הרצאה שנתתי בערב ההשקה של גליון מספר 8 של כתב העת "נכון " לספרות ספקולטיבית שהתקיים ביוני 2022 על הקשר ההדוק בין סדרת המדע הבדיוני המפורסמת של אסימוב "המוסד" סדרת המדע הבדיוני המפורסמת של כל הזמנים ובין ההיסטוריה היהודית והציונית
בנומבר 2021 יצא לאור גיליון חדש של כתב העת "נכון : כתב עת לאוטופיה ודיסטופיה בספרות " מספר 7
בעריכת פרופסור אורציון ברתנא.
וכמו ברוב הגיליונות בכתב עת זה בעבר יש בו גם מאמר גדול שלי על הסרט העתידני הידוע משנות השבעים "סויילנט גרין " ( שבעברית כונה "שמש ירוקה") שמתאר את שנת 2022 כעתיד דיסטופי מצמרר.
ב-22 בדצמבר 2021 התקיים אירוע מיוחד סביב כתב העת בבית הסופרים בתל אביב.
בדברי הפתיחה שלו לאירוע "כתב העת "נכון " העוסק באוטופיות ודיסטופיות העיר יו"ר אגודת הסופרים צביקה ניר את הדברים הנכונים שהיום כותבים ויוצרים כמעט אך ורק דיסטופיות.
ואוטופיות אין.
וזה מזה שנים רבות מאוד.
יש לזה חשיבות כי רעיונות אוטופיים יכולים לתת מעין מפת דרך לכיוון שאנחנו רוצים להגיע אליו ולא רק לגבי דברים שאנחנו מפחדים מהם וחוששים שיקרו כמו בדיסטופיות .
זה אומר שבעצם איננו יודעים לאן אנחנו "כן " רוצים להגיע.
בדברי התגובה שלי הערתי שיש בשנה האחרונה שתי יצירות חשובות בעלות אלמנטים אוטופיים : הסרט "חולית " על פי ספרו של פרנק הרברט וסדרת "המוסד " הטלויזיונית לכאורה על פי סדרת הספרים של אסימוב .שתיהן מתארות תוכניות להציל עולם או גלקסיה שלמה שנמצאים במצב של אסון אקולוגי ובמצב של שקיעה וחורבן מתקרב.
תוכניות שימשכו מאות שנים.
שתיהן מבוססות על יצירות שנוצרו לפני עשרות שנים.
אלא שסדרת "המוסד" הטלויזיונית לא באמת מתעניינת בתוכנית ההצלה שתימשך מאות שנים שבה היא אמורה לעסוק ובמקום זה מעדיפה לעסוק בדמויות שאין להן עניין רב בתוכנית זאת .
וברור שבכך הדמויות משקפות את יוצרי הסדרה שכל הרעיונות האלו משעממים אותם.
ויש להניח שיוצרי הסידרה מרגישים שבכך הם מחוברים ל"רוח הזמן" שאדישה לחלוטין לכל רעיון אוטופי של ניסיון להציל את התרבות והעולם שמסביב.
ומלבד זה? נראה שאכן אין אוטופיות אחרות מסביב .היום כבר קשה ליצור כאלו.
"רוח הזמן" נוטה בעיקר לדיסטופיות.
אישית אני מעדיף יצירות או סדרות שלא בהכרך מחוברות ל"רוח הזמן" אלא הולכות צעד אחד או שתיים לפניה ומראות את הדרך למה שיהפוך להיות "רוח הזמן".
צפו בהסרטה של אירוע ההשקה הזה של גליון 7 של כתב העת "נכון" :
אני מופיע מהדקה ה-40 של האירוע במשך כמה דקות ודן בשאלה למה אין יותר אוטופיות ומגיב לדבריו של צביקה ניר.
ב-22 לחודש הרצאה של "כישוף משולש" ב"סלון" בקומה העליונה בדיזינגוף סנטר בשמונה בערב. אלי אשד צאצא ישיר של משפחת קלונימוס הקדומה הקיימת מאז המאה ההתשיעית לספירה על הגולם וחסידי אשכנז.
במאה ה-12 יצרו כמה מנהיגים יהודיים מבני משפחת קלונימוס שעמדו בראש הקבוצה המכונה "חסידי אשכנז" מדריכים מפורטים כיצד יש ליצור אדם מלאכותי הגולם באיזה שיטות ולחשים ותפילות מילים להשתמש לשם כך. ועד כמה שאנו יודעים זה היה דבר חסר תקדים בתרבות היהודית ובכל תרבות אחרת.
אוטומטים אמנם היו קיימים כבר אז בעולם הערבי ומזה מאות שנים ובעולם ההלניסטי לפניו וכנראה עוד במצרים העתיקה ובהודו ובסין.
אבל בשום מקום למיטב ידיעתנו לא נוצרו שום דיונים מפורטים כיצד יש ליצור יצורים אנושיים באמצעות שימוש במילים.
על מה ולמה?
האם זה היה קשור לתורת התפילות של מנהיג הקבוצה יהודה החסיד שהאמין שנוסח מדוייק של התפילות במילים ואף בניגון נדרש כדי לשמור את המציאות הקיימת כפי שהיא ולא היא עלולה להתדרדר?
ראובן שבת ירצה על הקוסם מרלין שבו עסקו רבות במאה ה-12
וניקולא יוזגוף אורבך ידון במסרים שהיגיעו מעולם האמת.
עטיפת קובץ ה-300 שנה להולדתו של הגאון מוילנה בעריכת אלי יונה. צייר דן אלבו
אני הוא נין של נכד נכדו של הגאון מוילנה שנחשב לגדול החכמים היהודיים לאחר הרמב"ם.
וזה הוא דבר שאיני שוכח.כפי שמי שקורא בבלוג הזה בקביעות יודע עסקתי בגאון ובצאצאיו שהם בני משפחתי במאמרים וברשימות רבות כאן.
השתתפתי בכנסים בנושא הגאון , בין השאר ביקרתי בליטא וסיירתי שם באתרים השונים הקשורים בגאון ,וביקרתי גם בעיר פראג וסיירתי שם באתרים הקשורים לאבותיו של הגאון שהיגיעו משם לליטא.
יש מי שטוען שכמה מהתמונות של הגאון ( לא כולן אבל הקדומות ביותר מהן בהחלט כן ) הן אותנטיות משום שללא ספק תווי הפנים של האיש בתמונה נראים כמו תווי הפנים שלי ללא הזקן.וזאת לדעתו ההוכחה לאמיתותם.
יכול להיות.
היה אפילו חבר חובב של סיפורי מסעות בזמן שתהה בהומור אם אני הוא זה שמצוייר בתמונות המיוחסות לגאון לאחר שנסעתי בזמן לליטא במאה ה-18 או ה-19 אולי בעתיד בעוד עשר או עשרים שנה וצימחתי שם זקן.
אכן משעשע.
וכעת היגיע הזמן לסכם את אירועי ה-300 שנה להולדת הגאון מוילנה שאני בין יוזמיהם.
לפני כמה שנים ב-2016 ליתר דיוק נזכרתי ששנת 2020 תהיה שנת ה-300 להולדתו של הגאון בשנת 1720. והחלטחי שיש לקדם את העניין. הרעיון הראשוני היה לכנס כנס גדול של צאצאי הגאון מוילנה בירושלים בתאריך הולדתו של הגאון מוילנה . פירסמתי הודעה על כך בפייסבוק. ואכן היו פניות מצאצאים שונים ברחבי העולם .בעולם יש לציין ישנם אלפי אנשים המיחסים את עצמם לגר"א.
יצרתי שני דפי פייסבוק שעוסקים בגאון מוילנה וכל הקשור בו .
על מנת לארגן מיזם בנושא כותב שורות אלו ועוד קבוצה של אנשים ועדה הייתה נפגשת בבית יוצאי וילנה מאז 2018 ובה דנו על אירגון אירועים שונים לאיזכור התאריך.
הועדה כללה את מיקי קנטור יו"ר עמותת יוצאי וילנה והסביבה שבבניינה התקיימו הדיונים פרופסור ישראל רוזנסון , ד"ר אריה מורגנשטרן את עקיבא סלא מארגד טיולים באתרים יהודיים בליטא את ד"ררפאל שוחט חוקר תורת הגר"א ואת משה גולן יו"ר עמותת עיל"ם .וגם אחרים שהשתתפו בדיונים כמו היחצ"ן יוסי ריבלין.
חברי הועד וחברי אירגון בית יוצאי וילנה יצרו קשר עם ממשלת ליטא ועם עיריית וילנה ושיכנעו אותה לקיים אירועים בשנת 2020
למרבית הצער שנת 2020 הייתה ברובה שנה של מגיפה והרבה מהמיזמים שתוכננו לא יצאו לפועל אבל כמה בהחלט כן.
מר משה גולן ועמותת עיל"ם אירגנו ב-31 במרץ וב-1 באפריל 2019 את הכנס הגנאלוגי השנתי ה- 14 – שושלות יוחסין. נושא מרכזי: שושלות היוחסין של הגאון מוילנה ושל זקני צפת.כנס שבו הייתי יושב ראש של פאנל על צאצאי הגאון.
ב-12 ביולי 2020 התקיים בשפה האנגלית דיון זום על הגאון מוילנה שאורגן בידי הסוכנות היהודית ובו אני דיברתי על התוכנית ארוכת הטווח של הגאון מוילנה לעתיד הרחוק.
במקור הדיון היה אמור להתקיים פיזית בגרמניה ובליטא בכנסים שונים בסופו של דבר בגלל המגיפה הוא התקיים בזום.
ממשלת ליטא גם יצרה מדליה מיוחדת לזכר הגאון במספר מוגבל של עותקים.
אלו נחטפו כולם בידי אספנים שעה אחת (!) לאחר שהוצאו למכירה.
המדליה המיוחדת שיצרה ממשלת ליטא עבור שנת ה-300 להולדת הגאון מוילנה.
מבחינתי האירוע המרכזי שהכל נועד לקראתו היה האירוע שנערך בבית אירגון יוצאי וילנה והסביבה בהנחייתי.
בבית יוצאי וילנה נוצרה בידי חנה שילה תערוכה מיוחדת של הדיוקנאות המרובים של הגאון מוילנה שנוצרו לאורך הדורות .
בכנס ניתנו הרצאות על מחקר הגאון מוילנה והוקראו עליו שירים מהם עיבריים מקוריים מאת אלי יונה ואחרים ומהם שתורגמו מהליטאית בידי סיון בסקין.
זה אמור היה להיות כנס שאליו יגיעו מאות אנשים.אבל בגלל מגיפת הקורונה הוא נדחה שוב ושוב. הוא התקיים למרות הכל ב-1 בדצמבר 2020. היגיעו אליו כ-12 איש מלבד המשתתפים בהתאם לדרישות משרד הבריאות.
האירוע חגג גם את האנתולוגיה בעריכת אלי יונה שיצאה לאור במיוחד לכבוד התאריך ובה מאמרים ושירים שונים על הגאון מוילנה.
אני צאצא ישיר של הגאון מוילנה שנולד לפני 300 שנים בדיוק.
כתבתי עליו רבות. כאן בבלוג זה ובמקומות אחרים ונתתי עליו הרצאות רבות.
בין השאר ביקרתי בשנתיים האחרונות פעמיים בליטא וביקרתי במקומות שבהם חי.
יש מי שטוענים שתווי הפנים שלי ככל שאני מתבגר מזכירים מאוד את תווי הפנים שלו כפי שהוא מופיע בתמונות אותנטיות ככל הנראה משנות העשרים של המאה ה-19.
ייתכן.
כידוע לקוראים בבלוג זה אני מתעניין מאוד בנבואות ובתחזיות לעתיד.
וכך אני מתעניין מאוד ברעיונותיו של הגאון לגבי העתיד לבוא,הקרוב וגם הרחוק.מאחר שהגאון דן בכתביו האיזוטריים ביותר גם בעתיד של עוד אלפי שנים.
ליתר דיוק עד "האלף העשירי " ( אנחנו חיים ב"אלף השישי" ).
השנה היו אמורים להיות אירועים שונים בישראל ובעולם לרגל הולדתו ואני הייתי אמור להנחות אחד מהאירועים האלו.
למרבית הצער ,בגלל מגיפה עולמית ,רוב האירועים האלו ( לא כולם ) בוטלו.
אחד האירועים האלו שאמור היה להתקיים במקור בליטא באנגלית, התקיים בכל זאת …בזום.
אז הנה דיון הזום שהשתתפתי בו לרגל 300 שנה להולדת הגאון מוילנה באנגלית ביחד עם הרב ג'רמי בורוביץ.
בו אני דן בהשפעה של הגאון על הספרותצ והאמנות והתרבות הפופולארית לאורך השנים ,ברעיונותיו של הגאון מוילנא לגבי העתיד לבוא בעוד אלפי שנים לגבי העידן הפוסט משיחי שבו האדם יעבור את דרגתו של אדם הראשון וימשיך משם.וגם בהשפעה של רעיונותיו של הגאון מוילנא על סדרת "המוסד" של אסימוב.
Zoom discussion I attended on the occasion of the 300th anniversary of the birth of the Vilna genius in English. In it I discus the Gaon's influence on literature, (pop) art . His visions on the future the ideas of th Vilna genius regarding the future to come in thousands of years regarding the post-Messianic age in which man
will pass the rank of the first man and continue from there.
And also in the influence of the ideas of the Vilna genius on Asimov's "The Foundation " series.
בהרצאה אדון בז'אנר המערבון ובמערב הפרוע האמריקני כפי שהשתקף בקומיקסים האמריקאיים כמו ג'ונה הקס צייד הגולגלות מעוות הפנים שהוא מעין קלינט איסטווד על סטרואידים
אדון בסדרות הקומיקס האיטלקיים (טקס גיבור המערב הפרוע , תולדות המערב הפרוע, זאגור, טום מיקס ),
הגרמניים (סיפורי קרל מאי)
והצרפתיים ( לויטנט בלוברי של מוביוס וצ'רלייר )
אני אסביר מדוע היה הז'אנר כה פופולרי ובניגוד לכל הסיכויים עדיין נשאר כך גם בעולם שבו שולטים גיבורי העל לכאורה ללא מצרים.
ומה הדומה והשונה בגלגוליו של המערב הפרוע בקומיקסים של יוצרים מארצות שונות.
הציבור מוזמן להיענות שוב מהחוויה של המערב הפרוע על גילגוליו השונים והמוזרים.
היום יותר מתמיד אנחנו זקוקים לספרות הומוריסטית כמו זאת שסיפק בעבר אפרים קישון.
והיום יש פחות מאי פעם אולי בגלל המצבים הרציניים שאנחנו נמצאים בהם.
אי לכך כדי לנסות להקים לתחייה את הז'אנר "יקום תרבות " הכריז על תחרות סיפורים קצרים הומוריסטיים.
מופע וחלוקת פרסים. יום ד', ה29 במאי. בית יד לבנים רמת השרון. בשעה 17:30
חסות עיריית רמת השרון, אתר יקום תרבות, ואתר עברית. האירוע יכלול חלוקות פרסים לזוכים בתחרות כתיבה הומוריסטית ומופע. תכנית האירוע:
האירוע בנוכחות בני משפחת אפרים קישון
תוכנית האירוע
17:30-18:00 התכנסות, כיבוד קל באכסדרה 18:00 דברי פתיחה: אבי גולדברג, ונציג רשת הספריות של רמת השרון 18:15 אלי אשד, חוקר תרבות פופולרית, סופר, יו”ר עמותת יקום תרבות: “על הדמויות של קישון מסלאח שבתי וארבינקא עד השוטר אזולאי” 18:45 אבי גולדברג, סופר: “על השפה הקישונית, פריצת דרך בהומור הישראלי”
19:15 הענקת פרסי התחרות על ידי התורמים: לזוכה במקום הראשון 3000 ש״ח – תרומת משפחת קישון לזוכה במקום השני 2000 ש״ח – תרומת ד״ר מאיר גרינפלד לזוכה במקום השלישי 1000 ש״ח – ע״ש אורי טבק ז״ל
20:00 מופע בידור: אפרים קישון – ההומור, הבידור והסרטים מופע מיוחד – מצחיק, מרגש ומעניין, על חייו ויצירתו של אפרים קישון – גדול יוצרי ההומור בישראל מסופר בהומור קישוני אנין ואינטלגנטי, על-ידי בנו הבכור ד”ר רפי קישון המופע כולל קטעים ופרשנות, מצחיקים ומסקרנים, מסרטיו הידועים של קישון: סאלח שבתאי, ארבינקא, תעלת בלאומיך, השוטר אזולאי, וכולל אנדקדוטות וסיפורים שלא סופרו מעולם.
מחיר כרטיס: 30 ש”ח. יש להזמין כרטיסים מראש באתר עיריית רמת השרון. בקישור:
השבוע השתתפתי בערב תרבות ב"קפה 443" על שפת אגם מודיעין בעיר מודיעין בשיח עורכי כתבי עת עם עוד שלושה עורכים :פרופ' עפר עציון, דר' אורן עילם ודר' רחלי אברהם-איתן ורואיינו בידי ד"ר צדוק עלון שבו דנו במצב כתבי העת הספרותיים בעת הזאת וכיצד כל עורך מתמודד עם הבעיות המיוחדות של עולם הספרות .
אני הוגדרתי שם בידי רחלי איתן כעורך המגזין הספרותי הטוב ביותר ברשת "יקום תרבות".