסוג זה.
הסרט "השער התשיעי " הוא אחד הסרטים המעניינים והמשכנעים ביותר שנעשו על חוג סגור ומיוחד במינו , חוג חובבי המיסטיקה והמתעניינים בכישוף שחור על כל המשתמע מכך .
חלק מהעניין שיש בסרט נובע מהעובדה שהוא בוים בידי אדם שאולי יותר מכל אחד אחר בתחום הקולנוע העכשווי יודע היטב במה הדברים אמורים , הבמאי הפולני היהודי רומן פולנסקי
רומן פולנסקי, שבילדותו חווה את האימים של תקופת השואה, החל להתבלט כבמאי יוצא דופן בשנות השישים ובראש ובראשונה הודות לכמה סירטי אימה מסוגננים ויוצאי דופן שכמוהם לא נעשו בעבר. הראשון שבהם היה רתיעה מ-1965 סרט מתח קודר עם קטרין דנב על אישה צעירה שכתוצאה משיגעון רדיפה גובר והולך רוצחת את הגברים שנכנסים לדירתה . לאחר מכן ביים פולנסקי את קומדיית האימה " ריקוד הערפדים" ( או בשם אחר "סלח לי אתה נושך את צווארי " ) מ-1967 . סרט שהוא יוצא דופן בכך שהוא גם מצחיק וגם מפחיד על ציידי ערפדים (שאת אחד מהם מגלם פולנסקי עצמו ) שמגיעים לטירה של ערפדים בטרנסילבניה ושם נפגשים בחבורה שלמה של ערפדים רצחניים ובינהם בין השאר גם בתופעה בלתי ידועה עד כה , בערפד יהודי ! זה בניגוד לשאר הערפדים שהם נוצריים הוא חסין בפני סמל הצלב ומתחיל לצחוק כאשר ציידי הערפדים מנופפים אותו בפניו בניסיון לגרשו .הסרט מסתיים בכישלונם של ציידי הערפדים שבמקום להשמיד את היצורים השטניים רק גורמים להפצתם אל מעבר לטירה המבודדת שבה שכנו עד כה כאשר הדמות של צייד הערפדים שאותו מגלם פולנסקי הופך לערפד בעצמו וזאת מרצונו החופשי. זהו אחד הסרטים הראשונים שהסתיימו בניצחונם המוחלט והבלתי ניתן לספק של כוחות הרשע על כוחות הטוב .
אך סרטו המפורסם והמצליח ביותר היה ונשאר תינוקה של רוזמרי (1968) על פי רב מכר של הסופר היהודי האמריקני אירא לוין , ותיאר את סיפורה של אישה צעירה שאותה גילמה מיה פארו שמגלמת בהדרגה ששכניה ואפילו הפסיכיאטר שלהם כולם חברים בכת של עובדי השטן , ובהדרגה מגלה כי בעלה מכר את נשמתו לשטן וכי היא עצמה נועדה ללדת את בנו של השטן ! ואכן היא יולדת אותו לבסוף…
הסרט זכה להצלחה עצומה אין ספק שהוא אחד הסרטים הראליסטיים והמשכנעים ביותר שנעשו אי פעם על עולם הכישוף ועובדי השטן , ושבו עובדי השטן מתוארים בפעם הראשונה כאנשים רגילים כמו הצופים. הבלתי מציאותי נהפך בסרט זה למציאותי ולמשכנע כפי ששום סרט אימה לא הצליח לעשות קודם לכן. פולנסקי הראה בפעם הראשונה שכוחות השחור ונציגיהם אינם נמצאים בכפרים רחוקים בטרנסילבניה או בקברים במצרים , אלא כאן ועכשיו בלב העיר האמריקנית .
ואז שנה לאחר עשיית הסרט הזה , ב-1969 חדרה האימה ישירות לחייו של פולנסקי. כנופיה של עובדי שטן וכוחות השחור בראשותו של מניאק כריזמטי בשם צ'ארלס מאנסון , אדם שהאמין שיש לו כוחות כישופיים ( בדומה לאלה שיש לגיבור הספר "גר בארץ נוכריה " של סופר המדע הבדיוני רוברט היינליין , ספר שהשפיע מאוד על מנסון ) חדרו לביתו של פולנסקי בלוס אנג'לס בזמן שזה (למזלו ) לא היה שם. שם הם רצחו את אישתו של פולנסקי , השחקנית הצעירה והיפה שרון טייט שהייתה בחודש השמיני להריונה על ידי ריטוש בטנה במסגרת טקס פולחני אפל בדומה לאלה שאותם תיאר פולנסקי בסרטיו.
כלי התקשורת "חגגו" מהעניין . הם דיברו על הצד האפל באישיותו של פולנסקי ועל חיבתו למקברי . הוא סיפר על כך פעם :" עשו ממני שטן גמד ורשע ומופקר . העתונות באה ואמרה לי :" אלה הסרטים שעשית , אלה החיים שחיית , זה המוות שתמות , הוא מגיע לך. הם טענו שהרצח היה קשור למאגיה שחורה שכאילו עסקתי בה בסרטי ".
פולנסקי הואשם כעת ב"אחריות " למות אישתו כתוצאה מסרטיו . הוא החל לקבל מכתבים מסוטים בסגנון "היגיע לך שאשתך נרצחה זה הכל תוצאה של הסרטים שלך ". ו"סרטיך מעוותים כמו חייך".ספק אם יש בתולדות הקולנוע מקרה כזה שבו המציאות בדמות הכת המטורפת של מנסון חיקתה במכוון את הדמיון, סרטיו של פולנסקי .
פולנסקי מעולם לא התאושש מהפרשה עם כי המשיך ליצור יצירות מופת נוספות כמו "צ'ינה טאון (1974) סרט פשע אפל והדייר (1976) עוד סרט אימה קודר על אדם שהולך ומאבד את שפיותו.
ב=1978 נאלץ פולנסק לגלות מארה"ב לפריז לאחר שהואשם בקיום יחסי מין עם קטינה בארה"ב וכעת אינו יכול לחזור לשם יותר מחשש שיאסר ברגע שיניח את רגלו על אדמת ארה"ב .
וכעת בסרט השער התשיעי הוא חוזר לנושאיו הישנים של כישוף שחור ועבודת השטן . וכפי שפולנסקי עצמו הודה הוא בחר בסיפור שכן הוא " מתאים לעולם שלי . שטנים ערפדים ודומיהם מספקים יופי של סיפורים".
הסרט הוא עיבוד של רב מכר אירופי של הסופר ארטורו פרס-רוורטה מועדון דיומא שבו דנו למעלה .
הספר המקורי כזכור עוסק במרדף אחרי שני ספרים נדירים שונים אחד מהם הוא כתב יד של "שלושת המוסקיטרים " של אלכסנדר דיומא והשני הוא ספר שחובר בידי השטן בכבודו ובעצמו. ).
פולנסקי החליט למחוק מהסרט את העלילה המבוססת על כתב היד של דיומא שהיא חשובה מאוד בספר ומתרכז לחלוטין בחיפוש אחר הספר של השטן. כתוצאה הסרט שלו הוא ממוקד ומרתק הרבה יותר מהספר אם כי בו בזמן איבד גם הרבה מהעושר התרבותי הקיים בספר והשאלה המרכזית שבו האם יש או אין קשר בין שני הספרים?
ה"שער התשיעי " מספר על "בלש" ספרים בשם קורסו ( שאותו מגלם ג'והני דפ באחד מתפקידיו הטובים ביותר) , אדם שמקצועו הוא להשיג את הספרים הנדירים והקשים ביותר להשגה עבור כל המרבה במחיר ועבור אספנים שעיקר מטרתם בחיים היא להשיג ספרים שחסרים באוספיהם המוזרים.
אספן ספרים המתמחה בספרים העוסקים בדמותו של השטן ( שאותו מגלם פרנק לנג'לה , אדם שגילם בעברו את הערפד דרקולה ) שוכר אותו להשיג ספר שלפי השמועה נכתב בעבר הרחוק בידי השטן בכבודו ובעצמו לאחר הפלתו מהשמים ,ספר בשם השער התשיעי של ממלכת הצללים או הדלמוניקון והוא מתאר כיצד אפשר לזמן אותו אל הארץ . ספר זה נדפס בפעם האחרונה במאה ה-17 ומדפיסו הועלה כתוצאה על המוקד בידי האינקווזיציה. עד כמה שידוע יש בעולם שלושה עותקים בלבד של ספר זה ויתכן שאחד מהם או יותר ואולי כולם הם מזויפים
האספן רוצה שקורסו ימצא את שני העותקים האחרים שנמצאים באוספים פרטיים של אספנים גדולים אחרים כדי שיוכל להשוות אותם עם זה שברשותו ולגלות מי מהם הוא העותק האמיתי.
במהלך מסע החיפוש מגלה קורסו לתדהמתו שהוא נרדף בידי אנשים שונים שגם הם מחפשים את הספרים הנ"ל .ולכל מקום שהוא מגיע הוא משאיר מאחוריו שובל של מעשי רצח והרס של אנשים הקשורים בדרך זאת או אחרת לספרים . יותר ויותר מגיע קורסו הרציונליסט הספקן שבספר יש כוחות כישוף אמיתיים ושאיורים שונים שבו שחתומים בראשי התיבות ל.צ.פ ( לוציפר) אכן צוירו בידי השטן בכבודו ובעצמו .
במהלך המסע נרדף קורסו בידי אלמנתו הסקסית והאובססיבית של אספן ספרים שנחושה להניח את ידה על הספרים ומצד שני מגלה שיש לו מעין "מלאך שומר" בלונדינית יפיפייה ומסתורית שמגינה עליו מפני רודפיו והמתנכלים לו.הוא פוגש גם באריסטוקרטית זקנה מומחית לכישוף שמייצגת את הקסם האובססיבי שיש לעולם של האופל על הדמיון של האריסטוקרטיה בכל מקום.
בסוף המסע מגיע קורסו לאחוזה ששם עסוקה האריסטוקרטיה האירופית בטקס שטני שכולל גם אורגיה על פי הספר. ושם מופיע גם פטרונו האספן שהזמין את העותקים של הספר ושם את ידיו את ידיו על הספר. וכעת הוא פותח בטקס משלו לזימון השטן על פי הספר טקס שאינו מסתיים בהצלחה…
הסרט מראה על ידע עמוק בכל הקשור להיסטוריה האמיתית והדמיונית של הכישוף . כך שם הספר "הדלומולניקון" מתבסס על שם ספר דמיוני שהומצא בידי סופר האימה המפורסם ה. פ. לובקראפט "הנקרונומיקון " ספר שבאמצעותו אפשר לזמן לכדור הארץ יצורים חייזריים דמוניים ששלטו בכדור הארץ לפני מליוני שנים. חלק מהמתח שיש בסרט נובע מהמרדף אחר הציורים המיסטיים שמופיעים בספר שמצויירים בסגנון קלפי הטארוט של המאה ה-17 ציורים שמספקים את הרמזים כיצד אפשר לזמן את השטן , אך מכיוון שכמה מהם הם מזוייפים ( בידי מי? זה לא ברור ) , הזימון עלול להיות קטלני.
מעניינת הצורה שבה מוצגים חובבי הכישוף השחור ועבודת השטן שמוצגים בסרט . אלה אינם מכשפים סקרנים ונחושים כמו המכשפים מתקופת הדפסת הספר הדלומולניקון במאות ה-16 וה-17 , אנשים כמו פאוסט , פרצלסוס דוקטור ג'ון די ואגריפה . אנשים שהיו מוכנים לתת הכל כדי להשיג ידע נוסף והארה על משמעות החיים. נהפוך הוא: אלה הם אנשים קטנוניים ומוגבלים שכל עניינם הוא בהשגת כוח ותענוגות בעזרת השטן ותו לא. ומשום כך נסיונותיהם העלובים רק נתקלים בבוזו של השטן ובהשמדתם העצמית . אלה אנשים שאינם מנסים לחדש דבר וליצור דברים חדשים אלא מסתמכים לחלוטין על הידע של העבר , דבר שמוכיח את מוגבלותם לעומת מכשפי העבר. יש כאן אולי משום מסר על התדרדרות ההווה לעומת העבר של הרנסאנס.
בסרט יש מסר ברור מאוד ואירוני לגבי עובדי השטן והמאגיה השחורה למיניהם. אין כל צורך לזמן את השטן מעולמות רחוקים באמצעות ספר קדמון ולחשים מוזרים. שכן השטן נמצא כאן כל הזמן איתנו ובתוכנו הוא מוכן לגלות את עצמו רק למי שמתאים לכך , אבל האמת היא שהאדם בעצמו יכול למלא את תפקידו של השטן באותה ההצלחה כמו נסיך האופל.
מעניינת מאוד הדרך שבה מוצג השטן בסרט : השטן מתברר לבסוף היא אישה שנמשכת מאוד לגברים מסוגו של קורסו ומסוגלת לנצל אותם וגם מבחינה מינית , בתור האישה הדומיננטית האולטימטיבית.
לאמיתו של דבר זה לא בא כהפתעה מיוחדת לקורסו שמשער זאת ממש מההתחלה והסיום בסך הכל מאשר את כל מה שחשד כל הזמן.
ציור השטן ב"בספר "מועדון דיומא והסרט "השער התשיעי "
לסיכום זהו סרט מצויין המציג מנקודת מבט מיוחדת מאוד את הכתות של עובדי השטן וחובבי המגיה השחורה של ימינו. הוא אינו מגיע לרמה של הספר , נכו,ואטינו עושה כמעט בביליופילים שהם הנושא המעניין אותי באמת אבל זה בגלל שהקולנוע הוא מדיום שונה כל כך.
אני מהרהר : מה זה להיות חלק מאותו המון רוסי חסר פנים שהשליטים שלו משקרים לו בכל ואינו יודע דבר וכנראה מאמין שהשמש מסתובב סביב כדור הארץ?
לפני שישה חודשים הטלווזיה הרוסית התחילה להודיע שיש מבצע מיוחד באוקראינה שיקח כמה ימים לחיסול הנאצים והמנהיג החלשלוש זלנסקי שם והוא מתקדם כמובן בהצלחה .מראים תמונות של אוקראינים מוחים כפיים כשנכנס חייל עם דגל רוסיה ונעבור לתוכנית הריאליטי.
חולפים כמה שבועות. הטלויזיה הרוסית ממשיכה לדווח על הנצחונות הגדולים של המבצע המיוחד שכבש כבר את מחצית אוקראינה ומתקדם לכיבוש החצי השני בתוך כמה שבועות.
חולפים שני חודשים בטלויזיה מראים נצחונות גדולים של הצבא הרוסי במבצע המיוחד שמשום מה נמשך יותר מכמה ימים אבל אף אחד לא טורח להסביר את זה ובבושקה אוקראינית מוחה דמעה כשהיא רואה את דגל רוסיה ונעבור לתוכנית הריאליטי.
חולפים שלושה חודשים.יעקב ישה קדמי לשעבר בכיר ישראלי ברוסיה מופיע בטלויזיה ומודיע שהמבצע המיוחד נמשך כסדרו בהצלחה כמובן אבל ייתכן מאוד שיהפוך כבר בקרוב למלחמת עולם שלישית ואז תיאלץ רוסיה להשמיד את אנגליה עם פצצות גרעיניות אבל חוץ מזה הכל בסדר.
הקריינים מרגיעים "הכל בסדר אזרחי רוסיה המבצע המיוחד זוכה להצלחה כמצופה כבר כבשנו חצי ושליש מאוקראינה הכל נמשך כמתוכנן.נעבור לתוכנית "המיסטיקנית" על רוסיה זקנה שרואה את העתיד והעתיד הוא הצלחה גדולה לרוסיה שהשמידה את הנאצים האוקראינים ואת מנהיגם המפלצתי זלנסקי. "
חולפים ארבעה חודשים. ישה קדמי מרגיע : אזרחי רוסיה המבצע המיוחד מצליח כצפוי הנה כבר כבשנו כמה ערים במחוז דונסק וכור גרעיני אוקראיני בתוספת .ואם המבצע המיוחד חלילה יהפך למלחמת עולם שלישית נשמיד את ארצות הברית עם טילים גרעיניים מיוחדים.אין ממה לחשוש. סין הגדולה והחזקה לצידנו
.ונעבור לתוכנית "המיסטיקנית " שחוזה שרוסיה תיהפך לאימפריה פרובוסלאבית כמו שהייתה בימי הצארים עליה יגינו העמים המוסלמים.
חולפים חמישה חודשים.
הקריין מודיע: אזרחי רוסיה יש קצת בעיות עם המבצע המיוחד.כבשנו את רוב אוקראינה אבל הנאצים האוקראינים זוכים לעזרת נאט"ו ששולח אליהם לוחמים ונשק שכמובן מושמדים מייד. המנהיג הנאצי זלנסקי גאון שטני הוא נציג מזימה נאצית- יהודית אפלה ששולטת בעולם מזה מאות שנים ופוגעת במעמדה של רוסיה בעולם. הנאצים היהודים האלו מקריבים קורבנות אדם ועובדים את אלי החושך. אבל אין מה לחשוש. בעזרת סין שלה אנו מסייעים כנגד נאט"ו ובעזרת צפון קוריאה ידידתנו נביס את כוחות הרשע ונקים מחדש אימפריה צארית עולמית שבה כל בני האדם יחיו באחוה תחת הדת הנוצרית הפרובוסלאבית.
וחוץ מזה אזרחי רוסיה הכל ממש טוב ומזג האוויר טוב ונעבור לתוכנית הריאליטי.
לקראת הרביעי באוגוסט יום פטירתו של עמוס קינן אחד מגדולי הסטיריקנים של ישראל ב-2009 הנה רשימה על כמה סיפורים מאוד לא ידועים שלו. אולי הפחות ידועים מכולם. סיפוריו על טרזן איש הג'ונגל " שנכתבו עבור הוצאת "הקרנף" ( דפוס מל"ן ) תחת השם הבדוי "יובב" בזמן שקינן היה תחת חקירה כחשוד במעשה טרור והתנקשות בשר ונערכו בידי המשורר והמתרגם הידוע אהרון אמיר.
וגם מסיפורים אלו אפשר ללמוד משהו על השקפותיו הפוליטיות של עמוס קינן.
מצורף בנספח רשימת הסיפורים האלו שנכתבו בידי עמוס קינן .
עטיפת המהדורה הכרוכה של חוברות עמוס קינן על טרזן בהוצאת "קרנף". במהדורה הכרוכה הזאת לא הופיעו העטיפות הספציפיות של כל חוברת
"כל בתי הסוהר של קניה מלאים טרוריסטים עד אפס מקום "אמר סיר רוברט האו "אין לנו אפשרות לבנות בתי סוהר נוספים .אנחנו רוצים למצוא הסדר לבעיה .דעת הקהל בעולם מתקוממת נגדנו .עלינו לחפש דרכים חדשות .מובן מאליו שלא נפקיר את המתישבים .אנו נשלח תגבורת צבא לכל האיזורים הסובלים מהטרור ונבטיח את שלומם ובטחונם של המתישבים .כל ההתקפות תיהדפנה בכוח .אנו נפציץ את ריכוזיהם של הטרוריסטים ביערות ונבטיח שקט למדינה.אולם מה יהיה אחר כך ?זכרו את ארץ ישראל !
( ,טרזן והמאו מאו מאת "יובב" הוא עמוס קינן )
עמוס קינו הוא "יובב" מחבר סיפורי טרזן בהוצאת "קרנף" בשנות החמישים
עמוס קינן הוא "יובב"
עמוס קינן התבלט לאורך השנים כאחד מהסופרים הישראליים המוכרים ביותר גם בזכות שפתו העברית המיוחדת במינה שהתפרסמה ביופיה. המסאי אסף עינברי אמר עליו פעם" אפשר להצביע על רבים רבים מבעלי הטורים ומן הסופרים של תקופתנו כעל כתבנים "שיצאו "כדבריו של דוסטויבסקי בהקשר אחר "מבין קפלי האדרת של קינן ".
הוא אמנם לא נחשב מעולם לסופר ישראלי "מרכזי " אלא יותר כעיתונאי מוכשר מאוד וובעיקר כאחד הסטיריקנים המוכשרים ביותר בתקשורת הישראלית ( ואולי המוכשר מכולם ) אבל הוא התבלט מאוד דווקא בז'אנרים הצדדיים כביכול ובראשם ספרות המדע הבדיוני .
בראשית הקריירה שלו הוא עסק אפילו בכתיבת סיפורי ילדים .
אלו היו סיפורי " יומנו של עמוס" ,דפי יומן " שהופיעו בכרך הראשון של השבועון "הארץ שלנו '
היומן של עמוס
האיורים של הסיפורים שכנראה היו מאת עמוס קינן עצמו היו של נער שנראה כמו גירסה צעירה של עמוס קינן המבוגר
הנה רשימה שלהם :
יום א:הקבוצה בנתה בית כרך א' גדליון 3 ע' 14 14.2.1951. עם איור כנראה של קינן.
יום א-טיול באוופנים ע'5 גיליון 4 21.2.1951.
יום ה': אין לנו איפה לשחק !גליון 5 ע' 14. 28.2.1951
4. .יום ו איך תפסנו בשעת מעשה .גליון 7 ע' 5 14.3.1951.
יום א' "קילימנג'רו " נגד "פוזמק העור" גליון 9 ע' 8 28.3.1951
יום ב' :ברוגז גליון 10 4.4. 1951 ע' 8. עם איור
יום ג' :הנדנדן גליון 1111.4.1951ע' 8 ( על עיתון קיר שנוצר בידי עמוס )
יום ג:סדר בקבוצה גליון 12 ע' 8 על סדר בקבוץ.
יום ה' :איך התקבל הנדנדן גליון 13 25.4.1951 ע' 8 עם איור
יום ב'". . על מסע לאילת ולמכרות שלמה גליון 15 גליון יום העצמאות ע' 8
עונת הרחצה החלה ואנו בונים חסקה גליון 16 16.5.1951 ע' 8
יום ד' : מחר ל"ג בעומר.גליון 17 גליון ל"ג בעומר ע' 8 על הכנות להדלקמדורה.
יצאתי מהבית לבן וחזרתי שחור ".גליון 18 30.5.1951 ע' 10
תחרות מעניינת וסופה .גליון 19 גליון חג השבועות ע' 8
מה לעשות בחופש הגדול ומה לא לעשות "גליון 21 20.6.1951 ע' 5
הרפתקאו מעניינות ביום סרט .גליון 22 27.6.1951ע' 7
הסברות על הקבוצה .עמוס מספר על חבריו השונים נמרוד גדעון ואורי בנצי ודן .גליון 23 4.7.1951 ע' 11 עם איורים של החברים.
18. "
המשפט של דן על השתתפות ביום סרט גליון 24 24 11.7.1951 ע' 4 כתוב כפרוטוקול משפט.
ובכך היגיע יומנו של עמוס לקיצו.
הוא הוזכר פעם אחת נוספת בכרך ב' בדבר העורך בגליון 31 7.5.1952 ע' 2 .
ששם סיפר העורך בנימין תמוז על היומן ועל כך שעמוס בגר החל לכתוב שירים והחליט ששוב אינו רוצה לחשוף את עצמו ואת כתביו בפני הקהל .
את מקומו תפס נער אחר לו-לו.פרי יצירתו של סגן העורך וידידו של קינן יעקב אשמן
הוא התפרסם בנתיים ב"הארץ " למבוגרים הודות לטור הסאטירי שלו "בעיתונות "עוזי ושות" שכתב בעיתון "הארץ " בין באפריל 1950 לסוף 1952 שבו תיאר את הגיגיו של "צבר" ממוצע כביכול".
הטור עצמו לא היה יצירתו של קינן ,הוא היה המשך של טור שנוצר מ-1949 בידי בנימין תמוז .אך קינן לדעת הכל התעלה על תמוז בטור שנחשב עד היום לאחת הסטירות הטובות והמצליפות ביותר של הספרות העברית המודרנית.גם משום שבו החל קינן לכתוב בעברית "ישראלית צברית " שפה שעד אליו קשה היה למצוא אותה בדפוס. מבחר של הטורים האלו הופיע בספר
בשוטים ובעקרבים: מבחר עוזי ושות', 1952.
)
בניגוד למה שכתוב בלקסיקונים שונים ואפילו בקטלוג באתר הספריה הלאומית בשגיאה בלתי נסלחת ממש הספר) "
דעתו של עוזי, או, מבחר כל כתבי עוזי "מיום יום"… : [למעלה מ-90 פרקי סאטירה והומור על ההווי החדש ההווי החדש, על החזית ועל העורף, על תככי המפלגות ועל סכלות האזרחים… הראשונה לעצמאות] / תל-אביב : ש. פרידמן, תש"ט, 1949 אינו של עמוס קינן אלא של קודמו לכתיבת "עוזי "
בנימין תמוז
הוא נחשב אז לאחד הכותבים המוכשרים שבתקשורת הישראלית
ואז חל לפתע שינוי דרמטי ביותר בחייו שהביא גם לכך שיכתוב סיפורים על טרזן איש הג'ונגל.
ההתנקשות
עמוס קינן
ב-1953 חדל הטור להופיע עם מעצרו של עמוס קינן בחשד ( מוצדק ) שהטיל פצצה לגן ביתו של שר התחבורה הדתי צבי דוד פנקס,
בעקבות התקנת תקנה בידי הממשלה להשבית את המכוניות בשבת כדי לחסוך בדלק. תקנה זאת שקיבלה את אישור הממשלה עוררה התנגדות חריפה בקרב חלקים מהצבור החילוני שראה בה שלב להשלטת כפייה דתית בארץ
פרשת ההתנקשות
בליל שבת ה20 ביוני 1952 נקראה המשטרה לדירתו של השר פנקס בתל אביב ,עקב גילויו של רימון נפץ מעוטר בפתיל עשן שהושלך אל מרפסת הדירה .חומר הנפץ במשקל 200 גרם סולק ללא בפגע .
בעקבות אירוע זה החלה המשטרה להצמיד מארב בסמוך לדירת השר שברחוב רמח"ל 6 בתל אביב בניסיון למנוע אלימות נוספת נגד השר ואולי ללכוד את הזוממים כנגדו.
ב21.6- 1952 הבחינו שני שוטרים שארבו שם בשעה אחת לפנות בוקר בשני צעירים שנכנסו לבניין ולאחר זמן קצר יצאו ממנו במהירות כשהם כמעט רצים .השוטרים רפדו אחרי שני הצעירים ועצרו אותם באיומי אקדח ברחוב יהודה לוי הסמוך לרחוב המרח"ל. תוך כדי החיפוש והבדיקה הראשונית של החשודים נשמע פיצוץ בבית השר.
הפיצוץ הביא להרס בביתה שר של דלת הדירה רהיטים וזגוגיות ופגע גם בדירות אחרות .על פי הערת חבלן המשטרה משקל חומר הנפץ שהוצמד לדלת דירת השר היה כחצי קילוגרם.
שני החשודים במעשה הועבר לתחנת המשטרה הם זוהו כעמוס קינן עיתונאי חבר מערכת "הארץ" ובעל הטור של "עוזי ושות" וכותב בשבועון "הארץ שלנו" את המדור "יומנו של עמוס" , ושאלתיאל בן יאיר ידיד שלו עובד חברת "מקורות בתחום חומרי הנפץ בעברו קצין ומומחה חבלה בצה"ל. בחדר של בן יאיר נמצאו כלי נשק וחומרי נפץ.
לאחר דיונים שונים בבתי המשפט נמצאו השניים כלא אשמים .השר פנקס עצמו נפטר באופן פתאומי מהתקף לב שלושה חודשים לאחר הפרשה.
קינן זוכה בבית המשפט המחוזי, אך כיוון שלא שיתף בעקבות המשפט עם חוקריו הוסיפה לרחף מעליו עננת חשד שפגעה בתדמיתו. הופסקה עבודתו של קינן ב'הארץ' וזאת עוד בטרם מתן פסק הדין .
והוא מצא פרנסתו בכתיבת חוברות 'טרזן' תחת שם בדוי.
בעיתון "הארץ " הופיעה אז הידיעה הבאה בעניין על קינן ""אחד מהנעצרים הוא מסופרי עיתון :הארץ .דיעותיו של עמוס קינן ידועות היטב לציבור קוראי עיתון "הארץ " מתוך מדורו "עוזי ושות"אך איש וודאי לא העלה על דעתו שהעיתונאי בעל הסגנון החריף יכול היה להיות חשוד בהפיכת עט לחרב בנסיבות הנוכחיות ("הארץ 23.61952 ע' 2) אם כי היה לוחם אירגון "לח"י " הקיצוני בתקופת המנדט" לאורך השנים הוא נודע בישראל אחד מפעילי השמאל הבולטים ביותר שקראו לשלום בין ישראל והפלסטינאים.
לאחר מכן המשיך קינן לפרסם יצירות ספרותיות .
בין השאר כתב את התסריט לסרט הפנטסטי האליגורי של אורי זוהר "חור בלבנה " ( 1965).
מחזהו "חברים מספרים על ישו " ( 1972) שלכאורה עוסק בדמות של ישו סבל כתוצאה מבעיות קשות עם הצנזורה אם כי לאמיתו של דבר דמותו של המשיח הנוצרי היא משנית לחלוטין בעלילה.
הוא כתב את הספר שואה 2 (1973) שיצא לאור שוב תחת השם בלוק 23 (1996) על ישראל שחרבה לאחר שורת מלחמות אינסופיות. מלחמת ארבעת הימים שבמהלכה נכבשו לבנון ירדן ודרום סוריה ומלחמת היומיים שמביאה אותנו לדלתה של מצרים ומלחמת היומיים השניה שמגיעה לכוויית שלאחריהן נכבשת תל אביב בידי אויב בלתי ברור בזמן שישראל פולשת לטוברוק שבלוב… הסיפור עצמו מתאר מחנה ריכוז של שבויים ישראלים שנשבו בידי אוייב בלתי ברור לאחר חורבן תל אביב כל יום במחנה נועד להוצאות להורג כשהאסירים משמשים כתליינים אחד של השני והסיפור מתאר בין השאר אי מצורעים המצוי בתוך המחנה שאלה שמוגלים אליו אוכלים את בשר עצמם.
ספרו המפורסם ביותר מסוג זה ואולי ספר המדע הבדיוני העברי המקורי הידוע והנחשב ביותר מכל סוג
היה "הדרך לעין חרוד" ( 1984) שמתאר את בריחתו של הגיבור חסר השם לקיבוץ עין חרוד מידי הגנרל הצבאי השולט בישראל במשטר של דיקטטורה צבאית בעתיד הקרוב. במהלך העלילה מתברר שלמנהיג הצבאי יש תוכנית גרנדיוזית מעין כמוה : הוא בונה מנהרת זמן כדי לשלוח נשק מודרני לעבר הרחוק ליהודים במרד הגדול נגד הרומאים וכך גם ליהודים בתקופות קדומות אחרות .בדרך זאת הוא רוצה לוודא שהיהודים ינצחו בכל המלחמות נגד הגויים בכל הזמנים .
הספר נעשה גם לסרט בשם זה ב-1990) שבו כיכבה שחקנית איטלקית בשם אלכסנדרה מוסוליני ביתו של הדוצ'ה האיטלקי הפשיסטי במלחמת העולם השניה וכיום דמות ידועה במפלגה הפשיסטית האיטלקית בפני עצמה.
עוד ספר ידוע שלו הוא "את והב בסופה " ( 1988) ספר אוטוביוגרפי ששמו נלקח מפסוק סתום לחלוטין מספר "במדבר התנ"כי " שכפי שקינן העיד השאיר עליו רושם רב מילדותו , שבו המספר קם בבוקר ומגלה שהפך להיות עמוס קינן לוחם הלח"י לשעבר שבו הוא מתאר את סיפור חייו הקודר והאלים
עמוס קינן הוא "יובב "
עטיפת ספר שחיברתי על גילגוליו של איש הג'ונגל בשפה העברית
אותנו כאן עמוס קינן מעניין בזכות סיפורי טרזן שכתב בשם הבדוי "יובב
טרזן איש הג'ונגל היה בעבר דמות שחיבבתי מאוד וכתבתי מחקר שלם בשם"טרדזן בארץ הקודש" על יותר מאלף הסיפורים המקוריים שנכתבו על עלילותיו בעברית במדינת ישראל .
ואחד מבין הסופרים הבולטים שכתבו סיפורים מקוריים על טרזן בעברית היה עמוס קינן.
באמצע שנות החמישים בזמן שקינן היה עיתונאי ידוע וכאמור גם מעורב בפרשת ניסיון ההתנקשות בחייו של שר
בממשלה הוא החל לפרסם חוברות טרזן .בהוצאת הקרנף .הוא "דפוס מל"ן " .
העורך של הסדרה היה ידיד וחבר בתנועה הכנענית אהרון אמיר שיצר את הסידרה והוא פנה לעמוס קינן כדי שיכתוב לו אותה תחת השם הבדוי "הכנעני " שהמציא "יובב".
קינן היה זקוק אז מאוד לכסף. הוא היה אז נתון למשפט באשמה שניסה להתנקש בחיי שר האשמה שאמנם יצא ממנה לבסוף זכאי אך לימים התברר שהייתה נכונה. הוא היה נחוש בדעתו לעזוב את ישראל שנעשתה "לוהטת" מידי עבורו לצרפת וחיפש דרך להרויח את הכסף עבור כרטיס הטיסה והתשלומים עבור עורכי הדין במשפט שנערך לו .
אהרון אמיר היוצר והעורך של סדרת טרזן בהוצאת "קרנף" כתב בה את החומר המערכתי וסיפק דרכה עבודה לעמוס קינן שלו נתן את שם הכותב "יובב"
כתיבת חוברות טרזן הייתה דרך טובה להתפרנס. הוא היה מקבל חוברות קומיקס אמריקניות ועל פיהן או על סמך דמיונו הפרוע כתב כל כמה ימים חוברת טרזן ואלו זכו להצלחה גדולה אם כי רק מעטים מאוד ידעו מיהו "היובב " שעומד מאחורי סיפורים אלו.
יובב "הוגדר בתשובהשל העורך ( אמיר) למכתבו של קורא ששאל מיהו היובב הזה כאחד "מטובי המספרים הישראלים הצעירים" כפי שקינן "אכן נחשב באותה התקופה.
לקורא נוסף הוסבר ש"החוברות כולן הן פרי עטו של יובב , גם אם במקרה בודד זה או אחר שאב השראה ממקורות הכתובים באנגלית ,שהיא לשון האם של טרזן .
נורית גרץ כותבת בספרה "על דעת עצמו –ארבע פרקי חיים של עמוס קינן "( 2008)
"ובנתיים חוברות טרזן שהוא כותב ,חוברת ליום ,אינן מכסות את החוברות שנצברו בגין שכר טרחה לעורכי הדין .בכל יום הוא מסיים פרק מוסר אותו לדפוס מל"ו ומקבל קצת כסף( ע' 279).
לאיתן בן יוסף סיפר קינן:
"השנה הייתה 1954 ואני רציתי כרטיס טיסה לאירופה.נתנו לי חוברת או שתיים לקרוא כדי להבין את
העניין ,ואחר כך כתבתי חוברת אחת ליום וקיבלתי עבורה 50 לירות .תאמין לי שאני לא זוכר מי כתב מה.
"זה היה כיף"
קינן:לא גדלתי על טרזן .זה היה שטויות אז וגם היום זה שטויות .נתנו לי קומיקס ואמרו תהפוך את זה לסיפור ולפעמים גם בלי קומיקס.
בר יוסף: אתה זוכר עלילות מיוחדות ?
קינן :בחייי שאני לא זוכר כלום.אתה יודע מתי זה היה ?אתה יודע כמה שנים עברו מאז? כמעט 40 .אני לא ניהלתי יומן טרזן .בסך הכל רציתי לטוס לאירופה.".
לאלון הדר סיפר קינן:
המוציא לאור גלילי משה לוי נחום היה נותן לי כל שבוע חוברת מצויירת של טרזן ועליה בדיתי סיפור עלילה כל שבוע ,כמו שעון הייתי מביא לו את הסיפור…עסקתי בזה שנה עד שנסעתי לפריז והחליפה אותי זיוה יריב ויותר מזה אני לא יודע. היו מביאים לי קומיקס של טרזן ואיזו צרעה ואני הייתי בודה סיפור על טרזן והצרעה.אני לא זוכר מה כתבתי ולא אצליח לזהות את הסיפורים שלי מתוך הכרכים הגדולים שפורסמו בהמשך. ".
בצלאל בר כוכבא בעלים של דפוס מל"ן סיפר :עמוס קינן רצה לנסוע לפריז .לא הי הלו כסף עשיתי איתו הסכם שיכתוב עשר חובות .קיבל 10 לירות עבור חברת .אז זה היה הון של כסך ובכסף הזה מימן את הנסיעה לפאריז.
ובכלל עמוס קינן כתב את כל הכרך הראשון.
על תהליך הכתיבה של החוברות כותבת נורית גרץ :
"יום-יום הוא ישוב מול בלוק צהוב של נייר וממציא עוד פרק בעלילות טרזן .לפעמים בבית ,לפעמים ב"כסית " או בקפה "תמר "קרוב למערכת העיתון שאליה אינו הולך עכשיו .יומיים לפני הדיון הערעור ,הוא כותב על שני שודדים שבאו לחפש זהב בג'ונגל,וטרזן מגלה את מזימתם ומגייס את כל חיות היער נגדם. אבל כאן לפני שהחליט כיצד ימותו כל השודדים ,במרווח שבין פסקה לפסקה,הוא עוצר ,מזמין עוד כוסית בוהה רגע אל פתח בית הקפה שם נגלה לפניו לפני כמה ימים אברהם דובנר המת,משרבט לתוך טרזן שורה :האם באמת קפצנו אל תוך הלילה ?"אחר כך הוא כותב משהו על הזריחה מוחק ובמקום זה כותב "אותו דבר הדומה לזריחה "ולבסוף מוחק גם את זה .ועוד משפט :האם ידענו שבסופו של דבר לא יוותר בידינו מאומה "?
הוא משקש קווים רבים על פני שתי השורות האלו .וכל חיות היער וטרזן בראשם סוגרות על שני השודדים ,ואז הכל קופא באמצע.דב יאסקי ידידו הטוב של עמוס זה כשנה ,פרט נוסף שלא היגיע לידיעת בית המשפט המחוזי בא לקחת את עמוס לסרט "לא סיימתי תן עוד כמה רגעים "החיות נחלצות מקפאונן ,הן מתנפלות משספות וטורפות.הכל נגמר שוב לא יבואו השודדים להטריד את מנוחת היער.
( נורית גרץ על דעת עצמו ע' 283-284)
ספר על חיי עמוס קינןמאת אישתו נורית גרץ שבו מובא תיאור מומצא של סיפור טרזן שהוא מעולם לא כתב.
העלילה של הסיפור המתוארת כאן אינה מקבילה לשום עלילה המופיעה בכרך הראשון של טרזן שאותו כתב קינן.
אולי יש כאן טעות או תיאור סמלי בלבד?
דעתי היא שנורית גרץ אישתו של עמוס קינן שהיכירה את קינן רק שנים לאחר שכתב את סיפורי טרזן פשוט המציאה את הקטע
.ספק אם קראה יותר מסיפור אחד או שניים מסיפורי יובב על טרזן ,אולי גם זה לא, ולדעתי גם אין לה גישה אליהם. החוברות הן נדירות ביותר.
ייתכן שיש לראות בתיאור הזה דוגמה של סיפור טרזן פרי רוחה של נורית גרץ שחשבה שמשהו כזה עמוס קינן יכול היה לכתוב .
קינן לימים לא זכר דבר ממה שכתב וספק רב עם שוחח על סיפורי טרזן שכתב אי פעם עם אשתו ,
ועם זאת עיון בחוברות מראה שגם בחוברות שנכתבו כלאחר יד ורק לשם הכסף יש רעיונות ודיעות שהן אופיניים בבירור לקינן ולחברי התנועה הכנענית שאליה השתייך אז.
"שעה ארוכה התבונן טרזן בחפץ בסקרנות .אחר פנה אל ארון הספרים ,מה מוזר :בלב בג'ונגל האפריקני ,על עץ רם במקום שמתחתיו עוברות בלילה כל חיות הטרף למיניהם ,היה טרקלין קטן ,נעים למראה ומרוהט בטעם ,ובו ארון ספרים גדול ,שהיגיע עד לתקרה .היו שם אנציקלופדיות שונות ,ספרי מדע ,היסטוריה וכרכים רבים של רומנים וספרי שירה.טרזן אהב את חיי הגו'נגל בכל מאודו ,אך מעולם לא ניתק את עצמו מחיי התרבות של העולם הגדול –לפחות לא מן הצד היפה שבהם .נפשו של טרזן הייתה מזיגה נפלאה של איש היער ,החופשי הקרוב אל הטבע עם איש התרבות הגבוהה ,ערכי הרוח והמוסר הגדולים והנצחיים ".
( מתוך טרזן וזהב הזמבזי " חוברת טרזן מספר 2 מאת יובב ( עמוס קינן )
בקטע זה נותן קינן תיאור של האדם המושלם כפי שהוא עצמו ראה אותו כפי שראו אותו חבריו בתנועה הכנענית.
וכך למשל הדמות של טרזן איש הג'ונגל מופיע כאדם שהוא שילוב של איש הטבע אך שיש לו בסוכתו מעל העצים ארון ספרים מלא וגדוש ובספרים ואנציקלופדיות ואף מעבדה שכן טרזן הוא חובב מדע.
"טרזן ישב בצד והאזין .הוא היה אנגלי נאמו בן ללורד אנגלי.אולם מצד שני היה בן אפריקה .אהב אותה ואת תושביה .ליבו דאב עליו בשל המלחמה המתנהלת בכל היבשת בזאת בין האדם הלבן ובין הילידים.הוא ידע להעריך את חשיבות הקידמה שהאדם הלבן הביא לאפריקה,את מסילות הברזל והכבישים את שדות התעופה ובתי החרושת ,את המכרות ואת הערים הגדולות .אולם הוא שנא דיכוי וניצול בכל נפשו. הוא לא אהב את בעלי החוות ,שהפועלים שחורים עושים למענם את העבודה בזול ומעשירים אותם על נקלה .הוא היה סבור כי גם לכושים ,ילדיי הארץ מגיעות כמה זכויות בארץ מולדתם .איך להשכין שלום בין שני הגזעים?
( טרזן והמאו מאו מאת יובב עמוס קינן ) .
מצד אחד טרזן מקבל משימות עבור השלטון הבריטי בקניה והמושל סיר רוברט האו במאבק כנגד לוחמי העצמאות השחורים .אך מאידך הוא גם חש סימפטיה למאבקם.
בבירור עמוס קינן מדבר כאן על עצמו ועל יחסו להתישבות הציונית בארץ ישראל ומאבקה בערבים.
בחוברות יש אמביבלנטיות ברורה מאוד כלפי האימפריאליזם הבריטי שמן הסתם שיקפה את האמביבלנטיות שאותה חש איש הלח"י שלעבר עמוס קינן שביצע פעולות רבות הנגד הבריטים.
כמדומה שבקטע המובא למעלה על האמבילנטיות שאותה חש טרזן כלפי הבריטים באפריקה מייצג גם את גישתו של עמוס קינן עצמו כלפי ילידי הארץ הפלסטינאים שבהם נלחם במלחמת העצמאות אך הוא לחם לאורך כל חייו למען הקמת מדינה פלסטינאית עבורם. .
רוב החוברות של קינן היו סטריאוטיפיות למדי ץ
למשל "טרזן מציל את ג'ין מאבו עלי " שבו הוא נאבק בסוחר עבדים ערבי מרושע.
בכמה מהסיפורים מתגלה עניינו של קינן בנושאי מדע בדיוני למשל טרזן וצירעות הענק" ( הסיפור היחיד שאותו זכר ושהתבסס באופן ספציפי על חוברת קומיקס" שבו איש היער נאבק במין של צרעות ענק מסוכנות ובו הכניס קינן לעלילה את הדמות של נשר הענק' ארגוס וידידו של טרזן דוקטור מק וירטל שניהם לקוחים מחוברות הקומיקס בארה"ב. וטרזן והצלחות המעופפות שבו טרזן נאבק בפעם הראשונה אך בהחלט לא האחרונה בחוברות של הוצאת הקרנף בפולשים מהחלל החיצון מכוכב הלכת מאדים.
סיפור מעניין במיוחד היה טרזן וחניבעל האחרון שבו טרזן מגלה שתי ערים אבודות. אחת של צאצאי קרטגו ואחת של צאצאי רומא. הרומאים משמידים את הקרטגנים במלחמה וטרזן משמיד את הרומאים. שורד רק קרטגיני אחד שמתקיים כמוכר עתיקות בניירובי"
לא במקרה הסיפור שיקף את עניינם של קינן ואמיר בתרבות הקרטגינית הכנענית הקדומה .
החוברת האחרונה שקינן כתב כנראה הייתה מספר 16 של הכרך הראשון
טרזן מכניע את המרד שבו טרזן מדכא מרד של חיות היער כנגד שלטונו בסיום הסיפור מחליט טרזן לעזוב את אפריקה מאחר שהוא מגיע למסקנה שג'ין ובוי אינם יכולים להמשיך לחיות עם סכנות הג'ונגל.כמובן שעזיבה זאת היא קצרת ימים. אכן סיום הסיפור נקרא כסיום לסדרה בידי קינן שהתכונן לנסיעה משלו לצרפת.
מאמר המערכת נקרא "הקרנף עובד קשה " . ובו סופר על שיחה בין העורך ובין יובב
." ובכן אנו מגיעים לחוברת השש עשרה" אמר הקרנף באנחה של שביעות –רצון והתמודד על כסאו בחדר המערכת " גומרים את הסדרה של עלילות טרזן …
כן ענה לו יובב הסופר הצעיר והמצליח, המחבר עלום השם של סיפורי טרזן העבריים " אתה מבסוט מה? "
בהחלט " צחק הקרנף " " אני מבסוט ממך . לא הכזבת, לא אותי ולא את אלפי הקוראים שלנו . גם מהם , מן הקוראים , אני מרוצה מאוד –לא פחות ,אני מקווה שהם מרוצים מאתנו".
"אבל הייתה לך עבודה קשה " העיר יובב .
"נכון חשוב רק על הררי המכתבים שמצטברים בכל שבוע ועל הדאגה להוציא חוברת בכל שבוע …"ולכתוב חוברת בכל שבוע " הפסיקו יובב בענווה.
"כן ,ודאי . גם אתה לא ישבת חיבוק ידים . ועשיו , בלי הפוגה , יש להתחיל בסדרה החדשה –הסדרה המרתקת של האוניה קפריקורן .
"ובתוך זה אתה צריך לארגן את חוברת ההשלמה ל"עלילות טרזן " מפרי עיטם של הקוראים " הזכיר יובב .ולארגן את הגרלת הפרסים .ולדאוג לכריכת החוברות של טרזן לכל מי שישלח לך את כולן בתוספת 550 פרוטה כולל דמי משלוח " חזר יובב והזכיר , אגב זקיפת אצבע.
"ודאי ודאי " הסכים הקרנף " עבודה קשה ,אבל כבר נוכחת מן הסתם , שאני אוהב לעבוד קשה , אלה שאומרים שאני עצל , דיבה הם מוציאים עלי"…
מהכרך השני נכתבו הסיפורים בידי אנשים אחרים כמו שיעו לויט חיים גיבורי ורבים אחרים.והאיכות היחסית אם הכי השתנתה מאוד מחוברת לחוברת היתה באופן יחסי נמוכה מזאת של סיפורי קינן.
למרות שזוכה בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן בערעור בבית המשפט העליון הוא לא הוחזר לעבודתו בהארץ כתוצאה יצא לשבע שנים לפאריס .שם חי עם הסופרת הצרפתייה כרסיטין רושפור שחיברה גם בהשראת דמותו רומן מצליח שאף הוסרט . כשחזר לארץ והפך לסטיריקן ידוע שוב לא היזכיר יותר את הדמות של טרזן שלא העסיקה אותו.
קינן סירב תמיד לאשר או להכחיש שהיה מעורב בהתנקשות .אולם אישתו נורית גרץ כתבה בספר על חייו שהוא הודה לפניה שאחרי הכל היה מעורב בהתנקשות שגרמה לו בין דברים אחרים להיהפך לזמן מה למחבר סיפורי טרזן. .
סיום הסיפור נקרא כסיום לסדרה בידי קינן שהתכונן לנסיעה משלו לצרפת.
מאמר המערכת נקרא "הקרנף עובד קשה " . ובו סופר על שיחה בין העורך ובין יובב ." ובכן אנו מגיעים לחוברת השש עשרה" אמר הקרנף באנחה של שביעות –רצון והתמודד על כסאו בחדר המערכת " גומרים את הסדרה של עלילות טרזן …
?כן ענה לו יובב הסופר הצעיר והמצליח, המחבר עלום השם של סיפורי טרזן העבריים " אתה מבסוט מה? "
בהחלט " צחק הקרנף " " אני מבסוט ממ . לא הכזבת, לא אותי ולא את אלפי הקוראים שלנו . גם מהם , מן הקוראים , אני מרוצה מאוד –לא פחות ,אני מקווה שהם מרוצים מאתנו".
"אבל הייתה לך עבודה קשה " העיר יובב .
"נכון חשוב רק על הררי המכתבים שמצטברים בכל שבוע ועל הדאגה להוציא חוברת בכל שבוע …"ולכתוב חוברת בכל שבוע " הפסיקו יובב בענווה.
"כן ,ודאי . גם אתה לא ישבת חיבוק ידים . ועשיו , בלי הפוגה , יש להתחיל בסדרה החדשה –הסדרה המרתקת של האוניה קפריקורן .
"ובתוך זה אתה צריך לארגן את חוברת ההשלמה ל"עלילות טרזן " מפרי עיטם של הקוראים " הזכיר יובב .ולארגן את הגרלת הפרסים .ולדאוג לכריכת החוברות של טרזן לכל מי שישלח לך את כולן בתוספת 550 פרוטה כולל דמי משלוח " חזר יובב והזכיר , אגב זקיפת אצבע.
"ודאי ודאי " הסכים הקרנף " עבודה קשה ,אבל כבר נוכחת מן הסתם , שאני אוהב לעבוד קשה , אלה שאומרים שאני עצל , דיבה הם מוציאים עלי"…
מהכרך השני נכתבו הסיפורים בידי אנשים אחרים כמו שיעו לויט חיים גיבורי ורבים אחרים.והאיכות היחסית אם הכי השתנתה מאוד מחוברת לחוברת היתה באופן יחסי נמוכה מזאת של סיפורי קינן.
ביבליוגרפיה
ב)
הערה ביבליוגרפית :קשה לדעת כמה חוברות טרן בדיוק כתב עמוס קינן.שכן לא הוא ולא אף אחד אחר זכר זאת. הוא זכר שכתב חמישה או עשרה חוברות. בכרך הראשון של סדרת טרזן שבו הוא היה הכותב היו 16 גיליונות ובהחלט ייתכן וגם סביר שהוא הכותב של רובם או כולם.וייתכן שגם כתב חוברות מהכרך השני אבל אין זה ברור
. כדאי לציין שבמקביל הופיעה סדרה באותה ההוצאה בשם "מאורעות טרזן " שגם היא יוחסה ליובב.ואין זה ברור באיזה שנים בדיוק יצאה לאור .ייתכן שגם שם יש חוברות שבהם המחבר הוא עמוס קינן. ניסיון לברר עם אלמנתו של קינן חוקרת הספרות נורית גרץ אם היא תוכל לזהות את סגנונו של קינן מבין הסיפורים לא צלח.
עם זאת ברור שלפחות עשרת החוברות הראשונות של הכרך הראשון הם ללא ספק פרי עטו של קינן.
רשימת החוברות בכרך הראשון של טירזן
כרך א: (על הכריכה "טרזן ועלילותיו") (החוברות הראשונות בכרך זה נכתבו בידי אהרון אמיר ועמוס קינן ,).
אז הנה לפניכם לראשונה מזה עשרות רבות של שנים העטיפות המקוריות והחומר המערכתי שכתב אהרון אמיר ביחד עם רשימת החוברות שכתב עמוס קינן .
החוברות יצאו מחדש ככרך של ספורים עם צילומים פנימיים מהסרטים בהוצאת "ששת-הכרנף" כאשר במהדורה זאת נמחק כל החומר המערכתי והתשובות למכתבים שליוו את החוברות המקוריות
רשימת סיפורי טרזן מאת עמוס קינן "יובב"
( הענרה יצאולאור עוד מאות סיפורי טרזן בהוצאה זאת מת "יובב" אבל אלו היו סופרים אחרים ולא עמוס קינן )
טרזן מושיע הפילים. יצא מחדש כמספר 1 בהוצאה המחודשת של סיפורי הקרנף בעריכת אורה לב-רון.בסיפור זה יש תיאור קצרצר של עברו של טרזן שהוא שונה מהמתואר בסיפוריו של בוראוז . טרזן כמסופר שם התגלה בג'ונגל בידי בני משפחתו, חזר עימם לאנגליה ולבסוף החליט שהוא מעדיף את הג'ונגל.בעמוד האחרון מופיעה הודעת המערכת הראשונה תחת השם "הגרלת הפרסים של הקרנף ". :"הסתכל בקרנף הזה למטה .
מה אתה רואה?
אתה רואה ציור של חיה ,חיה משונה למדי ,שאינה מזדמנת לנו בכל יום בחצרו של השכן . אפילו בגן החיות של תל אביב ,עדין איננה.
אבל היא מצויה הרבה באגדות ובסיפורי-ציד . ופה ושם עוד תימצא במעבה יער קדומים .שריד חיות –מיפלצת מראשית –הימים . מן הסתם גם למדת עלי המשהו בשיעורי הטבע.
וזהו הקרנף! . וזהו כמובן גם סמלה של הוצאת הקרנף –זו שנותנת לכם את "עלילות טרזן " ושבמרוצת הזמן תביא לכם עוד הרבה והרבה ממיטב סיפורי העלילות וההרפתקאות במקור ובתרגום".
המאמר הסב את תשומת ליבם של הקוראים לכך שציור הקרנף בתחתית העמוד מחולק ל16 משבצות בקו מרוסק והבטיחו שבכל אחת מ-16 החוברות שיופיעו מעתה תהיה מצשבצת אחרת מהשריון שעם כל אחת מהם יהיה אפשר בסופו של דבר להשלים את התמונה לגזור אותה ולשלוח להוצאת הקרנף ולקבל פרסים שאליהם "ישתוקק כל נער" כמו כדורי רגל ,אלבומי בולים ,כלי פינג –פונג ,ספרים לוקחי לב ,תיבת בנין וכו'.
טרזן וזהב הזמבזי. טרזן מגלה עיר אבודה של צאצאי פורטוגזים מהמאה ה17-. יצא מחדש כמספר 4 בהוצאה מחודשת של סיפורי טרזן בהוצאת הקרנף ושות, יוני 1988 בעריכת אורה לב-רון.בסיום החוברת הופיע המאמר תחת השם "הקרנף" המגריל פרסים : " "זה היה סיפור עוצר נשימה .." "ממש כמו סרט של טרזן ..הכל נראה אמיתי כל כך … יובב מספר כאילו היה עד ראיה ממש…אלו הן אחדות מן התגובות הנלהבות המרובות שהיגיעו להוצאת הקרנף על החוברת הראשונה בסדרת עלילות טרזן מאת יובב. אנחנו בטוחים שהתגובות הללו ביטאו בנאמנות את רשמיהם של כל קוראי החוברת ההיא . אנו בטוחים גם שהחוברת הזאת מחזקת את ההתרשמות הראשונה.יובב וטרזן לא יכזיבו
3. טרזן והמאו-מאו. יצא מחדש כמספר 2 בהוצאה מחודשת של סיפורי טרזן בהוצאת הקרנף ושות, יוני 1988.בסוף החוברת הופיע המאמר "תיבת הדואר של הקרנף " :" אני הנערה אשר מעריצה מאוד את טרזן הוא גם השחקן האהוב עלי ביותר שמחתי מאוד לצאת החוברת הזאת ,כי עתה אדע את קורות חייו" . זהו מיכתב שקיבלה הוצאתה קרנף מפנינה מוקה מרמת גן , אחד מהרבה מכתבים שנתקבלו ,מבנות ומבנים וכולם נלהבים לחוברות טרזן ….." ההוצאה הודיעה גם ש"לפי משאלת רבים מקוראינו שהיגיעה אלינו בכתב וגם בעל פה ,יוסף לכל חוברת בסדרה עלילות טרזן סיפור קטן על אחת משאר הדמויות הקשור בהרפתקאותיו". וכן הופיעה השאלה :" האם אתם רוצים בחוברת "טרזן" בכל שבוע? " התשובה התברר בחוברות הבאות הייתה חיובית .
4. טרזן מציל את ג'ין מאבו עלי. כולל סיפור קצר של שני עמודים “בוי והפיל הקטן” חלק ממדיניות קצרת ימים של הוצאת הקרנף לכלול בכל חוברת גם סיפור קצר על אחת הדמויות האחרות במשפחת טרזן. שני הסיפורים יצאו מחדש כמספר 3 בהוצאה המחודשת של סיפורי הקרנף, יוני 1988 תחת השם "טרזן מציל את את ג'ין מקסיוס גרימה."
5.טרזן וצרעות הענק. טרזן נלחם בנחיל צרעות ענק מפלצתיות. כולל גם ספור קצר של שלושה עמודים "צ'יטא צד ברדלס" שגיבורו הוא הקוף צ'יטה. שני הסיפורים יצאו מחדש בשנות השמונים כמספר 5 בהוצאה המחודשת של סיפורי טרזן בהוצאת הקרנף ושות.ובסוף החוברת הופיעה ההודעה הקצרה :" כל הקוראים ברציפות את הסדרה עלילות טרזן מאת יובב יודעים כבר שכל חוברת עולה על קודמתה במתיחות ,בעוז רגש ובמעשים מופלאים .כל חוברת היא "שיא " בפני עצמו אבל "שיא –השיאים מובטח לכם בחוברת הבאה שבה תראו את גיבורנו טרזן מסכל את עצתם של אנשי –מדע שטניים בני גרמניה המכינים במעבה יערות אפריקה כלי נשק זדוניים ומחוכמים ביותר לכיבוש העולם במלחמת –תבל שלישית ".בעמוד האחרון הופיע מאמר בשם "הקרנף " מחליך מכתבים " שבו נכתב :" מיד אחרי הופעת החוברת הראשונה התחיל "הקרנף" לקבל אגרות מקוראיו .אגרות של התפעלות מטרזן ומגבורתו ,מן המחבר יובב וכשרונו הטוב ומן היוזמה. תחילה היה זה קילוח דק של מכתבים ,אחר כך התחיל הזרם להתגבר .עכשיו תיבת הדואר שלנו ממש מוצפת מכתבים של עידוד ,עצות ,שאלות ומשאלות. בבההוצאה הבטיחה שהחל מחוברת 6 יופיעו החוברות בכל שבוע! . במאמר היו תשובות לשאלות קוראים שונים ולאחד מהם ענו ש"אנו מודים כאן לרם בן ארי על סיפור "טרזן " מקורי ששלח לנו . נשמח לקבל ממך את ההמשך גם אם חיברת זאת מתוך בדיחות –הדעת . אגב: סיפוריו של יובב בהחלט אינם תרגום או עיבוד מאנגלית כפי השערתך. "
6. טרזן והפצצה הקוסמית. טרזן נאבק במדען נאצי שבנה פצצות השואבות את כוחן מקרניים קוסמיות. טרזן משמיד את הנאצים ואת הפצצה לכעסם של השלטונות הבריטיים שרצו לנצלה לצורכיהם. יצא מחדש כמספר 6 בהוצאה המחודשת של סיפורי טרזן עם איורים. בעמוד האחרון נקרא מאמר הממערכת בשם "הקרנף לביקור שבועי ". המערכת הודיעה ש"החל מן החוברת הזאת…מתחילות החוברות שלה סדרה עלילות טרזן מאת יובב להתפרסם מדי שבוע בשבוע לפי בקשותיהם הנלהבות של המוני קוראים נאמנים לפי הבטחתה של הוצאת הקרנף. עד עכשיו ביקר הקרנף בביתך אחת לשבועיים בקביעות ובדייקנות למופת .מעתה והלאה באותה מידה של קביעות ודייקנות יהיה ביקורו שבועי" . המאמר התייחס גם לכמה מכתבי קוראים כמו זה של רם בן ארי אשר "הראינו את הערותיך ליובב שבין כך ובין כך יאה לו התואר "מטובי המספרים הישראלים הצעירים "-והוא לא התרשם מהם ביותר ,משום מה. הזיקה אל סיפורי טרזן אחרים פה ושם אינה גורעת מאומה מין "הביצוע " המקורי שלו ומאיכות הסממנים האמנותיים המשובחים , שהוא מטיב כל כך להשתמש בהם" . קורא אחר חיים נדל סיפר להוצאה על קבוצת טרזן שהקים בתל אביב בהשראת הסדרה "ברשותו נגלה לקוראינו כי חיים הוא ראש הקבוצה וכינויו "טרזן " . את סיסמתם הוא מבקש לא לגלות "כי בלי סיסמה זה לא יהיה שוה " אבל אין הוא מסתיר כי "כל בסיס חיינו עכשיו הוא בית הספר וטרזן..בנינו לנו סוכה על עץ עבות כיוון שבמקום יש הרבה קוצים והרבה עצים והוא דומה לג'ונגל ". ההוצאה הודיעה שהיא מחכה לידיעות נוספות מקבוצות טרזן והקרנף אחרות ברחבי הארץ ."סיסמתנו " הקרנף ישמור אמונים לידידיו!" .
7. טרזן ואוכלי האדם. יצא מחדש כמספר 7 בהוצאה המחודשת של סיפורי הקרנף, עם איור. בהוצאה המקורית החוברת מופיעה בטעות כמספר 6 במקום מספר 7. מאמר המערכת המסיים נקרא "הקרנף לא יצא לחופשה ". ההוצאה ציינה ש"החוברת הזאת היא השניה לחוברות השבועיות שמוציא הקרנף בסדרה עלילות טרזן מאת יובב . זהו סימן של התקדמות והישג". ההוצאה ממשיכה ומספרת שם "תוך זמן קצר נעשה הקרנף –שעד כה היה רק דמות של חיה אגדית ומטושטשת –ממש בן בית במאות רבות של כיתות בי"ס בכל רחבי המדינה ,בן בית בתיהם של אלפים רבים. ידוע לנו שחברים היו מתקוטטים על סיפוריו , רבים על התור בקריאתם ,"מפלחים " אותם זה מזה ( ככה זה כנראה בחיים : הדברים הטובים והמקסימים מעוררים גם את יצרי הקנאה וההתחרות ושאר יצרים בלתי כשרים ..) . ידוע לנו גם שלא פעם נכתבו חיבורים על נושאים לקוחים מחוברות "טרזן " של הקרנף ,לא פעם קראו המורים את הסיפורים האלה לפני תלמידיהם בכיתות". ההוצאה פנתה לקוראים שכעת נמצאו בימי החופש הגדול והיציעו להם " אם אתה מתקשה להשיג את חוברות הקרנף בחופש הגדול ,אם בשכונתך אוזלות החוברות לפני שאתה מספיק לקנותן ,אם יש לך הצעות להעשיר ולגוון את נושאי הסיפורים ועלילותיהם ,אם דבר לך אליו –כתוב אליו מיד. זכור כי הקרנף לא יצא לחופש . הוא עומד לשירותך".
8.טרזן מגרש את הרוח הרעה. כולל סיפור קצר של שני עמודים "בוי ודג החשמל". שני הסיפורים יצאו מחדש כמספר 8 בהוצאה המחודשת של הקרנף. מאמר המערכת המסיים נקרא "תכניותיו של הקרנף ". ובו צויינו שכבר מוכנים כל הסיפורים הבאים עד לחוברת האחרונה מספר 16 ועד בכלל ."אין ברצוננו לגלות דברים לפני זמנם ולהקדים מאוחר למוקדם ,אבל די לנו אם נעיר –ברמז – שהחוברות הבאות כל אחת משובחת מחברתה . ודי לנו אם נלחש בסוד בינינו לבין עצמנו שכמה משמותיהן של החוברות הם כמעט בגדר ערובה לטיבן ורמתן : טרזן והצוללת המיסתורית (החוברת הבאה בסדרתנו ) "טרזן והצלחות המעופפות" טרזן ונוכלי הקרקס". ההוצאה גם רמזה על הסדרה הבאה של סיפורי עלילה "יהיו אלה ככל הנראה סיפוריה רפתקאות של ים , וגיבורם יהיה הקברניט הנורבגי העשוי ללא חת ,מר…. לא לא. דומה שכאן עלינו לעצור קצת בלשונו של הקרנף . סערת רוחו מתחילה כבר להתגבר על מידת השתיקה ,שהוא מצויין בה כל כך כידוע לכולנו." ההוצאה גם הבטיחה שהיא תכרוך את כל 16 החוברות ובזול אפילו ותיתן על כך פרטים מדוייקים בהמשך . החוברת הבאה הייתה "טרזן והיהלום הכחול " דווקא .
9. טרזן והיהלום הכחול .יצא מחדש עם איורים (הלקוחים מחוברות הקומיקס של מ. מזרחי) כמספר 9 בהוצאה המחודשת של סיפורי הקרנף ,יוני 1988.מאמר המערכת המסיים נקרא "מבצר "הקרנף" . ובו סיפרה הוצאה "על עוד קבוצה בשם "הקרנף"קיבלנו ידיעות מעניינות במכתב מ"אי שם בארץ ". על פי בקשת הכותב –יוזמה של הקבוצה-אין אנו מגלים כאן את מקומה . "יש נערים בכפרנו " חושש סופרנו " שאם יקראו את זה יידעו כיצד להכשילנו". ההוצאה הודיעה שאין לה כוונה להכשיל "אותך מודיענו החביב " אבל תוך העלמת השם והמקום של הכותב הרשתה לעצמה למסור פרטים נוספים ממכתבו :" מקומנו הוא מקום מצויין ,בחורשה הנקראת בפינו חורשת או יער "טרזן". מבצר קדום ,הרוס ברובו ,ניצב בגבעה . בין ההריסות גלינו שם בית סוהר וכן עמדה קרבית עם כלי נשק מחלדים… החל החופש ואיתו גם החיים במבצר שקראנו אותו בשם "הקרנף " ( פירושו –חזק כשריון הקרנף ) כך נמשיך לבלות את השעות הפנויות .."
ההוצאה הודיעה ש"אנו מקויים שחיי השדה בין הריסות המבצר –מחוץ לכפר יביאו אך ברכה ותענוגים לידידינו בכפר ה"אלמוני" . אנו ממליצים על המעשה הזה כדוגמה לקוראינו הצעירים בכל מקום שבסביבתו יש שרידים של בנינים קדמונים ". כמו כן "בהזדמנות זאת אנו מודים לחברנו יוסף בן צרפתי משכונת התקוה ,ת"א על הסיפור הקטן "צ'יטא מציל את טרזן מנחש" מפרי= עטו . סגנונך הנאה ראוי לשבח ,אבל עדיין יש כמה וכמה שגיאות כתיב .כדאי לך להשתדל להיפטר מהן. "
.
10 .טרזן והצוללת המסתורית. יצא כמספר 10 , עם איורים בהוצאה מחודשת של סיפורי הקרנף , יוני 1988.
11 . טרזן ונוכלי הקרקס. כולל סיפור קצר של שלושה עמודים "בוי נחלץ מצרה". מאמר המערכת נקרא " הקרנף מבשל משהו ". וסופר בו סיפור כיצד הקרנף הסתובב לו כשהוא מריח ריח ושל נייר דפוס וצבע דפוס טרי ומצא נער שזה עתה סיים את כיתה ו בעממי ( כנראה הגיל המשוער של קוראי החוברות ) כשהוא רובץ בתוך עשב גבוה וקורא בנשימה עצורה את "טרזן והצוללת המסתורית ". הקרנף מספר לנער שעלו בדעתו כמה רעיונות מוצלחים . אך למרות הפצרות הנער הסכים רק לאמר שיספר אותם בשבוע הבא… "ואנחנו נחכה ונשמע".
12.טרזן והצלחות המעופפות. טרזן נאבק בחייזרים ממאדים ומונע את כיבוש כדור הארץ.
13.טרזן וחניבעל האחרון. טרזן מגלה שתי ערים אבודות. אחת של צאצאי קרטגו ואחת של צאצאי רומא. הרומאים משמידים את הקרטגנים במלחמה וטרזן משמיד את הרומאים. שורד רק קרטגיני אחד שמתקיים כמוכר עתיקות בניירובי. יש גם סיפור קצר "בוי ובנו של טונגו" ב-2 עמודים שבו בוי נאבק בקוף גורילה נקמני שטרזן הרג את אביו.קוף גורילה זה מופיע שוב בסיפור "טרזן מכניע את המרד".מאמר המערכת נקרא "הקרנף מגלה החלטותיו " . בו סופר :
"כזכור הבטיח הקרנף לספר לנו השבוע כמה מן הרעיונות המוצלחים , לדעתו , שעלו במוחו ".
קודם כל החליט לבקשת רבים מידידיו וקוראיו הנאמנים ,שאחרי הופעת 16 החוברות של סדרת הסיפורים הימיים ( עלילות קפריקורן א.א) תצא עוד סדרת 16 חוברות של "עלילות טרזן " חדשות . סוף סוף אין להניח שעלילותיו של טרזן איש החיל מסתכמות בששה-עשר סיפורים…
שנית החליט הקרנף בימים שעשה את חשבון נפשו ועיבד את תוכניותיו לעתיד , כי מי שירצה לכרוך את סדרת "עלילות טרזן " ישלח אליו את החוברות אחרי גמר הסדרה ,ויקבל אותן בכריכה במחיר של 500 פרוטה בלבד ( מחוץ לדמי המשלוח).
שלישית החליט הקרנף להרכיב חוברת נוספת של "עלילות טרזן "( זאת תהיה חוברת נוספת "בקשיש" ) מחיבוריהם של בני הנעורים עצמם . כבר נתקבלו סיפורי –טרזן שחיברו אחדים מקוראינו ביזמתם הם ( בכלל אלה יקוטיאל גרשוני מראשון לציון ,משה בן -אהרון מתל אביב , עמוס מלאכי ,יחזקאל מזרחי מפתח תקוה , יוסף צרפתי משכונת התקוה ואחרים). הקרנף פונה בזה אל קהל הקוראים בבקשה לשלוח אליו סיפורי –טרזן ,בכל גודל שהוא ,מפרי דמיונם ויצירתם. המשתתפים לא יוכזבו…"
14. טרזן וקברות הפילים . כולל גם סיפור קצר "בוי והקרנף" ב-3 עמודים.במאמר המערכת שנקרא "הקרנף משיב ,מודה מסביר ומזכיר " . כתבה המערכת לאחד הקוראים שהסדרה הבאה תהיה גם היא מאת יובב מחבר |עלילות טרזן " ומספר העמודים ומחיר החוברת לא ישתנו . הסדרה תתחיל להופיע אחרי חוב' 17 ( הנוספת ) של "עלילות טרזן " חוב. 17 תימכר בקיוסקים כמו כל הקודמות לה. לקורא אחר הוסבר שחוברת 17 היא "תוספת "בקשיש " על 16 המובטחות אבל מחירה במטבע יהיה כמחיר כל האחרות . ו|אשר ל"מציאות " שבסיפורי טרזן הרי מובן בעצמו שטרזן חי במציאות משלו…." לקורא נוסף הוסבר ש"החוברות כולן הן פרי עטו של יובב , גם אם במקרה בודד זה או אחר שאב השראה ממקורות הכתובים באנגלית ,שהיא לשון האם של טרזן . ההוצאה הודיעה ש"הקרנף מודה לכל אלה שכבר שלחו אליו סיפורים לחוברת המיוחדת ( מס. 17) של סיפורי טרזן . הוא קרא את כולם ,הוא מחכה לעוד ועוד , וכשיחליט ויבחר יודיע. .בינתיים הוא רואה לעצמו חובה נעימה לתת שבח לסיפור הנאה והגדול של משה בן אהרן.
15.טרזן ונחש המים . טרזן נאבק בנחש מפלצתי בו משתמש מכשף כושי לחיסול אויביו. חלקים מסיפור זה הועתקו ב"טרזן וטריוניז האימים" בכרך 14 ( שהופיע גם בהוצאת "ש. אור " בשנות השבעים ) .
16.טרזן מכניע את המרד .טרזן מדכא מרד של חיות היער כנגד שלטונו שבראשו עומד הקוף מהסיפור "בוי ובנו של טונגו" ( אם כי בניגוד לסיפור ההוא אביו של הקוף חי בסיפור זה). בסיום הסיפור מחליט טרזן לעזוב את אפריקה מאחר שהוא מגיע למסקנה שג'ין ובוי אינם יכולים להמשיך לחיות עם סכנות הג'ונגל
.כמובן שעזיבה זאת היא קצרת ימים.
מאמר המערכת נקרא "הקרנף עובד קשה " . ובו סופר על שיחה בין העורך ובין יובב ." ובכן אנו מגיעים לחוברת השש עשרה" אמר הקרנף באנחה של שביעות –רצון והתמודד על כסאו בחדר המערכת " גומרים את הסדרה של עלילות טרזן …
כן ענה לו יובב הסופר הצעיר והמצליח, המחבר עלום השם של סיפורי טרזן העבריים " אתה מבסוט מה? "
בהחלט " צחק הקרנף " " אני מבסוט ממך . לא הכזבת, לא אותי ולא את אלפי הקוראים שלנו . גם מהם , מן הקוראים , אני מרוצה מאוד –לא פחות ,אני מקווה שהם מרוצים מאתנו".
"אבל הייתה לך עבודה קשה " העיר יובב .
"נכון חשוב רק על הררי המכתבים שמצטברים בכל שבוע ועל הדאגה להוציא חוברת בכל שבוע …
"ולכתוב חוברת בכל שבוע " הפסיקו יובב בענווה.
"כן ,ודאי . גם אתה לא ישבת חיבוק ידים . ועשיו , בלי הפוגה , יש להתחיל בסדרה החדשה –הסדרה המרתקת של האוניה קפריקורן .
"ובתוך זה אתה צריך לארגן את חוברת ההשלמה ל"עלילות טרזן " מפרי עיטם של הקוראים " הזכיר יובב .ולארגן את הגרלת הפרסים .ולדאוג לכריכת החוברות של טרזן לכל מי שישלח לך את כולן בתוספת 550 פרוטה כולל דמי משלוח " חזר יובב והזכיר , אגב זקיפת אצבע.
"ודאי ודאי " הסכים הקרנף " עבודה קשה ,אבל כבר נוכחת מן הסתם , שאני אוהב לעבוד קשה , אלה שאומרים שאני עצל , דיבה הם מוציאים עלי"…
טרזן ו"אנשי הברדלס". או "טרזן שלנו ובעצמנו " . חוברת מיוחדת שבה כללה הוצאת הקרנף סיפורי טרזן שנשלחו בידי הקוראים . ההוצאה הודיעה בחוברת הקודמת שהחוברת הבאה תהיה חוברת שמחוץ למניין "חוברת נוספת מפרי עיטם של הקוראים עצמם "אוסף עלילות טרזן " משלכם! "הרבה סיפורים הוצעו לנו לחוברת הזאת . רבים היו קצרים יותר מדי ,אחדים היו ארוכים יותר מדי . בכולם ניכרה השפעתם העזה של סיפורי טרזן האמיתיים ושל סרטי טרזן האמיתיים . מה שבחרנו ,בחרנו . נדמה לנו שאת המשובחים ביותר בחרנו ,אם מישהו ממחברי הסיפורים שלא ידפסו ירגיש את עצמו מקופח ,או יחשוב שסיפורו עולה על המודפסים ,יהיה עליו להבין שכל אדם עשוי לטעות בשיפוטו ומה גם קרנף…דרשו כולכם בשבוע הבא את חוברת ההשלמה ( מס. 17 ) לעלילות טרזן –טרזן שלנו בעצמנו.
הסיפורים היו : א. טרזן ואנשי הברדלס. סיפור של 9 עמודים (מאחר שהעותק שבידי חסר את העמוד הראשון אינני יודע את שם המחבר, כנראה שהיה זה משה בן אהרן שההוצאה הודיעה שיופיע כאחד המחברים בחוברת ושהיא כל כך שיבחה אותו ). ב. טרזן מציל את ג'ין מאת יחזקאל מזרחי . ג. טרזן מציל את בוי .מאת יקותיאל גרשוני . ד. לא על מנת לקבל פרס. מאת שאול מירוסר. ה. צ'יטא פועל על דעת עצמו. מאת יצחק שוטן. ו. טרזן בונה ביתו . מאת עמוס מלאכי. ז. מגן חיות היער. מאת יוסף צרפתי. רוב הסיפורים הם קטעים קצרים, ומטבע הדברים מאחר שנכתבו בידי ילדים הם ברמה נמוכה ביותר, אך הם מעניינים שכן הם מראים כיצד ראה "חובב טרזן ברחוב הישראלי" את טרזן. חוברת זו היא נדירה ביותר שכן ההוצאה לא כרכה אותה עם שאר החוברות של הכרך הראשון (היא נחשבה כלא יותר מנספח "בקשיש " בלשון ההוצאה לשאר החוברות) , והיא איננה קיימת אף בספריה הלאומית.
קצרים יותר מדי ,אחדים היו ארוכים יותר מדי . בכולם ניכרה השפעתם העזה של סיפורי טרזן האמיתיים ושל סרטי טרזן האמיתיים . מה שבחרנו ,בחרנו . נדמה לנו שאת המשובחים ביותר בחרנו ,אם מישהו ממחברי הסיפורים שלא ידפסו ירגיש את עצמו מקופח ,או יחשוב שסיפורו עולה על המודפסים ,יהיה עליו להבין שכל אדם עשוי לטעות בשיפוטו ומה גם קרנף…דרשו כולכם בשבוע הבא את חוברת ההשלמה ( מס. 17 ) לעלילות טרזן –טרזן שלנו בעצמנו.
הסיפורים היו : א. טרזן ואנשי הברדלס. סיפור של 9 עמודים (מאחר שהעותק שבידי חסר את העמוד הראשון אינני יודע את שם המחבר, כנראה שהיה זה משה בן אהרן שההוצאה הודיעה שיופיע כאחד המחברים בחוברת ושהיא כל כך שיבחה אותו ). ב. טרזן מציל את ג'ין מאת יחזקאל מזרחי . ג. טרזן מציל את בוי .מאת יקותיאל גרשוני . ד. לא על מנת לקבל פרס. מאת שאול מירוסר. ה. צ'יטא פועל על דעת עצמו. מאת יצחק שוטן. ו. טרזן בונה ביתו . מאת עמוס מלאכי. ז. מגן חיות היער. מאת יוסף צרפתי. רוב הסיפורים הם קטעים קצרים, ומטבע הדברים מאחר שנכתבו בידי ילדים הם ברמה נמוכה ביותר, אך הם מעניינים שכן הם מראים כיצד ראה "חובב טרזן ברחוב הישראלי" את טרזן. חוברת זו היא נדירה ביותר שכן ההוצאה לא כרכה אותה עם שאר החוברות של הכרך הראשון (היא נחשבה כלא יותר מנספח "בקשיש " בלשון ההוצאה לשאר החוברות) , והיא איננה קיימת אף בספריה הלאומית.
לסדרה רוי רשף סוכן ש"ב, שהופיעה בשנת 1969 בהוצאת רמדור ללא שם מחברהּ ׁ (אולי גלעד מורג יוצר סיפורי פטריק קים ולימים חוקר ספרות ) , יש גיבור מסוג שלא היה נפוץ בספרות הפופולארית באותם זמנים ..
רוי רשףאך הוא גבר ממוצא מזרחי משכונת התקווה. שמו המקורי הוא 'מנשה ערוסי', אך הוא נאלץ לשנותו בהכוראת הש.ב. ל'רוי רשף' שם בעל צליל אנגלו סכסי -כנעני " וכיוון שלא נראה כמו הסוכן הג'ימס בונדי ה'אשכנזי-ווספי' המקובל, הוא מתאים במיוחד למשימות ריגול בקרב הערבים.
רשף, איש רב-כישרונות ואלוף באגרוף, גובר על כל יריביו, הערבים ואחרים.
אך משום מה סיפורי עלילותיו של רוי רשף לא זכו להצלחה. הקוראים משכונות העוני אחיו למוצא של רוי רשף העדיפו על פניו גיבור המזכיר במידת מה את רשף, אך רחוק יותר מעולמו: איש הקראטה הקוריאני פטריק קים.
הספרים כראוי לתקופה גדושים במיניות .
ספרי הסדרה היו
מס' 1: תעלומת הספינה המסתורית. (1969)
מס' 2: מבצע הטילים. (1969)
אי שם בהרי הלבנון רוי רשף נתקל ומחסל בסיס סודי של מדען לבנוני מטורף שמאיים על ישראל.
מס' 3: חטיפת בת השגריר. (1969)
ספר זה היום מביך במיוחד לקרוא אותו כיום בגלל שפע הפנטזיות המיניות שנדיר לקרוא כמוהן בספרות ישראלית של התקופה :
נערה ישראלית אשכנזית בורגנית יפה בתו של שגריר נחטפת בידי מחבל פלסטינאי מזיל ריר למראה יופיה וזומם בכל רגע נתון לאנוס אותה עד שהיא ניצלת בידי רוי רשף ונופלת לזרועותיו החסונות לחיוכו המבין של האב. .
מס' 4: רצח שליח הנשיא. [1969].
רוי רשף מסייע לנשיא ארה"ב ששליחו במזרח התיכון נרצח. .
יותר מארבעה ספרונים לא היו על רוי רשף כנראה היה קרוב מידי למציאות של הקוראים .
ביום פרסום רשימה זאת ה-17 ביולי 2022 מלאו 101 שנים להולדתה של חנה סנש הצנחנית והסוכנת החשאית.
כתבתי כמה רשימות שונות על חנה סנש ותימצאו קישורים אליהם בסוף.
הפעם אביא שתי גירסאות שונות של סיפור שכתב על הימים האחרונים לחייה של חנה סנש הסופר והעיתונאי מנחם תלמי.
הגירסה הראשונה של הסיפור פורסמה ב"דבר לילדים " ותלמי לא פירסם אותה תחת שמו ,כנראה משום שבאותו גליון כבר פורסם פרק של סיפור שלו בהמשכים תחת שמו "תעלומת הצלחת המעופפת."
."הוא פירסם אותו בשם הבדוי :מ.אחי דורון" הלא הוא "מנחם אחי דורון
לאחר מכן הרחיב תלמי את הסיפור שמתאר את משפטה של חנה סנש ,משפט שבעצם לא היה ידוע עליו דבר חוץ מגירסה שמובאת כאן גם היא של יואל פלגי כנספח וראו אותה למטה,אבל כפי שהתברר לימים לא הייתה ממש מדוייקת.
זה השתנה בשנים האחרונות כשנפתחו הארכיונים של הונגריה ותיק החקירה הרלבנטי היגיע לישראל וראו על כך גם כן למטה.
תלמי פירסם את הסיפור שוב בקובץ של סיפורי גבורה ומלחמה שלו לנוער "בעוז רוחם " עם איורים של מ.אריה בהוצאת עמיחי ב-1956.
ועל הספר הזה ובראש ובראשונה על הסיפור על חנה סנש הוא זכה בפרס למדן לספרות ילדים של עיריית רמת גן. הפרס הספרותי היחיד שבו זכה תלמי בימי חייו.
ואת "מכתביו של קצין מצרי " שתוכלו לקרוא גם כן ב"יקום תרבות " ומתאר את נקודת המבט של קצין מצרי הנלחם בנגב .
אבל נראה שמבחינת ועדת הפרס הסיפור שהכריע היה הסיפור על חנה סנש.
כל מה שמתואר כאן הוא בדוי אבל יש בו עוצמה דרמטית.
אז הנה הוא לפניכם בשתי גירסאותיו של תלמי פלוס הגירסה המקורית הבסיס לסיפור משפטה ומותה של חנה סנש שכתב יואל פלגי :
גרסת "דבר לילדים "
שתי הגירסאות מובאות באדיבות משפחת תלמי.
ולסיום אביא את הפרטים האמיתיים הידועים על המשפט שלא היו ידועים לתלמי וגם למקור שלו יואל פלגי שנחשפו רק בראשית המאה ה-21 עם גילוי תיק המשפט. בארכיון הונגרי
הנה הגרסה המקורית מ"דבר לילדים " " כרך כה 19.11. 1954
אפשר להגדיל עם "העכבר"
והגירסה הארוכה יותר מ"בעוז רוחם "
והנה גירסה מורחבת של הסיפור מהספר "בעוז רוחם "שזכתה בפרס למדן של עיריית רמת גן
נימוקי ועדת פרס למדן לזכיה של הספר "בעוז רוחם" הסיפור על חנה סנש מככב בנימוקים.
וכבונוס הנה הגירסה המקורית של הסיפור מזכרונותיו של עמיתה של חנה סנש הצנחן יואל פלגי "איך נפלה " שהופיעו לראשונה בספר של כתביה של חנה סנש וזכרונות עליה ב-1946.
שאמנם גם הם לא ממש אמינים כפי שהתברר לימים …:פלגי הודה לימים שלא כל מה שכתב היה מדוייק.
הוא פירסם גירסה קצת שונה על משפטה של חנה סנש בספרו :רוח גדולה באה -קורות צנחן עברי ( שיצא גם הוא במקור ב-1946 ובמהדורה מתוקנת ושונה ב-1977
פלגי מתברר מהפרוטוקולים של המשפט שנמצאו לימים לא באמת ידע מה נאמר במשפטה של חנה סנש. ודברים שונים הוא פשוט דמיין.
ועדיין בדבריו יש כוח דרמטי רב.
יואל פלגי
קיראו גם
שני קציני הצבא ההונגרי שגזרו מוות על הצנחנית היהודיה חנה סנש, נידונו בשנות ה-50 לשבע שנות מאסר כפושעי מלחמה. הדבר התגלה ב-2003 לאחר שתיק משפטה של סנש נמסר לשר המשפטים דאז , יוסף לפיד, בביקורו בהונגריה .
לפיד נפגש בהונגריה בביקור עם שר המשפטים ההונגרי פטר באראני, וגולל בפניו את סיפורה של חנה סנש. השר התרגש מאוד מהסיפור, ולאחר כמה שעות הפתיע את לפיד ומסר לו את תיקה של סנש שישב בארכיון הצבא.לפיד דובר ההונגרית מיהר לעיין בתיק, ומצא מסמכים רבים העוסקים בסנש, מיום תפיסתה ועד להוצאתה להורג.
לפיד קיבל לידיו פרוטוקולים של משפט מאוחר יותר שנערך לשופטיה של חנה סנש בשנת 1952, בהם מופיעים פרטים חדשים על משפטה ועל תהליך הוצאתה להורג.
מתיק החקירה התברר שחנה הועברה לחקירת הגסטפו עם תפיסתה, אולם לאחר כחודשיים הוחזרה לידי ההונגרים. אלה האחרונים טענו כי היא שימשה כסוכנת בריטית וכי בגדה במולדתה, הונגריה.
ואולם על פי תיק החקירה, סנש התעקשה שאינה הונגרייה, ושהיא קצינה בדרגת סגן בצבא הבריטי.
לאורך המשפט כולו כפרה חנה בהאשמות נגדה והתעקשה כי לא בגדה בהונגריה משום שמולדתה היא ארץ ישראל.
על אף שהוצע לה לבקש חנינה, היא סירבה: "הנני ציונית מימי נעורי למרות העובדה, שהורי לא חינכוני ברוח זו. בארץ ישראל הייתי לאדם במלוא מובן המלה בקרב חברי החלוצים. רק את חובתי מילאתי בהתנדבי להילחם עם נשק ביד נגד שלטון הרוצחים הנאציים בהונגריה", אמרה לשופטיה.
במהלך חמשת החודשים שבהם היתה כלואה, נתנו השלטונות לאמה לבקר אותה בכלא. "סנש היתה מוכה וחסרו לה שיניים בפיה כתוצאה מהמכות שספגה…
היא אמרה בפגישה עם אמה: "אמא לא עשיתי שום דבר רע", נכתב באחד המסמכים שהתגלו בתיק.
חרף טענותיה שאינה הונגריה ושהיא קצינה בשירות צבא הוד מלכותו שמשימתה הצלת יהודים, החליט בית הדין הצבאי להרשיע אותה בריגול ובבגידה והורה להוציאה להורג ב-7 בנובמבר 1944.
קצין הונגרי בשם פקטה אלמי ציינר הוא שחתם על גזר דין המוות, והוסיף לצד חתימתו את ההערה: "לביצוע מיידי". פקטה אלמי היה אחראי שנתיים וחצי קודם לכן לפוגרום שבוצע ביהודי העיר נוביסד ושבמהלכו נרצחו מאות מיהודי העיר, והוצא להורג בעצמו לאחר המלחמה.
ג'ורג' ואידה, שהיה עד במקום ההוצאה להורג, סיפר שאחרי שקראו לה את פסק הדין אמרה סנש כי היא לא מעוניינת לערער משום שהיא חפה מפשע.
"אמרו לה, שרק מי שמבקש חנינה יש לו סיכוי", אז היא ענתה 'מרוצחים אינני מבקשת חנינה'", מצוטט ואידה במסמך אחר.
בעיון במסמכים מתברר עוד, כי סנש סירבה שיקשרו לה את העיניים והסתכלה באומץ בפני המוות.
לפי רופא בית הסוהר, ד"ר אלמר שארודי, כיתת היורים התרשלה במשימתה, ורק פצעה אותה. כתוצאה, דיממה הצנחנית היהודיה למוות משך זמן רב, ומתה בייסורים לאחר שעות של גסיסה
.התובע הצבאי מיכאיי קצ'קש הוא שהודיע לאמה של חנה על ההוצאה להורג. "אני משתחווה בפני התנהגותה ואומץ הלב שלה שגילתה עד הרגע האחרון", כתב לאם. "היא היתה ממש גאה ביהדותה. היא היתה אישיות יוצאת דופן", הוסיף
הפרוטוקול של המשפט של חנה סנש בהונגרית נמצא כיום בספריה הלאומית בישראל.
"מטרלל" מילה שהיא נפוצה כיום לא היתה קיימת בשנות השבעים ,הכוונה ל"תעלולן " או " משגע" או "בדחן"" מישהו שבאמצעות תעלולים שונים מבלבל ומטריף את דעתם של יריביו .
גיבור נדיר כזה בשפה העברית הוא הבטלר פארקר גיבור סיפורי בילוש ופשע שנאבק בעולם התחתון האלים והרצחני של העיר שיקאגו בארה"ב באמצעות טריקים ותחבולות שונות לא בהכרך אלימות.וכך הקורא מוצא את עצמו צוחק שוב ושוב במהלך הסיפור למרות שיש בכל סיפור ( לפחות במהדורה העברית שלו ) כמויות נכבדות של אלימות וסקס קשים.
בטלר פרקר היא סדרת ספרי כיס נדירה ביותר כיום בעברית שארבעה ספרים שלה יצאו לאור בהוצאת "רמדור"כניסוי לראות אם יזכו להצלחה
ככל הנראה הם לא זכו להצלחה מספיקה כי יותר מארבעה לא יצאו.
זאת הייתה סדרת בילוש ופשע מסוג יוצא דופן ונדיר ביותר בעברית סדרת פשע הומוריסטית שכתב הסופר והתסריטאי הגרמני הפורה גונטר דונגס Günter Dönges ( 1923-2001)
בשם הבדוי "ג'ון אקטון
John D. Acton
Günter Dönges גונטר דונגאס היוצר של סיפורי באטלר פרקר בשם בדוי
זאת משום שבגרמניה חשבו שרק אנגלו סקסים יכולים לכתוב סיפורי בילוש ומתח טובים .
ורק הודות לשם בדוי זה פורסמה סדרה זאת בעברית משום שאם המחבר היה שומר על שם גרמני היא לא היתה מתורגמת או שההוצאה הייתה משנה את שם המחבר הגרמני לשם מומצא משלה בעל צליל אנגלו סקסי כי בישראל לא רצו לקרוא סיפורי מתח שכותבים גרמנים שהיו מזוהים עם השואה.אפילו אם אלו היו מתרחשים בארה"ב.
( שימו לב שבכריכה האחורית למעלה ההוצאה מציינת שהסידרה פופולארית מאוד באירופה ,מה שאמנם היה עובדתית נכון אבל נמנעת להזכיר שמוצאה מגרמניה איזכור שעלול היה לפגוע במכירות בצורה משמעותית
בתקופה שבה סדרת "בטלר פרקר פורסמה בעברית היא הייתה בשיא ההצלחה שלה בגרמניה.הופקה אז סדרת טלווזיה גרמנית על עלילותיו של הבטלר שגם את תסריטיה כתב הסופר גונטר דונגאס.
הדמות המרכזית היא ג'ושוע פרקר בטלר אנגלי עם הרבה מאוד זמן פנוי מעבודתו שעובד מן הצד כבלש חובב שתוחב את אפו על דעת עצמו לכל עניין חשוד שבו הוא נתקל וישנם רבים מאוד כאלו. ומשתמש בשיטות לא רגילות ובכל מיני טריקים ופטנטים פרי המצאתו גם כן בשעות הפנאי שלו מעבודתו כדי להביס וללכוד את יריביו הפושעים והעבריינים והגנגסטרים..
למשל : .עט כדורי שמתיז גז צחוק או אבקה שגורמת מיידית לגירוד אצל כל מי שחוטף אותה,
מטריה שיורה קליעי ברזל וכל מיני דברים אחרים
או דלת הבית שבו הוא עובד שהיא מלכודת לפושעים שתמיד נופלים לאחר שהם נכנסים לתוכה למרתף מפחיד,
או דבק חזק ביותר שמותז על הריצפה וכתוצאה רגליהם של מי שרצים עליה פושעים ועבריינים תמיד ננדבקים עליה ,
או סתם נוזל שגורם להחלקה מיידית של מי שרץ ורודף או פשוט מאיים בכלי נשק ודברים מאין אלו.
פרקר בספרים שתורגמו לעברית עובד בעיר שיקאגו אצל עורך הדין מייק רונדל.
אבל בספרים מוקדמים יותר וגם מאוחרים יותר שכבר לא תורגמו הוא חי בלונדון ועבד שם עבור האריסטוקראטית הגברת אגתה סימפסון
הסדרה הזאת רצה שנים רבות בגרמניה,כמעט 40 שנה מ-1953 ל-1992 ופורסמו בה לא פחות מ-605 סיפרונים שונים על הרפתקאותיו של הבטלר פרקר.
. SILVER CRIME לפני שהפכה לסדרה בזכות עצמה הבטלר הופיע בסדרה של ספרונים בשם
שבה הופיעה חוברת מידי שבוע במשך שנים רבות מ-1952 ועד ל-1977 וסך הכל פורסמו בה יותר מ-1000 חוברות שונות ( 1094 לשם הדיוק) על עלילות גיבורים שונים.
שבה הופיעו גיבורים שונים שהתחלפו מחוברת לחוברת.
הבטלר פארקר היה הגיבור הפופולארי ביותר של הסדרה עם 134 סיפורים שונים שהוקדשו להרפתקאותיו.
הגיבור השני הפופולארי היה לארי בראנט איש היפ"מ היחידה הפסיכולוגית המיוחדת שנאבק באיומים על טבעיים שונים .שזכה בסדרה זאת רק ל50- סיפורים על עלילותיו מה שלכאורה מראה שהוא היה פופולארי הרבה פחות מהבאטלר.
מצד שני …אותו לארי ברנט כיכב במקביל בסדרת חוברות אחרת
ואם שתי סדרות שונות של חוברות עסקו בו זמנית בעלילותיו זה אומר שכנראה הוא אכן היה הפופולארי יותר.
הסיפורים האלו אויירו בידי אותו מאייר עטיפות
RS Lonati
וכך לארי ברנט נראה בציורים שאייר ככפילו של בטלר פרקר כנראה משום שהצייר השתמש באותו המודל שהיה אולי הוא עצמו.
סיפורי לארי ברנט תורגמו לעברית בהוצאת "רמדור" וזכו להצלחה גדולה.
שאר הסדרות שהופיעו ב"סילבר קרימי " לא תורגמו אבל שלגי המו"ל של הוצאת רמדור החליט לתת צ'אנס גם לבאטלר פארקר ויש להניח משום ששמע שבגרמניה יש כעת סדרת טלווזיה על עלותיו של הבטלר.= סדרה שממנה היו 26 פרקים).
בסדרת הטלווזיה עורך הדין מזכירתו היפה והבטלר פרקר מסיירים באירופה כשהם נירדפים בכל מקום בידי גנגסטרים שאת הבן של מנהיגם עורך הדין שלח לכלא והגנגסטרים שואפים כעת לנקום.
בכל פרק הבטלר פרקר בדרכו השלווה והתקיפה האופיינית מחרב את מזימותיהם של הגנגסטרים ומטרלל אותם בארץ אירופית אחרת.
ארבעה מהספרים הופיעו בעברית.ואלו ככל הנראה לא זכו להצלחה.כי כאמור לא יצאו יותר בעברית
אז הנה רשימת ארבעת הספרים של הסדרה הגרמנית ( דבר שהוסתר מהקוראים בעברית )על עלילות הבטלר האנגלי שחי ופועל בשיקאגו בארה"ב
המתרגם-מעבד אשר דורי שילב בסיפורים בעברית קטעי סקס ואלימות קשים ביותר שככל הנראה לא היו בספרונים המקוריים בגרמנית.
היום אלו ספרים קשים להשגה בשוק הספרים הישר5לי ולכן יקרים יחסית.
והנה הם
מספר 1: חתיכות בבלונד "ג’ון ד. אקטון" ; עברית: אשר דורי. רמדור 1974
Parker schaukelt blonde Puppen
( מספר 84 בסדרת בטלר פרקר כולה )
מספר 772 בסדרה הגרמנית
silver Crime
עטיפה מקורית :
מספר 2:נערות הכסף המושחת /ג’ון ד’ אקטון ; עברית – אשר דורי.רמדור 1974
Parker ruiniert die Dollar Girls
z-silver krimi no 796
מספר 796 בסדרה הגרמנית
( מספר 90 בסדרת "בטלר פרקר " כולה)
הבטלר פרקרכ האבק בכנופיה של נערות יפות וגנגסטרים מרושעים שמלווים בריבית וסוחטים את הנלווים במסווה של חברת קוסמטיקה.
עטיפה מקורית
מספר 3: מכשפה בשחורין /עברית – אשר דורי.רמדור 1974
Parker sticht den Mörder-Hai
804
מספר 103בסדרת בטלר פרקר כולה
עטיפה מקורית :
מספר 4: כרישי המין /ג’ון ד’ אקטון ; עברית – אשר דורי.רמדור 1974
Parker bannt die Schwarze Hexe
z-silver krimi no 848
מספר 848
( מספר 92 בסדרת "בטלר פרקר" כולה)
הבטלר פרקר נאבק ב"כריש המין " סחטן שסוחט דוגמניות יפות ומגלה שזהו בעלה הסוטה מינית של בעלת חברת דוגמניות .
המתרגם אליעזר כרמי מוקף בדמויות מסיפורים שתירגם של הסופר החביב עליו דיימון רניון. צייר מ.אריה.
מלחמות השוורים "הקורידה" הספורט הלאומי הספרדי הם כיום תחום שהולך ונהפך במהירות ללא לגיטימי .
הספורט שאליו באו פעם עשרות אלפי צופים נלהבים וסופרים מפורסמים כמו ארנסט המינגווי וג'ימס מיצ'נר כתבו עליו ותיארו אותו בהערצה נראה כיום בעיני מליונים כפגיעה בזוייה בבעלי חיים מסכנים.
נראה שלא רחוק היום שבו יאסר לחלוטין בדומה להקרבת קורבנות בעלי חיים ( תחום שכנראה מוצאו ממנו ) וכל מעריציו ותומכיו ירדפו עד חורמה כפי שצפוי שיהיה עם תומכי הקרבת בעלי החיים.
בישראל מעולם לא היה עניין רב בנושא זה והיהדות מתנגדת בתוקף למלחמת השוורים אבל צץ כאן תומך ואפולוגיסט אחד לקורידה, המתרגם אליעזר כרמי ,אולי גדול המתרגמים של ספרות פופולארית לעברית.
כרמי תירגם ספרים ידועים בנושא וכתב את הספר המקורי היחיד על מלחמת שוורים בעברית " מוות לכל קונה" .
אלא שזה הופיע במקום לא צפוי תחת שם בדוי בסדרת "איש הקראטה פטריק קים " ותיאר את מאמציו של הסוכן האמריקני לחסל את איש הקומנדו הנאצי לשעבר אוטו סקורצני ( ואיש "מוסד "בהווה אבל כרמי לא ידע את זה ) דרך חיבתו האמיתית בהחלט שכרמי נתקל בה במציאות כחובב אחר, למלחמות שוורים.
לפניכם במסמך מיוחד כתב ההגנה שחיבר אליעזר כרמי על מלחמות השוורים ,כתב הגנה יחיד במינו בשפה העברית שנראה שלעולם לא יהיה אחד נוסף כמוהו ככל שמלחמות השוורים הופכות ללא לגיטימיות.
אז הנה רשימה עליו ורשימה משלו על תחום לא כל כך ידוע אבל מעניין ביותר בחייו וביצירתו : הקשר שלו ל"ספורט" מלחמות שוורים שהוא היה האפולוגיסט הראשי והיחיד שלו בעברית.
יש מעט מאוד חומר וספרים בעברית על הספורט הספרדי הלאומי מלחמת השוורים "הקורידה" .כנראה משום שהספורט הזה מעולם לא עורר איזה שהוא שמץ של עניין בישראל ובקרב יהודים למרות ניסיונות קצרי ימים שלא הצליחו ונתקלו מיד בהתנגדות ציבורית קשה ביותר ליצור קהל לספורט זה גם בישראל.
ציור ידוע של פרנסציסקו גויה על מלחמת שווריםמלחמות שוורים בחצר מפוצלת .ציור של הצייר הספרדי המפורסם פרנציסקו גויה מהתקופה שבה מלחמת השוורים הייתה ספורט מכובד. היום הוא לא ועתידו לוטה בערפל.ויקיפדיה
כיום במאה ה-21 מלחמות השוורים שפעם היו פופולאריות ביותר ומושכות אליהן באופן קבוע אלפי ועשרות אלפי צופים זוכות כיום בעיקר לגינויים במדינות רבות מחוץ לספרד, ובמדינות רבות אסורה פעילות זו.
גם בספרד פעילות זו שנויה כיום במחלוקת, ונשמעים נגדה קולות רבים
י ארגונים לזכויות בעלי חיים מתנגדים בחריפות למלחמת שוורים, משום שלדעתם אין להפוך את הריגתה של חיה לבידור.
הכנסיה הנוצרית התנגדה בעבר ל""ספורט זה כי יש בו משום פגיעה באנשים המטדורים המשתתפים בו אבל טיעון זה מעורר כיום עיניין מועט ביותר שהרי אנשים אלו יודעים היטב מה הם עושים כשהם ניכנסים לזירה עם הפר .
הרוב המוחלט של המתנגדים כיום שמים דגש על הפגיעה בבעל החיים השור שנפצע ונקטל במהלך ה"קורידה" על לא עוול בכפו
ההלכה היהודית מתנגדת להשתתפות או צפייה במלחמות שוורים. כך למשל הרב עובדיה יוסף, אסר זאת מטעמים של אכזריות וצער בעלי חיים
בכל זאת למלחמת השוורים היה מעריץ גדול ונלהב אחד בישראל המתרגם אליעזר כרמי. מלחמת שוורים הייתה תחביבו הגדול לצד הסופר דיימון ראניון
כרמי היה היה נוסע לספרד באופן קבוע לצפות במלחמות שוורים.
מ1962 ואילך הוא ואישתו היו עולים לרגל אחת לשנתיים לפמפלונה בספרד לחזות במלחמות פרים ."
במלחמת הפרים" הסביר "אני מזדהה בקלות עם המטאדור נער רועים מסכן שבקושי יודע לחתום את שמו שמכניסים לזירה של כמה מאות אנשים ופתאום הוא צריך להיות גיבור".
הוא כתב את הספר המקורי היחיד בעברית על מלחמת שוורים אם כי הוא לא הוצג ככזה אלא כמתורגם.
הספר המקורי היחיד בעברית על מלחמת השוורים הופיע במקום לא צפוי :
זה היה "מוות לכל קונה" רומן על הסוכן החשאי "פטריק קים" שהופיע תחת שם בדוי "ברט ויטפורד" .
'בספר זה פטריק קים יוצא לחסל סוחר נשק בספרד שהוא הנאצי איש הקומנדו הידוע אוטו סקורצני ( שלימים התגלה שהיה גם סוכן של "המוסד" הישראלי דבר שלא היה ידוע לאליעזר כרמי ) תחת שם אחר וכדי לעשות זאת עליו ללמוד את כל רזי מלחמת השוורים.שכן הנאצי לשעבר הוא מעריץ גדול של מלחמות שוורים ורק כך אפשר לחדור דרך מערכת הביטחון שלו.
בספר זה הוא הכניס את כל הידע הנרחב שלו בתחום.
סקורצני חי בספרד כסוחר נשק בינלאומי ואחד הדמויות הנערצות על הנאו נאצים ברחבי העולם. ויש להניח שאכן היה חובב גדול של מלחמות שוורים בפי שהדמות המבוססת עליו מתוארת בספר.
אני משער שאליעזר כרמי נתקל באוטו סקורצני בספרד באירוע של מלחמת שוורים אחד או יותר מצא שהאיש הוא חובב אובססיבי של מלחמות שוורים כמוהו עצמו .כרמי ידע בדיוק מי ומה היה והינו אוטו סקרצני ובהזדמנות זאת ובהזדמנויות אחרות הירהר כיצד אפשר יהיה לחסל את הנאצי המפורסם.
בספר יוצא הדופן הזה של כרמי שרובו מוקדש בפרטי פרטים מדוייקים ביותר לנושא מלחמות השוורים הפושע הנאצי דמוי סקורצני "אוטו פון הינקל "מחוסל בסיום הספר. אבל זה ממש אגבי ולא באמת חשוב לעלילה של מלחמות השוורים נשא שריתק ממש את כרמי.
האהבה של אליעזר כרמי לעולם מלחמות השוורים כמעט מצליחה להדביק את הקורא בספר זה לכמה שניות לפני שהוא סוגר את הספר והתיעוב שלו לעולם זה חוזר כתמיד.
הספר המקורי היחיד בעברית על נושא "מלחמות השוורים " שאותו כתב אליעזר כרמי בשם בדוי :"ברט ויטפורד.
לאחר מותו של כרמי ב-1993 פורסם תרגומו לספרו האחרון של החובב הגדול ביותר של מלחמת השוורים מבין סופרי הספרות העולמית,הסופר האמריקני זוכה פרס נובל לספרות ארנסט המינגווי ".
טקסט העטיפה האחורית של ספרו של המינגווי "קייץ מסוכן " על מלחמת השוורים כתוב בלשונו המיוחדת של אליעזר כרמי על מלחמת השוורים ואולי הטקסט האחרון בכלל שכתב.
וזהו עד כמה שידוע לי אחד מתרגומיו האחרונים של כרמי ואולי האחרון בכלל.
המינגווי התפרסם בעולם הספרות בראשונה הודות לספרו "זרח השמש"( 1926) הספר הידוע ביותר בספרות העולמית כולה על נושא מלחמות השוורים.
אחד מנושאיו המרכזיים הוא המפגש של צעירים וצעירות אמריקניים בשנות העשרים עם מלחמת השוורים.
ספר זה היה חביב מאוד על כרמי אבל לא הוא תרגם אותו לעברית.
"וזרח השמש" מאחר שנכתב בידי המינגווי זכה לכבוד העצום להיות מתורגם לעברית פעמיים למרות נושאו "מלחמת השוורים .
הספר הזה נעשה לגירסה קולנועית מפורסמת הסרט הידוע ביותר על מלחמת שוורים :
" הספר של המינגווי על מלחמת שוורים שכרמי כן תרגם "קייץ מסוכן " היה ספר עיתונאי לא בדיוני שכתב המינגווי בסביבות 1960 ופורסם תחילה ככתב ענק במגזין "לייף"
1960 הספר תיאר מסע בספרד ב-1959 בו עבר המינגווי החובב הבלתי נלאה של מלחמות שוורים עם 2 חברים לוחמי שוורים בין"מלחמות שוורים שונות בספרד בהן השתתפו ותיאר תיאור מפורט ביותר את המאבק בין שני לוחמי השוורים הידועים שליוו אותו שהיו גיסים
.
שנה לאחר כתיבת הספר תקע המינגווי לעצמו כדור בראש . ספרו האחרון פורסם רק שנים רבות לאחר מותו של המינגווי ב- 1985
כנראה גם בגלל התחושה של המוצאים לאור שלקהל הרחב אין יותר עניין במלחמות שוורים והוא פורסם לבסוף רק בגלל פרסומו של המינגווי.
אליעזר כרמי שש לתרגם אותו לעברית.
"לאחר מותו של כרמי ב-24 ביולי 1991 הוקדש לזכרו עוד ספר מתורגם נדיר בשפה העברית על מלחמת שוורים "נס בסביליה
Miracle in Seville (1995)
של ג'ימס מיצ'נר המעריץ הידוע האחר של מלחמות שוורים בספרות האמריקנית שתירגם עמוס אריכא ( רמת-גן : נירם, תשנ"ו 1996.)שהיכיר היטב את כרמי
ספר נוסף בעברית שעוסק בנושא מלחמת השוורים.התרגום לעברית של עמוס אריכא הוקדש לזכרו של אליעזר כרמי.
וזה פחות או יותר מה שיש על מלחמת שוורים בשפה העברית.
לא סביר שהמצב ישתנה בעתיד שכן ההתקפות כנגד מלחמת השוורים הניראית בעיני קהל גדל והולך כאלימות רצחנית וסדיסטית כנגד בעלי חיים אומללים בעולם כולו ובראש ובראשונה בספרד עצמה רק הולכות ומתחזקות מידי שנה בשנה.
סביר להניח שכבר בעתיד הקרוב מלחמת הפרים תיהפך מספורט של המונים כפי שהייתה עד סוף המאה העשרים עד בערך סוף חייהם של המינגווי של ג'ימס מיצ'נר ושל אליעזר כרמי למנהג ברברי ההולך ונעלם ונתקל בהתנגדות החברה והחוק וזוכה לבוז וסלידה בינלאומיי בדומה למשל להקרבת קרבנות בעלי חיים לטקסים דתיחים תחום נוסף שזוכה לשאט נפש בינלאומית וצפוי שבעתיד הקרוב תומכיו ירדפו עד חורמה.
הנה מאמר יחיד במינו במגזין "מוניטין" שאותו כתב כרמי ובו הסביר לראשונה ולאחרונה בפרטנות ובצורה המלאה ביותר את אהבתו למלחמת השוורים מאמר מהתקופה שבה היה אפלוגיסט אחד ויחיד במדינת ישראל למלחמת שוורים אליעזר כרמי.הוא היה האיש שאליו היו פונים כלי תקשורת כדי שיסביר למה מלחמות פרים זה טוב.
היום אין אף אחד כזה.
והנה הוא לקוראים שאינם מתעניינים ואינם מעוניינים במלחמת שוורים כדי להציג את נקודת המבט השנויה מאוד במחלוקת של אלה שמספרם כהולך ומתמעט שכן אוהבים את הקורידה "מלחמת הפרים " הספרדית"..
אפשר להגדיל את הדפים עם העכבר
אולא! מלחמת שברים וצלקות הופיע בגליון "מוניטין 127" מאפריל 1988
