ארכיון קטגוריה: כללי

מיהו ומהו דוקטור אליהו אשד "בלש תרבות " ועורך מגזין "יקום תרבות " ? -ראיון עם אילנה גורודיסקי

אני בטקס קבלת הדוקטוראט באונ' בן גוריון

להלן רעיון עימי שערכה אילנה גורדיסקי סופרת בעברית וברוסית תושבת באר שבע אני מפרסם אותו תחילה בעברית בבלוג זה לפני שיתפרסם בדפוס במגזין הרוסי בגירסה מקוצרת ממה שכאן ואז הוא יעלה שוב ברשת באתר שלי

מאז 2014 אני מפרסמת באופן קבוע את רשומותיי במגזין הדיגיטלי "יקום תרבות", בעריכתו של דוקטור לספרות, חוקר וסופר אלי אשד. הכרנו בכנס תלמידי המחלקה לספרות עברית של אוניברסיטת בן-גוריון, בו הצגתי את עבודת המאסטר שלי. ברם שותפותי עם האדם המרתק הזה לא העפילה מעבר התכתבות עסקית. המגזין "הרנסנס החדש" של אגודת הסופרים הרוסים הבינלאומית הניח לי להתבונן במו"ל המקומי שלי מזווית שונה לחלוטין, ולהכיר אותו לעמיתיי דוברי הרוסית. הנה הראיון שערכתי איתו.

והנה הראיון

אילנה גורודיסקי

(

א.ג. אלי, אנו מכירים כבר די הרבה זמן, אך רק לאחרונה נודע לי שאתה נצר לשושלת פעילים ואנשי רוח יהודיים שהשאירו חוטם ביהדות המודרנית ובישראליות. אנא, ספר עליך ומשפחתך.

א.א. משפחתי היא אחת הקדומות שידועה גנאלוגיה שלמה שלה עד המאה השמינית לספירה!

זאת מאחר שהן האב של סבתי הרב אליהו לנדא והן סבי יוסף זונדל וסרמן היו גנאלוגים מומחים שעסקו רבות כגנאלוגיה.

בעיקרון דרך הרב אליהו לנדא האב של סבתי   אני צאצא ישיר של הגאון מוילנה אבי סבו של אליהו לנדא שנחשב לגדול החכמים היהודיים בעת החדשה וחי במאה ה-18 ולפני זמן מה אירגנתי את אירועי השלוש מאות שנה לזכרו.

אני צאצא ישיר שלו ובאמת אני רואה שלאורך השנים תווי הפנים שלו בכמה מהתמונות היותר עתיקות שלו דומים יותר ויותר לאורך השנים לאלו שלי.

אולי זה אומר שהתמונות האלו הן אותנטיות ואולי זה אומר שאני לא רואה טוב.אחרים צריכים לשפוט.

אבל מכיוון שגם הדורות שהיו לפני הגאון ידועים שכן כולם היו רבנים ובחלקם הגדול חיברו ספרים ((ואני בהחלט גאה על כך.

אז הדורות הקדומים ביותר של המשפחה ידועים עד לאנשי משפחת קלונימוס מהמאה השמינית לספירה.

תוכלו לקרוא את הגנאלוגיה המלאה כאן .

. סבי יוסף זונדל וסרמן   טען בפני שבמשפחה ישנה מסורת שבעל פה שאנחנו צאצאים של משפחת שפן הסופר המוזכר בספר מלכים ויש כיום חוקרים שחושבים שהוא חיבר את הגירסה הראשונה של ספר "מלכים" מימי המלך יאשיהו במאה השביעית לפה"ס.

ולפי אגדות ומסורות קדומות וגם לפי השערות שלחוקרים מודרניים שפן הסופר הנ"ל היה צאצא ישיר של דמויות תנכיות ידועות משה בן עמרם עלי הכהן ושמואל הנביא.

אבל לצערו ולצערי אם היו מסמכים כתובים על כך ( והוא חיפש אותם כל חייו ) הם לא השתמרו.

בבדיקה גנטית שעשיתי על עצמי התברר שיש בי גנים מאיזור ארץ ישראל סוריה-מצרים סיני -צפון אפריקה מהמאות ה15-עד הראשונה לפה"ס ( וגם הרבה לפני זה ).אז בכל אופן זה לא בלתי אפשרי .

בכל אופן וזאת כבר לא מסורת אגדית אלא מגובה במסמכים ובמחקרים היסטוריים. מפורטים שבוצעו במשך שנים רבות בידיחוקרים כמו ד"ר אריה מורגנשטרן ואחרים משפחתי עסקה במשך מאות שנים בהעלאת יהודים מליטא לארץ ישראל.

קהילת "הליטאים " החרדית שחיה כיום במדינת ישראל היא תוצאה של מיזם שנהגה ובוצע בראש ובראשונה בידי בני משפחתי מיזם שהם העריכו שיקח מאות שנים עד שביצועו יושלם.

החל מסוף המאה ה-18 ואילך הם העלו המוני יהודים מליטא לארץ ישראל ובארץ ישראל דאגו למימון קיומם וחינוכם דרך מה שנקרא "החלוקה". ועשו זאת במשך שנים רבות בעזרת אירגון חשאי שאירגן את העלייה ותמך בעולים שהיגיעו לארץ ישראל שנקרא בשם "רוזני ארץ ישראל מוילנה" או "בני ציון".

ממשלת הצאר הרוסי חשדה באירגון הזה שהוא זומם מזימות כלל עולמיות שונות וזהו כנראה הבסיס האמיתי למסמך מסוף המאה ה-19 הפרוטוקולים של זקני ציון".

וקיראו על כך במאמרו המחקרי של ד"ר אריה מורגנשטרן כאן.

כל האנשים האלו שהובאו לארץ ישראל ,מאות אלפים, יש להניח שאם לא היו עולים לארץ ישראל צאצאיהם היו מוצאים את מותם בשואה שבה ניפגעה קהילת יהודי ליטא יותר מכל קהילה אחרת.

דודי משה אשד היה אחד מאלה שגילו את דרך בורמה ב-1948 והיה זה שהיציע לראשונה שאפשר להעביר דרכה ג'יפים לפרוץ את המצור על ירושלים. אז אני די גאה בזה שהוא הביא להצלתם של מאות אלפי תושבי ירושלים ולמעשה להכרעה במלחמה.

מהצד של אימי סבי הד"ר אליהו בלנק היה ראש התנועה הציונית במקום העויין ביותר לציונות אלי אדמות בעיר סיגט בטרנסילבניה ששם היו דומיננטיים חסידי סטמאר. ב-1925 הוא עלה לארץ ישראל או בשנות השלושים עסק בעיקר בהזהרת יהודי הונגריה ורומניה משואה מתקרבת, סידר להם סרטיקפאטים והביא לעלייתם לארץ ישראל.

ישנן ארבעה מפלגות שונות כיום שקיימות או שמנהיגם קיים בזכות משפחתי שתי מפלגות הודות למשפחתי מצד אימי ושתי מפלגות הודות למשפחתי מצד אבי, מכיוון שהם סייעו בהעלאה ארצה את סביהם.

בראש ובראשונה כמובן "מפלגת יהדות התורה" כעת בראשות משה גפני שמייצגת את הקהילה החרדית בישראל הקהילה הזאת הובאה לכאן כאמור בידי מיזם שנוצר ונוהל בידי משפחתי מצד אבי במשך למעלה ממאה שנה ואילולא מיזם זה לא הייתה כאן קהילה ליטאית ולא "יהדות התורה".

המפלגה השנייה היא מפלגת הליכוד שנתן מיליקובסקי סבו של מנהיגה דהיום מר בנימין נתניהו הובא לארץ ישראל בשנת 1920 בידי האב של סבתי הרב אליהו לנדא.

מהצד של אימי סבי הד"ר אליהו בלנק הוא היכיר בטרנסליבניה נער צעיר בשם ישראל קסטנר שכן שלו שהוא הכניס אותו לציונות ואחר כך לעיתונאות היהודית ובכך קבע את מסלול חייו כמנהיג ציוני .

אילולא אליהו בלנק סביר מאוד להניח שמסלול חייו של קסטנר ומשפחתו היה שונה משהיה .

נכדתו של קסטנר היא מרב מיכאלי כרגע ראשת מפלגת העבודה.

. בין האנשים שהד"ר בלנק סידר להם סרטיקפאט והביא להבאתו לארץ ישראל וכאן לימד אותו ואת משפחתו עברית וסידר לו פרנסה כעיתונאי בעיתונות ההונגרית ובעיתונות העברית היה בחור צעיר בן למשפחה קיצונית חרדית אנטי ציונית שהד"ר בלנק הכניס עוד כילד לציונות בשם דוד קליין.

דוד קליין שהחליף את שמו לדוד גלעדי והפך להיות זקן עיתונאי ישראל ונפטר בן יותר ממאה האמין וכך גם אמר לי בראיון האחרון שקיים לפני מותו שאילולא הד"ר בלנק הוא היה מוצא את מותו בשואה כמו רוב משפחתו.

דוד גלעדי הוא סבו של ראש הממשלה דהיום יאיר לפיד

אז כשאני חושב על כך ההיסטוריה הייתה שונה מאוד אילולא הפעילות של משפחתי.

א.ג. אתה בעל תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני בספרנות ומידענות. בנוסף, ממש לאחרונה קיבלת את התואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת בן גוריון, בה למדתי גם אני. מה הביא אותך אל תוך עולם הספרות לאחר שנים של עיסוק פורה במקצועות הומניטריים מכובדים, שכללו גם עבודה בארכיון עיריית תל אביב? ממתי אתה כותב?

א.א. תמיד מאז שאני זוכר את עצמי בערך גיל חמש קראתי  וסבי יוסף זונדל היה יושב וכותב ממני סיפורים שהייתי מכתיב לו . אחר כך כתבתי כבר בעצמי .אני כותב משנות השמונים כשהתחלתי לפרסם בפנזינים של חובבי מדע בדיוני ובמגזין האגודה הישראלית למדע בדיוני "המימד העשירי" המנוח  ואחר כך זה נהפך כבר לסוג של אובססיה וגיליתי שיש לי הרבה דברים אחרים שמעניינים אותי לכתוב עליהם חוץ מעל מדע בדיוני: היסטוריה, ספרות ותרבות פופולארית.  ואני כותב בעיקר ברשת אבל במשך שנים גם בעיתונים שונים. הבלוג שלי נוצר ב-2001 והוא קיים עד היום. אבל הוא יצירה עצמית ויש להודות איזוטרית למדי. הוא מיועד לקהל מצומצם לצערי של אנשים שמתעניינים בנושאים שאני מתעניין בהם. בכל אופן לפעמים הוא פורץ החוצה.

הבמאי אבי נשר למשל מספר לי שהסרט החדש שלו שהוא מצלם בימים אלו מבוסס על מאמר שהוא קרא בבלוג שלי.

מגזין "יקום תרבות" שאני עורך עם צוות של אנשים מיועד לקהל הרחב יותר אבל עדיין מצומצם לצערי של חובבי ספרות ותרבות ה עברית וכללית. מצער אותי שאינני מתקרב לקהלים הענקיים של אלפים ומליונים משפיעני הרשת דוגמניות כוכבי ריאליטי וכו' אבל כנראה אין מה לעשות בעניין.

מצד שני מה שאני מפרסם ישאר הרבה אחרי שהם יעלמו כאילו מעולם לא היו.

א.ג. בין ספריך – מחקרים רבים על ספרות פופולרית ועל קומיקס, שהיה נושא הדוקטורט שלך. מדוע בחרת דווקא בסוגות אלה, בזמן שרוב חוקרי הספרות מתמקדים בנושאים אקדמאים יותר?

א.א. הסיבה להתמקדות הזאת היא כי חשבתי שיש עניין  לקוראים וגם לחוקרים גם בנושאים שבהם לא עסקו כל כך  כי היו בשוליים. הרי השוליים בסוף תמיד נהפכים למרכז . והמרכז תמיד מתחיל בשוליים. לא הירגשתי שיש לי הרבה מה להוסיף על עגנון, הזז וביאליק, אבל חשבתי יש שלי הרבה מה להגיד ולהוסיף על סוגות שהיו קיימות אבל כמעט בלתי ידועות בישראל ובעולם הרחב נהיו יותר ויותר פופולאריות כמו הקומיקס וסוגת הספרות הקלה. מכיוון שקראתי רבות בסוגות אלו חשבתי שאני בנגוד לאחרים יכול להגיד מה היה טוב בהן ולא רק מה היה רק בהן וזה שווה מחקר ומחקרים שלמים. ואכן פרסמתי וכתבתי על כך מחקרים שלמים. ובקרוב יצא לאור ספר שלי בהוצאת "כתב" שמבוסס על הדוקטוראט ומתארת את תולדות הקומיקס העברי בעיתוני הילדים הנוער והמבוגרים ועוסק בכמה יוצרים מרכזיים בתחום מאריה נבון דרך יעקב אשמן ופנחס שדה וכלה בדודו גבע ובאורי פינק.

א.ג. האם נזכה יום אחד לקרוא גם רומן פרי עטך?

א.א. יש לי  ברשת רומן שכתבתי חלק בממנו בשם "ההונאה הבולגרית" זהו רומן מתח בדיוני לחלוטין שמתאר מזימה בבולגריה של סוכנים רוסיים וגם ישראליים בהשראתו של נשיא רוסיה פוטין שמתכנן להשתלט על בולגריה. בדיעבד התברר שחזיתי ברומן זה כמה שנים מראש הרבה אירועים שמתרחשים עכשיו בימים אלו ממש. בשלב מסויים חשבתי לעשות מסיפור זה אלבום קומיקס. אולם בגלל שפרוייקט גיוס ההמונים שיזמתי כדי לממן זאת לא הצליח הפסקתי את הסיפור באמצע. אולי יום יבוא ואחזור אליו .

אבל למען האמת זה לא סביר משום שהסיפור שתוכנן להתרחש "בעתיד הקרוב" נראה כיום כמתרחש בימים  ובשעות אלו ממש ועוד כמה שנים הוא כבר יהיה העבר ולכן לא כל כך מעניין.

א.ג. אתה קורא לעצמך "בלש תרבות", למרות שלמילה "בלש" ישנן קונוטציות די מרתיעות. למה בדיוק כוונתך ומה אתה עושה כדי לענות להגדרה זו?

א.א. זה מונח שלא אני המצאתי אלא הוצאת בבל כשפירסמה ספר שלי מטורזן ועד זבנג על תולדות הסיפורת הפופולארית הבישראל ב-2002. אבל אני לא מתנגד לו כי הרבה מהמחקרים שלי עסקו בחידות מוזרות בתחום הספרות והתרבות הפופולארית שהתשובות להם היו בדרך כלל קשורים לזהויות בדויות של יוצרים לפעמים ידועים, כמו עמוס קינן או מרון אוריאל שחיברו ספרות פופולארית תחת שמות בדויים שונים.

א.ג. כפי שוודאי ידוע לך, מונח "תרבות" בתפיסה הסובייטית הינו הערך העליון שכל אדם אינטלקטואלי חייב לשאוף אליו ולציית לו. מהי תרבות בעיניך?

א.א. "תרבות" היא בעיני כל דבר בעל משמעות רוחנית שנוצר בידי בני האדם גם ספרות גם אמנות גם קולנוע גם מוסיקה. גם אמונה היא תרבות וגם תרבות פופולארית היא תרבות. כולם גורמים לנחשפים אליהם להרחיב את אופקיהם יוצרים בהם מחשבות חדשות ורעיונות חדשים או מחזקים או מכחישים רעיונות קיימים כולם הם בגדר "תרבות" בעיני.

א.ג. ספר על מפעל חייך – המגזין המקוון "יקום תרבות". איך נוצר הרעיון להקים את המגזין? מדוע נבחר לו שם כזה? מהם תחומי ענייניו, מטרותיו וחזונו? מי הוא קהל היעד שלו? האם הוא מקיים גם אירועים או שיתופי פעולה עם מגזינים וכתבי עת נוספים?

א.א. ב-2010 יצרתי עם חבורה של מכרים כמו  המשורר גיורא  לשם ז"ל ודו"ר אמנון סטופ וד"ר ניסים כץ ואחרים את מגזין "יקום תרבות" שפעיל מידי יום ברשת והוא לדעתי כיום מגזין התרבות הגדול ביותר מכל סוג בשפה העברית. בלמעלה מהעשור האחרון פירסמנו אלפי מאמרים רשומות שירים וסיפורים ב"יקום תרבות" כינסו כנסים במסגרתו בנושאים שונים כמו ספרות ריגול ומתח ועשינו תחרויות של סיפורי שירה ופרוזה מתח סיפורי מתח וסיפורי הומור בתחרות על שם אפרים קישון ז"ל.

לא אומר שאנחנו זוכים להצלחה גדולה מבחינת כמות הנכנסים נכנסים אלינו רק כמה עשרות אלפים בחודש . אבל אנחנו מגזין הרשת הגדול והבולט ביותר שיש של תרבות וספרות עברית .וכיום יש לנו יותר חומרים מאשר רוב כתבי העת הספרותיים העבריים אי פעם עם היוצא דופן אפשרי של "מאזניים" שקיים כמעט מאה שנה.

א.ג. בנוסף ל"יקום תרבות" יש לך גם בלוג אישי "מולטי יקום של אלי אשד". אילו תכנים אתה מפרסם שם שלא מתפרסמים ב"יקום תרבות"?

א.א. אכן הוא היה הבסיס ליקום תרבות אבל אני ממשיך לפרסם גם בו ואני מפרסם שם קיטעי איזוטריקה שיענינו רק כמה מאות אנשים חוץ ממני סיפורי קומיקס ישנים מאמרין מעיתוני ילדים ישנים ומגזינים כמו "מוניטין" סקירות על סופרים מתים בז'אנרים נידחים שאני לא מרגיש שיתאימו ב"יקום תרבות" שמיועד יותר לקהל הרחב.

א.ג. בין חבריו של "יקום תרבות" אנשי ספרות ורוח ישראליים רבים: חברי אקדמיה, סופרים בולטים, ואף יוצרים עבריים שלצערנו הלכו לעולמם, כגון גדול הדור הישן נתן אלתרמן. ישנם גם כמה יוצרים מערביים שתורגמו לעברית, כמו ויסלבה שימבובסקה. לפי מה אתה בוחר את היוצרים הללו ואת כתביהם?

אני בוחר סופר ויצירות שמוצאים חן בעיני או בעיני העורכים האחרים ניסים כץ עורך הפרוזה וחגית בת אליעזר עורכת השירה. אני עצמי נוהג לעבור על מגזינים שונים בעברית בדפוס גם ישנים מאוד ,מאזניים עיתון 77 ,פרוזה , מעריב לנוער, דבר לילדים, הארץ שלנו, "במחנה" ואחרים ואם אני מוצא שם רשומות שמוצאות חן בעינחי אני מביא אותם לפירסום און ליין באישור בעלי הזכויות כו'. וכך אני חושב אני מציל יצירות חשובות שאולי היו הולכות לאיבוד.

א.ג.  מבין כל כותבי המגזין, מהו אחוז המהגרים מברה"מ לשעבר? על מי מהם, פרט לידועונים כמו סיוון בסקין ומירי ליטווק תוכל להצביע? האם קיים שוני בין כתביהם של יוצאי ברה"מ לבין שאר הכותבים במגזין?

א.א. יש אצלנו כמה וכמה יוצרים שמוצאם בברית המועצות רוסיה ,אנשים כמו עורכת השירה שלנו חגית בת אליעזר היא ממוצא אוקראיני, ושתירגמה יצירות של יוצרים רוסיים (וגם משפות אחרות), המתרגמת החשובה מרוסית דינה מרקון שפירסמנו כמה מתרגומיה וגם יצירה שלה (גילוי נאות: דינה מרקון הייתה בת זוגי), המתרגם אנטון פפרני, הסופר דוד מרקיש. פירסמנו פרק מהרומן “הסגן נים” – רומן היסטורי מאת יורי טיניאנוב בתרגום דוד ישראל ארונשטם, מאמר שלי על כתב העת הרוסי בישראל "זרקלו" (מראה) שבו ראיינו את עורכיו בני הזוג גרובמן. פירסמנו תרגומים ומאמרים של הסופר והמתרגם ממוצא ליטאי לוי צירולניקוב, מאמרים של סופר הבלשים הישראלי הכותב ברוסית יורי מור, שהוא בין השאר מומחה לשפה העברית. את תרגומי שירה של פושקין ולרמונטוב. ויש עוד הרבה.

א.ג. עד כמה "יקום תרבות" נותן במה לחקר ספרות רוסית קלאסית ומודרנית, ולספרות של יוצרים יהודיים שחיו בברה"מ? תוכל להביא דוגמאות לכך? האם למלחמת רוסיה ואוקראינה תהיה השפעה על מחקרו בישראל?

א.א. יקום תרבות נותן במה הן לספרות רוסית והן לספרות אוקראינית, קלאסית וחדשה. כך למשל פירסמנו סיפור של  הסופר הרוסי אנדרייב בשם "יהודה איש קריות", שירים של משוררים ידועים כמו פושקין ולרמונטוב שאותם פירסמנו כל אחד בכמה תרגומים קיימים בעברית כדי להראות איך המתרגמים התייחסו אליהם.

פירסמנו יצירת של סופרים אוקראיניים שונים וותיקים ועתיקים כמו טרס שבצ'נקו, איוון פרנקו,  לְיוּבּוב יָקימצ’וק, של משוררת הצעיר קטרינה קליטקו, את אנתולוגית שירה של מאה שנה של פוטוריזם אוקראיני.  כולם בתרגום אנתון פפרני,  חוץ משיר של לסיה אוקראינקה שפירסמנו בתרגום ניקולה יוזגוף אורבך. ובכך העמקנו בפרסום ספרות זאת יותר מכל אתר עברי אחר.

אנחנו מוטרדים כעת לגבי השאלה מה מתץחש עם למשוררים והמשוררות באוקראינה שפירסמנו לאור המלחמה באוקראינה .אנחנו מקווים לשלום להם אבל איננו יכולים לדעת זאת. אין לדעת מה יוליד יום באוקראינה. אני תפילה שהיוצרים השונים ישרדו בשלום.

נראה לי שלמלחמת רוסיה אוקראינה אכן עומדת להיות ויש כבר השפעה על נושא פרסום הספרות הרוסית והאוקראינית משום שהיא מביאה בחוגים שונים ונרחבים לחרם על הספרות והתרבות הרוסית – דבר שאני מתנגד לו.

ומצד שני ליתר עניין בתרבות ובספרות האוקראינית מכפי שהיה קודם.

א.ג. כיוצרת בין שני העולמות, לקחתי על עצמי משימה לקרב בין נציגיהם היקרים ללבי. מה תוכל להגיד או לאחל  לעמיתיי מאגודת הסופרים הרוסיים הבינלאומית, שכשמה פועלים יחדיו מכל אזורי התבל למען קידומה ושימורה של ספרות ותרבות בשפה הרוסית?

א.א. אני מאחל לכם שתתגברו על המשבר הגדול שבה נמצאת כעת הספרות והתרבות הרוסית שכתוצאה מהפלישה לאוקראינה שכתוצאה ממנה רבים באוקראינה ובעולם דוחים את הספרות והתרבות הרוסית בזעם.

אני מאמין שהתרבות הרוסית הגדולה תתגבר גם על המשבר הקשה הזה ותחזור לפרוח כבעבר. אם כי זה יהיה הליך קשה.

דוקטור אליהו אשד

ב-28 ביוני 2022 קיבלתי באוניברסיטת בן גוריון תואר דוקטור לפילוסופיה.

עבודת הדוקטוראט שלי על תולדות הקומיקס העברי תצא לאור בקרוב כספר בהוצאת "כתב".

והנה כמה תמונות מהטקס ומסמכי הדוקטוראט.

להיות מבקר של אלוהים

 

 

לפני שבוע הלכתי לצפייה בהצגת בכורה בסינמטק תל אביב סרט תיעודי בשם "עלילות תלמי המנגב וחיים הזורק החוצה, – " על הסופר מנחם תלמי .

הבמאית של הסרט קיבלה את פני בדרישה שאסתלק מיידית מהמקום.

ככל הנראה משום זעמה על מאמרי ביקורת שכתבתי עליה בעבר.

על הסרט אכן כתבתי מאמר ביקורת ב"יקום תרבות ".

ותוכלו לקרוא אותו כאן "בחזרה ליפו של מנחם תלמי ". 

וזה עורר אצלי הירהורים על מערכת היחסים בין יוצרים ומבקרים.

 

   

.

זה מזכיר לי קטע מספר שיצא לאור בשנות השבעים  של סטיבן גולדין   מסע לעולם מטורף :בתרגום דוד קרסיק     תל-אביב :   זמורה, ביתן, מודן,   תשמ"ב 1982
‬בסדרת ספרי "מסע בין כוכבים ".

שבו צוות הספינה האנטרפרייז מגיע לכוכב לכת מרוחק שבו שולט גמד בעל כוחות ובכן למעשה אלוהיים .הוא יכול לברוא כל דבר שהוא רוצה .אבל משהו חסר לו משהו גורם לו אי שביעות רצון.מה המשהו הזה? את זה הוא דורש מאנשי צוות האנטרפרייז לחקור ולגלות בעולם שברא במיוחד בשבילם .ואנשי הספינה אכן מוצאים תשובה שלדעתי אומרת הכל לגבי מערכת היחסים המשונה בין היוצר ובין המבקר:

 

"אני חושב שיש לנו פתרון לבעייתך" אמר קפטין קירק לגמד"

עכשיו אתה הוא המדבר בחידות קפטין " אמר אנואיל מסוקרן " אנא ספר לי מהו רעיונך".

קירק הסביר "האם זכור לך כמה מאוכזב היית כאשר סירבנו להמשיך בסיורנו בגן החיות ?ומפח נפשך כאשר האריה שבראת למען לוטננט אוהורה לא מצא חן בעיניה? ואי שביעות רצונך בעת שמאסנו בהמשך ההרפתקה שתכננת למעננו ?רצית שניהנה מן הדברים האלה ממש כמוך ורוחך נפלה עליך כאשר לא מילאנו את התפקידים שיעדת לנו.מה שדרוש לך אנואיל זה קהל".

אנואיל נעץ את מבטו בקירק והירהר רגע בקימוט מצח "אתה מתכוון לקהל צופים כזה "?

היציעים שהקיפו את הזירה שסביבם התמלאו לפתע בבני אדם ,חלקם מריעים בהתלהבות ,כמה מהם צוחקים בעליצות ,אחרים עוצרים נשימתם באימה .שאגות הקהל החרישו אזניים.

קירק עצם את עיניו והניע אט אט בראשו :"

"לא.כלל וכלל לא. כבר הוכחת שביכולתך לברוא בני אדם ,אתה יכול להפיח בהם רוח שמחה או עצב לעשותם גיבורים או מוגי לב.אתה יכול לברוא אנשים שיסכימו עימך או יתנגדו לך.אבל מטבע הכוחות המצויים בך אינך מסוגל לברוא מישהו שיתקיים ללא כל תלות בך.שיהיה בעל כוח שיפוט משלו לגבי יצירותיך,בלי שתוכל להשפיע עליו. זה מה שדרוש לך.

הבאת אותנו לכאן כדי להפגין את מעשי ידיך ולהתפאר בהם .בדרכי עקיפין ביקשת לדעת את דיעותנו בקשר לכל מה שבראת .אם התפעלנו ממשהו היית מאושר.אדישותנו דיכאה אותך.

הבאת אותנו כדי להיות המבקרים שלך אנואיל ,קהל הצופים הביקורתי שלך משום שזה מה שאתה זקוק לו .לא משלמים לנו כדי שנצחק לבדיחותיך ,או או על מנת שנתווכח עימך.אינך יודע לעולם מה תהיה תגובתנו האמיתית

זה מה שמייחד אותנו מכל יצירי בריאתך משום  כך דעותינו האובייקטיביות והלא משוחדות חשובות לך מכל.

וכדי להבהיר זאת בצורה ברורה ביותר :מבקר טוב אינו ראוי לכבוד אם אינו יכול להגיד בפה מלא וללא חשש שההצגה גרועה ושהוא מבזבז את זמנו היקר בצפייה בה".

( מסע לעולם מטורף ע' 184 מאת סטיבן גולדין)

 Sthephen Goldin Trek to Mad world

 

         

 

לוחם -לזכרו של זוהר אשד

 

 

לזכרו של זוהר אשד ( 1954 -2021) 

 

זוהר אשד  אחי נפטר לפני שבוע  ב26 במרץ 2021 בגיל 66

הנה מקצת מדברי ההספד שהשמעתי עליו בעת ההלויה בבית קברות הירקון:

זוהר היית בחייך מדריך ואוהב ארץ ישראל שבה היכרת כל פינה ותמיד הייתה מרכז העניינים ואנשים אהבו להיות איתך.

אבל יותר מכל היית לוחם.

 

זוהר אשד במצעד ב-1973 כמה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים .צילם נחום גוטמן.

לחמת בקרבות הנוראים  ביותר  בפינות הנידחות ביותר בסיני כנגד אנשי קומנדו  מצריים ואיך שהוא שרדת כדי לספר את הסיפור.

היית בין הלוחמים שעצרו את מתקפת המחבלים האיומה במעלות שבה נרצחו ישראלים בצורה מזעזעת.

העיתונאי משה דור ראיין אותך על האירוע המזעזע.

 

לחמת בלבנון בבופור וגם לאחר הקרבות יצרת קשרי  ידידות  עם לבנונים.

 

זוהר אשד בלבנון 

אבל למרבית הצער הקרב האיום ביותר של חייך  היה כנגד מחלה שהפכה אותך לבסוף לנכה.

 

גם במאבק   הזה כנגד המחלה שרק הלכה והחמירה עם השנים  לא נכנעת ולמדת לחיות עם הנכות הקשה שמנעה ממך מי שהלך ברגליו כל סנטימטר בישראל ללכת. אבל המשכת להיות לוחם לזכויות בנכים במאבקים כנגד עיריות שסירבו לתת אמצעים ומכשירים עבור נכים.

כעת אינך עוד אבל  המאבקים שניהלת לא ישכחו.

 

להתראות זוהר אי שם.

 

קיראו עוד:

חג שמחת תורה של זוהר אשד בסיני

זוהר אשד ליד פסל האריה בתל חי שנות השמונים 

 

 

דיוקן של זוהר אשד מאת עליזה

 

עתיד המערב -שיחה

 

 

רשימה שמצאתי בנבכי ארכיון הבלוג שלי באתר קאפה מארקר " "בלש תרבות  שעומד להימחק כולו לצערי. מן הראוי היה שהם ישמרו שם את הכל ,אבל הם לא יעשו זאת. וחבל. 

חבל על הידע המידע הדיונים המעניינים והכל שירדו כעת לטימיון כאילו לא היו מעולם. 

למרבית המזל רוב הרשומות שלי שם יש להן העתקים כאן.  אבל לא כולן.

 

.אז לפני שימחק הכל  הנה רשימה מ-2007 שוב.ואני חושב שעוד יש בה עניין :

"המקום :אתמול בבניין הספרייה הלאומית בירושלים שם ישבתי מבצע מחקר כלשהוא לידי נעצר בחור צעיר ."הבחור :סליחה אתה אלי אשד "?

אני:כן איך אתה יודע ?ראיתי אותך בטלוויזיה ואני מידי פעם גולש באתר שלך ,אני רוצה להגיד לך שאני מאוד אוהב את ספרי פטריק קים וסטלגים.

אני:תודה ומה אתה עושה ?

הבחור:אני עושה עבודת דוקטורט על התפתחות האיסלאם הקיצוני .אני:האומנם זה מעניין ואיך אתה מעריך את עתידו ?הבחור:או יש לו סיכוים טובים שהוא ישמיד אותם במערב אבל זה באמת לא יהיה אסון גדול.

אני:אותם ? אתה לא רואה את עצמך כחלק מאנשי המערב ?

הבחור:בהחלט לא אני ניטראלי , אני משקיף אובייקטיבי שאינו תומך באף צד.אני:למה אתה חושב שזה לא יהיה אסון גדול אם האיסלאם ישמיד את המערב. ?

הבחור: נו תסתכל סביבך ,אנשי המערב הם מנוונים הם דגנרטים "בטטות" שיושבות מול הטלוויזיה כל הזמן בזמן שהם מוצצים את דמו ואת לשדו של העולם השלישי,למען תענוגותיהם .. אנשי המערב הם ישויות מנוונות שכבר לא תורמת יותר לתרבות אז מן הראוי שיוחלפו בעמים חזקים ונמרצים יותר.

אני:וזה מקובל עליך מה שהאיסלאם הקיצוני עושה לשלוח את אנשיו להתפוצץ בכל מיני מקומות ועל מנת להשמיד המוני אנשים נשים וילדים שלא עשו להם דבר ? ה

בחור:לא אסון גדול גם כך יש יותר מידי אנשים על כוכב הלכת הזה ,לא יזיק בכלל אם יטואטאו עוד כמה מיליוני אנשי מערב מבזבזי משאבים ויפנו את המקום לאנשים תקיפים ופעילים יותר כמו אנשי האיסלאם . זה מה שנקרא "ניקוי אורוות ".

אני:מעניין ומה שמך ?

הבחור: בוא לא נזכיר את שמי אם אתה תזכיר את זה באיזה מקום אני אכחיש הכל . אבל תדע שיש עוד הרבה שחושבים כמוני".

מצב הבלוגים בעשור השלישי של המאה ה-21

 

בלוג זה קיים מאז 2003 כאשר נוצר כחלק ממיזם בשם "רשימות".. וכפי שכתבתי כמה פעמים אני מקווה שבלוג זה ימשיך להתקיים לנצח.בשיאו ב-2009 היו ב"רשימות " יותר מ-350 בלוגים.

מיזם "רשימות" הפסיק להתקיים לחלוטין באפריל 2020. לאחר שבעליו  אורי ברוכין וירדן לוינסקי החליטו ששוב אין לו מקום בעולם החדש של האינטרנט ואורי ברוכין כתב לי שהוא רואה זאת כמהלך טבעי.

. אבל בלוג זה ממשיך כחלק ממיזם אחר בשם "פרפרים".

יש לקוות שמיזם "פרפרים" ימשיך להתקיים עוד שנים ועשורים.

בלוג זה ממשיך להתקיים יש לקוות כל זמן שבעליו עדיין חי ואולי גם מעבר לזה.

אבל מה מצב הבלוגים היום ?

 

להלן נוסח רשימה שלי שפורסמה בבלוג זה ב-2010  לפני עשור ומאז עברו נצח של אירועים כולל מלחמה אכזרית בסוריה ,עלייתו של ראש ממשלה בישראל שעומד כעת למשפט כעבריין , עלייתו של נשיא בארה"ב שיצא מתוכניות הריאליטי ומתנהג כך ,מגיפה עולמית וסגירת סופית ומוחלטת של אתר הבלוגים שהחזיק אז את הבלוג שלי "רשימות ".
עדכונים לרשימה לאחר עשור יובאו בסוף :
"לאור חיסולו של אתר המקור של אתר זה" רשימות "אני עובר כעת מחדש על כל אלפי הרשימות שפורסמו שם ותיאורטית לפחות הועברו גם לאתר זה כדי לבדוק מי שרדה את המעבר לאתר זה ומי לא.
התוצאה יש מינימום של כמה עשרות ואולי מאות מאמרים שלא שרדו את המעבר ויהיה צורך לשחזרם וזה ייקח שבועות וחודשים. .
אולם מעבר לכך עוד דבר מדהים אותי כשאני עובר על הרשימות הישנות.בכל אלה יש קישורים רבים לנושאי הכתבות .רבים מהקישורים האלו התברר לי עכשיו לאחר כמה שנים כבר אינם קיימים יותר.
האתרים שלהם ירדו מהרשת והמדובר גם באתרים שבזמנו נניח ב2003 או 2004 נראו כאתרים גדולים וחזקים .
או שאתר הבית גם אם הוא ממשיך להתקיים מסיבותיו שלו החליט להוריד את המאמר שאליו התייחסה הכתבה שלי.
עיתונים שונים שפעם היו זמינים ברשת ירדו ממנה והיום הם זמינים ( שוב) אך ורק בספריה גדולה.וזה לאחר שהושקע מאמץ אדיר והרבה כסף בהעלאת תכניהם ברשת. ( דוגמאות :"מקור ראשון " " עיתון תל אביב " של ידיעות אחרונות ואחרים רבים אחרים ).
מגזיני תרבות שהיו קיימים רק באינטרנט ותרמו רבות לתכניו ביצירה ספרותית ובמאמרים כמו "אוקאפי " נעלמו ואינם , ובניגוד למגזינים ישנים מהמאה ה-19 והעשרים שניתן למצוא את כרכיהם בספריות ,את המגזינים האלו אין שום דרך שבעולם לאתר יותר ברשת או מחוצה לה,כאילו לא התקיימו מעולם.
דהיינו חלק גדול מהחומר באינטרנט שהכל כל כך מסתמכים עליו הוא זמני בהחלט ומתקיים רק לאורך כמה שנים בודדות ולא יותר .
אני ממשיך לקבל אי מיילים מאנשים שמודיעים לי שקישורים ממאמרים ישנים שלי שהם משתמשים בהם אינם עובדים והאם אוכל ברוב חסדי לעזור להם לאתר את הקישורים ?
( התשובה שלילית :יואילו כבודם לחפש בעצמם ואם הם רוצים את עזרתי שישלמו עבורה ).
ובהחלט נשאלת השאלה :מה יקרה עם וורד פרס הבית הנוכחי שלי יפשוט את הרגל או יחליט שהיגיע הזמן להפסיק התקיים בעוד נניח שנתיים או שלוש כפי שקרה לאתרים שנראו בזמנם כנצחיים כמו "רשימות " ?
הניחוש שלי :אנשי וורד פרס אפילו לא יטרחו לתת את השירות האחרון שאותו סיפקו בעלי "|רשימות " בנדיבות " ויעזרו לכותביהם למצוא להם אתר חלופי חדש.והחומר עלול הפעם ללכת לאיבוד ברשת לפחות לתמיד .
והמסקנה :אני מציע שאיזה שהוא גוף ממשלתי משרד החינוך או הספריה הלאומית או מישהו מאותם גופים יפתח בפרוייקט שמטרתו לשמר חלקים שונים ונבחרים מהאינטרנט העברי ופרוייקט השימור ידאג לכך שאותם חלקים ימשיכו להתקיים גם אם האתר שמפעיל אותם יפסיק להתקיים מסיבות כלכליות או אחרות .
ואם לא יתקיים פרוייקט כזה הרי רוב מה שאנו כותבים כאן ברשת נגזר דינו להיעלם בתוך כמה שנים כל המאמץ האדיר וההשקעה בזמן באנרגיה וכסף כאילו לא הייתה מעולם."
עד כאן הרשימה המקורית מ-2010 ועכשיו לעדכונים .
"רשימות " התחסל סופית ומוחלטת באפריל 2020 ואין לו שום עקבות כעת ברשת חוץ מפרטים ברשימה בויקיפדיה על אתר האם שלו "קונספציה".
את מקומו תפס אתר בלוגים בשם "פרפרים"
הבלוג שלי "המולטי יקום של אלי אשד" ממשיך להתקיים ..
סגירת רשימות הביאה גם לבעיה פנימית בקישורים במאמרי הבלוג שלי .כתוצאה משינוי הכתובות באתר. רבים מהקישורים במאמרים בבלוג לא מביאים כעת לשום מקום .ויקח לי שנים כדי לתקן את הכל.
וורד פרס לשמחתי עדיין קיים.
בעיית האתרים שהתחסלו בהחלט עדיין קיימת .פייס בוק הביא למותם של מאות אלפי אתרים גדולים שנעלמו מהרשת כאילו לא התקיימו מעולם.
לשמחתנו הספרייה הלאומית אכן עוסקת כעת בפרוייקט שימור של חלקים גדולים ממה שיש ברשת הישראלית ואפשר היהיה לצפות בהם בספריה ( אבל לא מחוצה לה מסיבות משפטיות שונות) גם אם אתרים אלו ייסגרו ויעלמו בשאר הרשת.
מה יהיה תמהני בעוד עשור מהיום האם הבלוג שלי ימשיך להתקיים ?
האם כולנו כאן נהיה אחרי כמה פריצות מגיפה ולאחר מלחמת סייבר ארוכת ימים עם איראן?
נחיה ונראה.
או שלא.

הנה ראיון עבור "יקום תרבות " עם מנהל מיזם "פרפרים" שמסביר מה מצב הבלוגים בעולם ובארץ נכון לשנת 2020 ומה צפון להם בעתיד.

 

מצב הבלוגים בראשית העשור השלישי של המאה ה-21

 

זוהר אשד -לוחם לזכויות הנכים

זוהר אשד ,אחי ,בעבר לוחם בשדות הקטל הנוראיים ביותר בסיני ובלבנון ,היום הוא נכה . ולוחם מסוג אחר לוחם לזכויות הנכים.

הנה כתבה שהופיעה עליו היום במוסף המקומי של ידיעות אחרונות על מאבקו לזכויות הנכים בתחנות אוטובוס באיזור ששם אין הנגשה כלל לנכים ולבעלי מוגבלויות.

 

 

 

ראו גם :

חג שמחת התורה של זוהר אשד בסיני במלחמת יום כיפור 

הבנאי הגדול של " הלשכה הגדולה ירושלים " :הספד על מרדכי צבירן

השבוע נפטר אחד הבונים החשובים והמשפיעים  ביותר במדינת ישראל   ד"ר מרדכי צבירן הדמות המרכזית מאחורי הלשכה-הגדולה 'ירושלים' של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל"  , המייסד  והנשיא הגדול הראשון שלו אחד הארגונים המרכזיים של הבונים החופשיים בישראל ואירגון שהוא  מיוחד במינו מאחר שהוא תוצר ישראלי מקורי ולא דווקא המשך של אירגון מחו"ל.

 ד"ר מרדכי צבירן   סופר , מייסד ונשיא גדול ראשון של "לשכת ירושלים".

מרדכי  צבירן היה אדם מעניין ביותר הוא היה במקצועו  רופא שיניים ומהפנט. אבל חוץ מזה הוא עסק בכתיבה ואף פירסם בעבר בשנות השישים כפי שסיפר לי  כמה חוברות דקות על הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטר .

חוברת ביל קרטר אולי מאת מרדכי צבירן .

ב-1997 הוא פירסם רומן   מתח בשם  התניה לרצח :   קשר הדמים /    פתח-תקווה :   מ.ר.ג.ש,   תשנ"ז 1997 שבו תיאר מזימה לרצוח ראש ממשלת ישראל בידי חבורה של אנשי עסקים תאבי בצע

 

הוא כתב לו גם ספר המשך שלמיטב ידיעתי לא יצא לאור.

אבל הוא חשוב  במיוחד בגלל תרומתו  חסרת התקדים לבנייה החופשית בישראל.

Image result for ‫מוטי צבירן בנייה חופשית‬‎

צבירן הצטרף לבנייה החופשית לאירגון שמכונה " הלשכה המרכזית של הבונים החופשיים בישראל"  . שהיא האירגון הגדול והוותיק ביותר של הבונים החופשיים במדינה.( ומסרב בכל תוקף  להכיר בכל האירגונים האחרים של הבנייה החופשית ) בשנת 1997. התקדם בדרגות ובשנת 2004 מונה כנשיא לשכת בונים חופשיים "ראש העין" בפתח תקווה.

הוא שימש בשנת 2006 כממונה על המוזיאון של הלשכה הגדולה למדינת ישראל, ובשנים 2007–2008 כמפקח אזורי באזור המרכז. אחר כך שימש במשרת "מפקח ראשון גדול" והקים וניהל את "המכללה ללימודי הבנייה החופשית", בחסות הלשכה הגדולה למדינת ישראל שפעלה ברחבי הארץ. במקביל, שימש כעורך כתב העת "הבונה החופשי" והעדכן (הידיעון המקוון) "המזווית והמחוגה". כבר באותן שנים החל לעסוק בלימוד וקריאה בנושאים המגוונים הקשורים לבנייה החופשית וכתב מאמרים רבים וכן החל לכתוב את ספריו בתחום.

הוא התפרסם אז  כאחד הכותבים החשובים על בנייה חופשית בישראל.

הוא כתב שלושה  מהספרים מקיפים ביותר שפורסמו בעברית על ההיסטוריה והאידיאולוגיה של הבנייה חופשית שמביאים את התפיסה שלו לרקע של הבנייה החופשית כתוצר מתורות המדע והפילוסופיה הרציונאלית של המאה ה-17 :

אמת אחרת :   הבונים החופשים : ימי בראשית : היסטוריה והגות /    [פתח-תקוה]:   מ.ר.ג.ש,   2004 תשס"ד.

ספר שעוסק בימיה הראשונים של הבנייה החופשית  במאה ה-17 וה-18 ומבוסס על מחקר מעמיק ביותר שביצע צבירן.

 

ואת שני המשכיו הנדירים מאוד :

" אמת אחרת – הנוסח הסקוטי /    פתח תקווה :   מ.ר.ג.ש,   תשס"ח 2008 בהוצאת מ.ר.ג.ש

 

 

אמת אחרת, היכל ארון הברית (The Royal Arch)", שיצא לאור בשנת 2011, בהוצאת מ.ר.ג.ש.

 

 

תודה לעובד כהן מ"הלשכה הגדולה "ירושלים " על הסריקות.

 

בשנת 2011 מונה צבירן  לסגן הנשיא הגדול של הלשכה הגדולה למדינת ישראל.דרכו הייתה  לכאורה סלולה להגיע לראשות האירגון בישראל.

אבל זה לא קרה.ב-2012 הוא הקים את "לשכת ירושלים ".

כמקובל "הלשכה הגדולה ירושלים "  הוקמה    ב-2012 בין השאר בגלל סכסוכים אישיים כספיים ואירגוניים בתוך הבנייה החופשית.

אבל שלא  מקובל היה גם בסיס אידיאולוגי מוצק ביותר  ליצירת האירגון החדש.

והוא נוצר בעיקר בידי מרדכי צבירן וכמה שותפים שיצרו אידיאולוגיה ותורה הרואה בבניה החופשית  לא כממשיכה של  מסורות כישופיות ממצריים העתיקה או מימי שלמה המלך או של מסדר הטמפלרים בימי הביניים ,כמשקפת את אידיאולוגיית המדע  והפילוסופיה רציונלית של ימי ההשכלה והתחייה המדעית. של ימי וולטר וניוטון  ודוחה לחלוטין תפיסות מיסטיות כישופיות ( שאפשר למצוא אותן במסדרים אחרים של בנייה חופשית כמו "מסדר ממפיס מצרים" ). . סביב אידאולוגיה זאת נוצרו  שורה שלמה של רעיונות וטקסים שנלמדים במסדר ,וחלקם הגדול נוצרו בידי צבירן המומחה גדול בתולדות הבנייה חופשית  וטקסיה .

במשך שנים  בין 2012 ל-2017 מרדכי צבירן ניווט בהצלחה את מסדר ירושלים של הבנייה  החופשית ובו זמנית התייחס בכבוד ובנימוס גם למסדרים אחרים של בניה חופשית גם כאלו שהאידיאולוגיה שלהם לא תאמה את דיעותיו.ושם דגש על המאחד והמשותף ולא דווקא על המפריד.

וכך הוא ויצירתו  זכו בכבוד רב גם מבונים חופשיים ממסדרים אחרים.

וכעת  כשהוא יוצא למסע הגדול ביקום הבא של הקיום אני מאחל לבנאי הגדול של מסדר ירושלים  דרך צלחה.

תהיה לו גם שם עבודה רבה.

ראו עוד

מוטי צבירן בויקיפדיה 

הלשכה הגדולה של ירושלים בויקיפדיה 

דף הפייסבוק של הלשכה הגדולה של  ירושלים 

וראו עוד :

בונים עיר חופשית : איך יסדו הבונים החופשיים את העיר תל אביב 

מצב הבניה  החופשית בישראל היום 

מסדר ממפיס מצרים :קרן אור אל הבונים החופשיים המסתוריים ביותר 

חתולה קטנה ושמה איימי

איימי. צילמה אלינה גולדמן

איימי, כך קראנו לחתולת רחוב קטנה, שחורה (אבל עם בטן לבנה) ומקסימה שהחלה לעקוב אחרינו ולהשמיע יללות קטנות ומתוקות בכל פעם שאני וזוגתי דינה עברנו ברחוב, ליד הבית. היה לה חתול ידיד שאליו  שמנו לב עוד לפניה וכינינו אותו שלדון, על שם שלדון מהסדרה "המפץ הגדול". היא הופיעה זמן קצר "אחריו, הסתובבה איתו כל הזמן ליד הבית ורובצת על חומת האבן הנמוכה המפרידה בינו לבין הבית שממול, בגבעתיים. קראנו לה איימי, על שם איימי חברתו וכעת אשתו של שלדון ב"המפץ הגדול".

לבסוף התברר ששלדון אינו אלא "שלדונית" מאחר שהייתה חתולה כל הזמן, ובעלת אופי אלים במקצת. היא הייתה נוהגת לחבוט בחברתה איימי כשהוגש להן אוכל, ולבסוף נעלמה. לאן?

איימי נשארה, ונקשרנו אליה יותר ויותר. לבסוף התעקשה לעלות לדירה ונשארה שם פרקי זמן גדלים והולכים. מומחים אמרו לנו שחתולי רחוב שעוזבים את הרחוב ועוברים לגור בבית, קהילת החתולים שבחוץ "מסמנת" אותם כ"משת"פים" של בני האדם . לכן עדיף שאיימי  תישאר עימם בקשר הדוק  במקום להתנתק מהם לחלוטין. כך תוכל ליהנות גם מהביטחון בדירה וגם מהחופש  והעניין בחוץ.

לכן נהגנו לרדת ולהאכיל את החתולים כולם, ששלחו את איימי שתבקש עבור כולם אוכל, על תקן של סוכנת בקרב בני האדם. והיא היטיבה לעשות זאת, במיאו שקטים ועדינים.

איימי עם דינה

בימים האחרונים כבר תיכננו להפוך את איימי לחלק קבוע  מהדירה והמשפחה וקנינו עבורה חפצים  שונים :צלחת למזון, לוח שבו תוכל לשרוט את ציפורניה כמנהג החתולים , ארגז חול שבו תעשה את צרכיה, כלי אוכל, שטיח מיוחד שעליו תוכל לשכב ועוד ועוד. גם איימי נראתה כמי שמתרגלת אלינו , אם כי נמנעה משום מה לשכב על השטיח ומצאה על הספה כר אהוב עליה במיוחד שעליו הקפיד לישון במשך שעות רבות שנת ישרים. למה דווקא שם – לא ברור.

אבל לפני כמה ימים, לאחר שעלתה בבוקר כמנהגה אלינו, נראתה חסרת ביטחון ומפוחדת מסיבה כלשהי.

בערב, כשדינה חזרה הביתה, היא מצאה את גופתה של איימי. מתה.

האם הייתה חולה במחלה כלשהי ? ואולי נדרסה ? ואולי מישהו מדירי הבניין הרעיל אותה מהסיבות השמורות עימו ? איננו יודעים ,אבל אנחנו עצובים מאוד .

איימי חסרה לנו מאוד, אבל אנו מקווים שבאיזה שהוא עולם אחר נשמתה קמה לתחייה שוב.

לזכרה של מאירה אשד

דודתי מאירה אשד   נפטרה השבוע .

היא הייתה אלמנתו של דודי  משה, מוסה אשד, ממגלי דרך בורמה.

מאירה עסקה במשך שנים  בכתיבה ויצירה ,ובין השאר   במשך שנים הייתה תלמידה  בקורס כתיבה יוצרת  של המשורר  יקיר בן משה  ושם יצרה כמה יצירות מעניינות כמו   שיר זה.שאותו הביא יקיר לתשומת ליבי ותודתי נתונה לו.

השיר עוסק בים שאותו מאירה אהבה כל כך.

 

בשבוע הבא  ב -8 בפברואר 2018  בשעה שבע בערב  בבית יוצאי וילנה ברחוב יהודית 30 בשכונת מונטיפיורי בתל אביב יקיים "יקום תרבות " אירוע מיוחד שיעסוק בשני ספרים שאותם כתב פרופסור ישראל רוזנסון ,האחד עוסק בבית כנסת " ""הגר"א " ברחוב "הירקון " שאחד ממייסדיו  היה אבי סבתי הרב אליהו לנדא, בן נינו של הגר"א

והספר השני עוסק במורשת קרבות שער הגיא בשיר ובאתרי זיכרון  בדרך לירושלים כמו אלו המוקדשים לדרך בורמה שבין מגליה היה דודי ,מוסה , בעלה של מאירה ונכדו של אותו אליהו לנדא.

 

האירוע מוקדש לזיכרם של מוסה ומאירה אשד,

ולזכרו של המשורר חיים גורי ,מחבר "באב  אלו וואד".

מאירה אשד  וחיים גורי, בני אותו הדור  , נפטרו באותו היום עצמו בהבדל של כמה שעות .

יהי זכרם ברוך.