ארכיון מחבר: אליהו אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

עיתונאי אמריקני בקהיר במלחמת ששת הימים :מצרים על פי אריק פייס

אריק פייס עיתונאי ,האמריקני האחרון בקאהיר בזמן מלחמת ששת הימים מספר על חוויותיו בטהרן בימים האחרונים של השאה

אריק פאיס

Eric Dwight Pace ( 1936-2018) 

היה עיתונאי אמריקני ידוע וזוכה בפרסים על כתבות בנושאי חוץ בפינות שונות בעולם מטעם מגזין "טיים" ועיתון "הניו יורק טיימס " ובין השאר ככתב הקבוע בקהיר בביירות ובטהרן בימיו האחרונים של השאח

הוא נודע בין השאר כעיתונאי האמריקני האחרון שנשאר בקהיר בזמן מלחמת ששת הימים כאשר גורשו משם כל העיתונאים האמריקנים.

ופירסם על כך קטעי יומן מצמררים שגם פורסמו בעברית במוסף הארץ.

והנה היומן הדרמטי הזה הזה שתרגום שלו פורסם מיידית לאחר הפרסום בניו יורק טיימס במוסף סוף השבוע של "הארץ" שהכיר בחשיבות הכתבה.וראו בהקדמה של העורך של המוסף נתן דונביץ' שנתן לו מקום של כבוד ככתבת השער של המוסף. והיא מובאת גם כן.

זמן מה לאחר מכן ""מוסף הארץ" פירסם כתבת המשך של פייס על קהיר שלאחר המלחמה. ואני מביא גם אותה.

פאיס כנראה כתוצאה מהמלחמה החל להתעניין בישראל וכתב סרט על חייו של דוד בן גוריון (!)

בן גוריון 42:6 מ-1969

ביוגרפיה אפיזודית של דוד בן גוריון, על רקע תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. בן גוריון מוצג מילדותו בפלונסק שבפולין – שם הוא עד להופעתו של הרצל כמשיח – כאדם צעיר המגיע לארץ ישראל בגילומו של ישראל גוריון ועד לקיבוץ שדה בוקר, בגיל 84, שאז הוא מופיע בתפקיד עצמו

ולאחר מכן כתב פייס סיפור מותחן המתרחש בישראל על מזימה של גנראל נאצי ושל אירגון פלסטינאי לפגוע בעיר חיפה בישראל .

ותוכלו לקרוא את ה סיפור הזה "נשק סודי במזרח התיכון" בבלוג זה כאן.

לימים הפך אריק פאיס שהיה כעת כתב מפורסם לכתב ה"ניו יורק טיימס " באיראן בימיו האחרונים של השאה ובתקופה המהפכה החומייניסטית .

ואז 12 שנים מאוחר יותר חווה פאיס משהו דומה מאוד לחוויות שחווה כאמריקאני בקאהיר בזמן ולאחר מלחמת ששת הימים.

אם כי למזלו הרב לא היה אחד מבני הערובה שאותם לכדו האיראנים בשגרירות ארה"ב ( דבר שעלול היה לקרות ).

והנה לפניכם שתי הכתבות של אריק פאיס על קאהיר במלחמת ששת הימים ולאחריה שהפכו לסוג של קלאסיקה.

כבונוס מובאת למטה כתבה מקבילה של עיתונאי אמריקני אחר ,תומס תומסון ממגזין "לייף" שמתאר את האירועים האלו מנקודת מבטו שלו כפי שפורסמו בגיליון המפורסם של המגזין "לייף" על מלחמת ששת הימים .

גליון שתורגם גם הוא לעברית.

אפשר להגדיל את הדפים עם"העכבר"

כתבה שנייה של אריק פייס על מצרים לאחר מלחמת ששת הימים

וכבונוס הנה עוד כתבה מנקודת מבט קצת אחרת של עיתונאי אמריקני אחר ,תומס תומסון ,ראש סניף המערכת של "לייף" במצרים שהופיעה במגזין "לייף " במוסף המיוחד על מלחמת ששת הימים על קאהיר בזמן מלחמת ששת הימים שעסקה גם היא בגירוש העיתונאים האמריקניים משם.

עלבונה של ארה"ב

עטיפת מגזין לייף שבו הופיעה הכתבה למעלה במהדורה העברית

שיחה עם הסופר והעיתונאי אריק פייס על חייו אפשר להאזין כאן :

https://www.wnyc.org/story/eric-pace/

נשק סודי במזרח התיכון -רומן מתח על פושע נאצי המשתף פעולה עם אירגון טרור מאת אריק פייס

בין שנות השישים לשנות השמונים פורסמו במוספי סוף השבוע של העיתונים בישראל "הארץ" "שבע ימים " של "ידיעות אחרונות " "ו"ימים ולילות "-"סוף שבוע" של "מעריב" כשאלו היו כתבי העת הנקראים ביותר בשפה העברית סיפורים בהמשכים שהיו בדרך כלל סיפורי מתח וריגול ממקורות זרים לפעמים סופרים ידועים כמו ג'ון לה קארה ,לפעמים ידועים הרבה פחות כמו ליאונל בלאק , לפעמים מקומיים של סופרים כמו מיכאל בר זוהר, עמוס אריכא הנ"ל וראש המוסד לשעבר איסר הראל.

כל הסיפורים האלו עסקו במזימות ערביות קומוניסטיות וטירוריסטיות כנגד ישראל והעולם.

הסיפורים היו מאויירים בידי אמנים כמו מאיר עוזיאל,אלדד ואחרים.

כמה מהסיפורים האלו כמו "קרלוס" ו"המשימה שדות הנפט " של עמוס אריכא בשמות בדויים שונים ואחרים כמו  "טופז " של ליאון יוריס " הקוטל "ו"תיק אודסה" של פרדריק פורסייט "בנות הערובה" ( מבצע רוזבאד) ספר שהוסרט ( עם קים קטרל בתפקידה הראשון) "המתופפת הקטנה " על המוסד ( הוסרט גם הוא ) של לה קארה"קשר האורניום " של אורי דן ופיטר מאן "שגרירות " ונדנברג" שעסוק בארה"ב תחת כיבוש רוסי "מלחמת העולם השלישית " של גנרל ג'ון הקט שעסק …במלחמת עולם שלישית ואחרים , יצאו לאור בעברית גם כספרים.

אחרים כמו" משבר טשקנט " שתיאר אולטימטום סובייטי לארה"ב ,משלחת בקהיר , מאת פרד נורו "יאסר עראפת על הכוונת " מאת ליאונל בלאק "הרפתקה בדמשק "על מאבק בשירות החשאי של אסד " קשר הדמים " של איסר הראל " ואחרים וטובים מעולם לא פורסמו בעברית כספר.

אני שמח לבשר שחלקים מהם יעלו בקרוב ברשת לראשונה ביחד להנאת כל מי שמעולם לא נחשף אליהם ולנוסטלגיה של אלו שכן נחשפו אליהם כסיפורים בהמשכים.

רבי מרגלים של המוסד ,סוכנים קשוחים, טירוריסטים רצחניים ,יפיפיות קטלניות ,כולם נמצאים שם בדפים הגדושים במתח ופעולה.

בסיפור שלפניכם מופיעים בעירבוביה מדהימה: מחבלים ערביים ,צה"ל ,,מי שהיה גנראל נאצי ,מרגלים אמריקנים ונשק אימתני שיכול להשמיד את כולם

ומופעל כנגד העיר חיפה. בסיפור עיתונאי אמריקני יוצא ללכוד מדען נאצי מסוכן ביותר גנראל נאצי סדיסטי לשעבר שמציע לאירגון טרור נשק גז עצבים קטלני שבו השתמש כבר בעבר כנגד יהודים וכעת כנגד ישראל.

ובכך מתחילה עלילה מרתקת שבה מעורב אירגון "המוסד".

המחבר אריק פייס

 Eric Dwight Pace ( 1936-2018 )

היה עיתונאי אמריקני ידוע וזוכה בפרסים על כתבות בנושאי חוץ בפינות שונות בעולם מטעם טיים והניו יורק טיימס ובין השאר בקהיר בביירות ובטהרן בימיו האחרונים של השאח

הוא נודע בין השאר כעיתונאי האמריקני האחרון שנשאר בקהיר בזמן מלחמת ששת הימים כאשר גורשו משם כל העיתונאים האמריקנים .ופירסם על כך קטעי יומן מצמררים שגם פורסמו בעברית במוסף הארץ.

ותוכלו לקרוא אותם גם כן בבלוג זה כאן:

אמריקני בקאהיר במלחמת ששת הימים

מלבד זאת הוא היה הכותב של הסרט הביוגרפי יוצא הדופן על חיי דוד בן גוריון שביים דוד פרלוב,בן גוריון 42:6 מ-1969

ביוגרפיה אפיזודית של דוד בן גוריון, על רקע תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. בן גוריון מוצג מילדותו בפלונסק שבפולין – שם הוא עד להופעתו של הרצל כמשיח – כאדם צעיר המגיע לארץ ישראל בגילומו של ישראל גוריון ועד לקיבוץ שדה בוקר, בגיל 84, שאז הוא מופיע בתפקיד עצמו

כנראה במהלך העבודה על סרט זה בישראל כתב את הסיפור שתקראו למטה.

אריק פייס עיתונאי וסופר סיפורי מתח בשיחה ברדיו על עבודתו ככתב באיראן בימיו האחרונים של השאה

שיחה עם הסופר על ספרו ועל חייו אפשר להאזין כאן :

לפניכם פרקי סיפור היחיד שלו שתורגם לעברית

נשק סודי במזרח התיכון

פורסם בהמשכים ב-1971 במוסף סוף השבוע של "מעריב" ימים ולילות

שמו באנגלית היה :

Saberlegs ,(World Publishing Company, 1970)

הוא פירסם עוד שני ספרי מתח נוספים שלא תורגמו לעברית וככל הנראה זכו להצלחה פחותה בהרבה.

ונאזכר אותם כאן:

Any war will do (1973)

Nightingale ( Heinemann, 1979)

סיפור מתח על רקע איראן בימין האחרונים של השאח שבה פאס שימש ככתב של הניו יוןרק טיימס.

וסיפר על נסיונה של חבורת נוכלים לשדוד את יהלומי כתר השאח האיראני המביא לקונפליקט בין וושינגטון ומוסקווה אגב ניסוןלהפיל את משטר השאה האיראני.

(דבר שהתגשם ממש בעת יציאת הספר לאור )

שיחה עם הסופר על ספרו זה ועל חייו אפשר להאזין כאן :

נעבור כעת לספר המתח הראשון והידוע ביותר שלו שתורגם לעברית.

אך כסיפור בהמשכים במוסף סוף השבוע של "מעריב " בלבד ומעולם לא כספר.

פורסם במוסף סוף השבוע של "מעריב "ימים ולילות "

מ-9 באפריל 1971

עד מאי 1971

מאייר מאיר עוזיאל

אפשר להגדיל את התמונות עם "העכבר"

אחרית דבר

למרבית הצער הפרק האחרון של הסיפור מעולם לא פורסם בגליון הבא של "ימים ולילות " מוסף סוף השבוע של "מעריב או באיזה שהוא גליון אחר מסיבה שתישאר מיסתורית

אולי העורכים של "מעריב" מצאו ברגע האחרון לפני הפרסום של הפרק איזו שהיא בעיה בתוכן הסיפור שתשאר כעת מסתורית.

וחבל אנחנו נשארים בשיא המתח.

כמה שבועות לאחר מכן החל "מעריב"" לפרסם ב"ימים ולילות " את רומן המתח בהמשכים "משבר טשקנט " על משבר כמעט גרעיני ביחסי ארה"ב וברית המועצות שמאיימת על הכור הגרעיני בדימונה שתוכלו לקרוא בבלוג זה גם כן. .

עוד על המחבר יש כאן

שיחה עם הסופר על ספרו ועל חייו אפשר להאזין כאן :

הרצאה על תחזיות על מלחמת רוסיה אוקראינה

בימים אלו יצא לאור הגליון מספר 9 של כתב העת "נכון " לאוטופיה ודיסטופיה בספרות בעריכת אורציון ברתנא.

יש שם גם מאמר שלי על ולדימיר סורוקין הסופר שחזה את מה שקורה היום ברוסיה.

לציון השקת הגליון התקיים איווע מיוחד בבית הסופר בתל אביב

שהוסרט כולו.

.אני מופיע מהדקה ה-45 ומדבר על הנבואות והתחזיות על מלחמת רוסיה אוקראינה .

צפו באירוע כאן

https://www.facebook.com/AgudatHaSofrimIsrael/videos/1807873386255368

אתר כתב העת "נכון"

אני חרושצ'וב -זכרונותיו המצמררים של שליט ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב

מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב על עטיפת מגזין "טיים" בעת משבר הטילים בקובה באוקטובר 1962

.

שישים שנה מלאו למשבר הטילים בין ארה"ב וברית המועצות באוקטובר 1962 שהביא את העולם לנקודה הקרובה ביותר למלחמה גרעינית שהוא היה בה….עד כה.

ולציון זה אני אעלה כאן את זכרונותיו של מי שהיה מנהיג ברית המועצות בעת המשבר :ניקיטה חרושצ'וב ששלט במעצמת העל בין 1957 ל- 1964 שבהם הוא מספר בין דברים אחרים מצמררים ביותר כמו על החיים עם הרודן הרצחני סטלין ועוזרו הרצחני לא פחות בריה, גם על משבר הטילים מנקודת המבט שלו.

חרושצ'וב היגיע לשלטון העליון בברית המועצות לאחר מותו של הרודן סטאלין ולאחר מאבק ארוך ואכזרי בצמרת הסובייטית שבסיומו דאג להוציא להורג את יריבו הראשי ראש המשטרה החשאית המפלצתי לברנטי בריה.

את שאר יריביו כבר סילק בדרכים מתונות יותר הוא רק הוציא אותם לפנסיה מוקדמת.

ובמהלך תקופת שלטונו זאת היה האדם החשוב השני בעולם אחרי נשיא ארה"ב והיה מעורב בכל דבר שקרה. איפה שהוא.

בין השאר דיכא את המרידה שהייתה בהונגריה נגד השלטון הקומיניסטי הרודני/

הוא יזם את שליחת הלויין הראשון הספוטניק לחלל ובכך פתח את המירוץ לחלל ועידן חדש בתולדות האנושות.

וגם היה מעורב במשבר הטילים בקובה שבמהלכו ברית המועצות הציבה טילים גרעיניים באי קובה ובכך הביאה את העולם קרוב מאי פעם למלחמה גרעינית בין ברית המועצות וארה"ב בהנהגת הנשיא קנדי

עד שנסוג לבסוף.

ובזכרונות שתקראו למטה תיקראו את גירסתו על הפרשה כמו על דברים רבים אחרים.

ב-1964 הופל חרושצ'וב בידי קבוצה של עמיתיו ובהם בן חסותו מאוקראינה ליאוניד ברז'נייב. גם חרושצ'וב וגם ברז'נייב באו מהאיזורים באוקראינה שבהם מתחוללת כיום מלחמה מחוז דונבאס, וכיום זה אירוני לחשוב שתושבי המחוזות האלו שלטו בגורל האימפריה הסובייטית רק לפני כמה עשרות שנים

ברז'נייב ושותפו שהפך לראש ממשלת רוסיה קוסיגין זעמו על תפקודו של חרושצ'וב בפרשת משבר הטילים ובפרשיות אחרות והביאו להפלתו ולהחלפתו ,אבל הם לא הוציאו אותו להורג.

הם הירשו לו לפרוש בכבוד והוא חי את שארית חייו כפנסיונר של המפלגה הקומוניסטית.

אבל מכאן ואילך שמו לא הוזכר יותר בתקשורת הסובייטית.

כדי שיוכל להתגבר על השיעמום והתסכול החל השליט לשעבר להקליט ולהכתיב את זכרונותיו וזה היה עיסוקו העיקרי בשנות חייו האחרונות.

ליאוניד ברז'נייב בן חסותו לשעבר של חרושצ'וב ממחוז דונבאס באוקראינה שהפך לשליט ברית המועצות אחרי סילוקו של חרושצ'וב. התנגד לפירסום זכרונות חרושצ'וב למרות וכנראה גם בגלל שלא הוזכר בהם ולו במילה אחת ויחידה .

הזכרונות הטרידו מאוד את שליטי הקרמלין ובראשם ברז'נייב שכנראה הוטרד במיוחד מכיוון ששמו לא הוזכר כלל בזכרונות.

חברי ההנהגה זימנו את חרושצ'וב במיוחד לקרמלין לאחר שהתעלמו ממנו במשך שנים כדי לדרוש שיפסיק לכתוב את זכרונותיו.

חרושצ'וב שיש להניח שזימון זה רק עודד את רוחו סירב וטען שיש לו זכות חוקית ( מחוק שהוא עצמו חוקק בתקופת שלטונו ומעולם לא בוטל ) לכתוב את זכרונותיו.

בזימון נוסף הוא אף צעק על המזמינים בכירים בקרמלין ( ואנשי חסות שלו בעבר הקרוב ) והאשים אותם בהתדרדרות המצב הכלכלי בברית המועצות לעומת תקופתו.

הוא המשיך להעלות את זכרונותיו על הכתב. ועשה זאת עד ימיו האחרונים.

הק.ג.ב אירגון הביון והבטחון הפנימי של ברית המועצות היה מודע כמובן לזכרונותיו של חרושצ'וב דרך נציגיו שביצעו מעקב קבוע אחרי חרושצ'וב ונציג שלו עיתונאי שבדרך כלל עבד באנגליה בשם ויקטור לואיס דאג להעברתם למערב.

ויקטור לואיס ,עיתונאי רוסי וכנראה גם סוכן "דיסאינפורמציה" של הק.ג.ב. דאג להעברת זכרונות חרושצ'וב למערב באישור ראש ה.ק.ג.ב לאחר שהוכנסו בהם שינויים שונים

ויקטור לואיס היה סוכן ק.ג.ב ועיתונאי רוסי במערב שהיה מפרסם כתבות שונות על ברית המועצות שהיו בגדר דיסאינפורמציה ( מידע מזוייף ברוסית ) מתוחכמת וגם היה האחראי לפירסום של אישים ידועים מברית המועצות במערב. הוא עצמו היה חלק מהאליטה בברית המועצות אבל חי רוב ימיו באנגליה והיה נשוי לאישה אנגליה.

בין השאר הוא דאג לפרסם במערב את ספרה של בתו של סטלין ,סווטלנה, שחשף על סטאלין מידע אישי ומשפחתי לא ידוע עד אז במערב. אבל הספר עבר עריכה בידי לואיס ושולחיו ,עריכה שסווטלנה סטלין כלל לא אישרה.

הוא האחראי לפרסום זכרונות מנהיג ברית המועצות לשעבר חרושצ'וב .זכרונות שהיו אמיתיים בהחלט אם כי נכתבו כנגד רצון מנהיגי ברית המועצות אבל מאחר שלואיס הוא זה שדאג לפרסומם לבקשת משפחת חרושצ'וב שכנראה,וזה באמת מפתיע , לא ידעו אז על קשריו ההדוקים עם הק.ג.ב ( זה התברר להם בהמשך )הם עברו על ידיו ועל ידי הק.ג.ב עריכה כלשהיא ומן הסתם גם עיבוד שחרושצ'וב לא אישר.

יורי אנדרופוב ראש הק.ג.ב ומנהיג ברית המועצות לעתיד. אישר את העברת זכרונות חרושצ'וב לפרסום במערב לאחר שעברו שינויים מסויימים בידי אנשיו אם כי זה היה כנגד רצון המנהיג ברז'נייב.

כיום ברור שלואיס לא היה מעביר את הזכרונות לפרסום במערב ללא אישור של ראש הק..ג. ב דאז ומנהיג ברית המועצות לעתיד, יורי אנדרופוב שכנראה בעניין הזה לא הייתה לו בעיה להתנגד לרצונו של ברז'נייב.

כנראה החליט שאין בזכרונות סכנה מיוחדת לברית המועצות ואישר את העברתם למערב.

בשינויים מסויימים כמובן.

וכך החומרים האלו עברו תחילה קריאה של ראש הק.ג.ב יורי אנדרופוב ועוזריו ( לואיס אגב בשיחה עם בנו של חרושצ'וב טען שהוא היציע לראש הק.ג.ב לקרוא וזה סירב באדיבות אבל הסיפור הזה לא נשמע אמין ) ויש להניח שהם אישרו את הפירסום במערב לאחר שהכניסו עיבודים ושינויים שונים בזכרונות .שאותם קיבלה משפחת חרושצ'וב מחוסר ברירה.

לואיס העביר את החומרים לפרסום במערב בשליחות משפחת חרושצ'וב כי היה ברור שבברית המועצות אי אפשר לפרסם אותם והוא קיבל עליהם תשלום גבוה מהמולים המערביים .

"עטיפות גליונות המגזין "לייף
" שבהם הופיעו זכרונות חרושצ'וב. הזכרונות הפכו לרב מכר ענק במערב.

משפחת חרושצ'וב לא ראתה רובל אחד מפרסום הספר במערב ( הספר הפך לרב מכר ותורגם ל-16 שפות שונות כולל כמובן עברית ) גם בגלל התנגדותו של חרושצ'וב עצמו לקבל תשלום מקפיטליסטים מערביים ..

לויקטור לואיס איש הק.ג.ב שחי ברמת חיים גבוהה מאוד ברוסיה לעומת זאת לא הייתה בעיה לשלשל את הכסף המערבי לכיסו,והמדובר היה בהרבה כסף כי הספר הפך לרב מכר ופורסם בכל רחבי העולם אם כי יש להניח שהתחלק איתו עם מי יודע מי מהק.ג.ב.

אולי גם עם ראש הק.ג.ב אנדרופוב.

לאחר שפורסמו פרקים מהזכרונות במערב גורמים בברית המועצות שנראה שייצגו את ראש המפלגה ברז'נייב הכחישו שאלו זכרונות אותנטיים של חרושצ'וב , הם טענו שזהו זיוף מערבי ( היו כבר דברים כאלו) וכפו על חרושצ'וב הזקן להתכחש לספר.

ככל הנראה היו כאן חילוקי דיעות בין גורמים בכירים שונים במשטר הסובייטי וביתר דיוק בין ליאוניד ברז'נייב ובין יורי אנדרופוב ראש הק.ג.ב, לגבי מה אפשר לחשוף במערב על ימי סטלין וחרוצ'וב

יש לציין שבזכרונות עצמם כפי שאנדרופוב מן הסתם שם לב היטב כשקרא אותם אין שום דבר שתוקף את ברית המועצות והשלטון הקומוניסטי.

יש שם התקפות קשות מאוד ותיאורים מצמררים ממש על הרודן הרצחני סטאלין שחרושצ'וב בצעירותו היה ממעריציו הגדולים והנאמנים ביותר (וסטאלין בעל החושים המחודדים חש בכך היטב) אבל שינה את דעתו בעניין לאורך השנים ככל שהכיר את סטלין טוב יותר ולמעשה הפך לאחד האנשים שהיכירו אותו הטוב ביותר.

ואת זה אנחנו למדים היטב מהספר.

יש בספר גם התקפות קשות על בריה ראש השירות החשאי של סטלין שחרושצ'וב היה זה שהביא לחיסולו.

וגם התקפות על מקורבים כמו כגנוביץ' שהיה האיש שבחסותו היגיע חרושצ'וב לדרגות הבכירות ( והוא מת שנים לאחר חרושצ'וב עצמו וייתכן מאוד שקרא את מה שהיה לחרושצ'וב שסילק אותו מהשילטון להגיד עליו.אבל לא הגיב בכתב עד כמה שידוע ). בדברים אלו ואחרים הספר ככנראה עבר עיבוד מסויים.והוכנסו בו דברים שחרוצ'וב לא באמת אמר אותם. שאולי שיקפו את דיעותיו של אנדרופוב בעניינים שונים.

אבל כאמור היו גורמים בשילטון הסובייטי שייצגו כנראה את השליט ברזנייב שהתנגדו לפרסום בכלל.

בלחץ הרשויות נאלץ חרושצ'וב לפרסם הצהרה שמה שפורסם בשמו במערב היה "זיוף". וההצהרה פורסמה ב"פרבדה" העיתון הסובייטי שטרח בכך לאזכר לראשונה את עצם קיומו של חרושצ'וב מזה שנים רבות.

.

אבל הזכרונות בעיקרם היו אמיתיים ולרוב ( לא תמיד ) אמינים בהחלט.

לראשונה חשף מקורב של סטאלין תיאור מלא של פשעיו של הרודן וגם נתן תיאור פורט של אישיותו ושל אירועים שונים שהיו קשורים בו ובאנשים אחרים .

חרושצ'וב שהיה הקומיסאר של המפלגה בעיר סטלינגראד שבה התחוללו קרבות שהביאו להכרענת המלחמה לטובת הרוסים נתן תיאור חי של המלחמה שם שאמנם תוארה גם בידי אנשים אחרים כמו המפקד במקום צ'וייקוב והמפקד שהכריע את המלחמה ז'וקוב.

הוא מתאר בפרטות אם כי כנראה לא בצורה מלאה את הפלתו של המנהיג הרצחני בריה .

והוא מתאר גם את תקופת שלטונו שלו אם כי נראה שהתיאור שלו לגבי אירועים שונים שבהם היה קשור כמו דיכוי המרידה בהונגריה הוא לא אמין. ועדיין יש בותיאור שלו מידע חשוב עבור חוקרי התקופה.

ב-1999 הזכרונות פורסמו בגירסה מלאה מתוקנת ומדוייקת בידי בנו של חרושצ'וב סרגיי ברוסיה שהייתה כעת חופשיה יותר כעת וככל הנראה ללא העיבודים שהוכנסו בידי הק.ג.ב

לאחר מכן שלושת הכרכים הגדולים פורסמו גם בתרגום לאנגלית עם הנוסח המלא של זכרונות חרושצ'וב.

לפני שהם פורסמו במערב כספר קטעים נבחרים מהם פורסמו בכמה גיליונות של המגזין הפופולארי "לייף" וכך היגיעו לידי קהל עצום כפי ששאף חרושצ'וב. הספר הפך לרב מכר עולמי .

עטיפות גליונות המגזין "לייף
" שבהם פורסמו ז
כרונותיו של חרושצ'וב

לפניכם נוסח מקוצר של הזכרונות כפי שפורסם בהמשכים במוסף סוף השבוע 7 ימים " של העיתון "ידיעות אחרונות "

לאחר מכן הזכרונות פורסמו כספר

חרושצ'וב מעלה זכרונות / עם מבוא, דברי פרשנות והערות מאת אדוארד קרנקשאו ; ערך והתקין לדפוס: סטרוב טאלבוט ; תרגם מאנגלית: אביעזר גולן.  מהדורת "ידיעות אחרונות" הוצאת עדי 1971

ההקדמה לספר במהדורה העברית

פורסם בתרגום מקוצר של אביעזר גולן במוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות "שבע ימים "

מספרים 359-371

27.11.1970-19.2.1971

אפשר להגדיל עם "העכבר"

עד כאן היה כרך א' של הזכרונות שפורסם בעברית גם כספר.

לאחר מכן פורסם גם כרך ב' שפורסם בעברית רק בפרקים שפורסמו בהמשכים כאן ב-7 ימים.

במאי יוני 1974

קיראו על הזכרונות כאן

המשימה :שדות הנפט- רומן מתח פוליטי עתידני מאת "ניגאל רון כיארי " ( עמוס אריכא )

לפניכם עוד סיפור מתח בהמשכים שהופיע בליווי מגוון איורים בשבועון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות " שבע ימים ב-1975

מהתקופה בין שנות השישים לשנות השמונים כשעיתוני סוף השבוע השונים של "מעריב " ידיעות אחרונות " ו"הארץ" היו מפרסמים סיפורי מתח וריגול בהמשכים מלויים במגוון איורים.

מהם שפורסמו לאחר מכן כספרים ומהם שלא פורסמו יותר לעולם.

בין סופרי הריגול הבולטים שפורסמו בצורה זאת היו ג'והן לה קארה, אריק אמבל ופרדריק פורסייט. מהם לאידועים כלל בעברית כמו אריק פייס ואחרים.

הסיפור שלפניכם "המשימה שדות הנפט " למרות שהוא נכתב ומתייחס לשנות השבעים ואחת הדמויות שבו היא השליט הלובי מועמר קדאפי שחוסל כבר לפני שנים הוא נראה כמכוון לסיטואציה שקיימת בעת פרסום סיפור זה ברשת באוקטובר 2022 כשהמע4רב שוב נמצא בסכסוך עם המדינות מפיקות הנפט של אופ"ק כתוצאה ממלחמת רוסיה אוקראינה שמביאה למחסור חמור באנרגיה.

הסיפור היה של עמוס אריכא אחד משלושת הסופרים הישראלים הבולטים של סיפורים מעין אלה בשנות השבעים ביחד עם מיכאל בר זוהר וראש המוסד לשעבר איסר הראל .

אלא שאריכא בניגוד להראל ובניגוד לבר זוהר פירסם את שני סיפוריו במוספי סוף השבוע בשמת בדויים שונים .

אבל באנגלית הספר פורסם תחת שמו האמיתי .

עמוס אריכא

הסיפור שמאחורי הספר הוא מעניין

אחרי שפרש הסופר עמוס אריכא מעבודתו כדובר המשטרה קיבל הצעה למיזם משותף עם  העיתונאי המו"ל וראש עיריית הרצלייה לעתיד אלי לנדאו. לנדאו ואריכא יזמו פרוייקטים שאותם כתב אריכא ולנדאו הפיץ אותם ודאג לתרגומם בחו"ל. הזכויות עליהם נשארו בידיו ובמקרה אחד בספר "הפניקס "   שמשום מה מעולם לא פורסם בעברית שמו גם מתנוסס לצד אריכא כמחבר שותף ע"פ דרישתו. במקרה אחר הספר "קרלוס " על חייו של טרוריסט בינלאומי אמיתי מאוד ( שתוכלו לקרוא בבלוג זה כאן )שמו התנוסס על ספר שאותו כתב אריכא מבלי ששמו של זה יופיע כלל, ולמעשה הפך בכך אריכא ל"סופר צללים"..

 זהו רעיון מקובל מאוד בחו"ל ששם יש יזמי ספרים כאלו "שיוצרים"  ספרים שאותם כותבים אחרים תחת שם בדוי. .במשך זמן מה אריכא ולנדאו פעלו כצוות לכתיבת מותחנים. הם פירסמו ביחד שלושה  ספרי ריגול ומתח בכיכובם של סוכני המוסד והשירותים החשאיים של ישראל. מקצתם התפרסמו בשפות רבות ברחבי עולם, תורגמו לספרדית איטלקית דנית נורוגית ויפנית זכו בתפוצה גדולה. הספרים שנמכרו במליוני עותקים הכניסו לאריכא כסף רב. הוא הפך לסופר המותחנים הישראלי המצליח ביותר בעולם.

והנה ראיון עימו בנושא:

אלי: מה היה סוג הקשר בינך ובין אלי לנדאו בכתיבת ספרים אלו ?
אריכא : "אלי לנדאו שימש כמו"ל של שנים מספרי בפסבדונים בארץ, ב"א.ל. ( ראשי תיבות של"אלי לנדאו ") הוצאה מיוחדת" שלו  ועבור "פניקס" שלא הופיע בעברית אבל היה רב מכר בחו"ל תרם גם כסוכן שיצר את הקשר עם ההוצאה בחו"ל.

"נהגנו לגלגל שיחות ברעיונות שונים, מפני שקשה לי לכתוב על נושא שלא מתקיים וצומח מתוכיאלי  לנדאו איש פורה ברעיונות. אבל גישתו שונה משלי וכך גם רעיונותיו.  בכל זאת כשהעליתי רעיון נכון הוא קלט את ערכו מיד.

אם זאת יש להבהיר כי  שלושת הספרים שעליהם עבדתי עם לנדאו נכתבו על-ידי ועל-ידי בלבד מההתחלה ועד הסוף. את חלקו ביטא במימון ההוצאות השונות, באיתור גזרי עיתונות – כשנזקקתי לעובדות שלא אטעה בהן. הוא היה עבורי בעיקר שני דברים, מו"ל וסוכן מכירות, תפקיד שבו הצטיין. 
"הוא גם היה עוזר לאיסוף מידע מהעיתונות וארכיונים וסיפק לי מידע שהצלבנו ובדקנו אצל מקורות של אישים משירותי ביטחון. במקרה אחד, מדובר ב"פניקס", הוא היה אחראי להשגת מידע שנדרש לעלילה שהתפתחה בכתיבה ממש במקביל לאירועי המציאות וממנה ינקה – והסתיימה זמן קצר לאחר בואו של סאדאת לישראל. לא היה בינינו קשר מעבר לזה. אבל הייתי משוכנע גם אז וגם היום שאילו לנדאו היה מחליט להמשיך במו"לות יכול היה להערכתי להיות מו"ל חשוב. היו לו חושים מצויינים. אבל הוא התמקד בתחומים אחרים, כראש העיר הרצליה וכיוצא בזה. 
"לצערי נוצרו נסיבות שהוא צירף את שמו לשמי במהדורות האנגליות כמחבר וזה הכל."

ההתחלה  של שיתוף הפעולה בין השניים הייתה עם ספר בשם נפט האל החדש מאת "ניגאל דון-כיארי " ( ואריאציה של שמו של אריכא) . בהוצאת א.ל ההוצאה המיוחדת, 1975.

הספר נכתב על רקע משבר הנפט הגדול בשנות השבעים שפרץ לאחר מלחמת יום הכיפורים ותיאר עתיד קרוב מאוד שבו ארה"ב נאלצת לפלוש למדינת נפט מזרח תיכונית כתוצאה מהעלאה מטורפת של מחירי הנפט בידי הקולונל קדאפי המתואר בספר כפאנאט אנטישמי החובר לשייכי נפט תאבי בצע. הוא תורגם והופיע בשמו של אריכא, באנגלית ובהולנדית.

גיבורו מר "ג'ורדן" סוכן ממוצא ישראלי הוא שמכין את הקרקע לפלישה אמריקנית לנסיכות נפט דמיונית .

באנגליה הוא התפרסם תחת השם "איש ושמו ירדן". ובמקומות אחרים בשמות שונים. בהולנד, למשל, הוא נקרא "חרב דמוקלס".

חרב דמוקלס" מאת עמוס אריכא בהולנדית

העטיפה האחורית של "חרב דמוקלס" בהולנדית

הספר עורר ענין אצל מפיקים שונים.אבל למרבית הצער לא הוסרט לבסוף.

אריכא: "הסיפור נמכר להסרטה למפיק הוליבודי. חתמנו על חוזה ואני כתבתי תסריט מפורט ומוכן לצילומים ואוטוטו… דבר לא יצא..התסריט לא מומש."

בקריאה היום  המצב המתואר בספר  מזכיר את המצב שבו אנו נמצאים בעת פירסום רשומה זאת (אוקטובר 2022 ) כאשר ארה"ב מוטרדת מאוד ממדיניות הפקת הנפט של מפיקי נפט שונים בעולם הערבי..

 חמישה פרקים ממנו הופיעו תחילה  תחת השם "המשימה שדות הנפט " במוסף יום שישי של ידיעות אחרונות "7 ימים גליונות 573-577

14.2.75-14.3.75

והנה הם לפניכם

אפשר להגדיל את הדפים עם העכבר

קיראו עוד

סיפור מתח נוסף מאת עמוס אריכא

"קרלוס -הגירסה הישראלית -סיפור בדיוני על חייו של טרוריסט בינלאומי אמיתי מפורסם

את רוב היצירות של אריכא אפשר לקרוא ברשת בפרוייקט בן יהודה כאן

טופז -רומן הריגול המבוסס על פרשיית ריגול אמיתית מאת ליאון יוריס

לפניכם עוד סיפור ריגול ומתח שפורסם בהמשכים במוסף סוף השבוע של עיתון "הארץ" אחד הראשונים שבהם.

בין שנות השישים לשנות השמונים פורסמו במוספי סוף השבוע של העיתונים בישראל "הארץ" "שבע ימים " של "ידיעות אחרונות " "ו"ימים ולילות "-"סוף שבוע" של "מעריב" כשאלו היו כתבי העת הנקראים ביותר בשפה העברית סיפורים בהמשכים שהיו בדרך כלל סיפורי מתח וריגול ממקורות זרים לפעמים סופרים ידועים כמו ג'ון לה קארה ואריק אמבלר לפעמים ידועים הרבה פחות כמו פרד נורו אריק פיס ליאונל בלאק , ולפעמים של סופרים מקומיים של סופרים כמו מיכאל בר זוהר, עמוס אריכא ( בשמות בדויים שונים ) אורי דן פיטר מאן וראש המוסד לשעבר איסר הראל.

כל הסיפורים האלו עסקו במזימות ערביות קומוניסטיות וטירוריסטיות כנגד ישראל והעולם.

הסיפורים היו מאויירים בידי אמנים כמו מאיר עוזיאל,אלדד ואחרים.

כמה מהסיפורים האלו כמו "קרלוס" ואחרים כמו "בנות הערובה" ( מבצע רוזבאד) ספר שהוסרט ( עם קים קטרל בתפקידה הראשון) "החפרפרת " ו"המתופפת הקטנה " על המוסד ( הוסרטו גם הם) של לה קארה"קשר האורניום , של אורי דן ופיטר מאן "שגרירות " ואחרים , יצאו לאור בעברית גם כספרים.

אחרים כמו" משבר טשקנט " שתיאר אולטימטום סובייטי לארה"ב "קשר הדמים " של איסר הראל  על מאבק שירותי הביטחון הגרמנים באירגון ספטמבר השחור" לאחר טבח הספורטים הישראלים באולימפיאדת מינכן "יאסר עראפת על הכוונת " "הרפתקה בדמשק " על מאבק של סוכן חשאי בריטי בשירות החשאי של אסד בזמן המאבק החשאי בין ירדן וסוריה ב-1970 ואחרים וטובים מעולם לא פורסמו בעברית כספר.

אני שמח לבשר שחלקים מהם יעלו בקרוב ברשת לראשונה ביחד להנאת כל מי שמעולם לא נחשף אליהם ולנוסטלגיה של אלו שכן נחשפו אליהם כסיפורים בהמשכים.

רבי מרגלים של המוסד ,סוכנים קשוחים, טירוריסטים רצחניים ,יפיפיות קטלניות ,כולם נמצאים שם בדפים הגדושים במתח ופעולה.

שישים שנה מלאו למשבר הטילים בין ארה"ב וברית המועצות באוקטובר 1962 ,משבר שהביא את העולם לסף קונפליקט

גרעיני בין ברארה"ב וברית המועצות על האי של קובה.

ולציון זה הנה סיפור המבוסס על אירועי ריגול אמיתיים שמאותה התקופה הקשורים לצרפת דווקא.

הפרשיה האמיתית שקיבלה לפעמים את השם "פרשיית הספיר" התרחשה בצרפת במהלך 1962 במקביל לאירועי משבר הטילים.

עריק בכיר מהק.ג.ב שירות הביטחון והביון הסובייטי בשם אנטולי גוליצין ערק לארה"ב בדצמבר 1961.גוליצין שטענותיו נשארו במחלוקת עד עצם היום הזה טען בין שאר דברים שבשירות הביון הצרפתי ישנם סוכנים סוביטיים בדרגות בכירות ביותר שהיגיעו אפילו לסביבתו הקרובה של נשיא צרפת דה -גול. הוא טען שלמרגלים האלו יש גישה לכל מסמך של נאט"ו.

החדשות האלו זיעזעו את נשיא ארה"ב ג'ון קנדי והוא שלח שליח מיוחד לדה גול שהעביר לו את טענותיו של גוליצין .

במהלך 1962 קבוצה מיוחדת של חוקרי ביון צרפתיים תיחקרו את גוליצין בארה"ב.החוקרים היו משוכנעים תחילה שגוליצין הוא סוכן 'משולש' 'שמטרתו היא להעביר מידע מטעה מהק.ג.ב למערב ( חשד שנשאר לגביו עד עצם היום הזה) אבל הם השתכנעו לבסוף שגוליצין דובר אמת וכי יש סכנה איומה לביטחון צרפת ונאט"ו בתוך שירות הביון הצרפתי.

אלא שדה-גול החשדן כלפי ארה"ב היגיע למסקנה שגם זה הוא עוד סיפור מפוברק בידי הרוסים ושירות הביון הצרפתי לא טרח לעשות דבר בעניין במהלך 1962 למרות ההזהרות והתחנונים מארה"ב לניקוי בית. בשירותי הביון שלו

האמריקנים הזדעזעו מהאדישות הצרפתית לעניין והחלו למנוע מידע מהצרפתים לגבי ענייני נאט"ו.

במשך שנים היה נתק כתוצאה בחילופי המידע של ארה"ב והצרפתים.

.כתוצאה מהפרשיה נספח הביון בשגרירות הצרפתית בארה"ב

Philippe Thyraud de Vosjoli (1920-2000)

,ערק למעשה מצרפת לארה"ב איש הביון הצרפתי הראשון והיחיד שערק לארה"ב

מאז ימי מלחמת העולם השנייה ומישטר וישי .

Philippe Thyraud de Vosjoli, הסוכן האמיתי שעומד מאחורי הספר "טופז"

הוא זה שחשף את הסיפור תחילה לסופר האמריקני היהודי ליאון יוריס שכתב על פיו את הסיפור רב המכר שתקראו למטה "טופז" סיפרו שהוסרט בידי אלפרד היצ'קוק ולאחר מכן במאמר גדול ומעורר הדים שפירסם במגזין "לייף" ( שתוכלו לקרוא כנספח ) ובספר זכרונות .

,

ספר המתח  של לאון יוריס "טופאז"  הפך לרב מכר ב1967- במיוחד כשהתגלה שהוא מבוסס על סיפור אמיתי. רב המכר הראשון של יוריס לאחר "אקסודוס " המפורסם.

"טופז" תורגם לעברית פעמיים. פעם ב-1967 בתירגום מקוצר במוסף סוף השבוע של "הארץ "שאותו תוכלו לקרוא למטה ופעם ב-1968 בתרגום מלא בידי אריה חשביה ,הוצאת מ.מזרחי 1968 .

"טופז" תיאר חדירה סובייטית לשירות הביון הצרפתי בתקופת משבר הטילים בקובה.

אבל הוא היה הרבה יותר מזה. הוא נתן תיאור בדיוני של הפרשה האמיתית שתוארה למעלה

הסיפור שמאחורי הסיפור היה מעניין לא פחות וכמו סיפור ריגול בעצמו. הרומן התבסס על מסמכים שהועברו לליאון יוריס בידי פיליפ הת'ירו ווסיולי, הדיפלומט הצרפתי הממורמר שהתנגד למדיניות החוץ של דה גול וערק מצרפת לארה"ב ( העריק הצרפתי היחיד לארה"ב אי פעם ) ושאף לנקום בממשלת דה -גול שאותה האשים באי ביצוע הניקוי הנדרש בשירותי הביון של צרפת על ידי העברת מידע סודי ביותר על השירות החשאי הצרפתי ליוריס ומכירת הזכויות לסיפור לסופר.

הספר הוסרט לסרט בידי אלפרד היצ'קוק ב-1969. יוריס היה אמור להיות מעורב בסרט אך הסתכסך עם הבמאי התסריט שלו נדחה והוא סולק מההפקה.

הסרט הוכרז כ"סרט עויין לצרפת " בידי הממשלה הצרפתית נכשל בקופות ונחשב בידי כל כולל הבמאי לכישלון גדול שלו . יוריס עצמו נתבע לדין בידי הדיפלומט הממורמר שהתלונן על שיוריס לא התחלק עימו ברווחי הספר והסרט בניגוד להסכם בין השניים.

הדיפלומט זכה במשפט

קיראו ביקורת על הסרט מהתקופה וממוסף הארץ של יצחק בן נר למטה כנספח

תוכלו לצפות בקטעים ממנו בסיום.

דודו טופז

הספר הזה נתן את השם לבדרן בשם דודו גולדנברג שלאחר שקרא את הגירסה שתיקראו למטה בעיתון "הארץ " ( שבהחלט מצאה חן בעיניו )החליט לשנות את שמ משפחתו לדודו "טופז" ,לא מגירסת הספר בעברית ששם נוסף א' לטופאז" שבו טופז לא השתמש מעולם..

שאר בני המשפחה כולל אחיו לא התלהבו מהשינוי לשם הזה דווקא.

דודו טופז אף סיפר לי על כך בפגישה ביננו ,האחרונה שקיים בחייו כמה שעות לפני שהמישטרה החלה בחיפושים אחריו שהביאו למאסרו ולהתאבדותו.

"טופאז " פורסם במלואו בעברית בתרגום אריה חשביה בהוצאת מ.מזרחי ב-1968

פורסם בהמשכים במוסף סוף השבוע של עיתון "הארץ "עם איורים מרשימים שונים.

4.10-10.11-1967

בסיום תקבלו תיאור במאמר שפורסם באנגלית במגזין "לייף" של הפרשה האמיתית שעליה מבוסס הספר שפרטיה עוד לא פורסמו בעת פירסום הספר והיא הייתה בגדר סוד כמוס של יודעי דבר.

חלק ממנה פורסם לראשונה בספר של דיויד בארון בארה"ב על אירגון הק.ג.ב הסובייטי וגם הפרק הרלבנטי ממנו מובא כאן כנספח.

אפשר להגדיל את הדים עם "העכבר"

נספח : הפרשה האמיתית מאחורי הספר "טופז" כפי שפורסמה במגזין "לייף" ב-1968

עטיפת גיליון "לייף" מ- 26 באפריל 1968 שבה הופיע תיאור הפרשיה המקורית שעליה התבסס "טופז "

הסוכן החשאי הצרפתי פירסם לבסוף ספר זיכרונות שבו תיאר אתה פרשיה האמיתית מנקודת מבטו . הספר יצא לאור תחילה באנגלית ולאחר מכן בצרפתית .

קיראו גם

פרשת הספיר -הפרשה האמיתית עליה מבוסס "טופז

את תיאור פרשיה אמיתית שגם עליה התבסס הרומן "טופז " קיראו כאן :

ביקורת של יצחק בן נר על הסרט "טופז " של היצ'קוק על פי הסיפור שלמעלה ממוסף סוף השבוע של "הארץ" 1969

צפו במקדימון לסרט של היצ'קוק "טופז"

ההקדמה לסרט "טו-פז"

הבעיות עם טופאז

רצח במשיכת קולמוס -גירסת הפרודיה ממגזין "מאד " הישראלי

ב-11 באוקטובר 2022 מתה השחקנית אנג'לה לנסבורי בגיל 96

היא נולדה ב-16 באוקטובר 1925 ביום פרסום רשימה זאת אז לציון זה הנה רשימה לזכרה.

אני זוכר אותה בראש ובראשונה כסמדר אישתו הראשונה של שמשון הגיבור בסרט

המבוסס על ספרו של זאב ז'בוטינסקי מ-1949

ומהסרט "ליצן החצר "מ-1955 עם דני קיי ששם הופיעה כנסיכה יפה.

היא הופיעה גם בסרטים ידועים אחרים כמו סרט המתח והריגול המפורסם
שליח ממנצ'וריה " מ-1962 סרט שחזה את רצח נשיא ארה"ב קנדי ובו שיחקה דמות מיפלצתית של אימו של הגיבור

סרט שעליו הייתה מועמדת לאוסקר ולא בכדי

היא הופיעה בעוד סרטים רבים אחרים .

אבל אני זוכר אותה היטב גם כאישה מבוגרת כשחקנית הלא צעירה המצליחה ביותר בתולדות הטלויזיה האמריקנית

ככוכבת הסדרה הבלשית "רצח במשיכת קולמוס "( 1984-1996) שנוצר בידי יוצריו של הבלש קולומבו המפקח עם מעיל הגשם המרופט שבו גילמה לנסבורי בת ה-69 במשך 12 שנים את ג'סיקה פלטשר סופרת בלשים אמריקנית דמויית אגטה כריסטי הבריטית ( שלנסבורי גילמה את גיבורתה הבלשית הגברת מארפל וזאת יש להניח אחת הסיבות שבגללן זכתה בתפקידה הזה ) . סופרת שמלבד כתיבת בלשים פותרת בכל פרק תעלומת רצח בעיירה הקטנה שבה היא חיה בארה"ב.

הסדרה הזאת הייתה פופולארית עד להדהים. היא רצה יותר זמן מכל סדרה בלשית אחרת 12 שנה (!) ברציפות .וככל הנראה דיברה מאוד לקהל הצופים המבוגר בארה"ב.

סביר להניח שהסיבה האמיתית לסיומה הייתה שלכוכבת שלה פשוט נמאס להמשיך לשחק את הדמות .

צפו במקדימון הסדרה:

והנה התיאור של הסדרה באתר הסדרות הקלאסיות "

התפקיד של ג'סיקה פלטשר הוצע תחילה לשחקניות ג'ין סטפלטון (אידית בנקר, "הכל נשאר במשפחה") ודוריס דיי, אך הן סרבו בנימוס.

סביר להניח שלאור ההצלחה הייתה להן סיבה להתחרט לאחר מכן על הסירוב הזה.

הסדרה עוקבת אחר עלילותיה של ג'סיקה פלטשר , אלמנה חביבה ומחברת ספרי תעלומה מצליחה מהעיירה הקטנה והשקטה (לכאורה) קבוט קוב.

מדי פרק, שנפתח כעוד יום שגרתי בחייה, כשהיא בביתה או לחילופין כשהיא במהלכה של נסיעה למטרת קידום אחד מספריה או בעת ביקור אצל חבר או קרוב משפחה, נקלעת ג'סיקה במקרה לזירת רצח.לרוב, חשודיה העיקריים של המשטרה במעשי הרצח הם מקורביה החפים מפשע של ג'סיקה.

בזכות חושיה המחודדים, תבונתה הרבה ועקשנותה לחקור ולהגיע לאמת, הצליחה סופרת הבלשים מדי פרק, דקות ספורות לפני סיומו, להשלים את החתיכה האחרונה בפאזל ולגלות מיהו הפושע האמיתי.בסיום הפרק ג'סיקה מתעמתת עם החשוד שלרוב מתוודה בפניה על ביצוע הרצח, ובכך מביאה ללכידתו ולסיום החקירה.

יחסם של האחראים לאכיפת החוק כלפי ג'סיקה היה אמביוולנטי. בעוד השריפים של קבוט קוב ואנשי חוק אחרים שהעריכו אותה בשל היותה חברה או סופרת מצליחה, התייעצו איתה ונתנו לה חופש פעולה בחקירותיה, היו גם אנשי חוק אחרים שניסו בכל כוחם למנוע ממנה להתערב בחקירה. ג'סיקה כמובן לא ויתרה והמשיכה לחקור עד אשר הגיעה למסקנה ולהוכחה החותכת באשר לרוצח האמיתי.

"רצח במשיכת קולמוס" היא סדרת המתח המשמעותית היחידה בטלוויזיה האמריקאית שבתפקיד הראשי כיכבה אישה בגיל העמידה.על אף השבלוניות העלילתית שאפיינה את הסדרה, היא זכתה לפופולריות גדולה ברחבי העולם, במשך רוב עונותיה.

בעונות המתקדמות יותר בסדרה, שלא שודרו בארץ, חילקה ג'סיקה את זמנה בין קבוט קוב לבין ניו יורק, שם שימשה כמרצה לספרות.

בעונה השישית של הסדרה, צמצמה אנג'לה לנסבורי את הופעותיה בסדרה, ובכך איפשרה לשחקנים אחרים לתפוס את תפקיד הבלש. קהל הצופים לא אהב את השינוי המהותי באופי הסידרה, ולבסוף התוכנית חזרה למתכונתה הראשונית.

ו.

בעקבות הסדרה נעשו בין השנים 1997-2003 עוד ארבעה סרטי טלוויזיה בכיכובה של אנג'לה לנסבורי.

טום בוסלי (השריף אמוס) פרש מהסדרה ב- 1988 על מנת לככב בסדרת מסתורין משלו – "האב דוולינג חוקר"("Father Dowling Mysteries") בתפקיד הכומר החוקר.

סך הכל היו בסדרה זאת לאורך 12 העונות 264 פרקים ועוד ארבעה סירטי טלויזיה באורך מלא שנעשו בין השנים 1997 -2003.

בין הפרקים האלו היה גם פרק שבו שיתפה ג'סיקה פעולה עם הבלש מהאי הוואי תומאס מגנום שאותו גילם תום סלק בסדרה משלו וכל סדרה כללה פרק לסיפור בן שני החלקים שתיאר את שיתוף הפעולה המדהים בין סופרת הבלשים שמגיעה לביקור בהוואי והבלש הצעיר בעל העבר המלחמתי.

צפו על כך כאן :

אנג'לה לנסבורי מחזיקה בשיא המועמדויות לפרס האמי בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה (12, כמספר עונותיה של הסדרה), אך היא מעולם לא זכתה.

לאחר מכן ניסו להקים את הסדרה לתחייה שוב ושוב עם שחקנים אחרים אך ללא הצלחה.

עוד הצלחה גדולה על פי סדרה זאת פורסמו ומתפרסמים עד עצם היום הזה ספרים המתארים הרפתקאות בילוש חדשות של ג'סיקה פלטשר וכביכול נכתבו על ידיה ביחד עם סופר שותף ( המחבר האמיתי ) ,יותר מחמישים מהם.

נכרון לינואר 2023 מופיע הספר מספר 56 בסדרה.

בעברית פורסמו לפחות שני ספרים המבוססים על סדרה זאת :

,רום ורצח מאת "ג’סיקה פלטשר" ודונלד ביין ; עברית – ענבל שגיב שלגי 1995 .

מרטיני ומתח מאת "ג'סיקה פלטשר" ודונלד ביין ; עברית – שלומית הנדלסמן.שלגי 1996

והנה פארודיה שהופיעה על הסדרה במגזין הקומיקס האמריקני "מאד" ותורגמה לעברית בגירסה העברית של אותו מגזין בגליון מספר 2 בספטמבר 1994 בתקופת שיא ההצלחה של "רצח במשיכת קולמוס"

מאת

מאת דיק דה ברטולו ואנג'לו טורס

הופיע במקור ב"מאד מגזין מספר 261

דף מהגירסה המקורית של הסיפור

הסיפור בעברית .מגיליון המהדורה העברית של "מאד" מספר 2 מפברואר 1994

אפשר להגדיל את הדפים עם "העכבר"

https://www.deviantart.com/hillarywhiterabbit/art/Murder-She-Ra-597431604

קיראו גם

סקירה בויקיפדיה

אתר מקיף על הסדרה

דברי ימי שירות הביטחון והביון הסובייטי -ק.ג.ב

כמקביל וכהמשך לסקירה שפירסמתי בבלוג זה על תולדות אירגון השירות החשאי של ארה"ב הסי אי איי . יש צורך לפרסם סקירה מקבילה על תולדות יריבו הגדול של הסי אי איי בימי המלחמה הקרה הק.ג.ב.