ארכיון קטגוריה: ספרות פופולארית

הרפתקה בדמשק :  סיפור על מרגל בריטי בשירות "המוסד" ובריחה מבית הכלא בדמשק מאת בארטון גראהם

Burton Graham



"עטיפה זרה של הספר שפורסם בעברית כסיפור בהמשכים במוסף סוף השבוע של "מעריב " תחת השם "הרפתקה בדמשק" "

בין שנות השישים לשנות השמונים פורסמו במוספי סוף השבוע של העיתונים בישראל "הארץ" "שבע ימים " של "ידיעות אחרונות " "ו"ימים ולילות "-"סוף שבוע" של "מעריב" כשאלו היו כתבי העת הנקראים ביותר בשפה העברית סיפורים בהמשכים שהיו בדרך כלל סיפורי מתח וריגול ממקורות זרים לפעמים סופרים ידועים כמו ג'ון לה קארה ,לפעמים ידועים הרבה פחות כמו ליאונל בלאק , ולפעמים של סופרים מקומיים של סופרים כמו מיכאל בר זוהר, עמוס אריכא ( בשמות בדויים שונים ) וראש המוסד לשעבר איסר הראל.

כל הסיפורים האלו עסקו במזימות ערביות קומוניסטיות וטירוריסטיות כנגד ישראל והעולם.

הסיפורים היו מאויירים בידי אמנים כמו מאיר עוזיאל,אלדד ואחרים.

כמה מהסיפורים האלו כמו "קרלוס" ואחרים כמו "בנות הערובה" ( מבצע רוזבאד) ספר שהוסרט ( עם קים קטרל בתפקידה הראשון) "החפרפרת " ו"המתופפת הקטנה " על המוסד ( הוסרטו גם הם) של לה קארה"קשר האורניום , של אורי דן ופיטר מאן "שגרירות " ואחרים , יצאו לאור בעברית גם כספרים.

אחרים כמו" משבר טשקנט " שתיאר אולטימטום סובייטי לארה"ב "קשר הדמים " של איסר הראל " על מאבק שירותי הביטחון הגרמנים באירגון ספטמבר השחור" לאחר טבח הספורטים הישראלים באולימפיאדת מינכן "יאסר עראפת על הכוונת " "הרפתקה בדמשק " שתיקראו למטה על מאבק של סוכן חשאי בריטי בשירות החשאי של אסד בזמן המאבק החשאי בין ירדן וסוריה ב-1970 ואחרים וטובים מעולם לא פורסמו בעברית כספר.

אני שמח לבשר שחלקים מהם יעלו בקרוב ברשת לראשונה ביחד להנאת כל מי שמעולם לא נחשף אליהם ולנוסטלגיה של אלו שכן נחשפו אליהם כסיפורים בהמשכים.

רבי מרגלים של המוסד ,סוכנים קשוחים, טירוריסטים רצחניים ,יפיפיות קטלניות ,כולם נמצאים שם בדפים הגדושים במתח ופעולה.

לרגל חג ראש השנה הנה סיפור מתח שפורסם בהמשכים במוסף סוף השבוע של העיתון "מעריב " לפני חמישים שנה בדיוק.

סיפור זה לא פורסם מעולם כספר בעברית וזהו הפרסום היחיד שלו בשפה העברית.

בארטון גראהם

BURTON GRAHAM (1911-)

נודע כמחבר ספרים על מלחמת העולם השנייה ובעיקר ספר נודע מאוד על בריחות מסטלגים מחנות השבויים הנאציים:

Escape from the swastika Marshall Cavendish 1975

ושני ספרים קונבציונאליים יותר על הקרבות במלחמה זאת :

The pictorial history of air battles /    London :   M. Cavendish,   c1974

with Alistair Revie, Thomas Foster, 

 Battle :
 a history of conflict on land, sea and air   London : Marshall Cavendish, [1974]

גרהם כתב שני ספרי ריגול על הסוכן החשאי מייקל אבנס

בספר הראשון


The Spy Trap

אבאנס מוצא כתב יד של הק.ג.ב שבו מוסברות השיטות של האירגון כיצד לטפל בכותבי מחתרת.

1

בסיפור השני והאחרון על עלילות הסוכן החשאי שמוצג לכם כאן אבאנס נשלח בידי אירגון "המוסד" הישראלי לדמשק בירת סוריה ב-1970 בעקבות מותו של סוכן ישראלי שם ( רמז לאלי כהן מרגל ישראלי בסוריה שנתפס והוצא להורג בדמשק ) ומגלה שיש מתיחות קשה בין סוריה וירדן מתיחות שעלולה להתפרץ בכל רגע לסכסוך אלים.

האם יצליח למנוע את הסיכסוך

הוא מוצא את עצמו בבית הכלא הסורי.

האם יצליח להימלט בזמן?

פורסם במוסף סוף השבוע של "מעריב" ימים ולילות

22 בדצמבר 1972

23-במרץ 1973

והנה הוא שוב לראשונה מזה 50 שנה עם איוריו המיוחדים של מאיר עוזיאל

העטיפה המקורית של המהדורה האנגלית של "הרפתקה בדמשק"

קשר הדמים- סיפור מתח מאת ראש המוסד איסר הראל על מלחמה באירגון "ספטמבר השחור"

"לציון 50 שנה לטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בידי אירגון הטרור "ספטמבר השחור" " הנה סיפור בהמשכים שמעולם לא פורסם יותר לאחר פירסומו המקורי בעיתון ""ידיעות אחרונות "של ראש המוסד לשעבר "איסר הראל " שהתבסס על אירועים אלו .

,ובאופן מדהים הוא מציג את התגובה הגרמנית על אירועי מינכן כשהישראלים לכאורה תופסים רק מקום משני בסיפור.

קשר הדמים" פורסם בין העשירי לנומבר ל-20 בנובמבר ביומון "ידיעות אחרונות" באופן יוצא דופן מאוד הפרק הראשון במוסף "סוף השבוע "שבע ימים ושאר הפרקים בגליונות היומיים יום לאחר יום דבר שכמעט לא נעשה. וזה אולי אומר שייחסו חשיבות גדולה לסיפור.

הסיפור תיאר את שרשרת האירועים לאחר חטיפת הישראלים במינכן והחל בתיאור ההתמודדות של השלטונות הגרמניים עם הטרוריסטים כאשר העיתון מבטיח ש"כל השמות בדויים"."

.

קשר הדמים " מעולם לא פורסם כספר בניגוד לסיפורים אחרים של הראל שפורסמו גם הם בהמשכים ב"ידיעות אחרונות " ובמעריב".

וזהו פרסומו הראשון בדיוק חמשים שנה לאחר פרסומו המקורי.

פורסם בין 10-20 לנובמבר 1972

אפשר להגדיל את הדפים עם ה"עכבר"

קיראו גם :

ראש המוסד ככותב סיפורי ריגול :על איסר הראל

אירגון "ספטמבר השחור" נגד הצבא הישראלי : בנות הערובה -מבצע רוזבד-רומן מתח מאת פול בונקארר וג'והן המינגווי

חמישים שנה לפיגוע האיום שביצע אירגון טרור פלסטינאי בספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בספטמבר 1972.

כתוצאה מפיגוע זה אירגון הטרור הרצחני "ספyמבר השחור " ( על שם חודש ספטמבר 1970 שבו טבח מלך ירדן חוסיין בטרוריסטים פלסטינאים שניסו להשתלט על ארצו ) שהפך לשם דבר ואלמנט מרכזי בספרי מתח שונים

מכיוון שאנחנו בחודש ספטמבר בעת פרסום רשומה זאת הנה סיפור מותחן העוסק באירגון הטרור הפלסטינאי "ספטמבר השחור".

הסיפור הזה פורסם במקור בהמשכים במוסף סוף השבוע "ימים ולילות " של העיתון "מעריב "והוא מובא כאן שוב 48 שנים לאחר פרסומו המקורי עם האיורים המקוריים של מאיר עוזיאל. .

בין שנות השישים לשנות השמונים פורסמו במוספי סוף השבוע של העיתונים בישראל "הארץ" "ידיעות אחרונות " "ומעריב כשאלו היו כתבי העת הנקראים ביותר בשפה העברית סיפורים בהמשכים שהיו בדרך כלל סיפורי מתח וריגול ממקורות זרים לפעמים סופרים ידועים כמו ג'ון לה קארה ,לפעמים ידועים הרבה פחות כמו ליאונל בלאק , לפעמים מקומיים של סופרים כמו מיכאל בר זוהר, עמוס אריכא וראש המוסד לשעבר איסר הראל.

כל הסיפורים האלו עסקו במזימות ערביות קומוניסטיות וטירוריסטיות כנגד ישראל והעולם.

הסיפורים היו מאויירים בידי מיטב האמנים כמו מאיר עוזיאל ואחרים.

כמה מהסיפורים האלו כמו הסיפור שלמטה "בנות הערובה" ( מבצע רוזבאד) ספר שהוסרט ( עם קים קטרל בתפקידה הראשון) "המתופפת הקטנה " על המוסד ( הוסרט גם הוא ) של לה קארה ,ו"קרלוס "סיפור בדוי של עמוס אריכא על הטירוריסט הבינלאומי האמיתי בהחלט ( שקרא אותו בתרגומו לאנגלית אבל לא ידוע לי מה הוא חושב עליו אם כי מן הסתם יש לו הרבה מה להגיד בנושא ) יצאו לאור בעברית גם כספרים.

אחרים כמו" משבר טשקנט " שתיאר אולטימטום סובייטי לארה"ב "יאסר עראפת על הכוונת " "הרפתקה בדמשק "על מאבק בשירות החשאי של אסד ואחרים וטובים מעולם לא פורסמו בעברית כספר.

אני שמח לבשר שחלקים מהם יעלו בקרוב ברשת לראשונה ביחד להנאת כל מי שמעולם לא נחשף אליהם ולנוסטלגיה של אלו שכן נחשפו אליהם כסיפורים בהמשכים.

רבי מרגלים של המוסד ,סוכנים קשוחים, טירוריסטים רצחניים ,יפיפיות קטלניות , בריונים אלימים,מליונרים מסוכנים כולם שם עם איורים של מאיר עוזיאל ואחרים.

אחת העטיפות לספר "מבצע רוזבאד" ".

.

וכאן אני מביא  גירסה  מקוצרת מאוד  ומאויירת של אחד מהספרים המפורסמים ביותר בתת הסוגה של סיפורי המתח על "ספטמבר השחור

ספר שפורסם תחילה בצרפתית ב-1973 ורק לאחר מכן באנגלית (בעברית "מבצע רוזבאד") " Rosebud 

"ספר שהיה בגדר רב מכר מפתיע ביותר שכן מחבריו היו כמעט לא ידועים

שזכה לגירסה הוליודית בידי הבמאי אוטו פרמינג'ר יוצר "אקסודוס"( 1958) סרט שהפך למושמץ ביותר ובו הופיעה בתפקיד ראשון קים קטרל לימים כוכב "סקס והעיר הגדולה".

הסיפור מאחורי הספר הוא מעניין :

לעיר פאריז הנוצצת היגיעה בראשית שנות השבעים    דוגמנית ושחקנית לא בולטת אבל יפה מאוד ואינטיליגנטית מאוד   בשם ג'והן המינגווי ( 1950-).

חוץ מיופיה היה לג'והן יחוס  ספרותי משובח ביותר: היא  נכדתו של הסופר הידוע ארנסט המינגווי.

בצרפת למדה באוניברסיטת הסורבון

ג'והן המינגווי בשנות השבעים דוגמנית שחקנית וסופרת של רב מכר בינלאומי

 לג'והן היו שתי אחיות  צעירות יותר יפות מאוד גם הן שהפכו לימים שחקניות ודוגמניות עוד יותר ידועות ממנה.

מרגו , שהפכה במשך השנים לדוגמנית הידועה ביותר בעולם  וגם שחקנית בכמה סרטים מינוריים  ,ומריאל שהפכה לדוגמנית גם היא ולשחקנית ידועה עוד יותר משתי אחיותיה  בין השאר בסרט של וודי אלן בשם "מנהטן" והופיעה מאז בעוד סרטים וסדרות טלויזיה רבות .

אבל זה יהיה רק כעבור שנים

אבל אף אחת מהן לא הייתה אחראית לספר מתח רב מכר כפי שהייתה האחות הבכורה . .

בצרפת פגשה ג'והן המינגווי   בעיתונאי צבאי קשוח ותיק קרבות באתרי מלחמות שונים אלג'יר ויטנאם ומבצע סיני  בשם פאול בונקראר. הוא היה ידוע בצרפת כמי שכתב ספרים על לגיון הזרים הצרפתי שנחשבים למעולים מסוגם .

Paul Bonnecarrère .( 1925-1977 ) 

פאול בונקאראר עיתונאי וותיק קרבות שנפגש בגו'הן המינגווי וביחד השניים כתבו ספר מתח רב מכר

.מהות  מערכת היחסים   שהיו או לא היו  בין העיתונאי הצרפתי וותיק הקרבות בזירות מלחמה שונות  והשחקנית והדוגמנית האמריקנית היפה  נשארו מעורפלים והקשר מן הסתם היה נשכח.

 .אבל באופן לא צפוי בקשר קצר ימים כנראה היה בינם מפגש של מוחות דבר שבדרך כלל לא מתרחש במפגשים כאלו ,

הזוג מצא שהוא משלב כוחות היטב בתחום הכתיבה,

הם החליטו לכתוב ביחד ספר מתח על רקע הסכסוך הישראלי הערבי.נושא שהיה מוכר היטב לבואנקראר שסיקר את מבצע סיני של ישראל.

בואנקרר יש להניח היה האחראי לתיאורי הטרור והלחימה בספר.

גו'הן מצידה הכניסה אלמנט שהיה מוכר לה היטב חיי דוגמניות ונערות זוהר.

בספר שכתבו ביחד תיארו השניים את פרשת חטיפתן של קבוצת נערות ביאכטה בידי טרוריסטים באירגון "ספטמבר השחור שהיה ידוע כעת לשימצה בכל העולם  חטיפה שמטרתה להשיג כספי כופר למען המאבק הפלסטינאי .

עד שהנערות משוחררות לבסוף ( ספיילר ספויילר!) בידי הצבא הישראלי.  

למרבית ההפתעה הספר משותף של מחבר לא ידוע מחוץ לגבולות צרפת והשחקנית הודוגמנית שלא כתבה מעולם ספר הפך לרב מכר בינלאומי .

הוא הצליח כל כך שהבמאי אוטו פרמינג'ר שהתפרסם בזכות הסרט ההוליוודי הציוני האולטימטיבי "אקסודוס" החליט לביים סרט על פיו כסרט שני שלו על הסכסוך היהודי הערבי.

את התסריט לסרט כתב בנו אריק ( שהיה חסר כל ניסיון בכתיבת תסריטים לסרטים )  בעזרת כמה תסריטאים מקצועיים יותר ששמם לא הופיע בקרדיטים.

הבמאי פרמינג'ר שידוע היה באישיותו הקשה ובהתפרצויות הזעם שלו על שחקנים  הסתכסך במהלך ההפקה  עם השחקן שאמור היה לככב בסרט רוברט מיצ'ם וזה עזב את ההפקה בזעם .את מקומו תפס שחקן אחר.

בתפקיד ראש אירגון ספטמבר השחור שיחק לא אחר מאשר השחקן הבריטי דיויד אטנבורו  והופיע בו גם שחקן ישראלי יוסף שילוח.

והנה כתבה על הסרט שפורסמה ב"מעריב " ממש בזמן פירסום הסיפור בהמשכים שעליו התבסס הסרט.

 למרבית הצער הסרט זכה לביקורת קשות ביותר והביקורת מצאה אותו כנלעג למדי בשילוב של דוגמניות יפות ומבצע כנגד הטרור הבינלאומי.

ואפשר לאמר בוודאות שהוא לא עשה לעניין הציוני את אותו פירסום שלו עשה לו "אקסודוס"

גם לקריירה של המעורבים בו הסרט לא עשה הרבה טוב. זה היה סרטו לפני אחרון של אוטו פרמינג'ר כבמאי והסרט היחיד שלו כתב בנו אריק תסריט.

אריק לא היה מעורב יותר בפרוייקטים קולנועיים חשובים לאחר סרט זה.

.  

פאול בונקראר לאחר "רוזבאד"

בונקראר המשיך לכתוב ספרים אחרי אותו רב מכר. ובהם אולטימאטום ( 1975) על קבוצת טרוריסטים שמשתלטת על ספינה ענקית נושאת נפט בים ומאיימת לשפוך את הנפט לים אם לא ימולאו דרישותיה

.בספר זה הוא חזה את הטרור כתוצאה מנושאי אקולוגיה

.  אבל זה כבר לא היה רב מכר כמו "רוזבאד".

אולי כי חסר היה מגע היד של ג"והן המינגווי.

בואנקאר מת זמןקצר לאחר פרסום ספר זה בגיל צעיר יחסית.

ג'ואן חיה גם בעת כתיבת שורות אלו.היא פרסמה עוד שני ספרים העוסקים במזון מיוחד. אבל אף אחד מהם אפילו לא התחיל להתקרב להצלחה של ספרה "רוזבאד" שעימו ישאר שמה מזוהה תמיד.

היא שוב לא זכתה לפירסום כמו שתי אחיותיה הצעירות שהפכו להיות כוכבות בינלאומיות למשך זמן מה לפחות. היא אמנית שמציגה מידי פעם תערוכות.

היא לא כתבה רב מכר נוסף .

מדוע לא?

ברור שהמפגש בינה ובין בואנקרד יצר בין השניים סימביוזה שלא התקיימה יותר לאחר שנפרדו.

אבל זה הרבה יותר מכך.

וכפי שחשפה אחותה מריאל בסרט תיעודי שעשתה על משפחתה ב-2013

Running From Crazy

סרט שבו מופיעה גם ג'והן: ושם התבררה הסיבה להיעלמותה של ג'והן מהזירה הספרותית :

היא סובלת מבעיות נפשיות כמו רבים אחרים במשפחת המינגווי . כולל סבה הסופר המפורסם שהתאבד כתוצאה מבעיות כאלו וגם בדורות שלפניו

בעיות מסוג של סכיזורפניה שפגעו בצורה אנושה בקריירה של ג'ואן .

הבעיות הנפשיות האלו פגעו בה עוד בזמן ששהתה בפריז ומן הסתם גם בעת כתיבת הספר.

אפשר לשער שללא שותפה העיתונאי העקשן הספר לעולם לא היה מושלם.

וחבל מאוד.  

צפו במקדימון לסרטה של מריאל המינגווי בה היא מספרת גם על חייה של אחותה ג'והן

הסיפור הופיע בהמשכים תחת השם"בנות ערובה " במוסף סוף השבוע של העיתון "מעריב" "ימים ולילות ב-מהלך החודשים יוני -אוגוסט 1974 עם איורים של מאיר עוזיאל .

לאחר מכן הסיפור יצא לאור כספר :

מיבצע רוזבאד /מאת  ג'ואן המינגוויי, פאול בונקארר ; עברית: אליעזר כרמי. הוצאת יבנה 1975

שימו לב לסדר השמות בעברית. ברוב המהדורות בשפות שונות וגם בגירסה בהמשכים ב"ימים ולילות " שלמטה שמו של בונקראר הכותב המנוסה הרבה יותר הופיע ראשון

והנה הוא לפניכם

בסיום תמצאו קישור למקדימון של הסרט"רוזבאד וגלרית עטיפות של הספר בשפות שונות .

והנה הוא שוב:

בנות הערובה" כתרגום אנונימי ( כנראה קיצורו של תרגום אליעזר כרמי לספר ) עם איוריו של מאיר עוזיאל "

גלריית עטיפות של הספר "רוזבאד" בשפות שונות :

עטיפות כרזות וקלטות של "רוזבאד"

צפו במקדימון הסרט "רוזבאד" בבימויו של אוטו פרמינג'ר

מאמר על הסרט

רוברט מיצ'ם ברוזבאד

השחקנית קים קטראל ברוזבאד

משבר טשקנט :מותחן ריגול על מאבק כמעט גרעיני בין הרוסים והאמריקנים מאת ויליאם קרייג

לפניכם רומן מתח פוליטי מעידן המלחמה הקרה בימים שבהם ברית המועצות של ברז'נייב וקוסיגין הייתה דומיננטית בעולם עם כי היה לה סכסוך קשה גם עם ארה"ב וגם עם סין הקומוניסטית. סיפור שפורסם בעברית ב-1971 רק בהמשכים במוסף יום שישי של העיתון מעריב "ימים ולילות" עם איורים של מאיר עוזיאל

הפרסום הזה היה חלק ממסורת מקובלת בעברית בשנות השישים השבעים והשמונים של מוספי יום השישי של העיתונים הגדולים "מעריב "ידיעות אחרונות " והארץ" לפרסם בהמשכים עם איורים רומני ריגול ומתח פוליטיים מקוריים וזרים שהיה להם קשר עם ישראל.ולפעמים סתם רומני ריגול מצויינים או מצליחים במיוחד גם כאלו שלא היה להם קשר עם ישראל של סופרים כמו ג'והן לה קארה.

רובם פורסמו בעברית כספרים אבל לא כולם וזה אחד הסיפורים שמעולם לא פורסם מעבר לפירסום שלו בעיתון.

יש להניח שאחת הסיבות העיקריות לפירסום הרומן בעברית הוא הקשר ההדוק שלו לישראל ובמיוחד לכור הגרעיני בדימונה

המחבר ויליאם קרייג ( 1929-1997) היה היסטוריון ידוע אבל לפני זה היה איש מכירות ופירסומאי שהופיע בתוכנית חידונים בטלוזיה ב1958- וזכה ב42 אלף דולר. \עימם הוא הלך לאונברסיטת קולומביה למד היסטוריה והפך להיסטווריון מיקצועי . אז בין השנים 1968 -1975 חיבר ארבעה ספרים כולם רבי מכר.

שניים מהם ספרי היסטוריה על מלחמת העולם השנייה

ושניים מותחנים על המלחמה הקרה.

ולא הוסיף לכתוב יותר ספרים.

.

.

ויליאם קרייג

ספרו הראשון, נפילת יפן

 The Fall of Japan (1968)

, הוא ספר עיון על השבועות האחרונים של מלחמת העולם השנייה באוקיאנוס השקט.

ספרו השני על מלחמת העולם השנייה והמפורסם ביותר מבין הארבעה , אויב בשערים: הקרב על סטלינגרד

Enemy at the Gates,

, התפרסם בשנת 1973.

הוא הפך ב-2001 לסרט עלילתי ידוע מאוד בידי במאי צרפתי

שעליו תוכלו לקרוא בבלוג זה כאן.

ספרו האחרון של קרייג היה מותחן ריגול, מורשת שטרסבורג (1975).

" "הרומן הראשון של קרייג, משבר טשקנט

The Tashkent Crisis, ( 1971), המובא כאן הוא מותחן מתקופת המלחמה הקרה העוסק בריגול ופוליטיקה בינלאומית.

הוא זכה על כריכת מהדורת ספר הכיס שלו (ראו למעלה ) להמלצתו החמה של מחבר סיפורי הריגול בסדרת "מאט הלם " המפורסמת דונאלד המילטון שהגדיר אותו כ"ספר מרתק" של תככים בינלאומיים " ". ואכן כך הוא.
והוא מובא כאן לראשונה במלואו כפי שפורסם במוסף סוף השבוע של העיתון "מעריב " בשבועון "ימים ולילות " בשנת 1971 עם האיורים של הגרפיקאי והעיתונאי לעתיד מאיר עוזיאל

בדיוק בזמן שבו פורסם הסיפור בהמשכים ב"ימים ולילות " מוסף סוף השבוע של מעריב נהג המוסף לפרסם הקדמת עורך שמתארת מה יש בכל גיליון.הוספתי כאן כמה מההקדמות האלו.

הסיפור עוסק באולטימאטום של ההנהגה הרוסית במוסקווה אז בירת ברית המועצות מעצמת על אדירה לוושינגטון ובמרכזו פעולה סובייטית כנגד הכור הגרעיני של ישראל בדימונה!

במסגרת העלילה מגישה ברית המועצות לנשיא ארה"ב אולטימטום הדורש כניעה ללא תנאי בתוך 72 שעות.

בידיהם מסתבר יש כלי נשק חדש נשק לייזר שעימו הם מאיימים להשמיד את וושינגטון

והוכחה לרצינותם של הסובייטים ? החרבת הכור הגרעיני בדימונה.

מאחורי המבצע עומד גנראל סובייטי קיצוני שמטרתו לנצח במאבקי הכוח הבלתי פוסקים בקרמלין .

העלילה נרקמת בבית הלבן בוושינגטון בפיקוד האיסטרטגי של ארה"ב במעבה הר בקולראדו ,בין שני קצוות קו הטלפרינטר האדום בין וושינגטון וירושלים ובין הכור הגרעיני בדימונה שמאויים כפי שלא אויים מעולם ובין בסיסי הטילים הבין יבשתיים של ברית המועצות .

האמריקנים נאלצים לשלוח חוליית חבלה למרכז הנשק הסובייטי בעיר טשקנט ( היום בעת כתיבת שורות אלו חלק מאוזבקיסטן ) שתנסה לחבל בכלי הנשק הרוסיים המכוונים לדימונה ולארה"ב. החוליה כוללת צעירה יהודיה ילידת האיזור . אבל גם סוכן ק.ג.ב מתחזה שמטרתו לבלום את הפעולה.

האם תצליח המזימה סובייטית ?

בעת כתיבת שורות אלו מאויים הכור הגרעיני הגדול של אוקראינה, הגדול באירופה, בידי טילים רוסיים וסיפור זה מזכיר במעט את אותה פרשה.

51 שנים חלפו מאז פרסום הספר ובכל זאת הסיטואציה מזכירה את מה שמתרחש היום

ארה"ב מחולקת בין "ימין " ו"שמאל" שתוקפים זה את זה , דמות רודנית ברוסיה מתחילה בהתקפה בלתי צפויה ואנשים אמיצים ומטורפים בשני הצדדים יוצאים למאבק.

ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה אבל לפעמים יש מקבילות..

פורסם ב"ימים ולילות " של מעריב החל מה18– ביוני 1971 ועד השישי באוגוסט 1971

המתרגם אינו ידוע אך האיורים הם של מאיר עוזיאל

אפשר להגדיל את הדפים עם העכבר.

\

ההקדמה לפרק השני של הסיפור

ההקדמה לפרק המסיים של הסיפור

את פתיחת הספר באנגלית אפשר לקרוא כאן

לינינגן נגד הנמלים -סיפור מתח על מאבק בנמלים

סיפור מתח קלאסי אחד המפורסמים ביותר שנכתבו אי פעם על מאבק האדם בכוחות הטבע אולי אחד הסיפורים האולטימטיביים על הנושא הזה.

הסיפור עוסק במאבקו הנראה כחסר סיכוי של חוואי בברזיל נגד צבא ענק של נמלים ענקיות ורצחניות שוטפות כל

האם יצליח להתגבר עליהן?

הסיפור פורסם במגזין באנגלית ב-1938 בלי לציין שזהו תרגום מגרמנית ומאז הפך למפורסם.

הוא עובד לתסכיתי רדיו שונים שהפכו למפורסמים אפילו יותר מהסיפור המקורי ( ראו קישורים אליהם למטה) ולסרט ידוע בכיכובו של צ'רלטון הסטון.

הוא פורסם גם כמה פעמים בעברית.

התרגום המלא ביותר שלו לעברית "מוות במטעים " בוצע בידי מירון אוריאל (בשם בדוי "אהוד רונן ") בסדרת חוברות בשם ריפיפי במספר 19.

אוריאל הרחיב את הסיפור מעבר למה שהיה במקור האנגלי ( גרמני)

המהדורה המורחבת ביותר הקיימת של הסיפור בעברית בעיבוד מירון אוריאל ומיוחסת ל"הוראס מק-קוי" סופר אמיתי בהחלט שכתב את הספר הידוע "הם יורים גם .בסוסים " אלא שלא היה לו שום קשר לסיפור .

משום מה ההוצאה החליטה לשנות את שם המחבר מקרל סטיבנסון ל"הוראס מק-קוי" שם לא בדוי דווקא בניגוד.למקובל בחוברות אותה סדרה.

זהו שמו של מחבר סיפורי בלשים ומתח ידוע מארה"ב שכתב את הספר הידוע שהוסרט "הם יורים גם בסוסים " ספר שתורגם לעברית עוד בראשית שנות החמישים תחת השם "תאווה אחרונה " ותורגם שוב בשנת 2012.

ופורסם בעברית גם ספרו מיתת נשיקה (   יפו :   הספריה הקטנה,   )1953.

אבל לא היה לו שום קשר לסיפור הזה.

.וגם שם הגיבור שונה משום מה "מלינינגן" ל"דיפנדון". אבל חוץ מזה הסיפור נשאר כשהיה.אם כי מירון אוריאל הרחיב אותו פה ושם.

ריפיפי פירסם עוד חוברת "הצייד המושלם " שיוחסה באופן שגוי ובדוי להוראס מק-קוי ושוב כלל סיפור ידוע מאוד "הציד המסוכן ביותר " מאת ריצ'רד קונל ששוב לא היה לו כל קשר למחבר זה

( את "הציד המסוכן ביותר " תוכלו לקרוא ב"יקום תרבות " כאן

. מדוע בוצע השינוי הזה בשם המחבר ? זה לא ברור. אם כי דברים דומים קרו באותה התקופה עם ספרים שיוחסו לז'ול ורן ולקרל מאי ולמיין ריד וכלל לא היו שלהם.

הגירסה שאני מביא כאן היא גירסה מקוצרת מכל המקומות "משמר לילדים " כרך ט"ו בשנות השישים שלקחו את הסיפור המצמרר שבמלואו שמזכיר בשיאיו סיפור אימה ובהחלט אינו מתאים לילדים והביאו אותו בגליון מיוחד על הנמלה.

הסיפור נכתב במקור בגרמנית ופורסם לראשונה בגרמניה ב-1937 בידי קרל סטיבנסון תחת השם

"“Leiningens Kampf mit den Ameisen”.

ולאחר מכן בתרגום לאנגלית

Esquire בגליון דצמבר 1938

בלי לציין שזהו תרגום

Leiningen Versus the Ants

והנה התרגום היחיד בעברית הידוע לי שמציין את שם המחבר האמיתי.

אפשר להגדיל את הדפים עם "העכבר"

קיראו את הסיפור באנגלית

קיראו על "לינינגן נגד הנמלים " בויקיפדיה

קיראו עיבוד קומיקס של הסיפור

האזינו לתסכית על פי הסיפור בכיכובו של ויליאם קונרד ( שחקן רדיו ידוע ולימים "הבלש הטלויוני הידוע "קאנון " בשנות השבעים )

ועוד תסכית

צפו במקדימון הסרט "הגונגל העירום

כל מה שרציתם לדעת על הסרט


צפו בסרט אנימציה על פי הסיפור

שמן אבל חכם :עלילות סלים מק'דואל שוטר ממשטרת ניו יורק כפי שנכתבו בידי "איבי קוסטין "( הסופר הישראלי (מירון אוריאל

החוברות בעברית בסדרת השוטר הניויורקי סלים מק'דואל מאת "איבי קוסטין " הוא הסופר הישראלי מירון אוריאל

ספרי הבלשים המקוריים הספורים,שיצאו לאור בראשית שנות השישים, היו רובם ככולם ספרים שהתחזו לספרים מתורגמים מאנגלית ולפעמים מצרפתית ועסקו בעלילות בלשים בניו יורק נניח או בצרפת .

הסופר והמתרגם מירון אוריאל, בכמה שמות בדויים, היה אחראי לכמה סדרות שכאלו.

כך היה בסדרה בשם ריפיפי – סדרת רומנים קצרים, שיצאה לאור בסוף שנות ה-50 או בראשית שנות השישים. לא ברור מתי בדיוק כי החוברות בסדרה זאת אינן מתוארכות . (תש"ך, לפי רישומי הספרייה הלאומית) בהוצאת עזרא נרקיס, רוב החוברות שבה לא היו סיפורי בלשים דווקא אלא סיפורי הרפתקאות מסוגים שונים, מערבונים, פנטסיה ,סיפור אמיתי על מרגלת במלחמת העולם השנייה בשם "פנים כפולות לחתולה " וגם סיפורים "מפולפלים" על זוגיות שרובם נכתבו בידי אוריאל תחת שמות שונים ומגוונים.

במסגרת סדרת חוברות זאת פרסם אוריאל סיפורי בלשים תחת השם 'איבי קוסטין' .

אייבי קוסטין היה,לכאורה לפחות ,  אחד מסופרי הבלשים והמתח  המקוריים הטובים ביותר בישראל בשנות השישים.

למעשה זה היה שם בדוי של שני סופרים ישראליים מוכשרים. אחד מהם  מירון אוריאל הבולט מבין השניים השתמש בשמות בדויים רבים כמו ארצ'י ברמן (עבור מערבונים וסיפורי גנגסטרים וסיפורי מלחמת העולם השנייה )  וז'ק מרטל ( על עלילות המפקח הצרפתי פיירו ).   הסופרהשני היה "ד.בן גן " או בשמו האמיתי גדנקה ,ידיד טוב של הסופר פנחס שדה שמהצד כתב סיפורי ריגול מצויינים ומלאי הומור.תחת השם "גסטון פירו ".

שמם העיקרי של אוריאל  ושל "ד. בן גן" כשכתבו סיפורי בלשים ריגול ומתח באופן כללי היה "איבי קוסטין" והסיפורים האלו הופיעו בהוצאת ע.נרקיס

. הבולטים בספרים אלו נ של "מחבר " מומצא זה היו מסדרה אחת  שאותה כתב מירון  אוריאל על עלילות הבלש האמריקני ממוצא אירי "סלים מק'דואל וזאת הייתה הסדרה היחידה שפורסמה במסגרת סיפורי ריפיפי " שמלבדה עמדו כל אחד בפני עצמם.

זה היה שוטר ניו יורקי קשוח שמשקלו הכבד מסתיר מוח חריף ביותר שעימו הוא פותר תעלומות מסובכות ביותר.

כשהוא עובד בשיתוף פעולה עם בלש בכיר יותר בשם סטיוארט מילס  בחקירת תעלומות רצח שונות ומשונות

מה שהיה חדשני בסיפורים אלו היה עובדת היותו של סלים מק'דואל טיפוס לא יפה תואר ומושך ובכלל שמן מאוד כתוצאה מזללנותו.וכל מי שבא עימו במגע זילזל בו בדוגמה מוקדמת של שמנופוביה בספרות

אבל חריפות שיכלו של השוטר השמן התבררה מהר מאוד בכל סיפור.והוא היה זה שפותר את התעלומות אם כי העדיף לייחס את הפתרונות לשותפו הבכיר הבלש מיילס לתדהמתו של הבלש הבכיר יותר .אבל הייתה זאת חלק מחוכמת החיים של מקדואל שהבין שעדיף לתת לבכיר יותר לייחס לעצמו את ההצלחה.

כמובן מק'דואל לא היה הבלש השמן הראשון בספרות כולה .לפניו היה נירו וולף של הסופר רקס סטאוט ( שספריו עוד לא תורגמו בשלב זה לעברית ) ועוד לפני נירו וולף היה אחיו השמן של שרלוק הולמס מיקרופט הולמס בסיפורי ארתור קונן דויל שהיה ראש השירות החשאי הבריטי ( לפני שזה בכלל התקיים במציאות!)

אבל בעברית סלים מקדואל היה הבלש השמן הראשון ללא כל מתחרים הלוחם הראשון בתופעת השמונופיה, הזילזול בשמנים

רק כמה שנים לאחר פירסום הסיפורים על סלים מק'דואל החלו להופיע סיפורי נירו וולף בעברית וגם סיפוריה של אניד בלייטון בסדרת "חבורת הבלשים והכלב" שבמרכזם עמד הנער הבלש השמן "שמנצ'יק".

ולאחר מכן ירד' המסך על הבלשים השמנים בספרות העברית.

החברה הפכה להיות אכולת אובססיה עם רזון. שזוהה כעת עם יופי וחוכמה.

על עלילות סלים מק'דואל הופיעו החוברות האלו

גופה על המדרכה (עברית: י. הרפז),סדרת ריפיפי מספר 3

היא נרצחה לאור השחר (עברית: א. רודן) .סדרת ריפיפי מספר 7

דם על הפסים. ( בתרגום "אהוד רונן) סדרת ריפיפי מספר 27

הסיפור הזה חזר ונדפס בהמשכים בשנות השבעים בארבעת חוברות סידרת הקומיקס " פנטומס " על עלילות גיבור הגו'נגל הלבוש מסכה פנטומס הוא הפאנטום "הרוח המהלך ".למרות שלעלילותיו של סלים אודונאל באמת לא היה קשר מיוחד לעלילות הפנטום

וזהו .לא היו עלילות נוספות של סלים מק'דואל .

החברות של הסדרה שהתחילו כגדולות וצבעוניות הפכו לאורך הזמן לקטנות ועם עטיפות לא צבעוניות מה שאומר אולי שהסדרה שממנה יצאו 30 חוברות לא זכו להצלחה מספיקה. .

וסלים מק"דואל " השוטר הניו יורקי השמן נעלם .

היה גם ספר בלשי רביעי של איבי קוסטין. הפעם לצער הקוראים לא על סלים מק'דואל .

משם עבר השם "איייב קוסטין "   ששמו יצא כעת  לפניו לסדרת "הבלש המסתורי "של נרקיס סדרת ספרי כיס ולא חוברות עם עטיפות צבעוניות ( שאוריאל כתב עבורה גם תחת השם הבדוי "ז'ק מרטל " את סדרת המשטרה והבילוש המצויינת "המפקח פיירו " וד.בן גן כתב עבורה תחת השם הבדוי "גסטון פירו" את סדרת הריגול המעולה "העכביש ")  ושם הופיעו כל ספריו האחרים של "איבי קוסטין " בעברית והפעם כל ספר עמד בפני עצמו ואינו חלק מסדרה כפי שהיה עם יצירותיהם האחרות של אוריאל ו"בן גן". .

הספרים כולם ממוספרים אבל המספור אינו עקבי במיוחד… אבל כל אחד מהם הוא מצויין מסוגו . 

אבל …אף אחד מהם לא עסק בבלש הניו יורקי השמן סלים מקדואל ובשותפו סטיוארט מילס וחבל מאוד.

וראו גם

עוד על אייבי קוסטין

בעקבות הבלש העברי -הסוגה הבלשית בספרות הישראלית

מעלילות איש סוכנות הבילוש היבשתית סניף סאן פרנציסקו :המתיחה של גייטווד- סיפור בלשי קלאסי מאת דאשיאל האמט

דאשיאל האמט בלש פרטי אמיתי שהפך להיות סופר סיפורי בלשים מפורסם .ויקיפדיה

לפניכם אחד הסיפורים הבלשיים הקצרים הבודדים שפורסמו בעברית  של כותב  סיפורי הבלשים  האמריקני המפורסם דאשיאל האמט  מי שנחשב למייסד של ז'אנר סיפורי הבלשים "הקשוחים " ששימש כבסיס לסירטי "הפילם נואר" של הוליווד . מה שהוא נכון רק חלקית ,אבל יש בו גרעין של אמת.

\דאשיאל האמט היה בלש פרטי אמיתי איש סניף סן פרנציסקו של סוכנות הבילוש האמריקנית "פינקרטון" שקיימת מאז המאה ה-19 וסימלה הוא עין  כל רואה.  וסמל זה הוא שנתן כינוי לבלשים בארה"ב של "עין פרטית " על שם הסמל של פינקרטון עם המשפט המפורסם "אנחנו לא ישנים " שהיה מוכר לכל.

סמל סוכנות הבלשים פינקרטון הבסיס לסוכנות הבלשים "היבשתית " בסיפוריו של דאשיאל האמט

על חייו של האמט כבלש  שנתקל בפרשיה שכמו יצאה מהסיפורים שלו ( שאמנם כפי שהעיר האמט לימים לא היו מומצאים לחלוטין אלא התבססו בפרטים שונים על חייו של האמט  וחיי אנשים שהכיר במציאות ) עשה הבמאי הגרמני וים וינדרס סרט קולנוע ידוע בשם "האמט "
  סרט זה מבוסס על ספר בלשי יצירתו של סופר בלשים ג'ו גורס תושב סאן פרנציסקו ומעריצו הגדול של תושב העיר הזאת האמט הוא מומצא לא פחות מכל אחד מסיפורי הבלשים של גיבורו.ועם זאת.יש בו גרעין של אמת עובדתית לחיי האמט.

סיפור בלשי על חייו של האמט כבלש פרטי מאת הסופר ג'ו גורס בלש פרטי גם הוא בעברו. הספר נהפך לסרט

צפו במקדימון הסרט "האמט" על חייו של דאשיאל האמט כבלש פרטי

בשלב מסוים האמט  עזב את הסוכנות  והחל לכתוב סיפורים שאותם שלח  למגזינים בפרוטה ובראשם "מגזין בשם "המסיכה השחורה" שבראש ובראשונה הודות לו הפך להיות מפורסם כמבצר סיפורי הבילוש האמריקניים.

סיפורי הבילוש האלו היו שונים מאלו של קונן דויל ואגתה כריסטי ( שהחלה לפרסם סיפורים שנתיים לפני האמט )בכך שלא תיארו פרשיות בילוש מסובכות שבלש מתוחכם פותר אותם בכוח הגיונו החריף,

אלה היו פרשיות בילוש כפי שהתרחשו בחיים האמיתיים בעיר האמריקנית והיו גדושים בסקס מרומז עד כמה שהתירה הצנזורה הקשוחה של התקופה ובאלימות בכלל  לא מרומזת שעימה לא הייתה לצנזורה שום בעיה.  הבלש בדרך כלל השתמש כלל לא בהגיונו אלא בעיקר באגרופיו ובכלי נשקו כדי לפתור תעלומות

.כפי שטען האמט היה במציאות.

דאשיאל האמט כימעט המציא את הז'אנר הבלשי האמריקני הזה. אבל רק כמעט ,משום שמעשה שטן , בדצמבר 1922 ,כמה חודשים בודדים  לפני אוקטובר 1923 כשפירסם האמט את סיפורו הבלשי הראשון במגזין ה"המסיכה השחורה " שנחשב מאז למודל של הז'אנר הזה שלא היה קיים לפניו , הופיע שם סיפור של סופר נשכח לחלוטין ועלוב למדי  שמוכר כיום רק למומחים לז'אנר בשם ג'ון קארול דאלי  שבו הוצג בלש אלים המשתמש באגרופיו ואקדחו כדי לפתור תעלומה.והוא פירסם מאז עוד סיפורים רבים בז'אנר שהיו מצליחים מאוד לזמן מה אבל נשכחו לאחר מותו של דאלי.

דאשיאל האמט שממש אז כתב את סיפוריו הראשונים אולי קרא את הסיפור הזה של דאלי ואולי לא. זה לא ממש ברור ויש בכך חשיבות אבל כנראה במכוון הוא מעולם לא ענה על שאלה ספציפית בעניין.

 גם אם קרא האמט את הסיפורים של דאלי ( והוא כנראה קרא אותם שכן קרא אז בקביעות את המגזין שבו דאלי פורסם ) ספק רב אם הושפע ממנו במיוחד.שכן סיפוריו הושפעו על התנסויותיו שלו כבלש  בניגוד לסיפוריו של דאלי שהיו מומצאים והיו פשוט העברה של ז'אנר המערבון לעיר האמריקנית.

. אבל מכאן ואילך הוא יכול היה להיחשב רק כסופר השני של בלשים בסיגנון האמריקני ולא כממציא הבלעדי של הז'אנר כפי שיכול היה להיות אם היה מזדרז  יותר בכתיבת ובמשלוח הסיפור הראשון שלו לכתב העת.

זה לא באמת משנה עוד ועוד סיפורים של האמט התפרסמו תחילה על בלש חסר שם " איש "הסוכנות היבשתית " שהיא שם בדוי לסוכנות פינקרטון ,שבבירור התבסס על האמט עצמו  ועל עמיתיו מהסוכנות.

הסיפורים האלו זכו להצלחה ולפרסום בקרב קוראי המגזין שזיהו אותם "אותנטיים" בניגוד לסיפוריו הבדויים לחלוטין של דאלי והם נחשבים עד היום  כקלאסיקות אמתיות של הסיפור הבלשי האמריקני .

על בלש חסר שם זה הוא כתב יותר סיפורים מכל דמות אחרת שיצר.

קובץ סיפורים על הבלש היבשתי של האמט עם עטיפה טיפוסית לתקופה.

 הוא כתב שני רומנים ידועים על הבלש חסר השם :

"קציר הדמים " שלימים שימש כמודל לסרט הסמוראים יוג'ימבו של אקירה קורסאווה ומערבון הספגטי הראשון בעבור חופן דולארים של סרג'ו ליאונה בכיכובו של קלינט איסטווד שגיבורו הוא אקדוחן חסר שם ( סרט שאותו האשים קורסאווה לימים באופן לא מוצדק לחלוטין בפלגיאט בגלל סרט זה  )   כפי שגיבורו של האמט היה בלש חסר שם  על אדם אחד שמסכסך בין שתי כנופיות ששולטות בעיירה ומביא לנפילתן ולחיסולן.

 גם האמט אגב  לא המציא את הסיפור הזה.  הוא התבסס על סיפור אמיתי שאירע ועליו כתב  לא אחר מאשר מייסד הסוכנות שלו אלן פינקרטון שהוא זה שהשתלט על עיירה לאחר שהביא לחיסול שם של שתי כנופיות אבל לא לבדו אלא עם כמה מאנשיו  ולו זכויות היוצרים שאינה שייכת לא להאמט לא לאקירה קורסאווה ולא לסרגיו ליאונה.

  ספר נוסף ופופולארי מאוד על הבלש חסר השם היה "קללת בני דאין

" .

ולאחר מכן ב-1930 את רומן הבלשים האמריקני המפורסם והאהוב מכל "הנץ ממלטה"

על הבלש שהפעם יש לו שם והוא איש סוכנות בילוש קטנה משל עצמו ולא של סוכנות בלשית המתפרשת על כל ארה"ב ,סאם ספייד.

שלט במקום שבו נכתב "הנץ ממלטה" בידי האמט בסאן פרנציסקו

ספר שהפך לבסיס לסרט הקלאסי הנצחי של ג'ון יוסטון " בכיכובו של האמפרי בוגרט כסם ספייד"

 האמט עצמו הוכר כסופר חשוב ומבריק של הז'אנר ושלח הספרות האמריקנית והפך לתסריטאי בהוליווד ומכיוון שנמאס לו הפסיק לכתוב סיפורי בלשים.

סיפור הבלשים האחרון שלו "האיש הרזה " היה אולי ספרו המצליח ביותר מסחרית תיאר בלש אלכוהוליסט בדימוס שנשוי למיליונרית יפה והתבסס על חייו של האמט עצמו שהיה תסריטאי אלכוהוליסט ונשוי לליליאן הלמן מחזאית יפה.

הספר הזה שימש כבסיס לסדרת סרטים מצליחה על הבלש ואישתו אבל האמט לא כתב אותה הוא רק קיבל עליה כסף .

וחבל מאוד להאמט היציעו הרבה כסף כדי שיכתוב עוד ספרי בלשים אבל זאת הייתה  החלטתו. הוא שוב לא מצא עניין בסיפורי הבלש ,או בכתיבה בכלל להוציא קומיקס שיצר על איש האף בי איי הסוכן החשאי איקס 9 שצייר עבורו אלכס ריימונד שבמקביל צייר את סיפורי פלאש גורדון".

וזוהי סדרת הקומיקס הראשונה שעסקה בסוכן חשאי .

  הוא כתב את הקומיקס כמה חודשים ולאחר מכן הפסיק לאחר שהסתכסך עם הסינדיקאט בעל הזכויות שלא היה מרוצה מהדרך שבה כתב את הסיפורים.

האמט  חשב על בלש פרטי אינדיבידואליסטי  בדומה לאלה  שהוא עסק בהם  בספריו כמו " גיבור "הנץ ממלטה " סאם ספייד.

בעוד שהסינדיקט חשב על סוכן חשאי  שמקבל הוראות על המשימה הבאה שמעבידיו וזהותו אינם ברורים והם חשאיים לחלוטין בפני הקורא.משהו כמו "הבלש היבשתי " גיבורו הראשון של האמט.

אבל האמט כבר לא היה בעניין הזה.

 ובכך סיים את שלב הכתיבה של סיפורי בלשים וכתיבה בכלל  בחייו. הוא סיים דווקא כשהיה בשיא ההצלחה. אבל לפעמים עדיף כך.

בהמשך הוא התפרסם רק כפעיל של השמאל בארה"ב ואף הועמד לחקירה על כך בפני וועדה של הסנאט האמריקני.

סיפוריו זכו להצלחה גם בעברית והם פורסמו בעברית זמן קצר לאחר הפרסום באנגלית בסדרת חוברות בשם "הבלש המרתק " בהוצאת "הצל" של דפוט מל"ן בשנות ה50 ( קשה לדעת מתי בדיוק כי החוברות אינן מתוארכות ).

מהדורה עברית משנות השלושים או הארבעים ( החוברת אינה מתוארכת ) של אחד הסיפורים המוקדמים של דאשיאל האמט על הבלש חסר השם. המתרגם והמו"ל הוא אנונימי אבל אולי אליעזר כרמי

הסיפור שלפניכם הוא הסיפור הבלשי השני שכתב ופירסם האמט בימי חייו והראשון שפירסם תחת שמו האמיתי . סיפורו הקודם ועוד אחד שהופיע באותו גיליון של מגזין "המסיכה השחורה" נכתב תחת שם בדוי וכולם עסקו בבלש של "הסוכנות היבשתית ".

אבל מכאן ואילך האמט יפרסם אותם רק תחת שמו כשהבין את ערכם ועד כמה הקוראים אוהבים אותם.

הסיפור הופיע בתרגום עברי יחיד במגזין "מוניטין"בדצמבר 1990 שתוכלו לקרוא כאן.

בסיום תמצאו עיבוד של הסיפור לתסכית ואת רשימת ספריו וסיפוריו של האמט בעברית. ביחד עם גירסאות סרטים ותסכיתי רדיו שלהם.

The Gatewood Caper

פורסם במקור תחת השם 

Crooked Souls” from the October 15, 1923 issue of The Black Mask

הסיפור הראשון שהופיע תחת שמו של האמט והשני שנכתב על הבלש חסר השם היבשתי שלו ואחד הראשונים בהחלט בז'אנר שנעשה מפורסם מאז של סיפורי בלשים "קשוחים " 

יhard boiled

תרגם לעברית אייל מגד 

אפשר להגדיל את העמודים עם העכבר

האזינו לסיפור כתסכית

סצינת הפתיחה של הסרט "האמט" על חייו כבלש של דאשיאל האמט:

ספרי יוצרו של "סוכן חשאי 09 " דשיאל האמט בעברית :

חוברות של סיפורי בלשים מאת האמט יצאו לאור בסדרת הבלש המרתק בהוצאת הצל של דפוס מל"ן מ אולי בתרגום אליעזר כרמי בשנות החמישים.

הבלש המרתק מספר 11. : סיו ורעל הארסן .

Fly Paper"Black Mask ugust 1929

סיפור על הבלש הפרטי "האופ היבשתי " היוצא בעקבות בתו של מליונר שברחה עם פושע ונמצאה מתה בהרעלה. האם נרצחה בידי הפושע?

 " מספר 15: סוד כתב החרטומים.

מספר 38. בגלל סיכת עניבה.

קציר הדמים (  במקור סדרה בהמשכים בכתב העת "המסכה השחורה " 1927-1928 כספר פברואר 1929 ).

עטיפת המגזין המקורי שבו הופיע הסיפור בהמשכים "קציר הדמים" מאת האמט.

Red Harvest. New York: Alfred A. Knopf. 1929.

תרגום לעברית הוצאת  ספריית מועדון הבולשת  בראשית שנות השישים.

ספר  שמכיל את האוסף המפליא ביותרשל טיפוסים נתעבים שיצר אי פעם מוחו

של סופר" (מתוך מאמר ביקורת בעיתונות האמריקאית, קלבלנד פליין דילר).

צפו בגירסת הסרט מ-1930 שהתסריט שלה הוא של האמט עצמו

הבסיס לסרט   הסמוראים היפני "יוג'ימבו " ולמערבון האיטלקי "בעבור חופן דולרים" ).

\

קללת בני דאין /   ( סדרה בהמשכים במגזין "המסיכה השחורה " 1928-1929 כספר יולי 1929) 

The Dain Curse 1929

עברית סוניה פלט   מהדורת ידיעות אחרונות סדרת שין שין שין , הוצאת שוקן 1967.

הוצאה נוספת של אותו התרגום ירושלים :   כתר,   1980.מופיע בתרגום סוניה פלץ

תקציר : בלש חוקר בנבכי משפחה מסובכת שבעורקיה זורם דם שחור, ומגיע אל כת דתית העוסקת בחקר הנסתר בנפש האדם. ספר מתח קשוח שלפיו הוסרט הסרט בשם זה בשנת 1971 עם ג'יימס קובורן.

צפו במקדימון הסרט משנות השבעים

הנץ ממלטה ( פברואר 1930)

The Maltese Falcon. New York: Alfred A. Knopf. 1930.

העטיפה של מהדורת המגזין של הסיפור "
הנץ ממלטה".

תקציר :  אבי אבות הבלש האפל וקלאסיקה של כל הזמנים. בסגנון לקוני ואלים, הבלש הפרטי. סם ספייד במרדף אחרי הפסל השחור "הנץ ממלטה" ורואה עצמו כמכשיר עצמאי
לרדיפת הצדק, מונע על ידי אידאולוגיה שאינה כפופה לשום חוק.

עטיפת מהדורת הסזפר המקורית של "הנץ ממלטה"

מעטים הרומנים שהשפיעו על התפתחותו של ז’אנר ספרותי כמו שהשפיע ’הנץ ממלטה’ על הרומן הבלשי. מעטות הן הדמויות הספרותיות שנחרטו בזיכרון כמו דמותו של סאם ספייד, הבלש הקשוח שהופיע ברומן הזה לראשונה. מעטות החידות שסקרנו דורות של קוראים וקוראות כמו חידת ’הנץ ממלטה’. סאם ספייד, חוקר פרטי, מקבל על עצמו חקירה שידע שלא כדאי לו לקבל ומרגע שהחל בה הכול הולך ומסתבך. שותפו נרצח והמשטרה חושדת בו שהוא הרוצח, אורחים לא קרואים מופיעים בביתו ומאיימים על חייו וכולם מחפשים פסלון שחור בדמות ציפור ומוכנים לשלם הרבה מאוד תמורתו ואולי אפילו בחייהם. אבל מדוע הם משתוקקים להניח יד על הפסלון, והאם החיפוש אחריו ישתלם לבסוף?

עפ"י הספר נעשה אחד הסרטים הגדולים


בתולדות הקולנוע. הבמאי ג'ון יוסטון, וצוות
שחקנים מדהים. האמפרי בוגארט, מרי אסטור,
סידני גרינסטריט ופיטר לורה. הסרט שיצא
לאקרנים בשנת 1941 עיצב את ז'אנר
הקולנוע האפל של שנות הארבעים.

המאט נץ ממלטה 1

תירגמה ב’ רחל (רחל ברק ) .ספרי שין  שין שין ( שוקן ) 1967 יצא לאור גם בהוצאת כתר ב-1981.

על המעטפת : תרגום חדש לקלאסיקת הבלשים האמריקאית.

תרגום שני אסף גברון הוצאת כתר 2013.

העטיפה הישראלית הזאת נכנסה לרשימת 42 העטיפות הגדולות ביותר של הנץ ממלטה בכל השפות כמספר 38 !

בגלל חשיבותו של הספר הנחשב לגדול ספרי הבלשים האמריקניים הנה כמה עטיפות קלאסיות במיוחד שלו :

עטיפה של מהדורכת ספר הכיס הראשונה מ-1944
עטיפה סקסית במיוחד מ-1945

עטיפה מ-1961

עטיפה אנגלית מ-2013

האזינו לגירסת רדיו של "הנץ ממלטה" עם האמפרי בוגרט ושאר כוכבי הסרט הקלאסי

האזינו לגרסת רדיו מ-1943 של "הנץ ממלטה"

צפו במקדימון הסרט "הנץ ממלטה" מ-1941

מפתח הזכוכית / ( במקור  כסדרה בהמשכים בכתב עת "המסכה השחורה" :

1930, כספר  אפריל 1931)  

The Glass Key. New York: Alfred A. Knopf. 1931.

 עטיפת מהדורת המגזין המקורית של "מפתח הזכוכית "

עטיפת מהדורת הספר המקוןרית של "מפתח הזכוכית"