ארכיון תג: אלי אשד

מיהו ומהו דוקטור אליהו אשד "בלש תרבות " ועורך מגזין "יקום תרבות " ? -ראיון עם אילנה גורודיסקי

אני בטקס קבלת הדוקטוראט באונ' בן גוריון

להלן רעיון עימי שערכה אילנה גורדיסקי סופרת בעברית וברוסית תושבת באר שבע אני מפרסם אותו תחילה בעברית בבלוג זה לפני שיתפרסם בדפוס במגזין הרוסי בגירסה מקוצרת ממה שכאן ואז הוא יעלה שוב ברשת באתר שלי

מאז 2014 אני מפרסמת באופן קבוע את רשומותיי במגזין הדיגיטלי "יקום תרבות", בעריכתו של דוקטור לספרות, חוקר וסופר אלי אשד. הכרנו בכנס תלמידי המחלקה לספרות עברית של אוניברסיטת בן-גוריון, בו הצגתי את עבודת המאסטר שלי. ברם שותפותי עם האדם המרתק הזה לא העפילה מעבר התכתבות עסקית. המגזין "הרנסנס החדש" של אגודת הסופרים הרוסים הבינלאומית הניח לי להתבונן במו"ל המקומי שלי מזווית שונה לחלוטין, ולהכיר אותו לעמיתיי דוברי הרוסית. הנה הראיון שערכתי איתו.

והנה הראיון

אילנה גורודיסקי

(

א.ג. אלי, אנו מכירים כבר די הרבה זמן, אך רק לאחרונה נודע לי שאתה נצר לשושלת פעילים ואנשי רוח יהודיים שהשאירו חוטם ביהדות המודרנית ובישראליות. אנא, ספר עליך ומשפחתך.

א.א. משפחתי היא אחת הקדומות שידועה גנאלוגיה שלמה שלה עד המאה השמינית לספירה!

זאת מאחר שהן האב של סבתי הרב אליהו לנדא והן סבי יוסף זונדל וסרמן היו גנאלוגים מומחים שעסקו רבות כגנאלוגיה.

בעיקרון דרך הרב אליהו לנדא האב של סבתי   אני צאצא ישיר של הגאון מוילנה אבי סבו של אליהו לנדא שנחשב לגדול החכמים היהודיים בעת החדשה וחי במאה ה-18 ולפני זמן מה אירגנתי את אירועי השלוש מאות שנה לזכרו.

אני צאצא ישיר שלו ובאמת אני רואה שלאורך השנים תווי הפנים שלו בכמה מהתמונות היותר עתיקות שלו דומים יותר ויותר לאורך השנים לאלו שלי.

אולי זה אומר שהתמונות האלו הן אותנטיות ואולי זה אומר שאני לא רואה טוב.אחרים צריכים לשפוט.

אבל מכיוון שגם הדורות שהיו לפני הגאון ידועים שכן כולם היו רבנים ובחלקם הגדול חיברו ספרים ((ואני בהחלט גאה על כך.

אז הדורות הקדומים ביותר של המשפחה ידועים עד לאנשי משפחת קלונימוס מהמאה השמינית לספירה.

תוכלו לקרוא את הגנאלוגיה המלאה כאן .

. סבי יוסף זונדל וסרמן   טען בפני שבמשפחה ישנה מסורת שבעל פה שאנחנו צאצאים של משפחת שפן הסופר המוזכר בספר מלכים ויש כיום חוקרים שחושבים שהוא חיבר את הגירסה הראשונה של ספר "מלכים" מימי המלך יאשיהו במאה השביעית לפה"ס.

ולפי אגדות ומסורות קדומות וגם לפי השערות שלחוקרים מודרניים שפן הסופר הנ"ל היה צאצא ישיר של דמויות תנכיות ידועות משה בן עמרם עלי הכהן ושמואל הנביא.

אבל לצערו ולצערי אם היו מסמכים כתובים על כך ( והוא חיפש אותם כל חייו ) הם לא השתמרו.

בבדיקה גנטית שעשיתי על עצמי התברר שיש בי גנים מאיזור ארץ ישראל סוריה-מצרים סיני -צפון אפריקה מהמאות ה15-עד הראשונה לפה"ס ( וגם הרבה לפני זה ).אז בכל אופן זה לא בלתי אפשרי .

בכל אופן וזאת כבר לא מסורת אגדית אלא מגובה במסמכים ובמחקרים היסטוריים. מפורטים שבוצעו במשך שנים רבות בידיחוקרים כמו ד"ר אריה מורגנשטרן ואחרים משפחתי עסקה במשך מאות שנים בהעלאת יהודים מליטא לארץ ישראל.

קהילת "הליטאים " החרדית שחיה כיום במדינת ישראל היא תוצאה של מיזם שנהגה ובוצע בראש ובראשונה בידי בני משפחתי מיזם שהם העריכו שיקח מאות שנים עד שביצועו יושלם.

החל מסוף המאה ה-18 ואילך הם העלו המוני יהודים מליטא לארץ ישראל ובארץ ישראל דאגו למימון קיומם וחינוכם דרך מה שנקרא "החלוקה". ועשו זאת במשך שנים רבות בעזרת אירגון חשאי שאירגן את העלייה ותמך בעולים שהיגיעו לארץ ישראל שנקרא בשם "רוזני ארץ ישראל מוילנה" או "בני ציון".

ממשלת הצאר הרוסי חשדה באירגון הזה שהוא זומם מזימות כלל עולמיות שונות וזהו כנראה הבסיס האמיתי למסמך מסוף המאה ה-19 הפרוטוקולים של זקני ציון".

וקיראו על כך במאמרו המחקרי של ד"ר אריה מורגנשטרן כאן.

כל האנשים האלו שהובאו לארץ ישראל ,מאות אלפים, יש להניח שאם לא היו עולים לארץ ישראל צאצאיהם היו מוצאים את מותם בשואה שבה ניפגעה קהילת יהודי ליטא יותר מכל קהילה אחרת.

דודי משה אשד היה אחד מאלה שגילו את דרך בורמה ב-1948 והיה זה שהיציע לראשונה שאפשר להעביר דרכה ג'יפים לפרוץ את המצור על ירושלים. אז אני די גאה בזה שהוא הביא להצלתם של מאות אלפי תושבי ירושלים ולמעשה להכרעה במלחמה.

מהצד של אימי סבי הד"ר אליהו בלנק היה ראש התנועה הציונית במקום העויין ביותר לציונות אלי אדמות בעיר סיגט בטרנסילבניה ששם היו דומיננטיים חסידי סטמאר. ב-1925 הוא עלה לארץ ישראל או בשנות השלושים עסק בעיקר בהזהרת יהודי הונגריה ורומניה משואה מתקרבת, סידר להם סרטיקפאטים והביא לעלייתם לארץ ישראל.

ישנן ארבעה מפלגות שונות כיום שקיימות או שמנהיגם קיים בזכות משפחתי שתי מפלגות הודות למשפחתי מצד אימי ושתי מפלגות הודות למשפחתי מצד אבי, מכיוון שהם סייעו בהעלאה ארצה את סביהם.

בראש ובראשונה כמובן "מפלגת יהדות התורה" כעת בראשות משה גפני שמייצגת את הקהילה החרדית בישראל הקהילה הזאת הובאה לכאן כאמור בידי מיזם שנוצר ונוהל בידי משפחתי מצד אבי במשך למעלה ממאה שנה ואילולא מיזם זה לא הייתה כאן קהילה ליטאית ולא "יהדות התורה".

המפלגה השנייה היא מפלגת הליכוד שנתן מיליקובסקי סבו של מנהיגה דהיום מר בנימין נתניהו הובא לארץ ישראל בשנת 1920 בידי האב של סבתי הרב אליהו לנדא.

מהצד של אימי סבי הד"ר אליהו בלנק הוא היכיר בטרנסליבניה נער צעיר בשם ישראל קסטנר שכן שלו שהוא הכניס אותו לציונות ואחר כך לעיתונאות היהודית ובכך קבע את מסלול חייו כמנהיג ציוני .

אילולא אליהו בלנק סביר מאוד להניח שמסלול חייו של קסטנר ומשפחתו היה שונה משהיה .

נכדתו של קסטנר היא מרב מיכאלי כרגע ראשת מפלגת העבודה.

. בין האנשים שהד"ר בלנק סידר להם סרטיקפאט והביא להבאתו לארץ ישראל וכאן לימד אותו ואת משפחתו עברית וסידר לו פרנסה כעיתונאי בעיתונות ההונגרית ובעיתונות העברית היה בחור צעיר בן למשפחה קיצונית חרדית אנטי ציונית שהד"ר בלנק הכניס עוד כילד לציונות בשם דוד קליין.

דוד קליין שהחליף את שמו לדוד גלעדי והפך להיות זקן עיתונאי ישראל ונפטר בן יותר ממאה האמין וכך גם אמר לי בראיון האחרון שקיים לפני מותו שאילולא הד"ר בלנק הוא היה מוצא את מותו בשואה כמו רוב משפחתו.

דוד גלעדי הוא סבו של ראש הממשלה דהיום יאיר לפיד

אז כשאני חושב על כך ההיסטוריה הייתה שונה מאוד אילולא הפעילות של משפחתי.

א.ג. אתה בעל תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני בספרנות ומידענות. בנוסף, ממש לאחרונה קיבלת את התואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת בן גוריון, בה למדתי גם אני. מה הביא אותך אל תוך עולם הספרות לאחר שנים של עיסוק פורה במקצועות הומניטריים מכובדים, שכללו גם עבודה בארכיון עיריית תל אביב? ממתי אתה כותב?

א.א. תמיד מאז שאני זוכר את עצמי בערך גיל חמש קראתי  וסבי יוסף זונדל היה יושב וכותב ממני סיפורים שהייתי מכתיב לו . אחר כך כתבתי כבר בעצמי .אני כותב משנות השמונים כשהתחלתי לפרסם בפנזינים של חובבי מדע בדיוני ובמגזין האגודה הישראלית למדע בדיוני "המימד העשירי" המנוח  ואחר כך זה נהפך כבר לסוג של אובססיה וגיליתי שיש לי הרבה דברים אחרים שמעניינים אותי לכתוב עליהם חוץ מעל מדע בדיוני: היסטוריה, ספרות ותרבות פופולארית.  ואני כותב בעיקר ברשת אבל במשך שנים גם בעיתונים שונים. הבלוג שלי נוצר ב-2001 והוא קיים עד היום. אבל הוא יצירה עצמית ויש להודות איזוטרית למדי. הוא מיועד לקהל מצומצם לצערי של אנשים שמתעניינים בנושאים שאני מתעניין בהם. בכל אופן לפעמים הוא פורץ החוצה.

הבמאי אבי נשר למשל מספר לי שהסרט החדש שלו שהוא מצלם בימים אלו מבוסס על מאמר שהוא קרא בבלוג שלי.

מגזין "יקום תרבות" שאני עורך עם צוות של אנשים מיועד לקהל הרחב יותר אבל עדיין מצומצם לצערי של חובבי ספרות ותרבות ה עברית וכללית. מצער אותי שאינני מתקרב לקהלים הענקיים של אלפים ומליונים משפיעני הרשת דוגמניות כוכבי ריאליטי וכו' אבל כנראה אין מה לעשות בעניין.

מצד שני מה שאני מפרסם ישאר הרבה אחרי שהם יעלמו כאילו מעולם לא היו.

א.ג. בין ספריך – מחקרים רבים על ספרות פופולרית ועל קומיקס, שהיה נושא הדוקטורט שלך. מדוע בחרת דווקא בסוגות אלה, בזמן שרוב חוקרי הספרות מתמקדים בנושאים אקדמאים יותר?

א.א. הסיבה להתמקדות הזאת היא כי חשבתי שיש עניין  לקוראים וגם לחוקרים גם בנושאים שבהם לא עסקו כל כך  כי היו בשוליים. הרי השוליים בסוף תמיד נהפכים למרכז . והמרכז תמיד מתחיל בשוליים. לא הירגשתי שיש לי הרבה מה להוסיף על עגנון, הזז וביאליק, אבל חשבתי יש שלי הרבה מה להגיד ולהוסיף על סוגות שהיו קיימות אבל כמעט בלתי ידועות בישראל ובעולם הרחב נהיו יותר ויותר פופולאריות כמו הקומיקס וסוגת הספרות הקלה. מכיוון שקראתי רבות בסוגות אלו חשבתי שאני בנגוד לאחרים יכול להגיד מה היה טוב בהן ולא רק מה היה רק בהן וזה שווה מחקר ומחקרים שלמים. ואכן פרסמתי וכתבתי על כך מחקרים שלמים. ובקרוב יצא לאור ספר שלי בהוצאת "כתב" שמבוסס על הדוקטוראט ומתארת את תולדות הקומיקס העברי בעיתוני הילדים הנוער והמבוגרים ועוסק בכמה יוצרים מרכזיים בתחום מאריה נבון דרך יעקב אשמן ופנחס שדה וכלה בדודו גבע ובאורי פינק.

א.ג. האם נזכה יום אחד לקרוא גם רומן פרי עטך?

א.א. יש לי  ברשת רומן שכתבתי חלק בממנו בשם "ההונאה הבולגרית" זהו רומן מתח בדיוני לחלוטין שמתאר מזימה בבולגריה של סוכנים רוסיים וגם ישראליים בהשראתו של נשיא רוסיה פוטין שמתכנן להשתלט על בולגריה. בדיעבד התברר שחזיתי ברומן זה כמה שנים מראש הרבה אירועים שמתרחשים עכשיו בימים אלו ממש. בשלב מסויים חשבתי לעשות מסיפור זה אלבום קומיקס. אולם בגלל שפרוייקט גיוס ההמונים שיזמתי כדי לממן זאת לא הצליח הפסקתי את הסיפור באמצע. אולי יום יבוא ואחזור אליו .

אבל למען האמת זה לא סביר משום שהסיפור שתוכנן להתרחש "בעתיד הקרוב" נראה כיום כמתרחש בימים  ובשעות אלו ממש ועוד כמה שנים הוא כבר יהיה העבר ולכן לא כל כך מעניין.

א.ג. אתה קורא לעצמך "בלש תרבות", למרות שלמילה "בלש" ישנן קונוטציות די מרתיעות. למה בדיוק כוונתך ומה אתה עושה כדי לענות להגדרה זו?

א.א. זה מונח שלא אני המצאתי אלא הוצאת בבל כשפירסמה ספר שלי מטורזן ועד זבנג על תולדות הסיפורת הפופולארית הבישראל ב-2002. אבל אני לא מתנגד לו כי הרבה מהמחקרים שלי עסקו בחידות מוזרות בתחום הספרות והתרבות הפופולארית שהתשובות להם היו בדרך כלל קשורים לזהויות בדויות של יוצרים לפעמים ידועים, כמו עמוס קינן או מרון אוריאל שחיברו ספרות פופולארית תחת שמות בדויים שונים.

א.ג. כפי שוודאי ידוע לך, מונח "תרבות" בתפיסה הסובייטית הינו הערך העליון שכל אדם אינטלקטואלי חייב לשאוף אליו ולציית לו. מהי תרבות בעיניך?

א.א. "תרבות" היא בעיני כל דבר בעל משמעות רוחנית שנוצר בידי בני האדם גם ספרות גם אמנות גם קולנוע גם מוסיקה. גם אמונה היא תרבות וגם תרבות פופולארית היא תרבות. כולם גורמים לנחשפים אליהם להרחיב את אופקיהם יוצרים בהם מחשבות חדשות ורעיונות חדשים או מחזקים או מכחישים רעיונות קיימים כולם הם בגדר "תרבות" בעיני.

א.ג. ספר על מפעל חייך – המגזין המקוון "יקום תרבות". איך נוצר הרעיון להקים את המגזין? מדוע נבחר לו שם כזה? מהם תחומי ענייניו, מטרותיו וחזונו? מי הוא קהל היעד שלו? האם הוא מקיים גם אירועים או שיתופי פעולה עם מגזינים וכתבי עת נוספים?

א.א. ב-2010 יצרתי עם חבורה של מכרים כמו  המשורר גיורא  לשם ז"ל ודו"ר אמנון סטופ וד"ר ניסים כץ ואחרים את מגזין "יקום תרבות" שפעיל מידי יום ברשת והוא לדעתי כיום מגזין התרבות הגדול ביותר מכל סוג בשפה העברית. בלמעלה מהעשור האחרון פירסמנו אלפי מאמרים רשומות שירים וסיפורים ב"יקום תרבות" כינסו כנסים במסגרתו בנושאים שונים כמו ספרות ריגול ומתח ועשינו תחרויות של סיפורי שירה ופרוזה מתח סיפורי מתח וסיפורי הומור בתחרות על שם אפרים קישון ז"ל.

לא אומר שאנחנו זוכים להצלחה גדולה מבחינת כמות הנכנסים נכנסים אלינו רק כמה עשרות אלפים בחודש . אבל אנחנו מגזין הרשת הגדול והבולט ביותר שיש של תרבות וספרות עברית .וכיום יש לנו יותר חומרים מאשר רוב כתבי העת הספרותיים העבריים אי פעם עם היוצא דופן אפשרי של "מאזניים" שקיים כמעט מאה שנה.

א.ג. בנוסף ל"יקום תרבות" יש לך גם בלוג אישי "מולטי יקום של אלי אשד". אילו תכנים אתה מפרסם שם שלא מתפרסמים ב"יקום תרבות"?

א.א. אכן הוא היה הבסיס ליקום תרבות אבל אני ממשיך לפרסם גם בו ואני מפרסם שם קיטעי איזוטריקה שיענינו רק כמה מאות אנשים חוץ ממני סיפורי קומיקס ישנים מאמרין מעיתוני ילדים ישנים ומגזינים כמו "מוניטין" סקירות על סופרים מתים בז'אנרים נידחים שאני לא מרגיש שיתאימו ב"יקום תרבות" שמיועד יותר לקהל הרחב.

א.ג. בין חבריו של "יקום תרבות" אנשי ספרות ורוח ישראליים רבים: חברי אקדמיה, סופרים בולטים, ואף יוצרים עבריים שלצערנו הלכו לעולמם, כגון גדול הדור הישן נתן אלתרמן. ישנם גם כמה יוצרים מערביים שתורגמו לעברית, כמו ויסלבה שימבובסקה. לפי מה אתה בוחר את היוצרים הללו ואת כתביהם?

אני בוחר סופר ויצירות שמוצאים חן בעיני או בעיני העורכים האחרים ניסים כץ עורך הפרוזה וחגית בת אליעזר עורכת השירה. אני עצמי נוהג לעבור על מגזינים שונים בעברית בדפוס גם ישנים מאוד ,מאזניים עיתון 77 ,פרוזה , מעריב לנוער, דבר לילדים, הארץ שלנו, "במחנה" ואחרים ואם אני מוצא שם רשומות שמוצאות חן בעינחי אני מביא אותם לפירסום און ליין באישור בעלי הזכויות כו'. וכך אני חושב אני מציל יצירות חשובות שאולי היו הולכות לאיבוד.

א.ג.  מבין כל כותבי המגזין, מהו אחוז המהגרים מברה"מ לשעבר? על מי מהם, פרט לידועונים כמו סיוון בסקין ומירי ליטווק תוכל להצביע? האם קיים שוני בין כתביהם של יוצאי ברה"מ לבין שאר הכותבים במגזין?

א.א. יש אצלנו כמה וכמה יוצרים שמוצאם בברית המועצות רוסיה ,אנשים כמו עורכת השירה שלנו חגית בת אליעזר היא ממוצא אוקראיני, ושתירגמה יצירות של יוצרים רוסיים (וגם משפות אחרות), המתרגמת החשובה מרוסית דינה מרקון שפירסמנו כמה מתרגומיה וגם יצירה שלה (גילוי נאות: דינה מרקון הייתה בת זוגי), המתרגם אנטון פפרני, הסופר דוד מרקיש. פירסמנו פרק מהרומן “הסגן נים” – רומן היסטורי מאת יורי טיניאנוב בתרגום דוד ישראל ארונשטם, מאמר שלי על כתב העת הרוסי בישראל "זרקלו" (מראה) שבו ראיינו את עורכיו בני הזוג גרובמן. פירסמנו תרגומים ומאמרים של הסופר והמתרגם ממוצא ליטאי לוי צירולניקוב, מאמרים של סופר הבלשים הישראלי הכותב ברוסית יורי מור, שהוא בין השאר מומחה לשפה העברית. את תרגומי שירה של פושקין ולרמונטוב. ויש עוד הרבה.

א.ג. עד כמה "יקום תרבות" נותן במה לחקר ספרות רוסית קלאסית ומודרנית, ולספרות של יוצרים יהודיים שחיו בברה"מ? תוכל להביא דוגמאות לכך? האם למלחמת רוסיה ואוקראינה תהיה השפעה על מחקרו בישראל?

א.א. יקום תרבות נותן במה הן לספרות רוסית והן לספרות אוקראינית, קלאסית וחדשה. כך למשל פירסמנו סיפור של  הסופר הרוסי אנדרייב בשם "יהודה איש קריות", שירים של משוררים ידועים כמו פושקין ולרמונטוב שאותם פירסמנו כל אחד בכמה תרגומים קיימים בעברית כדי להראות איך המתרגמים התייחסו אליהם.

פירסמנו יצירת של סופרים אוקראיניים שונים וותיקים ועתיקים כמו טרס שבצ'נקו, איוון פרנקו,  לְיוּבּוב יָקימצ’וק, של משוררת הצעיר קטרינה קליטקו, את אנתולוגית שירה של מאה שנה של פוטוריזם אוקראיני.  כולם בתרגום אנתון פפרני,  חוץ משיר של לסיה אוקראינקה שפירסמנו בתרגום ניקולה יוזגוף אורבך. ובכך העמקנו בפרסום ספרות זאת יותר מכל אתר עברי אחר.

אנחנו מוטרדים כעת לגבי השאלה מה מתץחש עם למשוררים והמשוררות באוקראינה שפירסמנו לאור המלחמה באוקראינה .אנחנו מקווים לשלום להם אבל איננו יכולים לדעת זאת. אין לדעת מה יוליד יום באוקראינה. אני תפילה שהיוצרים השונים ישרדו בשלום.

נראה לי שלמלחמת רוסיה אוקראינה אכן עומדת להיות ויש כבר השפעה על נושא פרסום הספרות הרוסית והאוקראינית משום שהיא מביאה בחוגים שונים ונרחבים לחרם על הספרות והתרבות הרוסית – דבר שאני מתנגד לו.

ומצד שני ליתר עניין בתרבות ובספרות האוקראינית מכפי שהיה קודם.

א.ג. כיוצרת בין שני העולמות, לקחתי על עצמי משימה לקרב בין נציגיהם היקרים ללבי. מה תוכל להגיד או לאחל  לעמיתיי מאגודת הסופרים הרוסיים הבינלאומית, שכשמה פועלים יחדיו מכל אזורי התבל למען קידומה ושימורה של ספרות ותרבות בשפה הרוסית?

א.א. אני מאחל לכם שתתגברו על המשבר הגדול שבה נמצאת כעת הספרות והתרבות הרוסית שכתוצאה מהפלישה לאוקראינה שכתוצאה ממנה רבים באוקראינה ובעולם דוחים את הספרות והתרבות הרוסית בזעם.

אני מאמין שהתרבות הרוסית הגדולה תתגבר גם על המשבר הקשה הזה ותחזור לפרוח כבעבר. אם כי זה יהיה הליך קשה.

סדרת "המוסד" של יצחק אסימוב וההיסטוריה היהודית והציונית -הרצאה מוסרטת

הרצאה שנתתי בערב ההשקה של גליון מספר 8 של כתב העת "נכון " לספרות ספקולטיבית שהתקיים ביוני 2022 על הקשר ההדוק בין סדרת המדע הבדיוני המפורסמת של אסימוב "המוסד" סדרת המדע הבדיוני המפורסמת של כל הזמנים ובין ההיסטוריה היהודית והציונית

כוכב הלכת הנבחר : "אסימוב "המוסד ואני

השקת הספר " הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על התהליך המשיחי " מאת ד"ר אריה מורגנשטרן -האירוע המוסרט

בשמיני בינואר 2019 התקיים בהנחייתי האירוע שאת פרטיו אתם רואים למעלה .

וכעת הוא נמצא כולו מוסרט ברשת.

 

דברי פתיחה לאירוע של אלי אשד ושל הגברת מיקי קנטור י"ר בית יוצאי ווילנה 

ההרצאה של אלי אשד הדנה  בגאון בווילנה ודמותו בראי הספרות והאמנות  ובעיקר בשאלה האם הדיוקן של הגאון מווילנה הוא אותנטי -אמיתי וצויר על פי פניו  או שמה בכלל  לא ?

צפו בהרצאה כאן

ההרצאה של ד"ר אריה מורגנשטרן על הגילויים החדשים של הגאון מווילנה.

צפו בה כאן. 

הרצאה של משה גולן י"ר העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה בהרצאה על הכנס הגנאלוגי השנתי ה-14 בשיתקיים ב31 במארס -1 באפריל בעיר צפת  ןשיעסוק  בנושאי שושלות יוחסין בכלל ובנושאי צאצאי הגאון מווילנה בפרט.

צפו בהרצאה של משה גולן  על הכנס הגנאלוגי ה-14  כאן

ולסיום אלי אשד מקריא שיר של משוררת ליטאית  מודרנית גיידרה קזלאוסקיטה בתרגום סיוון בסקין " שיחות עם הגאון מווילנה "

צפו בהקראה כאן 

( את השיר אפשר לקרוא בעברית ובליטאית כאן )

האירוע נערך בשיתוף  פעולה בין  מגזין התרבות "יקום תרבות "

ובין   " איגוד יוצאי ווילנה והסביבה בישראל " 

תודתנו לכל המשתתפים.

 

 

"

 

Image result for ‫יקום תרבות‬‎

מיטב פזמוני האירוויזיון של כל הזמנים

 

לרגל שידור אירוויזיון 2016 הנה סדרת מאמרים שנכתבו על ידי אלי אשד ועל ידי שותפי חיים מזר וירוו ליבוביץ על מיטב הפזמונים בעינינו של האירוויזיון בכל הזמנים מבחינת מילותיהם.שניים מהם הם ישראליים.

ובתור נספח רשימה של הזמרת מרגלית הדרי (שם בדוי של יסמין אבן ) על האירוויזיון.

 

'הבובה המזמרת "ירון ליבוביץ על השיר הזוכה באירוויזיון 1965

 

טרובדור משירי זמר נודד :אלי אשד על השיר הזוכה ( אחד מהם ..) באירויזיון 1969

שקיעתה של הפרימה בלרינה :חיים מזר על עוד פזמון ( שלא זכה ) מאירוויזיון 1969

 

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה :חיים מזר על הפזמון "נתתי לה חיי " של להקת כוורת מאירוויזיון 1974

 

ג'ינג'יס חאן ולהקתו :אלי אשד על פזמון בולט באירוויזיון 1979

סוקרטס כוכב עליון : אלי אשד על עוד פזמון שלא זכה ( אבל היה צריך לזכות ) באירווזיון 1979

 

שמשון אולי תתבגר חיים מזר על עוד פזמון מאירוויזיון 1981

הבלדה של ג'וני בלו :חיים מזר על הפזמון שייצג את גרמניה באירוויזיון 1981

 

אלוהים תהיה בן אדם : חיים מזר על השיר הישראלי באירוויזיון 1988 

 

טריויזיון :מרגלית הדרי (יסמין אבן ) מסכמת את האירוויזיונים

 

גיבורי העל העבריים -הסרט התיעודי

hebrew comics hero 0

 

לאחרונה עלה על האקרנים סרט תיעודי שגם אני משתתף בו " גיבור  העל העברי " על תולדות הקומיקס העברי מאז ימי אריה נבון ואורי מורי גיבור הקומיקס העברי הראשון  ועד לעצם היום הזה.

בסרט מרואיינים מיטב יוצרי הקומיקס העברי וגם כמה חוקרים וחוקרות ובהם אנוכי. גילוי נאות : שימשתי גם כיועץ להפקת הסרט ונתתי מידע על תולדות הקומיקס העברי נושא שבו אני מומחה ומכין עליו דוקטוראט. את הסרט כתבו וביימו עמיתי הנכבדים שאול בצר ואסף גלאי. 

וכך מתואר הסרט בפרסומות של "אנטנה הפקות ": // // // //

גיבור העל העברי" הוא סרט מסע לתוך עולם הקומיקס הישראלי שזכה במשך שנים להתעלמות. זהו גם מסע מפותל וסבוך הנוגע בדימוי של הגיבור והזהות הישראלית – מגיבור הקומיקס הישראלי הראשון "אורי מורי" שנוצר ב1936 על ידי אריה נבון ולאה גולדברג ועד הגיבורים המפורסמים של היום: הברווז של דודו גבע, בבא של שי צ'רקה, חמודי של דניאלה דקל לונדון.

בסרט מתראיינים  בין השאר זאב אנגלמאייר, דניאלה דקל לונדון, שי צ'רקה, מישקל קישקה, אסף חנוכה, אתגר קרת, ירמי פינקוס, רותו מודן ואורי פינק גיורא רוטמן מיכאל נצר   גליה גאון ואלי אשד.

פרביו קצר של הסרט 

והנה הסרט במלואו להנאתכם :

גיבור העל העברי 

וכמה סקירות וביקורות :

תכירו את גיבור העל העברי -ג'וני דוב על הסרט 

יוני זאבו על גיבורי העל כחול לבן

למה אין לנו גיבור על : ביקורת של גילי איזיקוביץ 

 

אלי אשד"בלש תרבות " נותן הרצאות בנושאים שונים.

טלפון 0507391794

https://www.facebook.com/ozyaozno666

 

 

HEBREW_SUPER_HERO_01

אתגר קרת ואסף חנוכה ב"גיבור העל העברי" (צילום: מוש משעלי)

שיחת רדיו עם אלי אשד ועם אמנון סטופ

"יקום תרבות" מגזין התרבות שאני עורך ברשת חוגג ארבע שנים  בתכנית רדיו מיוחדת.

לכבוד המאורע הקליט מוטי גרנר בתכניתו "על מחשבים ומחשבות" שברדיו אורנים (תחנת רדיו המשותפת למכללת "אורנים" ול"קול ישראל") תכנית מיוחדת עם אלי אשד,אנוכי  העורך הראשי של האתר, ועם ד"ר אמנון סטופ, עורך המדע. בראיון שוחחנו על אתר "יקום תרבות" ועל חלק מן הנושאים שבהם הוא מטפל ספרות ,מדע ,מדע בדיוני ,עב"מים ,טרור ודאע"ש  ,יצחק לאור ,בלשים ומערבונים ועוד ועד.

קישור ישיר לקובץ MP3 של התכנית:
קישור ישיר לעמוד התכנית:
לתכנית השנייה, עם ד"ר אמנון סטופ:שבה נידונות בעיות חשובות של אקולוגיה התחממות כדור הארץ מדע וטכנולוגיה ועוד נושאים שנוגעים לכל אחד מאיתנו ראו :
קישור ישיר לקובץ MP3 של התכנית:
קישור ישיר לעמוד התכנית:
האזנה נעימה.
נשמח לקבל תגובות.

בלש תרבות וחוקר הסופר טבעי -שיחה עם אלי אשד

  1. Photo: ‎כתב-העת "&" מבקש לייצר דיאלוג מתמשך בין האמנות החזותית לבין ה"עולם", לפתוח את השיח של שדה האמנות למציאות הסובבת ולתת במה להתכתבויות בין טקסטים ממגוון תחומים לבין עבודות אמנות של אמנים ישראלים ובינלאומיים. המגזין נוצר מתוך צורך להנגיש את האמנות העכשווית ולהוציאה מן הנישה האזוטרית לנחלת הכלל באמצעות טקסטים אלטרנטיביים המאופיינים בגישה קלילה ולעיתים אף הומוריסטית, שיעמדו כאנטיתזה לרפרטואר האוצרותי האליטיסטי.  </p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>המגזין, ביוזמתה ועריכתה של מאיה קשביץ, יוצא לאור בדפוס פעמיים בשנה בחסות עיריית נתניה, עמותת היכל התרבות ו"09 - גלריה על הצוק" .</p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>הגיליון הראשון, שעתיד להתפרסם במרץ 2014, נוצר בשיתוף פעולה עם עורכת המשנה דינה יקרסון. גיליון זה יעסוק בנושא ה"על-טבעי" - על פי ההגדרה, כל מה שניתן להסביר את עובדת קיומו רק באמצעות חוקים או כוחות שונים מחוקי הטבע.</p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>הגיליון מכיל ראיונות עם אנשי מקצוע שונים ואמנים החוקרים את תחום העל-טבעי, ובהם: קרן רוסו, סוזן מק'וויליאם, פרופ' שלום צבר, פרופ' שרה סבירי, נמרוד רשף, מרכוס קואוטס, איתן בן-משה ועוד. </p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>בין הטקסטים השונים שזורים דימויים של עבודות מאת אמנים עכשוויים מובילים מהארץ ומחו"ל, ובהם: יאן טיכי, דנה לוי, נבט יצחק, סשה סרבר, עלמה שניאור, בועז אהרונוביץ', פרדי כסלו, הילה עמרם, ליהי תורג'מן, רימה ארסלנוב, אן המילטון, פול נוג, ארנסט קרמלה, אולף בראונינג, קתי ברדפורד ואחרים. </p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>החיבורים המתהווים בין הטקסטים השונים לבין הדימויים והרצף הנוצר בין הדפים הופכים את המגזין למכלול אמנותי מגובש וליצירה בפני עצמה.</p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>Image: Marnie Weber | The Procession | Production still from the film "The Eternal Heart" | 2010‎

 

 

בימים אלה יוצא לאור לראשונה "&"- כתב-עת חצי-שנתי חדש לאמנות ותרבות. הגיליון הראשון עוסק בנושא ה"על-טבעי"– כל מה שניתן להסביר את עובדת קיומו רק באמצעות חוקים או כוחות שונים מחוקי הטבע. המגזין כולל שיחות עם אמנים ואנשי מקצוע שונים מהארץ ומחו"ל החוקרים את תחום העל-טבעי, לצד טקסטים שונים ומגוונים. בין הטקסטים ניתן למצוא שיחה עם נמרוד רשף, אמן ויוצר פעיל בתחום הקומיקס על ההיסטוריה של גיבורי-העל; שיחה עם לוסיל דסמורי, אמנית ויוצרת סרטים בלגית, על רוחות רפאים . דף הפייסבוק הוא כאן : https://www.facebook.com/And.Art.Mag

ויש בו גם ראיון עימי שפותח את הגיליון :

 

שיחה עם אלי אשד  

הבלוג שלך עוסק בכל כך הרבה דברים מרתקים, שחשבנו שיהיה מעניין להיפגש ולדבר איתך.

אני באמת מתעניין בנושאים רבים, בין היתר באמנות ובכישוף. אני עוסק קצת בכישוף, לא ממש "מכשף", אבל מתעניין בנושא ומכיר אנשים שעוסקים בזה. יש לי קבוצה שנקראת "חותם שלמה" שנפגשת ודנה בנושאים שקשורים לזה. "כישוף" זו בעצם לא המילה הנכונה, זו מילה פרימיטיבית. "תיאורגיה" – כך אני מעדיף לכנות את זה. כישוף זו האישה שמוכרת לך אבקת קסם לאהבה וזה שחוזה לך את העתיד. תיאורגיה זה משהו מתוחכם יותר מזה.

מה זה "תיאורגיה"?

ההגדרה של המילה היא "היכולת להשפיע על הישויות העליונות". נדמה לי שזו ההגדרה ביוונית. משהו כזה. המונח הומצא בערך במאה השנייה או השלישית לספירה באימפריה הרומית, ומאז משתמש בו כל מי שרואה את עצמו לא כמכשף אלא מעל לזה. מכשף זה השוליים של המקצוע. התיאורגים הם האקדמיה, התיאורטיקנים.

והחיבור של זה לאמנות?

יש למשל את הסיפורים על התמונות שאתה מסתכל בהן והן משתנות מול העיניים שלך, כי מי שצייר אותן היה סוג של מכשף. כמובן שהיום אין שום צורך בזה, יש אנימציה.

אתה מתכוון ל"אמנות אופטית"?  

לא בדיוק. זו תמונה שאתה מתבונן בה, ואז כעבור יום אתה מסתכל עליה פעם נוספת והיא משתנה, ונוצר מן סיפור שמופיע על התמונה. הסיפור הכי מפורסם הוא על תמונה שבה רואים בשלבים את החטיפה של מישהי על ידי איזו ישות שטנית או משהו כזה.

זה לא מיתוס?

זה מיתוס, אבל רוב הסיפורים על כשפים מתחילים כמיתוסים. מישהו חושב על זה בתור סיפור, ואז מישהו אחר ינסה ליישם את זה במציאות. את כל ספרי הכישוף מישהו ישב וכתב. אותו מישהו בדרך כלל טוען שזה אמיתי, אבל על פי רוב הוא ממציא את זה. אבל אז מישהו אחר יושב ומנסה ליישם את זה הלכה למעשה. למשל, הסיפור של קרלוס קסטנדה, הסופר הידוע שכתב על נושאי כישוף כמו בספר "משנתו של דון חואן". הוא טען שדון חואן היה מכשף שפגש במקסיקו במסגרת מחקר אנתרופולוגי. הוא אפילו קיבל דוקטורט וציון לשבח על המחקר שעשה, לטענתו. אחר כך הוא פרסם את הספר עם כל ההסברים של דון חואן על הכשפים שלו, וזה הפך לרב-מכר ולסדרת ספרים. התברר שהוא המציא את הכול. וזה לא משנה. היום יש קבוצות של אנשים שכותבים ספרים על ההתנסויות שלהם עם דון חואן ועם קרלוס קסטנדה. הם רציניים לחלוטין, וזה לא משנה אם יוכיחו להם שקסטנדה המציא את הכול. האינטרס של כל מי שמגדיר את עצמו מכשף הוא לטעון שהכישוף שלו עתיק. זה מוסיף ליוקרה של הדבר. בכל מקרה, "כישוף הכאוס", למשל, מתבסס על רעיונות דומים, חדשים, ששותפים גם לעקרונות הפוסט-מודרניזם.

אתה יכול להרחיב על זה קצת?

מה זה כישוף הכאוס? אני מקווה שאני לא משגע אתכן עם כל הדברים האלה.

להפך, בשביל זה אנחנו פה.

כישוף הכאוס זו אסכולה חדשה בכישוף, שנוצרה בסביבות שנות השבעים, באוניברסיטאות שנוסחו בהן רעיונות הפוסט-מודרניזם. "כישוף הכאוס" טוען, בדומה לפוסט-מודרניזם לדעתי, שאין שום דבר "אמיתי" ושאנחנו יכולים ליצור מה שאנחנו רוצים באמצעות הדמיון שלנו והכוחות שטמונים בנו. אנחנו יכולים אפילו ליצור לנו אלים ולהחיות דמויות ספרותיות אם נדמיין אותם מספיק חזק.

"מחשבה בוראת מציאות"?

משהו כזה, כן. הנה, קלטת את הרעיון, כן.

 זה לא "כישוף".

זה כן כישוף.

למה זה כישוף?

יש, למשל, מיתוס מפורסם מאוד של סופר אימה בשם לאבקראפט, שיצר סדרת סיפורים על אלים מפלצתיים מממדים אחרים שאיזו כת מנסה להביא אותם לקיום ביקום שלנו. החבר'ה של כישוף הכאוס מתעניינים מאוד בלאבקראפט, ובאמת יש ביניהם כאלה שמנסים לעסוק גם בישויות שהוא מתאר. כמה מידידי הטובים. האם הם מאמינים שהן קיימות או לא קיימות? זה משתנה מאחד לשני, אבל זה לא משנה. יש כאלה שטוענים שהם יצרו איתם קשרים, הם אפילו קיימו אתם יחסי מין. אלה ישויות די מפלצתיות, אם לומר את האמת. ושוב תשאלו: "האם זה אמיתי?" הם טוענים שכן. דברו אתם והם יאמרו: "כן, אני הרגשתי את זה, אני חשתי את זה, אני חוויתי את זה". עכשיו, מה זה "אמיתי"? כישוף הוא אמיתי כשלא רק אתה חווה אותו אלא כשעוד אנשים חוץ ממך חווים אותו, כשאתה יכול להוכיח שאכן חל שינוי במציאות שסביבך כתוצאה ממה שעשית, ושגם אחרים חוו את זה. אז אתה יכול להוכיח שהכישוף אכן התקיים.

אתה מאמין בזה?

אני מאמין שיש כוחות על-טבעיים. אני מאמין שיש דבר כזה שנקרא טלפתיה. למשל, כל הרבנים האלה שמשפיעים בצורה כזאת על הקהילות השונות, אתה שואל את עצמך: "איך הם עושים את זה?" כלומר, איך הם משפיעים בצורה כל כך עמוקה על כל המעריצים שלהם, כל הגורואים למיניהם? לדעתי הם עושים זאת באמצעות תפיסה על-חושית וטלפתיה. בדרך כלל זו סתם הונאה, אבל עובדה שאנשים משפיעים על ההמונים בצורה שלא תיאמן. הם חייבים כישרון מיוחד בשביל זה. "Psychic powers" אני קורא לזה.

נחזור רגע לכישוף הכאוס. אמרת שיש לך קבוצה שבה אתם מפתחים פרקטיקה של הדבר הזה?

  אמרתי שאנחנו מדברים על זה. אבל נכון שאני מכיר אנשים שמתעסקים בזה.

ואתה?

מה זה "עוסק"? לא בטקסים. יש לי ספרייה גדולה של ספרי כישוף, ואולי מדי פעם אני מנסה ליישם כמה דברים, אבל זה לא נושא מרכזי בחיי.

היה משהו שעשית וגרם לך להאמין שזה אמיתי? מדי פעם אני באמת מנסה להפעיל טלפתיה. בואו נאמר ככה: דיברתי עם אנשים שטענו שהם חלמו דברים מסוימים שניסיתי להעביר. אבל "psychic powers" וכישוף הם בכל זאת דברים שונים.

אכן דברים שונים: לברוא ישות כלשהי מכלום דרך כישוף זה מאוד שונה מלהעביר מחשבה למישהו אחר

. נכון. אני לא מתיימר לברוא ישויות מכלום. אולי יום אחד אנסה את זה.

ראית ישות כזאת נבראת?

עדיין לא, רק שמעתי סיפורים וזה הכול. אם אני מאמין בזה או לא? תלוי באיזו שעה ביום את שואלת אותי.

השם שלך מופיע כמעט בכל הקשר של מחקר שעוסק בנושא הרחב של ה"על-טבעי": מהגולם ועב"מים ועד לכישוף וטלפתיה. אין נושא בהקשרים האלו שלא נגעת בו בבלוג שלך. אז מהו, אם כך, העיסוק המרכזי שלך?

אני מגדיר את עצמי כ"בלש תרבות", "חוקר תרבות". אני דוקטורנט לספרות עברית באוניברסיטת באר-שבע, מומחה לספרות פופולרית עברית ולקומיקס עברי, פרסמתי כמה ספרים בנושא הזה. גם הוצאתי ספר קומיקס עם הקומיקסאי אורי פינק בשם "הגולם: סיפורו של קומיקס עברי" – מן מוקומנטרי, היסטוריה של סדרת קומיקס בשם "הגולם" שלא הייתה קיימת. אני מתעניין בפנטזיות קדומות. כבר מילדות אני מתעניין בעל-טבעי. הושפעתי מספר בשם "יותם הקוסם" של יאנוש קורצ'אק, שמספר על ילד שמפתח כוחות כישוף. היום אני פחות מתעניין באזכור של זה בספרות, כי היום כשאני נכנס לכל סטימצקי אני רואה שרוב המדף בספרות ילדים מלא בספרים על מכשפים. למשל, העיסוק בערפדים כבר פחות מעניין כשהוא הופך לתופעה כלל עולמית באמצעות הסרטים וסדרות הטלוויזיה.

מה לגבי חוצנים?

חקר העבמ"ים הגיע לשיאו בשנות התשעים, כשיצאה הסדרה "תיקים באפילה". אז התפרסמו הרבה מאמרים במדורים ב"מעריב לנוער" על חוצנים ועל חייזרים. היו אז כמה חוקרים ידועים, אחד מהם היה ברי חמיש, שהתפרסם לימים כמי שטען שרצח רבין היה קונספירציה של פרס. אבל היום התחום הזה נמצא בירידה כלל-עולמית. למה? כי משום מה יש פחות ופחות עדויות לחייזרים ועב"מים. בסוף שנות התשעים פתאום היה גל של עבמ"ים במקומות שונים בארץ, אפילו מצאו כל מיני שרידים מוזרים, שטענו שהם של חייזרים. חוקרי העבמ"ים – יש כאלה – טענו שמצאו מן חומרים מוזרים שלדעתם מוצאם הוא חייזרי, חוצני. היום, בשנים האחרונות, כבר אין פתאום פרשיות כאלה.

אז אתה חושב שאנשים איבדו עניין?

אני חושב שחלק מהעניין היה בגלל "תיקים באפלה". זה קשור לתרבות הפופולרית והושפע מזה לחלוטין. יש לי ידידות שטענו שהן ריפאו באמצעות חייזרים. אני מודה שאני די ספקני לגבי זה. הראשון שטען שהוא ריפא באמצעות חייזרים הוא אדריאן דביר. הוא מת בגיל צעיר מאיזו מחלה. היית מצפה שחייזרים ירפאו אותו מזה, אבל הם לא ריפאו אותו. אני לא מקבל כל דבר שמספרים לי משום שאם אתה מאמין לכל דבר, אין סיבה להאמין לשום דבר. החברה שלי, למשל, טוענת שהיו לה כל מיני התנסויות עם מה שהיא חושבת שהוא הרוח של אמה, שעדיין נמצאת כאן לדעתה. אני לא דוחה את זה על הסף, אבל כל עוד לא חוויתי את זה בעצמי אני נותר ספקני. אני כן מאמין שיש הרבה יקומים אחרים, ואולי יש שם גם גרסאות אחרות שלי ושל אנשים אחרים שאני מכיר. הייתי רוצה אולי, יום אחד, לחוות את הממדים האחרים האלה.

אתה מדבר על תורת הקוואנטים? או על משהו יותר רוחני?

שאלה טובה. תורת הקוואנטים או המדע המודרני באמת מדברים על זה שיש הרבה יקומים אחרים. זה עוד לא הוכח באופן מוחלט, אבל היום זה הרבה יותר רציני מאשר לפני עשרים-שלושים שנה. היום כבר כל הזמן מתפרסמים ספרים על הרעיון הזה מנקודת המבט המדעית. הניו-אייג' זו תופעה עצומה. בשנות השבעים כמעט לא שמעו על ניו-אייג'. זה נחשב אז לתופעת שוליים מוחלטת. היום, בשנת 2013, זה כבר לא בשוליים, זה המרכז. האמת היא שדווקא בתקופה הוויקטוריאנית אנשים היו הרבה יותר רציונאליים מאיתנו. הם האמינו פחות בעל-טבעי מאשר בראשית המאה העשרים ואחת. את רואה את זה גם לפי הספרות היפה. לפני ארבעים שנה ספרות המדע הבדיוני הרציונליסטית היתה פופולרית. מבוגרים וילדים היו קוראים אותה. היום כמעט לא תמצאי ספרי מדע בדיוני חדשים. אצל הילדים תמצאי הרבה מאוד ספרי פנטזיה מכל מיני סוגים על מכשפים ועל ערפדים. בכלל, אין ספק שהיום הכישוף פופולרי מאי-פעם. מידע על כישוף היום נגיש לכולם באינטרט. בתקופות קדומות היה מדובר בכמה יודעי דבר.

למה בעצם קרה המעבר הזה ממדע בדיוני לפנטזיה?

המדע איבד מכוח המשיכה שלו מכל מיני סיבות. אם תסתכלי היום ברוב הסרטים של המדע הבדיוני, המדע בדרך כלל מוצג בצורה שלילית, כיוון שהוא מביא אסונות לעולם. יש היום הרבה יותר עניין בניו-אייג' מאשר במדע. איך זה ישפיע עלינו בשנים הבאות? תחשבו בעצמכם.

אולי מכיוון שהטכנולוגיה כל כך התפתחה, השלב הבא כבר פחות מעניין. הרי הסרטים העתידניים של פעם, בתחילתו של תהליך ההאצה הטכנולוגית, כבר כמעט התגשמו בהווה

. נכון, זה כבר לא מרגש.

לכן יש צורך להחזיר דברים הרבה יותר קדומים כמו ערפדים, חיבור עם הטבע, עם כוחות עליונים.

היום סדרות ערפדים כמו "דם אמיתי" או סרטים על ערפדים הם כבר עכשוויים לגמרי ומתרחשים בעיירה ובעיר המודרנית. אף אחד לא מעלה על דעתו לקשר את זה לימי הביניים דווקא. זה כאן ועכשיו, דבר שהפך למרכזי בתרבות שלנו, וזה משקף דברים שקורים במציאות.

אם נחזור רגע לכישוף, האם יש קהילות "ויקיאניות" בישראל? י

ש ויקה בישראל, והייתי איתם בקשר לפני כמה שנים, גם כתבתי עליהם מאמר. אני לא יודע מה המצב העכשווי שלהם. יש אסכולות שונות של ויקיאנים: יש כאלה שמאמינים שהם דת קדומה שרק נחשפה בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים. יש תחייה של הפגאניזם מכל מיני סיבות, אבל אם תשאלו אותי, מי ינצח במאבק בין הנצרות והפגאניות בהווה ובעתיד, אומר לכן – הנצרות. למה? מכיוון שכל פגאן הוא אינדיווידואליסט ואדיש לחלוטין לקהילה סביבו בניגוד לנוצרי שאיכפת לו מאוד מהקהילה סביבו..

הם עדיין דואגים להישאר במחתרת?

תלוי איפה. באמריקה ובאירופה הם כבר לא במחתרת בכלל. בישראל יש כמה קבוצות כאלו וזה הרבה יותר "מחתרתי". בישראל יש התחלה של מה שנקרא "כנענות" פגאנית, שזה לא בדיוק אותו דבר כמו ויקה. ויקה היא המסורות של הכישוף האירופי. כאן בארץ הם רוצים לחזור לשורשים הקדומים המקומיים.

כתבת מאמר על מרגוט קלאוזנר, שהיא דוגמה מרתקת לשילוב בין תרבות לבין פעילות "על- טבעית". תוכל לספר קצת עליה?

אי-אפשר לומר על מרגוט שהיא המציאה את תנועת הניו-אייג' שאנחנו מכירים בארץ, אבל היא כן זו שפרסמה לראשונה כל מיני מאמרים וארגנה קבוצות שעסקו במה שהיה בתקופתה הניו-אייג', הספיריטואליזם בעיקר. היא גם הוציאה לאור מגזין שעסק בעל-טבעי, נדמה לי ששמו היה "עולמות אחרים". מרגוט קלאוזנר היא דמות מעניינת כי היא לא הייתה סתם ניו-אייג'ית אלא גם הקימה את אולפני הרצליה. על רוב הניו-אייג'ים לא שומעים כל כך בתחומים אחרים, ולכן היא יוצאת דופן מהבחינה הזו.

היא בעצם עסקה במה שקרוי "פראפסיכולוגיה" והוגדרה כ"פרא-פסיכולוגית" הראשונה בארץ. לפי הדברים שלך, ניתן להסיק שאין הבדל בין ניו- אייג' לבין פראפסיכולוגיה, וזה לא מדויק.

נכון, יש הבדל גדול. הפרא-פסיכולוגיה עוסקת בכוחות העל-טבעיים או העל-חושיים: טלפתיה, טלקינזיס. לפראפסיכולוגיה, למרות כל מה שציפו, עדיין לא נמצאו הוכחות מדעיות. אורי גלר נחשב בעיקר לנוכל. אבל אני משוכנע שבאמת יש לו כישורים על-טבעיים, לא דווקא של כיפוף מתכות אלא של  יכולות השפעה על אנשים.. מרגוט קלאוזנר הייתה בעיקר ספיריטואליסטית, להערכתי. כלומר, היא הייתה עורכת סיאנסים, מזמנת רוחות ומנסה להשיג דרכן אינפורמציה. זה היה העיסוק הראשי שלה. היא עסקה בכל מיני מחקרים של של תפיסות על-חושיות, אבל התפרסמה בזה פחות.

היא עשתה דרכם החלטות עסקיות ופוליטיות?

כן. היא ניסתה גם לגלות את הצוללת דקר, אבל לא הצליחה. גם אני עשיתי כמה סיאנסים.

ומה גילית?

זימנו רוחות של משוררים כמו דוד אבידן, אבל התשובות שהם ענו היו כל כך מטומטמות שהגעתי למסקנה שאם זה באמת הם, אז בעולם שמעבר כנראה שהם איבדו הרבה מהאינטליגנציה שלהם.

רגע, ומרגוט גם הייתה ממקימי הבימה?

כן, ולמה היא התעניינה ב"הבימה"? בגלל ההצגות העל-טבעיות של "הדיבוק" של אנסקי ו"הגולם".

בהקשר הזה, מאיפה נובע העניין שלך במחזה "הדיבוק" של אנסקי?

דיבוק הוא תופעה על-טבעית שהפכה להיות מוקד של התרבות לא רק הפופולרית אלא התרבות העברית בכלל. אני מאוד מתעניין בנושא הגולם, גם מסיבות משפחתיות, ו"הדיבוק" נראה כקשור לזה. סב-סב-סב-סב סבתי הוא האדם היחיד שטען אי-פעם שהוא יצר גולם. כלומר היו אזכורים של אנשים אחרים, אבל זה תמיד נטען אחרי זמנם. הוא היחיד שאמר את זה במפורש לתלמיד שלו ואת זה אנחנו יודעים מאותו תלמיד. הוא היה רב – הגאון מווילנה.

סב-סב-סב-סב סבתך היה הגאון מווילנה?

כן, אני צאצא ישיר שלו. התלמיד הזה שלו היה מפורסם מאוד – חיים מוולוז'ין, שייסד את ישיבת וולוז'ין המפורסמת. זה לא סתם איזה סופר שממציא את זה חמישים שנה אחרי, אלא מדובר בתלמיד שמספר על הרב שלו. הגאון מווילנה אמר שכאשר היה ילד הוא ניסה ליצור גולם וכמעט הצליח, עד שראה תמונה שגרמה לו להפסיק. לפי גרסאות מאוחרות יותר, זו הייתה תמונה של תרנגול. האם זה כך? אני לא יודע.

זה קרה אחרי היווצרותה של האגדה? זו לא היתה אגדה. האגדה על הגולם והמהר"ל מפראג, רק שתדעו, היא מאוחרת יותר. היא הופיעה רק בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה. על הגאון מוילנה והגולם אנחנו יודעים כבר מ-1819, כשהתלמיד סיפר את הסיפור הזה בהקדמה שלו לספר של הגאון מווילנה. זה ישן יותר.

ציטטת בבלוג שלך את פרופסור שאול ליברמן: "שטויות הן שטויות, אבל חקר התפתחות השטויות הוא מדע"

אגב, אני לא יודע איפה הוא אמר את זה. חיפשתי את המקור המדויק ועדיין לא הצלחתי למצוא.

הסברת ש"יש דברים שהם כל כך מגוחכים ומופרכים מעצם מהותם, שאין זה יאה לעסוק בהם בצורה מחקרית, אלא בחקר התפתחותם ההיסטורית בלבד".

נכון, וזו גם טענתו של גרשום שלום פחות או יותר. העניין שלו בקבלה היה אקדמי לחלוטין. אם היית שואלת אותו אם הוא מאמין בזה, התשובה שלו הייתה "לא, לא, לא". אם תשאלי את פרופסור משה אידל, היורש שלו, אם הוא מאמין בקבלה, הוא יגיד לך: "לא". הוא לא אמור להאמין בזה. הוא חוקר את זה.

תרמו לסרט קולנוע ענק "אמיצים " על הגולם ולילית!

 לפני עשור בדיוק ב-2003 אמן הקומיקס אורי פינק ואנוכי ,פרסמנו ספר "מוקומנטארי " בשם "הגולם –סיפורו של קומיקס עברי " בהוצאת "מודן ". הספר נתן את ההיסטוריה של גיבור סדרת קומיקס בדיוני "הגולם " שלכאורה התקיים ומתקיים בתרבות הפופולארית הישראלית מאז שנות השלושים של המאה הקודמת ועד עצם היום הזה.

במדינת ישראל חלופית לפחות.

בספר הוצגה דמות קומיקס בדיונית נוספת "לילית " סופר סוכנת סקסית המשמשת כפרטנרית של הגולם במשימותיו.

וכאן כדאי לציין שבזמן שדמות "הגולם " היא המצאתו של אורי  פינק ,הרי "לילית " היא ההמצאה שלי.

בין השאר יצרנו במקביל לספר פזמון מלווה בסרט אנימציה מצויר על הגולם שכביכול הושמע בערוץ הממלכתי בטלוויזיה בשנות השבעים.

שאותו ניתן למצוא ברשת כאן

http://www.youtube.com/watch?v=_5fyCML2h00

( הדובר  בסרט הוא אני ,הזמרת יסמין אבן ,האנימטורים אורי פינק וגיל בידרמן )

 מאז שקלנו להמשיך להשתמש בדמויות של הגולם ולילית בפרוייקטים נוספים בסיפורים אמיתיים. סיפורים על הרפתקאותיהם הועלו באנגלית באתר ynet.אך למרבית הצער לא למשך זמן רב . ומשום מה סיפורים אלו הורדו מאז מהרשת מסיבות בלתי ברורות ,וחבל.

היו דיבורים עם האמן יובל כספי מעריץ גדול של הגולם ולילית ליצור אנתולוגיה שבה אמני קומיקס שונים יצרו סיפורים משלהם על הדמויות האלו,אך זה לא יצא לפועל . האמנית הרב תחומית יסמין אבן יצרה כמה סיפורים  משלה על לילית ודמויות שונות ביקום הבדיוני שלה.

כעת במלאת עשור לדמויות ולספר יש תוכנית חדשה  להחזיר את דמויות הגולם ולילית אל הבמה הציבורית .זה במסגרת פרוייקט סרט ענקים "ששמו כרגע הוא "אמיצים " שעלילתו מתארת את הרפתקאותיה של חבורת גיבורי על ישראליים במציאות שבה יש גיבורי על במדינת ישראל. וכל גיבורי העל האלו מבוססים על דמויות "אמיתיות " מהתרבות הפופולארית הישראלית.

הדמויות כוללות את

גיבור העל הוותיק של אורי פינק משנות השבעים "סברא מאן ".

את גיבור העל של מיכאל נצר משנות השמונים  אורי און  .

את עזית הכלבה הצנחנית שנוצרה בידי מוטה גור .

וגם את "הגולם " של אורי פינק ,

ולילית של אלי אשד .

כולם בפעילות משותפת להצלת המדינה המזרח התיכון העולם והיקום מפני איום נורא שמקורו הוא ב… ( כדי לדעת עוד  עליכם לראות את הסרט ).

אם יתממש הסרט  הוא יכלול גם קמאואים ומחוות לגיבורים ידועים פחות אבל בולטים בתרבות הפופולארית הישראלית כמו  הגיבור בעל כוחות העל הודות לשתיית חלב "יואב בן חלב " ," הפרטי  דוד תדהר , רואה ואינו נראה מסויים , ואחרים וטובים שהם כולם חלק אינטגראלי מאותה מציאות בדיונית .

אבל תחילה עליו להתממש.

ובשביל זה אנו זקוקים לעזרתכם.

עלינו לגייס סכום ראשוני מסויים שממנו נוכל להמשיך בהפקת הסרט ,וזה מתבצע דרך אתר לגיוס כספים "האדסטרט"

עם נצליח בגיוס הכספים צפו לסיפורי קומיקס וחוברות קומיקס על כל גיבורי העל האלו ובראשם "הגולם " ו,"לילית" ועל היקום הבדיוני שלהם שיצא מתוך הספר "הגולם –סיפורו של קומיקס ישראלי " ויהפוך למציאות .

מי שיסייע לנו בסכומי כספים מספיקים ,הרי בין שאר  הצ'ופארים  שיקבל בתמורה יוכנס כדמות מצויירת  לאחד הסיפורים או יותר בידי אמן קומיקס ישראלי ידוע ( אורי פינק או מיכאל נצר או שניהם )  וימצא את עצמו ביקום של גיבורי העל ישראליים מסייע להם   ,או מפריע להם, במאבקם למען  האמת ,הצדק והדרך הישראלית .

אז סייעו לנו. עזרו להעלות על המסך הגדול  את היקום הבדיוני  של הגולם ושל לילית ושל גיבורי העל הישראלים ולהפכו למציאות סינמטית.

ביחד כולנו יכולים לעשות את זה.

ואת הפרטים  המדוייקים איך אפשר לסייע קבלו כאן .

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=3395

הפורטרטים של אלי אשד

אני אוהב שיציירו אותי.בילדותי ציירה אותי ציירת פורטריטים ידועה שציירה גם את כל שאר בני משפחתי. למרבית הצער תמונתי שהיא ציירה כילד לא שרדה עם כי שרדו התמונות של אימי ואחותי. ואף איני זוכר את שמה של הציירת.

אך מאז צויירו עוד כמה וכמה תמונות שלי בידי אמנים שונים:

יש למשל את הציור שלי כ"בלש תרבות " שאותו צייר האמן והמאייר אריה מוסקוביץ'" מ.אריה" ציור שאני מחבב כל כך שהוא משמש כחלק מכרטיס הביקור שלי.מ.אריה הוא המאייר  הקבוע של  ספרי דנידין ,קופיקו ,חסמבה ואלפי ספרים אחרים ומאות סמלים צהל"יים.

 

ישנה גירסת פורטרט שלי שצייר הפסל הצייר והסופר ריצ'רד שילה.הציור האחרון שצייר בחייו .ריצ'רד עוד התכוון לעבור על הציור ולהשלים אותו אבל לא הספיק .זוהי גירסת רישום לא מושלמת בלבד.

הנה גרסת הקומיקסאי אורי פינק לאלי אשד שבה אני חלק מחבורת דמויות "זבנג" שלו.עם אורי פינק כתבתי את הספר "הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי " ב-2003 לפני עשור. הגולם נמצא גם הוא בציור:

ישנה גרסת פסל של דמותי שאותה פיסל הפסל שמואל בן עמי מטבריה פסל ידוע של דיוקנאות אישים שונים.

לאחרונה צוייר פורטריט שלי בידי הציירת המוכשרת אורלי דביר  עומד בחנות ספרים "הנסיך הקטן" כחלק מסדרת הפורטרטים שלה של "אושיות תרבותיות בתל אביב ". היא מסרה לי שהיה כבר מישהו שהתעניין לרכוש אותו ,ואני    בהחלט אתעניין לדעת בכמה הוא ימכר אם ימכר.

והנה דיוקן שלי שציירה ב-2105 האמנית הלנה גת בזמן אירוע ביפו .

 

בעיקרון אני תמיד שמח לעוד ציורים ופורטרטים של דמותי.כל מה שאני מבקש הוא שהם יהיו שונים לחלוטין מכל מה שנעשה בתחום זה בעבר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                   

 

ראו גם

"האושיות התרבותיות של אורלי דביר "מאמר ב"ARTPORTAL

עשר שנים ל"מטרזן ועד זבנג "

עשר שנים מלאו לספרי "מטרזן ועד זבנג " שיצא לאור ב2002 בהוצאת בבל.

הספר נתן לראשונה סקירה היסטורית מפורטת של תחום שהיה עד אז ( וגם מאז ) זנוח לגמרי ושלא בצדק בידי המחקר תחום הספרות הפופולארית לילדים ולמבוגרים ותחום הקומיקס.

עבור ספר זה זכיתי לתואר "סופר השנה " מוטעם מעריב.

אך למרבית הצער הוא אזל עד העותק האחרון ושוב אינו זמין יותר בחנויות. אולי יום אחד אוציא אותו לאור כספר אלקטרוני.אולי.

וכדאי לציין שרק לפני כמה שבועות פנה אלי מו"ל מסויים ביוזמתו  בהצעה לתרגם אותו לשפות אחרות .

בתנאי ..שאני אשתתף בהוצאות .

לא תודה.

אני מוכן להשתתף רק ברווחים על ספר זה.

אבל אם יש מישהו אחר שיהיה מוכל להוציא מהדורה מתורגמת של ספר זה על חשבונו וכשאני נהנה מהרווחים הוא מוזמן ליצור עימי קשר.

ולכבוד מלאת עשר השנים הנה תוכנית רדיו שהוקלטה עימי  ברשת אל"ף עם יובל מסקין  לפני עשר שנים שבה אני מספר על הספר ועל יצירתו ועל נושאיו.

וכעת היא ברשת זמינה לכל.

,תודה לד"ר אמנון סטופ שהעלה את התוכנית לרשת.

אלי אשד ויובל מסקין  משוחחים על "מטרזן ועד זבנג".