ארכיון קטגוריה: היסטוריה

יהלומים הם לא לנצח -האשליה הנוצצת : ההיסטוריה של תעשיית היהלומים מאת אדוארד ג'י אפסטיין

העיתונאי החוקר אמריקני אדוארד ג'י אפסטיין מפורסם בראש ובראשונה הודות לחקירות שביצע בנושא רצח הנשיא קנדי ופרשיות שונות הקשורות לכך כמו חייו של הרוצח לי אוסוואלד וקשריו המוזרים והמסובכים לעולם הביון האמריקני והסובייטי.

ועל כך הוא פירסם ספר מפורסם שפרקים ממנו תוכלו למצוא בבלוג זה כאן .

רוצחו של נשיא בסבך רשתות הריגול

הוא חיבר ספרים גם בנושאים אחרים כמו על הסי אי איי האמריקני .

בין ספריו האחרים יש עוד ספר ידוע מאוד תעשיית היהלומים העולמית אחת התעשיות המצליחות ביותר עלי אדמות שהפכה את אותה אבן שמוצאת ממעמקי האדמה היהלום לדבר שאישה המכבדת את עצמה אינה יכולה בלעדיו. כסמל של יופי של קסם ושל אהבה נצחית שדבר לא יוכל לעמוד בפניה.

כיצד ומדוע בעצם ?

זה כפי שמראה אפסטיין בספרו זה הודות לתעשיית פירסום מדהימה שהמציאה את המשפט השיווקי הבלתי נשכח "היהלומים הם לנצח".

ששום אישה ושום גבר לא שכחו .

זאת הייתה פירסומת שנוצרה כמעט באופן אקראי בידי

Frances Gerety אשת שיווק צעירה ב-1948

על סמך משפט שאותו זכרה מספר ידוע מ-1925

Gentlemen Prefer Blondes, של אניטה לוס.

American gentlemen are the best after all, because kissing your hand may make you feel very very good but a diamond and safire bracelet lasts forever."

הספר הנ"ל הוסרט לסרט יותר מפעם אחת כולל בגירסה מפורסמת מאוד עם מרילין מונרו מ-1953 . מכיוון שלא צפיתי בו איני יכול לאמר אם האימרה הנצחית הזאת שכבר הייתה ידועה מזה כמה שנים כפירסומת ליהלומים הוכנסה בו.

יכול להיות שכן .

הפירסומת האקראית הזאת שינתה את פני עולם היהלומים שהיה ב-1948 על סף קריסה כלכלית מחוסר ביקוש ועניין ציבורי והפכה את היהלומים למבוקשים מאין כמוהם. ."

פרנסס גרי הפירסומאית שיצרה את הפירסומת המפורסמת "A diamond is forever

הפרסומת הזאת נבחרה לפירסומת הגדולה ביותר של המאה העשרים

הפירסומת המפורסמת של חברת "דה-בירס" ליהלומים.

המשפט המפורסם שימש ככותר לספר בסדרת ספרי ג'ימס בונד ולסרט על פי ספר זה.

עטיפת המהדורה העברית של ספר ג'מס בונד "יהלומים הם לנצח"

איאן פלמינג יוצרו של ג'ימס בונד ועיתונאי במקצועו התעניין מאוד בנושא היהלומים ולאחר שכתב ספר בונד מפורסם על הנושא שתיאור הברחת יהלומים מסיירה ליאונה כתב ב-1957 ספר תיעודי שלם בשם

The Diamond Smugglers 

ספר שתיאר חקירה של פלמינג כעיתונאי חוקר על מבצעים של אירגון מבריחי יהלומים אמיתי בהחלט.

ספר שתורגם גם לעברית

הפירסומת המפורסמת שימשה כבסיס לשיר הנושא הידוע של הסרט של ג'ימס בונד בשם זה :מ-1971 בכיכובו של שון קונרי .סרט שתרם פרסום רב לתעשיית היהלומים :ולתחושה של נצחיות היהלומים :

כנראה גם בהשראת שני הספרים של פלמינג והסרט על ג'ימס בונד אפסטיין החל לחקור את המציאות שמאחורי המשפט השיווקי המפורסם וגילה שאחרי הכל "יהלומים הם לא לנצח" וסיפר את ההיסטוריה של תעשייה זאת. הוא מגלה שהיא מבוססת על חברת קרטל בשם "דה בירס" שהיה לה מונופול עולמי על היהלומים על הפקתם ועל מכירתם .

הוא בודק את האשליה המדהימה ביותר של עולם העסקים שיהלומים ישמרו על ערכם לנצח וכתוצאה הפכו לסמלים של כוח של עושר ושל אהבה אמיתית דרך סיפורה של חברת הקרטל השולטת ביד חזקה על עולם היהלומים "דה בירס " שיצרה דרך פירסומות בלתי פוסקות את האשליה הזאת שנישלטה לאורך קיומה בידי סוחרי יהלומים יהודיים משפחת אופנהיימר בלונדון שיצרה באופן מלאכותי לחלוטי נדירות ליהלומים כדי שיהיו מבוקשים תמיד בידי הציבור ובמחירים גבוהים מאוד. שנשלטו בידי הקרטל

היהלומים שנחצבו בידי החברה הפכו לבסיס של מלחמות באיזורים כמו סיירא ליאונה באפריקה ששם מאות אלפים מתו במלחמות אזרחים שהתבססו על הכסף והכוח שהושג הודות לאותם יהלומים ומכירתם בשוק העולמי.

והנה הסיפור שהוא בעצם די מצמרר כפי שאפסטיין מביא אותו

אדוארד ג'י אפסטיין מחבר הספר

שם הספר שמוסר נאמנה את נושאו הוא :

The Rise and Fall of Diamonds: The Shattering of a Brilliant Illusion (1982)

.

פורסם בהמשכים במוסף סוף השבוע של הארץ

21 במאי 1982-18 ביוני -6-1982

ויותר לא פורסם בעברית כספר

קשה להאמין אבל בעברית אין בכלל ספר מסכם אחר על תולדות תעשיית היהלומים העולמית למרות המקום החשוב שיש לישראל וליהודים בתעשייה זאת .

והנה פרקים ממנו שוב לפניכם

כבונוס אני מוסיף מאמר גדול על מצב תעשיית היהלומים בישראל בשנות השמונים שאותו פירסם המוסף במקביל לפרסום הפרק הראשון של הספר.

ואני מוסיף גם רשימה של כמה ספרים בודדים שעסקו בחקר תעשיית היהלומים העולמית בעברית.

אפשר להגדיל את הדפים עם "העכבר"

עדכון

הרבה השתנה בתעשיית היהלומים מאז שהספר פורסם לראשונה .

בשנת 2000 המודל העסקי של חברת דה בירס השתנה היהלומים והתעשייה סביבם החלו לקבל פםירסומת שלילית יותר ויותר ככל השתברר לציבור הרחב האלימות האיומה הקשורה בהם במקומות שונים באפריקה כמו סיירה ליאון שבהם תעשיית היהלומים גרמה לרציחות המוניות במלחמות אזרחים בלתי פוסקות .ונשות העולם שוב לא התלהבו כל כך לרכוש את היהלומים שנהפכו למזוהים עם הרצח ההמוני

זאת גם כתוצאה מסרטים כמו "לגעת ביהלום " על מלחמת האזרחים בסיירה ליאונה:שהפכו את היהלומים בתודעה הציבורית מהדבר הנוצץ. הזה בסירטי ג'ימס בונד לדבר מלוכלך ונוטף דם.

עידכון מ-2023

הנתח של חברת דה בריס בתעשייה זאת שהיה בשנות השמונים כמעט 90 אחוז נפל ב-2019 ל29.5- אחוז "בלבד".

וב-2011 משפחת אופנהיים מכרה את חלקה בחברת דה ברירס. שכיום היא עדיין חברה עשירה מאוד אבל כבר לא המונופול העולמי שהיתה במאה העשרים .

קיראו גם :

טקסט הספר באנגלית

מאמר של אפשטיין על יהלומים באנגלית

עטיפות עכשוויות של מהדורות חדשות של ספרו של אפסטיין על היהלומים

וכבונוס : הנה כתבה נוספת במוסף הארץ ב-1982 שהופיעה ביחד עם פרק מ הספר שלמעלה, על תעשיית היהלומים בישראל :

מעט מאוד ספרים הופיעו בעברית על היהלומים דבר שהוא מפתיע עבור מרכז סחר יהלומים כמו ישראל .

הנה רוב המעט שיש "

א. הלפרין,. מחבר    יהלומים :   התגבשותם, דרכי כריתם, עבודם לאבני חן, דרכי המסחר, יהלומי התעשיה ותעשית היהלומים בארץ ישראל /תל אביב : [מוציא לאור לא ידוע], תש"ו1946

מנחם סברדמיש  ואלברט משיח  יהלומים /    תל אביב :   מדע אבנים יקרות,   1986.


,

צבי בן ירחמיאל  אילני צחק גולדברג, יעקב ויינברגר  יהלומים ואבני חן במקורות היהדות /    רמת-גן :   מוזיאון היהלומים ע"ש ה. אופנהיימר ; [הפצה – מודן],   1990.

לקט מקורות מעובד מהתנ"ך, המשנה, התלמוד, המדרשים, ספרות ההלכה ושאלות ותשובות


חיים   אבן -זהר יהלומנים בחזית האתגר הגלובלי : אסטרטגיה של מאבק בהלבנת הון ובמימון טרור / עברית איתה ישראלי    רמת-גן :   תייסי,   2004

חיים אבן -זוהר   כריית יהלומים בעולם :   מדיניות ואסטרטגיה במרכזי הגלם / עברית איתה ישראלי    רמת-גן :   תייסי,   [תשס"ז] 2007י .
‬בתוכן: הקדמה של מוטי גנץ יו"ר מכון היהלומים הישראלי, הקדמה של שמחה לוסטיג יו"ר ועדת הגלם של המכון, מדינות המפיקות יהלומים: אוסטרליה, אנגולה, בוצוואנה, ברזיל, דרום אפריקה, מרכז אפריקה, נמיביה, סיירה לאונה, קונגו, קנדה ורוסיה. וכן ביבליוגרפיה. בהסברים טכניים רבים על נושאים כמו היחס המדיני, הסכם השיווק, המדיניות הממשלתית, תולדות הכרייה, התפוקה, תהליכי קבלת החלטות, מבנה המערכת, השחיתות כנורמה, משק מקביל ועוד…

 פינ

/שמואל מאור    אבטחת יהלומים וביטחון נושאיהם /  ( הדרכה לאנשי ענף היהלומים  [תל אביב] :   מכון היהלומים הישראלי,   תשס"ז 2006.

‫ שלום ליסיצקי    יהלומית מדוברת :   לכסיקון למונחי עולם היהלומים /    [תל אביב] :   מכון היהלומים הישראלי,   תשס"ה 2005.

פיני פבל מירצקי    רק המדינות הן לנצח? :   השפעת השחקנים הלא מדינתיים על ציות לסנקציות על סחר ביהלומי הדמים מחקר המוגשת כתנאי לקבלת תואר מוסמך במחלקה ליחסים בינלאומיים האוניברסיטה העברית ירושלים ,2009

‫ יהלומים ועסקים :   עסקי היהלומים והתכשיטים בישראל.מוסף הארץ גיליון מרץ 2018

: ג'ון קנדי נגד ניקיטה חרושצ'וב : גירסת ( רוברט) קנדי -13 ימים שזיעזעו את העולם

שישים שנה מלאו ב-2022 למשבר הטילים בין ארה"ב וברית המועצות בקובה.

משבר שהביא את העולם לסף מלחמה גרעינית והעמיד לראשונה וגם לאחרונה את נשיא ארה"ב קנדי מול המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב.

cartoon was drawn by Leslie Gilbert Lllingworth and published on October 29, 1962 in the British Newspaper The Daily Mail 

עד שהרוסים נסוגו

זה היה המשבר החמור ביותר מסוג זה עד…לימים אלו כאשר נשיא רוסיה פוטין שוב מאיים בשימוש בנשק גרעיני כפי שעשה קודמו חרושצ'וב.שימוש בנשק גרעיני כפי שעשה קודמו חרושצ'וב.

בבלוג זה הבאתי את זכרונותיו של חרושצ'וב על אירוע דרמטי ומכונן זה של המלחמה הקרה.

ותוכלו לקרוא אותו כאן: ניקיטה חרושצ'וב נגד ג'ון קנדי -גירסת חרושצ'וב

למרבית הצער אין את גרסת הנשיא קנדי בעניין.

הוא נרצח שנה לאחר מכן לפני שהספיק לכתוב אותה.

אבל ישנה גירסה שאותה כתב האיש הקרוב ביותר לנשיא. אחיו רוברט קנדי שהיה התובע בממשלתו .וכאמור היא קרובה עד כמה שאפשר לגירסת הנשיא עצמו אם ג'ון קנדי היה נשאר בחיים כדי לכתוב אותה..

והוא נותן תיאור מפורט של האירועים המצמררים כפי שהתרחשו . אם כי יש דברים שהצנזורה אסרה עליו לפרסם אותם אז והם התפרסמו רק שנים מאוחר יותר.

רוברט פ.קנדי היה פוליטיקאי מוכשר וכריזמטי בדיוק כמו אחיו והיה סיכוי טוב שיהפך גם הוא לנשיא.

אבל זה לא קרה.

למרבית הצער בשישי ביוני 1968 גם רוברט קנדי שהיגיש זה לא מכבר את מועמדותו לנשיאות ארה"ב נרצח נכמו אחיו מכדורי מתנקש ,מהגר פלסטינאי לארה"ב שהאשים אותו בפרו ציוניות .

"בובי " קנדי הספיק לכתוב את סיפור הימים האלו ממש בחודשים לפני שנרצח לפני שנרצח שבו נתן בפירוט את אירועי הימים של משבר הטילים מנקודת מבטו שהיא פחות או יותר גם נקודת המבט של הנשיא קנדי המנוח.

לימים ספרו הוסרט כסרט טלוויזיה (וראו קישורים למטה*

והנה פרקי ספרו כפי שהופיעו בעיתון "ידיעות אחרונות " ב-מהלך חודש נובמבר 1968

10-15-1968.

מאבקו הסודי של ג'והן קנדי

הופיעו מאוחר יותר כספר

  איך נמנע העימות, משבר קובה 1962 / תורגם מאנגלית בידי מירי אליאב   תל-אביב :   עם עובד,   1970..

כבונוס יש בסיום גם רשימה עיתונאית גדולה על רוברט קנדי מתקופת שיא הקריירה שלו שפורסמה במוסף "דבר השבוע" של העיתון "דבר" כאשר נראה היה שהוא יכול בהחלט להיות גם הוא נשיא ארה"ב כמו אחיו לפני ההתנקשות בו.

אפשר להגדיל את הדפים עם העכבר.

בונוס כתבה גדולה מאת ג'ון לינדנר ממוסף "דבר השבוע" של העיתון "דבר" על רוברט קנדי : 22-29 מרץ 1968

צפו במקדימוו סרט טלוויזיה על פי הספר

מ-

1974

צפו במקדימון הסרט "13ימים מ-2001 בכיכובו של קוין קוסטנר

צפו בסרט "13 ימים מ-2001 המתאר את אירועי משבר הטילים

שלוש עשרה ימים :חלק ב'

https://www.dailymotion.com/video/x7ylfq9

ראו גם

רוברט קנדי בויקיפדיה

 ערן סבאג"חיים של אחרים" על רוברט קנדי‏, 5 ביוני 2012

אילו היה רוברט קנדי נבחר לנשיאות ארצות הברית

הבונקר של היטלר -ימיו האחרונים של הפיהרר

בימים אלו כאשר רודנים שונים בעולם ברוסיה ובאיראן חרדים לכיסאם וככל הנראה יש מהם מי שחושבים על מעבר לבונקר שבו ילחמו באויביהם  עד הסוף.. זה הזמן  להיזכר בימיו האחרונים של הרודן הנאצי היטלר בבונקר שלו בברלין בסוף מלחמת העולם השנייה.

הספר שלפניכם על ימיו  האחרונים של הרודן הנאצי  פורסם לראשונה בגרמנית תחת השם )

Die Katakombe – Das Ende in der Reichskanzlei.  ב- 1975

ולאחר מכן במהדורה מורחבת באנגלית ב–1978

 The Bunker: The History of the Reich Chancellery Group.

כבר היו ספרים בנושא זה והראשון בהם הספר של ההיסטוריון הבריטי המפורסם טרוור רופר  איש שירותי ביון בריטיים שחקר עבור הממשלה הבריטית את פרשת מותו של היטלר עוד בימים האחרונים של המלחמה וכתב על פי הדו"ח הסודי שלו בנושא ספר  "ימיו האחרונים של היטלר" שהביא את כל המידע הידוע בנושא ושימש כבסיס לסרט ידוע ותורגם לעברית.

ותרגומו שימש  כמקור השראה לספר ילדים של הסופר ארי אבן זהב "ככל הנערים " על ילד שמוצא את עצמו כגמד בבונקר של היטלר. :

המחבר   ג'ימס פרסטון  אודונל ( 1917-1990) היה עיתונאי שהיה ידיד אישי של בני משפחת קנדי המפורסמת והסתייע בהם במלחמה. לאחר המלחמה היה העיתונאי של ניוזויק בגרמניה הכבושה והכין כתבה גדולה על ימיו האחרונים של היטלר כמה שבועות לאחר מות היטלר.

הוא ביקר אז בבונקר של היטלר שעליו שמרו חיילי הצבא האדום והיה אחד האנשים הראשונים שסיירו בו לאחר התבוסה הנאצית.

לטענתו הוא היה הלא סובייטי הראשון שניתן לו לבדוק את הבונקר 

וכתבה זאת שימשה כבסיס לספר כעבור  30 שנה.

ג'מס פרסטון אודונל מחבר "הבונקר"

בניגוד לטרבור רופר שראיין  רק ארבעה עדים שהיו בבונקר  עבור מחקרו בנושא  זאת משום  שרוב האנשים שהיו בבונקר נפלו בשבי הסובייטי ,אודונל  כעבור שנים  ראיין את כל מי שהיה בבונקר ושרד בחיים.

התברר שישנם לא פחות מחמישים מהם ששרדו את השבי הסובייטי (!) 

 מהם  ידועים כמו שר החימוש של היטלר שפאר שכבר כתב ספר על חייו כנאצי שהפך לרב מכר ואף תורגם לעברית .

על שפאר תוכלו לקרוא רשימה שלי כאן "הנאצי הטוב")

 ומהם לא ידועים.

כולם כמובן כבר נחקרו  ביסודיות  בידי הסובייטים או בידי בעלות הברית אבל אודונל העלה לראשונה את הסיפור של חלקם לראשונה בספר.

והם כמובן סיפרו סיפור מלא הרבה יותר ממה שיכול היה טרבור רופר לספר  על סמך עדויות של ארבעה אנשים בלבד..

יש כיום ויכוח גדול עד כמה אפשר להאמין לטענות של כמה מהעדים שרואיינו.

אין ויכוח שכל אחד ואחת מהם  שיקרו בנקודות אלו או אחרות.

אבל השאלה היא איפה בדיוק שיקר כל אחד ..

למשל האם נכונה טענתו של שפאר המובאת בספר שהוא תיכנן להרעיל את היטלר?

אין לכך שום עדות פרט לזאת של שפאר עצמו ויש להניח שהוא שיקר. 

בזמן אמיתי רעיון ההרעלה  כלל לא עלה על דעתו.

מן הסתם יצר את  הסיפור הזה כדי להיראות טוב יותר בעיני שוביו מבעלות הברית .  אבל היום אי אפשר למצוא הוכחה בעד או נגד.

הקוראים מוזהרים בזה לא להתייחס יותר מידי ברצינות לטענות האלו של שפאר בסיפור.

שתי התמונות הידועות האחרונות של היטלר מסביבות ה-20 באפריל 1945 מסתכל ביחד עם עוזרו ג'וליוס שאוב

 Julius Schaub

על חורבות לאחר הפצצה סובייטית . כמה ימים לאחר מכן הוא התאבד.

https://www.hitler-archive.com/index.php?y=1945

עטיפת המגזין "טיים " מה-7 במאי 1945

אודונל בודק בסיום  גם את האפשרות שהועלתה האם יש אפשרות שהיטלר הצליח להימלט מהבונקר שלו לדרום אמריקה.  ( או לקוטב הצפוני או למעמקי האדמה )  זאת לאור העובדה  שהיו פושעי מלחמה נאציים שאכן נמלטו ובידי ארגון מילוט שסייע להם והיום ידוע לנו שקיבל סיוע הן מהותיקן והן מהסי אי .

הייתכן שגם היטלר נמלט?

ספויילר :לא.

הספר שימש כבסיס לסרט טלויזיה ידוע ב-1981 שבו אנתוני הופקינס הופיע בתפקיד היטאלר.

וקישור לסרט זה תוכלו למצוא בסיום.

בסיום תוכלו למצוא גם רשימה של ספרים אחרים בעברית על ימיו האחרונים של היטלר.

כולל כמה ספרים של ספרות יפה ואמנות

.וקישורים לסרטים נוספים שנעשו לאורך השנים על ימיו האחרונים של היטלר בבונקר.

הספר פורסם בהמשכים בעברית  במוסף סוף השבוע של העיתון "דבר" "דבר השבוע במהלך החודשים אוגוסט -ספטמבר 1980

  ה-8.8 ל9.9.1980

ולא פורסם יותר בעברית.

והנה הוא שוב לפניכם.

אפשר להגדיל את הדפים עם "העכבר"

צפו במקדימון לסרט משנת 1981 "הבונקר" על פי הספר שלמעלה

צפו בסרט המלא

נספח :ספרים בעברית על ימיון האחרונים של היטלר.

על היטלר יצראולאור ספרים רבים בעברית ולא אסקור כאן את כולם . אבל הנה כמה מהם שעסקו באופן ספציפםי בימים האחרונים של היטלר בפירוט.

היו טרבור רופר . ימיו האחרונים של היטלר .עברית יצחק עבאדי .הוצאת י. טברסקי 1948.

ז'אן אמסלר ,היטלר . תירגום זאב זמירי ,דשא, 1961.

אלברט שפר בתוככי הרייך השלישי :זכרונות  תרגום עדנה קורנפלד ,  הוצאת בוסתן , 1979.

יואכים פסט ,פני הרייך השלישי  תרגום גבי פלג ,1987.

יואכים פסט היטלר דיוקנו של לא איש ,תרגם אהרון אמיר ,כתר 1986.

אנתוני ביוור נפילת ברלין ,1945.  תירגם אריה חשביה ,יבנה ,  2003.

איאן קרשו היטלר : 1936-1945 .נמסיס . תרגום יוסי מילוא  עם עובד , 2005

יואכים פסט בתוך הבונקר של היטלר: 14 הימים האחרונים הוצאת מאחוזת בית ,2006. תירגם חנן אלשטיין.

מקס הסטינגס ארמגדון :הקרב על גרמניה 1944-1945  תרגום כרמית גיא  עריכה והערות ישי קורדובה ,הוצאת דביר ומשרד הביטחון 2007.

יואכים פסט אלברט שפאר :פסק דין סופי ( על הכריכה:אלברט שפאר ביוגרפיה ") מאנגלית אסף תמרי ועמית יריב ,דביר 2008.

יצירות בדיון על היטלר בבונקר.

ארי אבן זהב ‫    ככל הנערים :   ספור בן-זמננו / הוצאת יבנה תש"ז מהדורה ב' :תשי"ז

סיפור דמיוני על נער ארץ ישראלי שמוצא את עצמו בבונקר של היטלר בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה וחווה שם את האירועים הסופיים בחייו של היטלר .

רועי רוזן חיה ומות כאוה בראון פילגשו של אדולף היטלר בבונקר בברלין  קטלוג של תערוכה במוזיאון ירושלים ,1997.

אורה מורג בחזרה אל הבונקר  איורים גל אור ‫ תל-אביב : ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2012. 

תקציר:

5 גרמניה קורסת. הצבא הרוסי מתקדם לעבר ברלין. היטלר קורא לבני הנוער לצאת להגן עליו ועל עיר הבירה.

פטר, נער גרמני מתנועת הנוער ההיטלראי, נשמע לקריאה ויוצא להילחם בברלין המופגזת. מן הקרבות ברחובות הוא בורח אל הבונקר של הפיהרר, ושם הוא נקלע לאירועים מקפיאי דם.

כעבור שנה פטר חוזר לבונקר של היטלר, הפעם עם עפרה, נערה מארץ ישראל. האם תיתכן ידידות בין נערה יהודייה ובין נער גרמני אחרי מלחמת העולם השנייה? מה קרה בבונקר של היטלר בימים האחרונים של המלחמה?

צפו בעוד סרטי קולנוע וטלויזיה על ימין האחרונים של היטלר בבונקר:

,סרט גרמני מ-1955

סרט אמריקני מ-1973 ע"עשרת הימים האחרונים "

"הנפילה סרט גרמני "מ-2004

המקדימון לסרט

הסרט המלא

עטיפת מהדורה מתורגמת של הספר.

המלחמה כגן עדן – ההיסטוריה של שכירי החרב : מאת אנתוני מוקלר בתרגום אפרים חרמון

הלוגו של חיל שכירי החרב "קבוצת וגנר" בבעלותו של יבגני פרוגוזין חיל שכירים שמופעל במקומות שונים בסוריה ובאפריקה וכיום בעיקר באוקראינה.

צבא שכירי החרב של יבגני פרוגוזין הבעלים של צבא השכירים חיל וגנר" "באוקראינה ( ומועמד מטעם עצמו להנהגת רוסיה לאחר פוטין) מהווה מטרד קטלני נמשך לצבא אוקראינה במלחמת רוסיה אוקראינה .

עצם העובדה שצבא סדיר ויעיל למדי עוד לא הצליח להשמיד סופית את החילות הפרועים האלו אחת ולתמיד היא מטרידה.

ופרוגוזין משתמש בהם כעת בקלף מנצח במאבקו להשתלט על רוסיה לאחר פוטין.

כמובן הם ממשיכים להתקיים משום שפרוגוזין מייבא לאוקראינה אסירים מבתי הכלא של העולם.

י מגייס את הלוחמים שלו לא רק בבתי הכלא של רוסיה.

הוא מגייס אותם גם בבתי כלא באפריקה וכנראה גם בסוריה ובכל מקום ששם ישנם חיילות וגנר ונוכחות רוסית.

למגויסים מובטח כסף רב אבל רובם מושמדים מידית עם הגיעם לאוקראינה,כך שפרוגוזין לא צריך לשלם להם הרבה.

פרוגוזין מרוקן עם כך את בתי הכלא בעולם מאסירים והופך אותם לשכירי חרב.

הם מחוסלים כמעט מיד עם הגיעם לאוקראינה אבל הם ממשיכים לבוא ולהילחם בטירוף עד שהם מחוסלים ככלבים שוטים.

ואז מובאים אחרים.

ככל הנראה יש צורך כדי להשמידם סופית להשמיד את ההנהגה שלהם שמגייסת ללא הפסקה עוד ועוד בשר תותחים ומרוקנת בכך את בתי הכלא של העולם.

לבדיקת העניין הזה של שכירי החרב וההיסטוריה שלהם שמהווים לצערנו איום גובר על שלום העולם להלן פרקי ספר ידוע וכמעט יחיד במינו על הנושא בעברית על תולדות שכירי החרב לאורך הדורות של העיתונאי הבריטי אנטוני מוקלר כפי שפורסמו בהמשכים במוסף "דבר השבוע.

מוקלר חיבר עוד' כמה ספרים מעניינים שלא תורגמו :

 Our enemies, the French :   being an account of the war fought between the French and the British, Syria, 1941 /    London :   L. Cooper,   1976

Haile Selassie's war :   the Italian-Ethiopian Campaign, 1935-1941 /    New York :   Random House,   1984.


 King Arthur and his knights /    Oxford :   Oxford University Press,   1984

כן חיבר ביוגרפיות של הקדוש הנוצרי פרנציסקוס מאסיזי והסופר והסוכן החשאי גרהם גרין.

שלושת ספריו הידועים ביותר של מוקלר'סוג של טרילוגיה עסקו בשכירי חרב .בעבר ובהווה.

אלו היו :

The Mercenaries ( Macmillan; 1969 )

ספרו הראשון על הנושא והידוע ביותר ואחד הידועים ביותר על נושא שכירי החרב בכלל.ובימינו בקונגו בתימן ובביאפרה שבניגריה

המהדורה הצרפתית של הספר מ-1969

מהדורה איטלקית של הספר

ספרו השני שעסק בשכירי החרב בהווה של שנות השישים והשבעים :

The New Mercenaries: The History of the Hired Soldier from the Congo to the Seychelles (  Guild Publishing 1985(

ספרו השלישי היה עדכון לשני הספרים הקודמים על מה שהתרחש עם שכירי חרב בעשורים האחרונים של המאה העשרים ובראשית המאה ה-21

Hired Guns And Coups D'etat: Mercenaries: Thirty Years 1976 2006 ׁׂ(  Hunter Mackay, 2006)

אחד מהם שפורסם במקור ב-1969 תורגם לעברית .

הוא פורסם בעברית בהמשכים בלבד במרץ 1971 ב"דבר השבוע " מוסף סוף השבוע של העיתון "דבר"

ולא פורסם בעברית כספר .

אז הנה הוא לפניכם.בעיבודו של העיתונאי אפרים חרמון הפרקים על שכירי החרב בקונגו בתימן ובביאפרה

פורסם בשלושה חלקים ב"דבר השבוע " -12.3.1971 26-3.1971-

אפשר להגדיל את הדפים עם העכבר

קיראו גם :

שכיר חרב בויקיפדיה

אילן אבקסיס , 1968-    והיתה שכר לחילו :   שכירי חרב בתקופת המקרא /    [ירושלים :   עבודת גמר (מ"א)–האוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ס 1999.],   .

שכיר החרב : סיפורו של שכיר החרב הישראלי הידוע יאיר קליין

שכירי חרב במזרח התיכון

שכירי החרב ככלי לחיזוק עוצמה

צפו במקדימון הסרט "כלבי מלחמה " על פי פרדריק פורסייט על שכירי חרב באפריקה

ניקיטה חרושצ'וב נגד ג'ון קנדי : גירסת חרושצ'וב – מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב על משבר הטילים ועל הנשיא קנדי

Cartoon drawn by Leslie Gilbert Lllingworth and published on October 29, 1962 in the British Newspaper The Daily Mail 

שישים שנה מלאו למשבר הטילים ביןארה"ב וברית המועצות שהביא אתה עולםלסף מלחמה גרעינית .

והשבוע זה 59 שנים לרציחתו של נשיא ארה"ב ג'ון קנדי בידי לי הארווי אוסוולד.

אז לציון זה:

פרקים מזכרונות שליט רוסיה חרושצ'וב ,האיש שהתמודד עם הנשיא קנדי במשבר הטילים שהביא את העולם לסף מלחמה גרעינית לפני שישים שנה בדיוק,שבהם הוא חושף את גירסתו שלו על המשבר ומה הוא באמת חשב על קנדי לאחר רציחתו .

את גרסתו של קנדי לגבי הנושא אין הוא נרצח לפני שהספיק לכתוב אותה

אבל ישנה גירסה כתובה של האירועים שאותה כתב אחיו של הנשיא והאדם המקורב לו ביותר רוברט ויש להניח שהיא קרובה מאוד למה שהנשיא היה כותב אם היה נשאר בחיים.

תוכלו לקרוא גירסה זאת כאן.

כאן מובאים פרקים מכרך א' של הזכרונות שפורסם בעברית גם כספר ופרק מכרך ב' של הזכרונות שלא פורסם בעברית כספר .

וכאן חרושצ'וב מדבר באמינות גבוהה באופן יחסי אבל כמובן לא מלאה על הסיבות למשבר מדוע לבסוף נרתע ולא הביא את העולם למשבר גרעיני ומה באמת חשב על ארה"ב ועל הנשיא קנדי.

גירסה מלאה יותר של הזכרונות אפשר למצוא בבלוג זה כאן :

אני חרושצ'וב

אפשר להגדיל את הדפים עם העכבר.

ומהכרך השני של זכרונות חרושצ'וב שמעולם לא הופיע בעברית כספר .מה בדיוק חשב המנהיג הסובייטי על נשיא ארה"ב:

ראו גם :

זכרונות חרושצ'וב

ראשיתו של יאסר ערפאת: הספר הביוגרפי מאת תומאס קירנן

לציון 18 שנה למותו של יאסר ערפאת מנהיג קבוצת טרור ומנהיג של הפלסטינאים בנובמבר 2004 הנה פרקים מספר שפורסם בהמשכים בעברית במסגרת מוסף סוף השבוע של "ידיעות אחרונות " ב-1976 שמתאר בפירוט את ימיו הראשונים של ערפאת וכיצד נהפך למנהיג של הפלסטינאים לכאורה כנגד הסיכויים.

הספר נכתב ב-1975 בידי סופר אמריקני

תומאס קירנאן

Thomas Kiernan (January 13, 1933 – December 22, 2003

הוא היה מחבר ביוגרפיות ידוע.

תומאס קירנן מחבר הביוגרפיה הראשונה על חיי יאסר עראפאת והשנויה במחלוקת ביותר.

הוא כתב ביוגרפיות של הסופר ג'ון סטיינבק ושל איש הדת והרופא אלברט שוויצר.

של הבמאי רומאן פולנסקי על השחקן לורנס אוליביה ושל השחקנית ג'ן פונדה ועל טייקון התקשורת רופרט מורדוק

הוא כתב ספר שלם על פסיכיאטרים.

אף ספר שלו לא תורגם לעברית להוציא פרקי הספר שתקראו למטה שפורסמו בעברית בהמשכים בכתב עת "שבע ימים" בלבד.

תחילה כתב קיארנן ספר על הערבים וההיסטוריה שלהם במסגרתו ראיין את מנהיג ה"פתאח" יאסר עראפאת ואף זכה עליו בפרס ספרותי .

פרקים מספר זה תורגמולעברית בהמשכים במוסף" סוף השבוע של העיתון"דבר ,"דבר השובע"

כולל ראיונות עםמנהיגי מצרים וסוריה סאדאת ואסאד.

אך משוםמה לא הראיון עם עראפאת

#לאחר מכן היגיע למסקנה שעראפאת כשלעצמו הוא נושא מעניין ביותר לביוגרפיה מפורטת .

ובביוגרפיה הזאת שנכתבה כשעראפת עוד לא היה האייקון הפלסטינאי שהוא הפך כעבור שנים חשף קירנן לראשונה פרטים בלתי ידועים על חייו של עראפאת כאדם צעיר ממשפחת חוסייני המופתי של ירושלים שאמנם בניגוד לטענותיו של ערפאת לא נולד בירושלים אלא בעזה.או בכלל בקהיר(( בעניין הזה ישנם חילוקי דיעות קשים בין כותבי הביוגרפיות השונות של ערפאת ).

. חשף שקרים שונים של עראפת לגבי מוצאו וחשף גם את היותו הומוסקסואל.

ותיאר לראשונה בפירוט כיצד נוצר אירגון הפתח של עראפת

Arafat, the man and the myth. New York : Norton. 1976.

תחילה הנה מאמר של מתי שמואלביץ' לשעבר בכיר באירגון הלח"י שמתאר את הספר

הופיע ב-ידיעות אחרונות -שבע ימים 7.5.1976

וכעת בואו נראה מה כתוב בספר עצמו שהופיע בעברית רק בהמשכים

פורסם בהמשכים במוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות "שבע ימים מה-11.6.1976 ואילך במשך כמה שבועות.במהלך החודשים יוני ויולי 1976

ויש להניח שבהשראת אותו מאמר של מעלה של שמואלביץ' שכנראה שיכנע את העורכים של "7 ימים " שיש לפרסם את הספר עצמו בהמשכים.

הספר הזה \מעולם לא הופיע כספר בעברית אם כי הופיעו ביגורפיות אחרות על חייו של עראפאת.

והנה הוא כאן לפניכם לראשונה מאז אותו פירסום בהמשכים :

אפשר להגדיל את הדפים עם "העכבר".

Posts

קיראו גם

המיתוס של עראפת

יאסר ערפאת על הכוונת :רומן מתח על רקע מזרח תיכוני

א

בנר בן נר נגד יאסר עראפת :מזימת האלילה היפנית

ערפאת בויקיפדיה

עיתונאי אמריקני בקהיר במלחמת ששת הימים :מצרים על פי אריק פייס

אריק פייס עיתונאי ,האמריקני האחרון בקאהיר בזמן מלחמת ששת הימים מספר על חוויותיו בטהרן בימים האחרונים של השאה

אריק פאיס

Eric Dwight Pace ( 1936-2018) 

היה עיתונאי אמריקני ידוע וזוכה בפרסים על כתבות בנושאי חוץ בפינות שונות בעולם מטעם מגזין "טיים" ועיתון "הניו יורק טיימס " ובין השאר ככתב הקבוע בקהיר בביירות ובטהרן בימיו האחרונים של השאח

הוא נודע בין השאר כעיתונאי האמריקני האחרון שנשאר בקהיר בזמן מלחמת ששת הימים כאשר גורשו משם כל העיתונאים האמריקנים.

ופירסם על כך קטעי יומן מצמררים שגם פורסמו בעברית במוסף הארץ.

והנה היומן הדרמטי הזה הזה שתרגום שלו פורסם מיידית לאחר הפרסום בניו יורק טיימס במוסף סוף השבוע של "הארץ" שהכיר בחשיבות הכתבה.וראו בהקדמה של העורך של המוסף נתן דונביץ' שנתן לו מקום של כבוד ככתבת השער של המוסף. והיא מובאת גם כן.

זמן מה לאחר מכן ""מוסף הארץ" פירסם כתבת המשך של פייס על קהיר שלאחר המלחמה. ואני מביא גם אותה.

פאיס כנראה כתוצאה מהמלחמה החל להתעניין בישראל וכתב סרט על חייו של דוד בן גוריון (!)

בן גוריון 42:6 מ-1969

ביוגרפיה אפיזודית של דוד בן גוריון, על רקע תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. בן גוריון מוצג מילדותו בפלונסק שבפולין – שם הוא עד להופעתו של הרצל כמשיח – כאדם צעיר המגיע לארץ ישראל בגילומו של ישראל גוריון ועד לקיבוץ שדה בוקר, בגיל 84, שאז הוא מופיע בתפקיד עצמו

ולאחר מכן כתב פייס סיפור מותחן המתרחש בישראל על מזימה של גנראל נאצי ושל אירגון פלסטינאי לפגוע בעיר חיפה בישראל .

ותוכלו לקרוא את ה סיפור הזה "נשק סודי במזרח התיכון" בבלוג זה כאן.

לימים הפך אריק פאיס שהיה כעת כתב מפורסם לכתב ה"ניו יורק טיימס " באיראן בימיו האחרונים של השאה ובתקופה המהפכה החומייניסטית .

ואז 12 שנים מאוחר יותר חווה פאיס משהו דומה מאוד לחוויות שחווה כאמריקאני בקאהיר בזמן ולאחר מלחמת ששת הימים.

אם כי למזלו הרב לא היה אחד מבני הערובה שאותם לכדו האיראנים בשגרירות ארה"ב ( דבר שעלול היה לקרות ).

והנה לפניכם שתי הכתבות של אריק פאיס על קאהיר במלחמת ששת הימים ולאחריה שהפכו לסוג של קלאסיקה.

כבונוס מובאת למטה כתבה מקבילה של עיתונאי אמריקני אחר ,תומס תומסון ממגזין "לייף" שמתאר את האירועים האלו מנקודת מבטו שלו כפי שפורסמו בגיליון המפורסם של המגזין "לייף" על מלחמת ששת הימים .

גליון שתורגם גם הוא לעברית.

אפשר להגדיל את הדפים עם"העכבר"

כתבה שנייה של אריק פייס על מצרים לאחר מלחמת ששת הימים

וכבונוס הנה עוד כתבה מנקודת מבט קצת אחרת של עיתונאי אמריקני אחר ,תומס תומסון ,ראש סניף המערכת של "לייף" במצרים שהופיעה במגזין "לייף " במוסף המיוחד על מלחמת ששת הימים על קאהיר בזמן מלחמת ששת הימים שעסקה גם היא בגירוש העיתונאים האמריקניים משם.

עלבונה של ארה"ב

עטיפת מגזין לייף שבו הופיעה הכתבה למעלה במהדורה העברית

שיחה עם הסופר והעיתונאי אריק פייס על חייו אפשר להאזין כאן :

https://www.wnyc.org/story/eric-pace/

אני חרושצ'וב -זכרונותיו המצמררים של שליט ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב

מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב על עטיפת מגזין "טיים" בעת משבר הטילים בקובה באוקטובר 1962

.

שישים שנה מלאו למשבר הטילים בין ארה"ב וברית המועצות באוקטובר 1962 שהביא את העולם לנקודה הקרובה ביותר למלחמה גרעינית שהוא היה בה….עד כה.

ולציון זה אני אעלה כאן את זכרונותיו של מי שהיה מנהיג ברית המועצות בעת המשבר :ניקיטה חרושצ'וב ששלט במעצמת העל בין 1957 ל- 1964 שבהם הוא מספר בין דברים אחרים מצמררים ביותר כמו על החיים עם הרודן הרצחני סטלין ועוזרו הרצחני לא פחות בריה, גם על משבר הטילים מנקודת המבט שלו.

חרושצ'וב היגיע לשלטון העליון בברית המועצות לאחר מותו של הרודן סטאלין ולאחר מאבק ארוך ואכזרי בצמרת הסובייטית שבסיומו דאג להוציא להורג את יריבו הראשי ראש המשטרה החשאית המפלצתי לברנטי בריה.

את שאר יריביו כבר סילק בדרכים מתונות יותר הוא רק הוציא אותם לפנסיה מוקדמת.

ובמהלך תקופת שלטונו זאת היה האדם החשוב השני בעולם אחרי נשיא ארה"ב והיה מעורב בכל דבר שקרה. איפה שהוא.

בין השאר דיכא את המרידה שהייתה בהונגריה נגד השלטון הקומיניסטי הרודני/

הוא יזם את שליחת הלויין הראשון הספוטניק לחלל ובכך פתח את המירוץ לחלל ועידן חדש בתולדות האנושות.

וגם היה מעורב במשבר הטילים בקובה שבמהלכו ברית המועצות הציבה טילים גרעיניים באי קובה ובכך הביאה את העולם קרוב מאי פעם למלחמה גרעינית בין ברית המועצות וארה"ב בהנהגת הנשיא קנדי

עד שנסוג לבסוף.

ובזכרונות שתקראו למטה תיקראו את גירסתו על הפרשה כמו על דברים רבים אחרים.

ב-1964 הופל חרושצ'וב בידי קבוצה של עמיתיו ובהם בן חסותו מאוקראינה ליאוניד ברז'נייב. גם חרושצ'וב וגם ברז'נייב באו מהאיזורים באוקראינה שבהם מתחוללת כיום מלחמה מחוז דונבאס, וכיום זה אירוני לחשוב שתושבי המחוזות האלו שלטו בגורל האימפריה הסובייטית רק לפני כמה עשרות שנים

ברז'נייב ושותפו שהפך לראש ממשלת רוסיה קוסיגין זעמו על תפקודו של חרושצ'וב בפרשת משבר הטילים ובפרשיות אחרות והביאו להפלתו ולהחלפתו ,אבל הם לא הוציאו אותו להורג.

הם הירשו לו לפרוש בכבוד והוא חי את שארית חייו כפנסיונר של המפלגה הקומוניסטית.

אבל מכאן ואילך שמו לא הוזכר יותר בתקשורת הסובייטית.

כדי שיוכל להתגבר על השיעמום והתסכול החל השליט לשעבר להקליט ולהכתיב את זכרונותיו וזה היה עיסוקו העיקרי בשנות חייו האחרונות.

ליאוניד ברז'נייב בן חסותו לשעבר של חרושצ'וב ממחוז דונבאס באוקראינה שהפך לשליט ברית המועצות אחרי סילוקו של חרושצ'וב. התנגד לפירסום זכרונות חרושצ'וב למרות וכנראה גם בגלל שלא הוזכר בהם ולו במילה אחת ויחידה .

הזכרונות הטרידו מאוד את שליטי הקרמלין ובראשם ברז'נייב שכנראה הוטרד במיוחד מכיוון ששמו לא הוזכר כלל בזכרונות.

חברי ההנהגה זימנו את חרושצ'וב במיוחד לקרמלין לאחר שהתעלמו ממנו במשך שנים כדי לדרוש שיפסיק לכתוב את זכרונותיו.

חרושצ'וב שיש להניח שזימון זה רק עודד את רוחו סירב וטען שיש לו זכות חוקית ( מחוק שהוא עצמו חוקק בתקופת שלטונו ומעולם לא בוטל ) לכתוב את זכרונותיו.

בזימון נוסף הוא אף צעק על המזמינים בכירים בקרמלין ( ואנשי חסות שלו בעבר הקרוב ) והאשים אותם בהתדרדרות המצב הכלכלי בברית המועצות לעומת תקופתו.

הוא המשיך להעלות את זכרונותיו על הכתב. ועשה זאת עד ימיו האחרונים.

הק.ג.ב אירגון הביון והבטחון הפנימי של ברית המועצות היה מודע כמובן לזכרונותיו של חרושצ'וב דרך נציגיו שביצעו מעקב קבוע אחרי חרושצ'וב ונציג שלו עיתונאי שבדרך כלל עבד באנגליה בשם ויקטור לואיס דאג להעברתם למערב.

ויקטור לואיס ,עיתונאי רוסי וכנראה גם סוכן "דיסאינפורמציה" של הק.ג.ב. דאג להעברת זכרונות חרושצ'וב למערב באישור ראש ה.ק.ג.ב לאחר שהוכנסו בהם שינויים שונים

ויקטור לואיס היה סוכן ק.ג.ב ועיתונאי רוסי במערב שהיה מפרסם כתבות שונות על ברית המועצות שהיו בגדר דיסאינפורמציה ( מידע מזוייף ברוסית ) מתוחכמת וגם היה האחראי לפירסום של אישים ידועים מברית המועצות במערב. הוא עצמו היה חלק מהאליטה בברית המועצות אבל חי רוב ימיו באנגליה והיה נשוי לאישה אנגליה.

בין השאר הוא דאג לפרסם במערב את ספרה של בתו של סטלין ,סווטלנה, שחשף על סטאלין מידע אישי ומשפחתי לא ידוע עד אז במערב. אבל הספר עבר עריכה בידי לואיס ושולחיו ,עריכה שסווטלנה סטלין כלל לא אישרה.

הוא האחראי לפרסום זכרונות מנהיג ברית המועצות לשעבר חרושצ'וב .זכרונות שהיו אמיתיים בהחלט אם כי נכתבו כנגד רצון מנהיגי ברית המועצות אבל מאחר שלואיס הוא זה שדאג לפרסומם לבקשת משפחת חרושצ'וב שכנראה,וזה באמת מפתיע , לא ידעו אז על קשריו ההדוקים עם הק.ג.ב ( זה התברר להם בהמשך )הם עברו על ידיו ועל ידי הק.ג.ב עריכה כלשהיא ומן הסתם גם עיבוד שחרושצ'וב לא אישר.

יורי אנדרופוב ראש הק.ג.ב ומנהיג ברית המועצות לעתיד. אישר את העברת זכרונות חרושצ'וב לפרסום במערב לאחר שעברו שינויים מסויימים בידי אנשיו אם כי זה היה כנגד רצון המנהיג ברז'נייב.

כיום ברור שלואיס לא היה מעביר את הזכרונות לפרסום במערב ללא אישור של ראש הק..ג. ב דאז ומנהיג ברית המועצות לעתיד, יורי אנדרופוב שכנראה בעניין הזה לא הייתה לו בעיה להתנגד לרצונו של ברז'נייב.

כנראה החליט שאין בזכרונות סכנה מיוחדת לברית המועצות ואישר את העברתם למערב.

בשינויים מסויימים כמובן.

וכך החומרים האלו עברו תחילה קריאה של ראש הק.ג.ב יורי אנדרופוב ועוזריו ( לואיס אגב בשיחה עם בנו של חרושצ'וב טען שהוא היציע לראש הק.ג.ב לקרוא וזה סירב באדיבות אבל הסיפור הזה לא נשמע אמין ) ויש להניח שהם אישרו את הפירסום במערב לאחר שהכניסו עיבודים ושינויים שונים בזכרונות .שאותם קיבלה משפחת חרושצ'וב מחוסר ברירה.

לואיס העביר את החומרים לפרסום במערב בשליחות משפחת חרושצ'וב כי היה ברור שבברית המועצות אי אפשר לפרסם אותם והוא קיבל עליהם תשלום גבוה מהמולים המערביים .

"עטיפות גליונות המגזין "לייף
" שבהם הופיעו זכרונות חרושצ'וב. הזכרונות הפכו לרב מכר ענק במערב.

משפחת חרושצ'וב לא ראתה רובל אחד מפרסום הספר במערב ( הספר הפך לרב מכר ותורגם ל-16 שפות שונות כולל כמובן עברית ) גם בגלל התנגדותו של חרושצ'וב עצמו לקבל תשלום מקפיטליסטים מערביים ..

לויקטור לואיס איש הק.ג.ב שחי ברמת חיים גבוהה מאוד ברוסיה לעומת זאת לא הייתה בעיה לשלשל את הכסף המערבי לכיסו,והמדובר היה בהרבה כסף כי הספר הפך לרב מכר ופורסם בכל רחבי העולם אם כי יש להניח שהתחלק איתו עם מי יודע מי מהק.ג.ב.

אולי גם עם ראש הק.ג.ב אנדרופוב.

לאחר שפורסמו פרקים מהזכרונות במערב גורמים בברית המועצות שנראה שייצגו את ראש המפלגה ברז'נייב הכחישו שאלו זכרונות אותנטיים של חרושצ'וב , הם טענו שזהו זיוף מערבי ( היו כבר דברים כאלו) וכפו על חרושצ'וב הזקן להתכחש לספר.

ככל הנראה היו כאן חילוקי דיעות בין גורמים בכירים שונים במשטר הסובייטי וביתר דיוק בין ליאוניד ברז'נייב ובין יורי אנדרופוב ראש הק.ג.ב, לגבי מה אפשר לחשוף במערב על ימי סטלין וחרוצ'וב

יש לציין שבזכרונות עצמם כפי שאנדרופוב מן הסתם שם לב היטב כשקרא אותם אין שום דבר שתוקף את ברית המועצות והשלטון הקומוניסטי.

יש שם התקפות קשות מאוד ותיאורים מצמררים ממש על הרודן הרצחני סטאלין שחרושצ'וב בצעירותו היה ממעריציו הגדולים והנאמנים ביותר (וסטאלין בעל החושים המחודדים חש בכך היטב) אבל שינה את דעתו בעניין לאורך השנים ככל שהכיר את סטלין טוב יותר ולמעשה הפך לאחד האנשים שהיכירו אותו הטוב ביותר.

ואת זה אנחנו למדים היטב מהספר.

יש בספר גם התקפות קשות על בריה ראש השירות החשאי של סטלין שחרושצ'וב היה זה שהביא לחיסולו.

וגם התקפות על מקורבים כמו כגנוביץ' שהיה האיש שבחסותו היגיע חרושצ'וב לדרגות הבכירות ( והוא מת שנים לאחר חרושצ'וב עצמו וייתכן מאוד שקרא את מה שהיה לחרושצ'וב שסילק אותו מהשילטון להגיד עליו.אבל לא הגיב בכתב עד כמה שידוע ). בדברים אלו ואחרים הספר ככנראה עבר עיבוד מסויים.והוכנסו בו דברים שחרוצ'וב לא באמת אמר אותם. שאולי שיקפו את דיעותיו של אנדרופוב בעניינים שונים.

אבל כאמור היו גורמים בשילטון הסובייטי שייצגו כנראה את השליט ברזנייב שהתנגדו לפרסום בכלל.

בלחץ הרשויות נאלץ חרושצ'וב לפרסם הצהרה שמה שפורסם בשמו במערב היה "זיוף". וההצהרה פורסמה ב"פרבדה" העיתון הסובייטי שטרח בכך לאזכר לראשונה את עצם קיומו של חרושצ'וב מזה שנים רבות.

.

אבל הזכרונות בעיקרם היו אמיתיים ולרוב ( לא תמיד ) אמינים בהחלט.

לראשונה חשף מקורב של סטאלין תיאור מלא של פשעיו של הרודן וגם נתן תיאור פורט של אישיותו ושל אירועים שונים שהיו קשורים בו ובאנשים אחרים .

חרושצ'וב שהיה הקומיסאר של המפלגה בעיר סטלינגראד שבה התחוללו קרבות שהביאו להכרעת המלחמה לטובת הרוסים נתן תיאור חי של המלחמה שם שאמנם תוארה גם בידי אנשים אחרים כמו המפקד במקום צ'וייקוב והמפקד שהכריע את המלחמה ז'וקוב.

הוא מתאר בפרטות אם כי כנראה לא בצורה מלאה את הפלתו של המנהיג הרצחני בריה .

והוא מתאר גם את תקופת שלטונו שלו אם כי נראה שהתיאור שלו לגבי אירועים שונים שבהם היה קשור כמו דיכוי המרידה בהונגריה הוא לא אמין. ועדיין יש בתיאור שלו מידע חשוב עבור חוקרי התקופה.

האם היו זכרונות חרוצ'וב מנהיג ברית המועצות לשעבר אותנטיים ? או בדיה של הק.ג. ב. ?

בשנות השבעים כשהזכרונות פורסמו במערב וגם בישראל היה ויכוח גדול על כך,

מה עוד שחרושצ'וב נאלץ להצהיר בפומבי שהזכרונות הם מזוייפים.מאחר שההנהגה הסובייטית של יורשו ברז'נייב התנגדה לפרסום הזכרונות.

היום אנחנו יודעים שהזכרונות היו אמיתיים ואותנטיים אם כי ,כנראה שאירגון הביון והביטחון הפנימי הסובייטי הק.ג.ב שהוא זה שדאג להעבירם למערב הכניס בהם שינויים שונים ועריכה.והשינויים האלו שיקפו ויכוחים שונים שהיו בצמרת הסובייטית לגבי נושאים שבהם דן חרושצ'וב בזכרונותיו.

אבל העיקר היה אמיתי.

אני מצרף כנספח גם מאמר שפורסם במוסף סוף השבוע של העיתון "דבר" "דבר השבוע " ב-1971 שדן בשאלה האם הזכרונות הם אותנטיים או לא.

ומגיע למסקנה (שגוייה) שהם לא אותנטיים.

.ומשקף את הדיון הסוער שהיה בשאלה זאת.

ב-1999 הזכרונות פורסמו בגירסה מלאה מתוקנת ומדוייקת בידי בנו של חרושצ'וב סרגיי ברוסיה שהייתה כעת חופשיה יותר כעת וככל הנראה ללא העיבודים שהוכנסו בידי הק.ג.ב

לאחר מכן שלושת הכרכים הגדולים פורסמו גם בתרגום לאנגלית עם הנוסח המלא של זכרונות חרושצ'וב.

לפני שהם פורסמו במערב כספר קטעים נבחרים מהם פורסמו בכמה גיליונות של המגזין הפופולארי "לייף" וכך היגיעו לידי קהל עצום כפי ששאף חרושצ'וב. הספר הפך לרב מכר עולמי .

עטיפות גליונות המגזין "לייף
" שבהם פורסמו ז
כרונותיו של חרושצ'וב

לפניכם נוסח מקוצר של הזכרונות כפי שפורסם בהמשכים במוסף סוף השבוע 7 ימים " של העיתון "ידיעות אחרונות "

לאחר מכן הזכרונות פורסמו כספר

חרושצ'וב מעלה זכרונות / עם מבוא, דברי פרשנות והערות מאת אדוארד קרנקשאו ; ערך והתקין לדפוס: סטרוב טאלבוט ; תרגם מאנגלית: אביעזר גולן.  מהדורת "ידיעות אחרונות" הוצאת עדי 1971

לימים "7 ימים פירסם טקסטים מהכרך השני של זכרונות חרושצ'וב .והוא כבר לא פורסם כספר בעברית.

ואני מביא גם אותם.

כבונוס אני מביא גם מאמר נספח שפורסם במקור במוסף סוף השבוע של העיתון "דבר" ,"דבר השבוע" שעוסק בויכוח שהיה במערב האם המדובר בזכרונות אותנטיים של חרושצ'וב או בזיוף מוחלט של הק.ג.ב.

היום אנו יודעים שהזכרונות היו אותנטיים עם שינויים והשמטות.של הק.ג.ב

כנספח נוסף אני מביא מאמר גם הוא מ"דבר השבוע " על האיש שהביא את הזכרונות למערב. סוכן הק.ג.ב ויקטור לואיס.

ההקדמה לספר במהדורה העברית

פורסם בתרגום מקוצר של אביעזר גולן במוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות "שבע ימים "

מספרים 359-371

27.11.1970-19.2.1971

גליונות "7 ימים" מספ]רי 359-371

אפשר להגדיל עם "העכבר"