ארכיון תג: אסימוב

מסע בצוללת זעירה לגופו של אדם חולה :המסע הפנטסטי מאת יצחק אסימוב בתרגום לעברית

לציון 103 שנים להולדתו של סופר המדע הבדיוני המפורסם מכולם יצחק אסימוב ,הנה במלואו סיפור שכתב ב-1966 על רקע העתיד הקרוב שחלף מאז של שנת 1995 המתרחש על רקע המלחמה הקרה בין ארה"ב והרוסים ומתאר מסע של צוללת זעירה של אנשים מוקטנים בגודל של חיידקים בגופו של מדען שיש לנתח אותו בתוך גופו בתוך 60 דקות כשהם נאבקים בסוכני אוייב רוסיים רצחניים שהוזערו גם הם ובתאים קטלניים הנאבקים בפולשים לגוף.

הסיפור שמבוסס על תסריט סרט ידוע מאותה התקופה "המסע הפנטסטי" פורסם בעברית בהמשכים במוסף "דבר השבוע " של העיתון "דבר" ב-1966 ( סיפור המדע הבדיוני הכמעט יחיד שפורסם אי פעם במגזין זה לאורך עשרות שנות קיומו שהיה באותה תקופה החשוב והנפוץ ביותר בעיתונות העברית ,אם כי פורסמו בו כמה וכמה סיפורי ריגול בהמשכים ) ונשכח ומאז לא פורסם יותר גם בשנים שבהן רוב יצירותיו של אסימוב תורגמו לעברית.

אז הנה הוא שוב לפניכם

לרגל יום השני בינואר יום הולדתו של סופר המדע הבדיוני המפורסם יצחק אסימוב

(ביידיש: יצחק אזימאוו, באנגלית: Isaac Asimov‏; 2 בינואר 1920 – 6 באפריל 1992) 

הנה רומן המדע הבדיוני היחיד שכתב שמעולם לא הופיע כספר בעברית.

אבל מתברר שפורסם בהמשכים בשבועון "דבר השבוע" מוסף סוף השבוע של העיתון "דבר" בשנות השישים כמעט במקביל לפרסום המקורי שלו באנגלית

למעשה זה היה ספר המדע הבדיוני הראשון של אסימוב שתורגם לעברית. אם כי בגירסה מקוצרת ובהמשכים.

סיפור מתח של המלחמה הקרה המתרחש בעתיד הקרוב מאוד של 1995 ( שחלף מאז פרסומו ) על צוללת ואנשים שמוזערים לגודל מיקרוסקופי של חיידקים כדי שיוכלו לבצע ניתוח דחוף בגופו של מדען אגב מאבק בסוכני אוייב סובייטיים שמוזערים גם הם ובתאים קטלניים של גוף המדען.

לימים ב-1990 פורסם בעברית "המסע הפנטסי 2-היעד המוח " סוג של ספר המשך ובעצם עלילה חדשה עם דמויות אחרות שאסימוב כתב על פי אותו קו עלילה-

ציור של אסימוב ודמויות מיצירותיו מ- 1966

The Magazine of Fantasy and Science Fiction, October 1966 by Ed Emshwiller [as by Ed Emsh]

מהתקופה שבה פורסם הסיפור "המסע הפנטסטי " באנגלית וגם בעברית

על העניין שלי באסימוב ויצירותיו וקישורים לסיפורים שונים שלו שפירסמתי ומאמרים שונים שלי עליו תוכלו למצוא כאן :

יצחק אסימוב ואני

אז לפני שאביא את הסיפור הנדיר עצמו בעברית הנה כמה מילים על היצירות הראשונות של יצחק אסימוב בעברית .

היצירות הראשונות של אסימוב בשפה העברית

היו כבר עוד לפני השנה שבה פורסם הסיפור בהמשכים שתקראו למטה 1966 כמה יצירות של אסימוב שפורסמו בעברית בשיבושים שונים של שמו ,תופעה שאסימוב תמיד התלונן עליה.

הוא רצה תמיד ששמו המופיע בסיפוריו בעברית יהיה שמו העברי "יצחק אסימוב". אבל המוציאים לאור בעברית מההתחלה ועד עצם היום הזה לא כיבדו את רצונו המפורש של המחבר.

פורסמו לפחות ארבעה סיפורי מדע בדיוני קצרים של אסימוב שתורגמו לעברית עוד בשנות החמישים ובראשית שנות השישים :ואחד מהם תורגם פעמיים כמעט במקביל

ובהם כמה טוב היה להם " שפורסם תחת שם מחבר "איזק אסימוב" ב"בשבועון “דבר לילדים” – כרך כו גיליון 32, שראה אור ב-18 באפריל 1956.

ותוכלו לקרוא אותו כאן ב"יקום תרבות

"רובוט אל 76 טעה בדרך" שפורסם בשנות החמישים פעמיים בשני מגזינים שונים: ב"קוסמוס " תחת שם מחבר "יצחק אסימוב "

ובמגזין הנדיר "סיינס פיקשיין"בכותר "הרובוט העצמאי "תחת שם מחבר י.אסימוב

ותוכלו לקרוא אותו כאן

והיה עוד סיפור אחד נוסף.ששמו המקורי באנגלית היה "אין איש פה פרט"
Nobody Here But

שפורסם כסיפור של מחבר אנונימי במגזין "מדע דמיוני " ( מגזין שבו היקפידו לא להביא שמות מחברי סיפורים ) מספר 2 תחת השם "התינוק האלקטרוני " בשנת 1958"

עטיפת המגזין "מדע דמיוני " משנות החמישים שכלל סיפור של אסימוב שבעברית נקרא "התינוק האלקטרוני". אלא שכמו שאר הסיפורים במגזין זה שם המחבר לא הופיע בו.

והיה סיפור המדע הבדיוני הראשון של "איזק" אסימוב על רובוטים "רובי" שתרגם ה.יואב, אייר: מאיר מוזס. הופיע בשבועון ”משמר לילדים”, כרך יח, 18, חוברת 9, בתאריך 20 בנובמבר, 1962.

תוכלו לקרוא אותו ב"יקום תרבות " כאן

והיו גם שני ספרי מדע פופולארי של אסימוב שתורגמו בראשית שנות השישים .

תחת השם "יצחק אסימוב " :

  אבני-יסוד בבנין החיים :   אנזימים, ויטמינים, הורמונים /  תרגם א. דובניקוב ; תל-אביב : יבנה, [תשכ"א]1961

תחת השם "אייזק אסימוב ":

 הצופן הגנטי ; [תורגם מאנגלית ע"י ר. ור. פלק ; בעריכת רבקה נדל] סדרת  תרגומי מדע לעם ; ;ירושלים ; מפעל תרגומי המדע הישראלי, 1965.

יש להניח שהפרסום של שני הספרים האלו כבר יצר לאסימוב שם מסויים בישראל כמו גם הסיפור שלו שפורסם ב"דבר לילדים"
ואולי היה זכור במגזין האחות שלו "דבר השבוע"וזה סייע לפירסום של "המסע הפנטסטי" שהיה סיפור המדע הבדיוני הכמעט יחיד ש"דבר השבוע" פירסם בעשרות השנים הרבות של קיומו ( עד 1996) .

והוא פורסם תחת השם "אייזק אסימוב" יש להניח כמו בספר "הצופן הגנטי " שפורסם שנה קודם לכן.

ספר המדע הבדיוני הראשון של אסימוב בעברית "אנוכי, הרובוט "יצא לאור לבסוף ארבע שנים מאוחר הפעם תחת שם מחבר "י. ( מ"יצחק" כפי שדרש אסימוב מהמוציאים לאור שלו בישראל ) אסימוב " בתרגום יאיר שמעוני בהוצאת מסדה ב-1970 ופתח במעין "רנסאנס" של ספרי מדע בדיוני בעברית שהביא לתרגום הרוב הגדול של ספרי המדע הבדיוני של אסימוב לעברית מהם יותר מפעם אחת ,להוציא הספר "המסע הפנטסטי " שהופיע רק בהמשכים מעל דפי "דבר השבוע " ונשכח לחלוטין.

ר

אבל זה כאמור היה רק כמה שנים לאחר הפרסום של "המסע הפנטסטי " ב"דבר השבוע " בעברית .

הרעיון לספר זה ולעלילתו לא היה של אסימוב. הוא נשכר כדי לכתוב עיבוד לספר של תסריט סרט שצולם במקביל לכתיבת הספר. תסריט שאחד ממחבריו היה סופר המדע הבדיוני ג'רום ביקסבי שפירסמתי בבלוג זה את סיפורו המפורסם "חיים ממש נהדרים ".

אסימוב לא ממש התלהב מהעלילה ומהתסריט. הוא ביוזמתו לא היה כותב סיפור כזה. אבל שילמו לו הרבה כסף אז הוא סתם את אפו וכתב את הספר הכניס פה ושם על דעת עצמו "שיפוצים" בעלילה כשהפגיעות באמינות המדעית של הסיפור היו מבחינתו בלתי נסבלות .

הספר פורסם כמה חודשים לפני שהסרט יצא לאקרנים .וזכה להצלחה גדולה.

עטיפת המהדורה המקורית של "המסע הפנטסטי" מאת אסימוב

הרעיון של הקטנת האדם ושליחתו ( מיניאטוריזציה) מקורו עוד בראשית המאה ה-20 לפחות. סופר בשם רי קאמינגז כתב סיפור על נושא זה “הנערה באטום המוזהב” על אדם שרואה במיקרוסקופ אדיר נערה יפה בתוך טיפת מים מקטין את עצמו ומצטרף אליה בעולמה…הסיפור פורסם במקור ב-1919.
ומי שזוכר את הספר “טרזן ואנשי הנמלה ” שתורגם פעמיים לעברית ופורסם במקור ב-1927 זה אותו רעיון בסיסי :טרזן מוקטן מאוד בידי מכונה מיסתורית ומוצא את עצמו בעולם של בני אדם גמדיים באפריקה.

האם ייתכן מסע פנטסטי כזה המתואר בסיפור של מנתחים מוזערים לגוף האדם החולה כדי לרפא אותו מבפנים ?

עד כמה שזה מוזר כן .באמצעות טכנולוגית הננו טכנולוגיה. היום מדברים על מעין רובוטים מוזערים שיכנסו לגוף האדם כדי לבצע בו ניתוחים שונים.
אני מתוודה שאני לא מתלהב מהרעיון :נניח שתקרה תקלה בחלק הננו טכנולוגי בעת שהוא נמצא בגופי מבצע ניתוח ? אבל מן הסתם יהיו לא מעטים שיהיו מוכנים לקחת את הסיכון. 

אז הנה הסיפור לראשונה בעברית מאז פירסומו המקורי ב"דבר השבוע

למעשה זוהי גירסה מקוצרת שבמקור הופיעה בשני גליונות של מגזין אמריקני  

The Saturday Evening Post 

עטיפות שני הגליונות של המגזין המאמריקני שבו הופיעה הגירסה של הסיפור "המסע הפנטסטי " שהופי מיד לאחר מכן ב"דבר השבוע".

פורסם בעברית בפרסום יחיד במוסף סוף השבוע של העיתון "דבר" "דבר השבוע "

29.7-26.8-1966

המתרגם הוא אנונימי ( אולי אריה חשביה )

ולא יצא לאור יותר כספר בעברית

כבונוס אני מצרף מאמר שכתב אריה חשביה שפורסם בשבועון ביחד עם הסיפור על עולם המדע הבדיוני בארה"ב בשנות השישים שכולל תמונה ראשונה בעברית של סופר המדע הבדיוני אסימוב ושל כמה סופרי מדע בדיוני אחרים ידועים מאוד בחו"ל אבל לא ידועים אז בישראל רוברט הינליין וואן ווגט

אפשר להגדיל את הדפים עם "העכבר"

עטיפת מגזין "דבר השבוע" שבו פורסם החלק הראשון של הסיפור "המסע הפנטסטי" עם השחקנית ראקל וולש בתמונה מהסרט "המסע הפנטסטי".

המקדימון

וכעת הנה הסיפור עצמו בעברית לראשונה מזה 57 שנים:

וכבונוס הנה מאמר שפורסם ביחד עם הסיפור על עולם המדע הבדיוני בארה"ב

כתב אריה חשביה

איך עשו את הסרט

כל מה שרציתם לדעת עלהמסע הפנטסטי

ספר ההמשך של אסימובשבעצם היה סיפור עם דמויות שונות במבצע דומה לזהשבספר הראשון ללא קשר אליו היה :

 המסע הפנטסטי II :
 היעד-המוח /  מאנגלית: אריה בובר הוצאת כתר 1990

היו מחשבות להסריט גם את הספר הזה. אבל הן לא יצאו לפועל .

בשנות השבעים פורסם בשבועון "דבר לילדים " סיפור קומיקס ישראלי שהתבסס על העלילה של הסרט "המסע הפנטסטי" שבו חבורת אנשים יוצאת למסע בגופו של ראש ממשלה שסגנו מאיים לרצוח אותו.

וקיראו את הסיפור הזה ב"יקום תרבות " כאן

כפיר הנוקם

מכדורי דם מלאכותיים ועד ל"מחזקי מוח ": אהרון האופטמן מסביר כיצד המסע הפנטסטי עוד יכול להתרחש בעתיד

סדרת "המוסד" של יצחק אסימוב וההיסטוריה היהודית והציונית -הרצאה מוסרטת

הרצאה שנתתי בערב ההשקה של גליון מספר 8 של כתב העת "נכון " לספרות ספקולטיבית שהתקיים ביוני 2022 על הקשר ההדוק בין סדרת המדע הבדיוני המפורסמת של אסימוב "המוסד" סדרת המדע הבדיוני המפורסמת של כל הזמנים ובין ההיסטוריה היהודית והציונית

כוכב הלכת הנבחר : "אסימוב "המוסד ואני

"לני " סיפור רובוטים מאת יצחק אסימוב

היום לפני 30 שנה בשישי לאפריל 1992 נפטר סופר המדע הבדיוני החביב עלי יצחק אסימוב .

אז לציון פטירתו הנה סיפור רובוטים מהידועים שכתב כפי שהופיע לעברית לראשונה בשבועון "מעריב לנוער".

סיפור על רובוט שהוא בעל תכונות ושכל של ילד ולכאורה או לא לכאורה לא שימושי לחלוטין .

ולכן יש לפרק אותו .

או שמה יש בו או לו שימוש אחרי הכל?

כיצד תפתור פסיכולוגית הרובוטים סוזן קלוין הידועה את הבעיה ?

( מעריב לנוער פירסם עוד סיפורי מדע בדיוני של אסימוב " שיופיע בהמשך )

פורסם בעברית במעריב לנוער בשלושה גליונות במאי 1974

התרגום פורסם שוב בקובץ הסיפורים "בארץ הרובוטים " בתרגום יואב הלוי שפורסם בהוצאת "מסדה " רק ב-1975 ( פורסם במקור כ:

The Rest of the Robots (1964)

originally published in the January 1958 issue of Infinity Science Fiction, .

..

"הפתיחה המקורית לסיפור "לני " במגזין "אינפיניטי מדע בדיוני"

במקור ב"מעריב לנוער" ישנה טעות ובמקום פרק שני ציינו " פרק שלישי " והמשיכו את הטעות עם "פרק רביעי " מה שאכן גורם לבלבול אבל ישנם רק שלושה פרקים ושלושת החלקים מובאים כסידרם.

את העמודים אפשר להגדיל עם "העכבר" לקריאה נוחה יותר.

סוף דבר:

לימים כתב סופר המדע הבדיוני הידוע הרלאן אליסון תסריט לסרט על פי סיפורי "אני הרובוט" שלמרבית הצער ( גם לצערו

הרב של אסימוב ) מעולם לא הוסרט אבל פורסם בדפוס.

התסריט של אליסון שלא הוסרט מעולם הופיע בדפוס המגזין המדע הבדיוני של אסימוב

התסריט עוסק בפוליטיקאי מוכשר ביותר שייתכן שהוא רובוט וחושף שזהו לני

מהסיפור שלמעלה מחופש לבן אנוש.

דהיינו משהו טוב יצא מאותו הרובוט.

סוזן קלוין מלמדת את לני ציור MARK ZUG

ציור עבור המהדורה המאויירת של התסריט של הרלאן אליסון ל"אנוכי הרובוט "

http://markzug.com/i-robot-ellison-asimov-and-som/color-plates/

קיראו גם

יצחק אסימוב ואני

עיניים אינן רק לראייה : סיפור על העתיד הרחוק מאת יצחק אסימוב

אסימוב כהארי סלדון מייסד "המוסד"על עטיפת המגזין שנקרא על שמו  בחודש אפריל 1992 החודש שבו נפטר.  

 

לציון 102 שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני והמדע המפורסם יצחק אסימוב ב-2 בינואר 1920 , הנה סיפור ידוע שכתב. 

אסימוב התפרסם השנה  שנת 2021  הודות לעיבוד הטלוויזיוני  של סדרת "המוסד"  ברשת הטלוויזיונית "אפל טי וי "שעימו  יש לי בעיות קשות ביותר  כי בבירור הוא כלל אינו מייצג את גישתו של אסימוב אלא גישה עכשווית שנראית לכאורה כמחוברת לרוח הזמן העכשווי והיא מנוגדת לכל מה שאסימוב חשב .

ובכך עוד אעסוק ביתר פירוט ברשימה נפרדת בהמשך.

את הסיפור שלפניכם כתב אסימוב עבור המגזין "פליבוי "ב-1964 בהתבסס על ציור ידוע של הצייר ההולנדי  מ.ק. אשר שהעורך הספרותי של המגזין  רי ראסל  ראה ומצא חן בעיניו כל כך שהוא הזמין כל מיני סופרים לכתוב סיפור סביבו.

 
 
Maurits Cornelis Escher | Bond of Union (Band) (B.409) (1956) 

 

ככל הנראה סופרים רבים ולא  רק אסימוב נענו לאתגר. 

.סופרים אחרים  ארתור סי קלארק פרדריק פול ותומאס מ.דיש כתבו סיפור בהתבסס עם אותו ציור וסיפוריהם ם פורסמו בפלייבוי   בגליון דצמבר 1966 אבל לא סיפורו של אסימוב שנדחה בידי העורך רי ראסל ( שידוע כמחבר כמה סיפורים על איש החלל באק רוג'רס)  שתוכלו לקרוא ברשת בעברית ב"יקום תרבות ")..

במקום זה הסיפור פורסם בגיליון אפריל 1965 של Magazine of Fantasy and Science Fiction, זמן רב לפני כל השאר .

עבור פחות כסף אמנם אבל לפחות לאסימוב היה את הסיפוק בכך.  

לאסימוב היה בכל  אופן את הסיפוק לכך שהסיפור נבחר בידי חברי איגוד סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב כמועמד לפרס נבולה "לסיפור המדע הבדיוני הקצר הטוב של שנת 1965" . 

(  אבל הוא הפסיד לסיפור של הרלאן אליסון "עצור הליצן היזהיר איש הזמן"  )  

מאז הסיפור הפך לידוע ועובד לסרט אנימציה שתמיצאו בקישור בסוף. 

בעברית הסיפור הופיע ב:

"עיניים " פנטסיה 2000 מספר 6 יוני 1979

עיניים אינן רק רואות" אין איש פה, פרט… / אסימוב י. הוצאת מסדה, 1980. תרגום: אדם שרתיאל

עיניים אינם רק לראייה כתבי אייזק אסימוב, כרך 2 / אסימוב אייזק. הוצאת מובי דיק, 2010. תרגום: רמי שלהבת

 

אסימוב מתאר את העתיד הרחוק מאוד אבל למעשה דן בגישות ורעיונות לגבי עתיד האנושות שקיימות כבר כיום כפי שתראו בקישור למאמרשל דוד סנדובסקי :

איחוד האינטליגנציה האנושית עם התבונה המלאכותית :תקווה או סכנה? ב"יקום תרבות " 

 

 

 

 

 

קיראו את מאמרו של דוד דנדובסקי 

קיראו את הסיפור באנגלית

האזינו להקראה של הסיפור 

צפו בגירסת אנימציה של הסיפור 

 

קיראו גם :

יצחק אסימוב ואני

 

תוכנית אלף השנים של הגאון מוילנה וספרות המדע הבדיוני

הסופר והעורך רני יגיל משוחח עם פרופסור אורציון ברתנא עימי ועם דותן דימט על מדע בדיוני.

ואני בשיחה מדבר על תוכנית אלף השנים שבסדרת המוסד של יצחק אסימוב  ועל הבסיס המציאותי שלה  לדעתי בתוכנית אלף השנים מיוחסת לגאון מוילנה או לדעת החוקרים המחמירים והספקניים ביותר לקבוצה של אנשים בירושלים בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת שכללה את האב של סבתי הרב אליהו לנדא ,בן נינו של אותו גאון מוילנה.

האם יכול להיות שהרעיונות של תוכנית זאת היגיעו לאסימוב הילד דרך הרב לנדא ששמש במשך כמה שנים כרב וכמורה לעברית בשכונה שבה חי אסימוב הילד בסוף שנות העשרים של המאה העשרים ?

"ותחשבהו" …: סיפור הרובוטים הסופי ( או אחד מהם ) של אסימוב

השבוע מלאו 101 שנים להולדתו של סופר המדע הבדיוני והמדע הפופולארי החשוב מאוד יצחק אסימוב ,אז הנה אחד מסיפוריו המעניינים ביותר.

סיפור שבו לקח את הדמויות המרכזיות של הרובוטים שהוא בכל הקריירה שלו הקדיש למאמץ להראות שאין מה לפחד מהם ושהם אינם מסוכנים לאנושות .

הוא נלחם במה שהוא כינה   "תסביך פרנקנשטיין " הפחד הלא רציונלי מתוצר ידו של האדם. פחד המבוסס  בחלקו על סיפורי הגולם היהודיים. 

בסיפור הזה הוא הראה שאחרי הכל יש מה לפחד מהרובוטים והם בהחלט יכולים להיות מסוכנים לאנושות.

לאחר מכן היו לו מחשבות שלישיות ורביעיות בנושא והוא כתב עוד סיפורים על רובוטים שאכן לא היוו סכנה על המין האנושי.

 

אבל הייתה להם נטייה לנהל את ההחיים של המין האנושי מאחורי הקלעים.

אז הנה הסיפור.

. . That Thou Art Mindful of Him" (1974

\הסיפור פורסם לראשונה בגליון של המגזין לפנטסיה  ומדע בדיוני במאי 1974.

בעברית הוא הופיע בתרגומה של שירה תמיר בגליון מספר 17 של פנטסיה 2000 בינואר 1981 .גליון מיוחד שהוקדש לאסימוב.

 

 

 

 

 

צפו במופע הספרותי  של מאיר עוזיאל "הדמיון של אסימוב "

ששם יש המחזה של "ותחשבהו".החל מהדקה ה-27 של המופע. 

קיראו גם :

יצחק אסימוב ואני

 

"ממלכה של נשים" : כוכב הלכת השני מהשמש נוגה בתרבות ובספרות הכללית והעברית

ציור של פרנק פאול  (The Man from Venus)  July 1939     Fantastic Adventures   

                     

 

 

 חדשות מדהימות מכוכב הלכת נוגה .מבחינתי החדשות הטובות היחידות של שנת 2020.

באטמוספירה של כוכב הלכת נוגה הוא וונוס הכוכב הלכת השני מהשמש התגלו לכאורה סימנים שמאפשרים חיים.זאת למרות שכוכב זה הסובל מאפקט חממה קיצוני נחשב לכוכב  הלכת הפחות מתאים לחיים מכל העולמות במערכת השמש. ייתכן בהחלט שבעבר היו בו תנאים יותר מסבירי פנים לחיים. 

חוקרים מארה"ב ומבריטניה גילו גז מסוג פוספין באטמוספירה של כוכב הלכת השני מהשמש  נוגה הוא "ונוס" , בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מעל פני הקרקע. הגז הזה, כך הם מסבירים, נוצר בכדור הארץ בתנאים טבעיים על-ידי חיים מיקרוביים קטנטנים.

דהיינו יש  סימנים של אפשרות לחיים במקום העויין ביותר לחיים על פני מערכת השמש בכוכב הלכת השני מהשמש "נוגה"(!).

כוכב הלכת נוגה הוא ונוס.

מבחינתי זאת הידיעה הטובה ביותר של שנת תש"ף

וזה הזמן לבדוק כיצד נוגה מוצג במקורות יהודיים ובשפה העברית ברקשימה נוספת בסדרה שלי על העולמות השונים של מערכת השמש כפיש הוצגו במקורות הכלליים והיהודיים והעבריים.

עד כה סקרתי ברשימות שפורסמו ב"יקום תרבות " ובבבלוג זה  את: 

"כוכב חמה" הוא מרקורי  במאמר ב"יקום תרבות " בשם "כוכב לכת מהיר כתזיזית" 

את "צדק" הוא יופיטר  במאמר ב"יקום תרבות " גדול הוא צודק? 

את שבתאי הוא סאטורן במאמר בשם "כוכב השבת "

ואת פלוטו כוכב  הלכת הרחוק ביותר מהשמש במאמר בשם "כוכב הלכת הכפול"

וכעת תורו של כוכב הלכת השני מהשמש  נוגה הוא ונוס שיש הרואים בו תאום לכדור הארץ מבחינת גודלו. אבל הוא שונה ממנו מאוד מבחינת האפשרות שלו להחזיק חיים.

\אבל כאמור התברר שאפילו שם יכולים להתקיים חיים..מסוג כלשהוא.

 ירושלים עיר נוגה

נוגה הוא אחד העצמים הזוהרים ביותר בשמיים והמין האנושי היה מודע לו כמעט כמו שהיה מודע לשמש ולירח.

באשור ובבל נוגה זוהה עם האלה עשתר.ובגבור ההשפעה האשורים בירושלים במאות השמינית והשביעיתלפני הספירה גבר הפולחן של מלכת השמיים עשתר שבעצם היה גם פולחן כוכב הלכת "עשתר " הוא נוגה.

 בספר תהילים נוגה מכונה "איילת השחר" תהילים, כ"ב, א') ו

בספר ישעיהו מוזכר נוגה כ"הלל בן שחר. "איךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי…" (ישעיהוי"די"בי"ג)

שחר היה גם הוא שם כוכב נוגה שהקדמונים חשבו שהוא מופיע כל בוקר.

האל הכנעני שלם זוהה עם כוכב הערב וכך העיר ירושלים שנקראה על שמו היא עירו של נוגה.  ( בדומה לעיר קהיר במצרים שהיא "עירו של מאדים "). 

 השומרים הבינו ככל הנראה עוד בימים קדומים שכוכב השחר  וכוכב הערב הם אותו עולם וקראו לו בשם אחד , אבל נראה שהיוונים הבינו זאת רק בתקופה ההלניסטית. ועאז היו להם שדמות שונים בשביל שנ"שני עולמות " אלו . לבסוף  היוונים זיהו את נגה עם אפרודיטה והרומאים עם וונוס אלות האהבה שמות שנשארו.

השם "נוגה" מוזכר לראשונה בתלמוד הבבלי. במסכת שבת דף קנו עמוד א' נאמר: "האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי. יהי מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא.

 

יצירות בעברית על נוגה

 הסופר הסורי כותב היוונית לוקיאנוס  איש סמוסטה שחי במאה השנייה לספירה בערך בזמנם של רבי עקיבא ובר כוכבא ורבי מאיר, כתאת סיפור המסע הראשון או השני בעצם לירח ""סיפורי אמת " ושם תיאר לראשונה ניסיון ישוב של כוכב הלכת "נוגה שמביא מלחמה בין השמש והירח על הקולוניזציה של נוגה.

על  לוקיאנוס קראו ביתר פירוט במאמרי "הארץ הישראלי הראשון על הירח" ב"יקום תרבות". 

הוא מספר על כיצד הוא עצמו היגיע עם ספינה בטעות לירח וכעת מתברר דדליט הירח  נלחם בשליט השמש פאיתון  על זכויות הישוב על הילל בן שחר הוא נוגה "כוכב שומם מאין יושב ".

 בסיפור של לוקיאנוס אנדימיון החליט לקבץ את התושבים העניים של הירח ולשלוח אותם ליש באת נוגה ולהקל בכך על לחץ האוכלוסין על הירח.אך פאיתון שליט השמש התקנא ויצא לעצור את הפרוייקט במלחמה.. על הירח לוקיאנוס היה בעל זכות ראשונים על תיאור  התישבות בכוכב לכת אחר  ובתיאור המלחמה החללית הראשונה בין צבאות השמש והירח עם לגיונות של פרשי אוויר הרוכבים על עופות בעלי שלשה ראשים.קולעי אפונים ואלופי שום , קשתים הרוכבים על פשפשים גדולים מ-12 פילים כל אחד ,  רצי הרוח ,המפליגים לקרב כשהם מונעים על ידי רוח הנופחת בכותנותיהם הגדולות עכבישים ענקיים בגודל כפרים הטווים רשת קורים מהירח אל נוגה כוכב הבוקר  ועוד יצורים שונים ומשונים.

זוהי לכאורה מלחמת הכוכבים הראשונה בספרות. 

המלחמה מסתיימת בתבוסת אנשי הירח בידי צבא השמש העדיף אך שני הצדדים מגיעים להסכם שהם יישבו את נוגה ביחד וישאירו את שאר הכוכבים עצמאיים ואוטונומיים . לוקיאנוס יוצא עם כך לנוגה שאך זה החלה בו ההתיישבות .ורואים שהארץ היא ירוקה ודשנה וכולה מלאה משקה וכל טוב.אבל אין תיאור מפורט יותר מזה משם לוקיאנוס יוצא במהירות למקומות אחרים ומעיינים מאוד בשמיים. 

אז זאת הפעם הראשונה בספרות העולמית שבה עסקו בישוב של כוכב הלכת נוגה. 

כוכב הלכת נוגה בספרות העברית  של ימי הביניים 

Image result for ‫שלמה אבן גבירול‬‎

המשורר שלמה אבן גבירול כתב על נוגה בפואמה שלו "כתר מלכות ":

מִי יָבִין סוֹדוֹתֶיךָ בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל הַשֵּׁנִי גַּלְגַּל שְׁלִישִׁי וּבוֹ נֹגַהּ כִּגְבֶרֶת בֵּין חֲיָלֶיהָ / וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ? / וּבְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ תִּסֹּב גְּלִילֶיהָ / וְגוּפָהּ כְּחֵלֶק מִשִּׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים מִן הָאָרֶץ לְיוֹדְעֵי סוֹדָהּ וּמַשְׂכִּילֶיהָ,

וְהִיא מְחַדֶּשֶׁת בָּעוֹלָם כִּרְצוֹן בּוֹרְאָהּ הַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה / וְדִיצָה וְחֶדְוָה

וְשִׁירוֹת וּרְנָנִים / וּמִצְהֲלוֹת חֻפּוֹת חֲתָנִים.

וְהִיא מְקַשֶּׁרֶת פְּרִי תְנוּבוֹת וּשְׁאָר הַצְּמָחִים / מִמֶּגֶד תְּבוּאוֹת שֶׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים.

Image result for ‫אברהם אבן עזרא‬‎

 התיאור הראשון של נוגה בעברית כ"כוכב  של נשים "היה במאקאמה מחורזת של אברהם אבן עזרא משורר
אסטרונום ואסטרולוג מהמאה ה-12 בשם "חי בן מקיץ" שתאר בקצרה אדם ששנשמתו מגיעה
למעגלים כוכבי הלכתהשונים שהיו ידועים אז. ובין השאר  הוא מגיע לנוגה. 

אבן עזרא קיבל השראה מסופר הערבי אבן סינה שכתב משהו דומה אבל התיאור שלו הוא
מפורט יותר ואליגורי פחות. הוא מכנה את נוגה כ"ממלכה השלישית " לאחר השמש וכוכב חמה 

וּבַמַּמְלָכָה הַשְּׁלִישִׁית נָשִׁים שַֹאֲנַנּוֹת,/ מְנַגְּנוֹת וּמְעַנּוֹת,/ תּוֹפְשׂוֹת כִּנּוֹרִים / וְעוּגָבִים וּזְמִירִים / וְתֻפִּים וּמְחוֹלִים / צֶלְצְלִים וּנְבָלִים / מְפַזְּזוּת וּמְכַרְכְּרוֹת / וּמְרַקְּדוֹת וּמְשׁוֹרְרוֹת./ עֲלֵיהֶן מַלְכָּה/ עֲנֻגָּה וְרַכָּה,/ פָּנֶיהָ כַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ/ וְכַיָּרֵחַ בְּתֻמָּתוֹ./ עֵינֶיהָ כַּחֲרָבוֹת / וְשִׁנֶּיהָ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת / שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת/ וּמִשְּׁכוֹל שְׁלֵמוֹת / כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתֶיהָ/ וּכְעֵין הָעוֹרֵב קְוֻצּוֹתֶיהָ/ כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתָהּ / מִבַּעַד לְצַמָּתָהּ / אַגַּן הַסַּהַר שָׁרְרָהּ / וְתֹאַר הַחַמָּה תָּאֳרָהּ./ אוֹרָהּ יִגַהּ וְיָהֵל –/ וְכָל רוֹאָהּ יִתְמַהּ וְיִבָּהֵל.

ובכך מסתיים העיסוק של הספרות העברית בכוכב הלכת נוגה ובמסעות אליו עד למאה ה-20. 

נוגה בספרות המדע הבדיוני

בראשית המאה ה-20 נוצרה תיאוריה בידי אסטרונום בשם אהרוניוס  ש"נוגה" הוא עולם צעיר בהשוואה לכדור הארץ ובהשוואה למאדים שהוא עולם "זקן" ויש עליו תרבות עתיקה.

וזה אומרשהתנאים עליו מקבילים לאלו של כדור הארץ כפי שהיה לפני מליוני ומליארדי שנים. הוא תואר כעולם של ביצות ענק של יצורים ענקיים מפלצתיים ושל שבטים פרימיטיביים שהשמש אינה מציצה אליו לעולם בין מעטה העננים המקיף אותו. 

וכך הוא תואר  בדרך כלל בספרות המדע הבדיוני מכאן ואילך עד לשנות השישים. 

 יוצא דופן היה הסופר הבריטי אולף סטאפלדון  שביצירת המופת שלו האדם הראשון והאחרון(1930) שתיארה את ההיסטוריה של המין האנושי במליוני השנים הבאות תיאר  את "ההארצה"טרפורמינג של נוגה דהיינו הפיכתו לדמוי כדור הארץ כדי שבני אדם יוכלו לחיות על פניו.

ואכן בסיפור בני האדם עוברים לנוגה וחיים שם במשך מליוני שנים.  

למרבית הצער הספר הזה מעולם לא תורגם לעברית.

אבל הרעיון של"הארצה" של נוגה שנחשב לכוכב הלכת "התאום " של כדור הארץ נשאר.

כפי שהיציע למשל  המדען קרל סאגאן ו עם מישלוח לשם של אצות כחולות שיכניסו חמצן לאטמוספירה של נוגה.

והועלו רעיונות  להתאים בני אדם לתנאים של נוגה.

 

Back Cover Art by Frank R. Paul for January 1941 Amazing Stories, illustrating "City on Venus."

The text says, "In this vivid imaginative painting, Artist Paul draws upon scientific facts to depict a city on Earth's sister planet. It is a city of web-foot people built in a watery world."

The black-and-white creatures, which seem to be like overgrown seals, are obviously the crowned princes of this world.  The pterodactyl is feeding one; another lounges in the lower left, as if on holiday; the creature like a plesiosaur with a hadrosaur's duck-billed head is giving half a dozen of them a ride; another pterodactyl ferries one of the chubby seals through the sky.  One wonders if these seal-like creatures are so chubby since all the other animals are doing their exercising for them. 

יוצרו של טרזן ושל ג'ון קרטר איש כדור הארץ שהיגיע למאדים לסדרה ארוכה של ספרי הרפתקאות מצליחים כמעט כמו אלו של טרזן  כתב גם סדרה על כוכב הלכת נוגה שגיבורה הוא איש כדור הארץ קרסון נייפיר שמגיע לשם. אמנם סידרה מצליחה הרבה פחות. פורסמו ממנה רק חמישה ספרים.

 אבל הספר הראשון בסדרה זאת תורגם לעברית. 

   אדגר רייס בוראוז  טיסת הפלאים :   ספור דמיוני / (1934) Pirates of Venus (1934)

ובו מסופר כיצד קרסון נייפיר מגיע בחללית לעולם האקזוטי נוגה ומגלה שם תרבות מפותחת ויצורים מפלצתיים , נלחם שם במפלצות מפחידות ,מוצא שם ידידים נאמנים ואוייבים מרושעים ואהובה יפה שאותה הוא מציל בלי סוף מגורל גרוע ממוות.

סיפור די משעמם למען האמת.

שאר ספרי הסדרה לא תורגמו לעברית. 

 עברית דן סואן    [תל-אביב] :   [תבל],   [1952]

 

 

ב-1950 פורסם בעברית מכל המקומות בשבועון לילדים דתיים "הצופה לילדים " סיפור בהמשכים על מסעה של משפחה בעוד מאות שנים לטיול בכוכב הלכת נוגה. 

משפחת סמית נוסעת לנוגה בתרגום אריאל אליצדק הופיע ב"הצופה לילדים כרך ג' 1950 בחמישה חלקים.

תוכלו לקרוא אותו בבלוג זה  כאן. 

מסעות פולניים לנוגה 

ספר נוסף שתורגם בשנות החמישים על מסע לכוכב הלכת נוגה היה ספר מדע בדיוני פולני דווקא ועוד פולני קומוניסטי .תופעה נדירה למדי בעברית אם כי לא בלתי ידועה. 

 ספרו של ולדיסלב  אומינסקי    אל עולמות רחוקים עבד לעברית ש. סקולסקי עמיחי תשי"ט 1958 

אומינסקי היה סופרמדע בדיוני וותיק מאוד שפירסם עוד מסוף המא הה-19. וכבר כתב ספר שבעברית נקרא "אל כוכב אחר " שתיאר יצירת תקשורת עם כוכב הלכת מאדים. 

בשנות החמישים בפולין הקומוניסטית הוא כתב ספר המשך על מסע לנוגה שתורגם מיידית לעברית. 

 . צוות של חוקרים ממריא לכוכב הלכת נוגה ומגלה שם בין יערות הענק ומפלצות ענקיות את שרידי תרבות יבשת האטלנ טיס הקדומה בעלי הכוכחות המדהימים שהיגרו מכדור הארץ לכוכב הלכת נוגה. 

הספר מפולין הקומוניסטית היציג באור סאטירי כמה מהנוסעים נציגי צבא וממשל ארה"ב המרושעים והקפיטליסטיים  ששואפים לכבוש את נוגה בכוח הזרוע ובאים על עונשם. 

יצורים שונים של כוכב הלכת נוגה בספרו של אומינסקי.

  היה עוד ספר מדע בדיוני פולני ידוע שעסק במסע לנוגה אבל הוא דווקא לא תורגם. ספרו הראשון של סופר המדע הבדיוני הפולני הידוע סטניבלב לם האסטרונאוטים מ-1951 תיאר מסע לכוכב הלכת נוגה  בעתיד של שנת 2003 ששם נמצאות מפלצות ענק ושרידי תרבות עתיקה חרבה היא הושמדה כמסתבר בזמן שתיכננה פלישה לכדור הארץ.. אך למרבית הצער לא תורגם לעברית.

ספר  שאף  הוסרט לסרט מזרח גרמני שלם תיעב. 

אבל עשו מסרט זה גירסה אמריקנית בשם "הספינה הראשונה לנוגה".

..

צפו במקדימון הסרט בגירסתו האמריקנית

צפו בגירסה האמריקנית המלאה.

כמה וכמה סופרי מדע בדיוני ידועים מאוד כתבו סיפורים על כוכב הלכת נוגה שתורגמו לעברית.

סופר המדע הבדיוני הידוע רוברט הינליין כתב כמה וכמה סיפורים וספרים על נוגה שתורגמו לעברית. 

  רוברט הינליין היגיון של אימפריה ( 1941: בתוך הגבעות הירוקות של הארץ "_(1951) עברית עמוס גפן ,מסדה 1979

סיפור המתאר אדם מכדור הארץ שנחטף והופך להיות עבד בכוכב הלכת נגוה עד שהוא מצליח להשתחרר ולבנות שם חיים חדשים.

תורגמו גם שני ספרים שכתב לבני נוער שתיארו את נוגה כעולם שורץ ג'ונגלים וחיות ענק. 

 רוברט א. היינלין  צוערי החלל /  (1948)עברית: נוגה שמש.1979

 

 

 רוברט הינליין עולמות חדשים  ( 1951) עברית : ישראלה דורי  רמדור 1979  

 

ארתור סי קלארק שיעו ר בהיסטוריה     Startling Stories, May 1949   1949

תורגם פעמיים לעברית. 

 מודל ראשון :סיפורי מדע בדיוני /ליקט ותרגם מאנגלית: עודד פלד.הוצאת הקיבוץ המאוחד 1981 

פנטאסיה 2000  גיליון 35 (1983)

סיפור שבו אנשי כוכב הלכת נוגה באים לבקר בכדור הארץ בעוד מליוני שנים לאחר שהתרבות עליו נעלמה. 

לימים באחד מספריו האחרונים "3001 " (שפורסם במקור ב- 1997)  תיאר קלארק פרוייקט "  " הארצה " של נוגה  שמתקיים סמוך לשנת 3001. 

 השבועון לילדים "הארץ שלנו" פירסם בראשית שנות החמישים בהמשכים סיפור של המדען פיליפ לאתאם שנקרא במקור חמש כנגד נוגה( 1952 )

Five Against Venus

 

.

הופיע השבועון הארץ שלנו ב-1953 

"המסע לכוכב נוגה" בעיבוד "א.סיון". 

 

הסיפור תיאר את מסעם של בני משפחה לכוכב הלכת נוגה שם הם מוצאים עטלפים מוזרים ואינטיליגנטיים ואדם ששרד שם במשך שנים כסוג של רובינזון קרוזו " חללי. 

בסיום הופיעה אחרית הדבר של המחבר שתיארה את העובדות מאחורי הסיפור. 

יצחק אסימוב כתב סיפור עתידני על נוגה שאותו תיאר מלא באוקינוסים גדושים בחיים.

י.  אסימוב לאקי סטאר ואוקיינוסי נוגה /י;(1954) [תירגום ראובן לסמן ; עריכה עמוס גפן] 1979

 

פרדריק פול וסיריל קורנבלות סוחרי החלל . ( 1952 כספר 1953 )

תיאר ניסיון של כדור הארץ  המלא וגדוש באנשים לישה את נוגה כדי להיפטר מאוכלוסייה עודפת .ניסון שיש צורך לשכנע בו את האוכלוסייה על ידי אנשי הפירסום הכל יכולים. וכמובן שהם עושים זאת בהצלחה. 

רי ברדבורי פירסם את הסיפור "כל הקיץ" ביום סיפור על ילדה בכוכב הלכת נוגה שבו השמש מופיעה מבעד לעננים רק אחת לכמה שנים. 

 

קלארק  דרלטון ( וולטר ארנסטינג ) וקורט מאר( על הכריכה  מאת ק"ה שר ו-ואלטר ארנסטינג )  פרי רודאן -4 פלישה מהחלל  החיצון-בסיס על נוגה  ( 1961) /  עברית – יוראי ליננברג.    (תל-אביב) :   רמדור-א' שלגי,   (1980).

הסיפור הסופי שהופיע מהסדרה הארוכה מאוד ( אלפי ספרים בגרמנית ) על איש החלל פרי רודאן.שבו רודאן ואנשי צוותו טסים לנוגה עולם מלא במפלצות ענק ומגלים שם בסיס חייזרי קדום ומתוחכם. 

 רוג'ר זילאזני  דלתות פיו, עששיות פניו (1965)  (תרגום: שירה טמיר-אלקיים  פנטסיה 2000 גיליון 34 (1983))  –

סיפור קלאסי של רוג'ר זלאזני על צייד מפלצת ענק באוקינוס של נוגה.

לאחר שסיפור זה נכתב התברר בידי חללית מראירנר שמתחת לעננים נוגה הוא עולם שיש בו אפקט חממה ענק והוא מאוד לא מתאים לחיים.

ולמרבית הצער אין בו ג'ונגלים ומפלצות ענק ולא אוקינוסים גדושים בחיים. 

קיראו את הסיפור הקלאסי הזה בבלוג זה כאן.

כוכב הלכת הזה כבר התאים פחות לסיפורים אבל כמה עוד נכתבו עליו מידי פעם. 

לארי ניבן שליו בתופת פנטסיה 2000 גליון 23 תרגום: יהודית חננאל-אבישי

The Magazine of Fantasy and Science Fiction, July 1965

הסופר פרנק הרברט מחבר חולית כתב עם בנו בריאן את  הספר איש של שני עולמות" (1986), תורגם  ב-1989 על ידי עמנואל לוטם שעוסק בין דברים אחרים בלחימה עתידנית על נוגה. 

 

מסעות עבריים לנוגה 

ההופעה הראשונה של "תעלומת הצלחת המעופפת" כסיפור בהמשכים ב"דבר לילדים"

בעברית היו כמהכ סיפורים מקוריים לילדים על מסעות לנוגה

תעלומת הצלחת המעופפת " ( 1955) .סיפור על מפגש של נער ישראלי עם חייזר מכוכב הלכת נוגה ,נסיעתו בצלחת מעופפת לכוכב נוגה ,שם הוא צופה בחייהם האוטופיים של אנשי הכוכב ובאולימפיאדה הבין כוכבית בינם ובין אנשי המאדים ומפגשיו עם בני כוכבים אחרים כמו כוכב העצלנים ולבסוף חזרתו לכדור הארץ למציאות התל אביבית האפרורית .היה זה כנראה הסיפור הראשון שבו השתמשו במילה "חללית " ( שמו של הסיפור בגירסה הראשונה שלו  בהמשכים "דבר לילדים " ב-1954. ) מילה שהומצאה רק  זמן קצר לפני הפירסום בידי אורי אבנרי בשבועון "העולם הזה".

 

 

המבול השני  כתב וצייר דני פלנט .  הארץ שלנו  כרך י' ,1959  חוב’ 18-32  ב-15  חלקים.

אחד הסיפורים הגרנדיוזיים ביותר שהופיעו בעיתון ילדים ישראלי מאז ומעולם  ,ושתיאר פלישה מכוכב נוגה לכדור הארץ

ספינת חלל של חייזרים מנוגה  וצבא הרובוטים שלהם נוחתת בכדור הארץ , וכל הניסיונות להשמידם בידי צבאות כדור הארץ נכשלים. החייזרים והרובוטים חוטפים בני אדם וכולאים אותם במיכלאות ענק. מסתבר שאנשי נוגה רוצים להתיישב  בכדור הארץ . אך סוף טוב הכל טוב   לבסוף הם מודבקים בחיידקים נשק בקטריולוגי הגורם להשמדתם. 

dani planet the second mabul 3

dani planet the second mabul 3

dani planet the second mabul 4

dani planet the second mabul 4

הסיפור הבולט ביותר שהופיע על נוגה היה הרפתקאות קפטין יונו בשליחות מסוכנת 

 

 

 

 

הספר הטוב והמרתק ביותר מבין שלושת ספרי הסדרה. בחודש  פברואר 2008  יצורים מסתוריים חודרים לכדור הארץ ועקבותיהם נמצאים בכל מקום . הרשויות מגיעות למסקנה שכדור הארץ עומד לפני פלישה, פלישה של תושבי כוכב נוגה! פרופסור אסימוב שולח את צוות קוסמאר 2 כולל את יונו וונה שהם כעת חלק אינטגראלי מהצוות לנוגה וביחד איתם איש צוות חדש בשם מנס. אך מנס הנ"ל מתגלה כבעל בריתם של אנשי נוגה וכמוהו גם יונו ושניהם שובים את אנשי הצוות . יונו כמובן רק מעמיד פנים על מנת לזכות באמונו של מנס, ועל נוגה  עולם מלא בגו'נגלים שעליו יורד גשם נצחי  משחרר את אנשי הצוות.

אנשי הצוות פוגשים באנשי נוגה , יצורים מוזרים ואף מפחידים למדי בעלי ארבעה זרועות ומהציורים של מ. אריה בעלי פנים חתוליות . מסתבר שאנשי נוגה מתכוונים להשמיד את כדור הארץ עם פצצת תופת . אך יונו חודר לשורותיהם בהעמידו פנים של בעל ברית . אך לרוע המזל הוא מהופנט על ידיהם כפי שנעשה בעבר עם מנס . אנשי קוסמאר 2 משחררים אותו מההיפנוזה ובנתיים מגלים על פני נוגה עוד ניצול של קוסמאר 1 שחי שם כמו רובינזון קרוזו ( יש להנחיח ששגיא קרא את הסיפור בהמשכים ב"הארץ שלנו " של לאטאם והוא שימש כמקור השראה). 

. יונו מצליח להביא להשמדת הפצצה איומה אך אנשי הצוות חושבים שנהרג וחוזרים אבלים לכדור הארץ שם נערכים טקסי אבל המוניים לזכרו של הנער האמיץ. אך האבל מוקדם מידי , יונו הצליח להימלט מהפיצוץ בנוגה באמצעות צלחת מעופפת נוגאית, וקוטע את טקסי האבל ההמוניים על ידי השמדה בקרן לייזר של פסל האנדרטה שהוקם לזכרו….

 


 

"א.בנש" מרד על כוכב נוגה :רומן מדע דמיוני / עברית – מ’ רון רמדור .1969

ראל דארק וצוותו חוזרים למערכת השמש בשנת 2247 לאחר שיצאו להיאבק בגזע "הכאריזאנים" המאיים על מערכת השמש וגברו עליהם .בחזרתו הוא מגלה שמערכת השמש השתנתה מאוד ולרעה. המושבה שעל כוכב נוגה מורדת בשליטה העריץ, המושל מטעם כדור הארץ  וראל דארק וצוותו ( רובם אותם הדמויות מ"קיסר הכוכב הסגול " אך בובות חסרות חיים , לעומת התיאור ההומוריסטי  החי שלהם  שניתן להם  בספר הקודם )  מחליט להצטרף למרד הצודק. .הם מביאים  להפלת הרודן לעצמאות לבני נוגה.

למרבית הצער זהו אחד הגרועים בספרי הסדרה. 

חוץ מזה כוכב הלכת נוגה הופיע בכמה חוברות טרזן שהופיעו בעברית בשנות השישים בהוצאות "הקרנף " וה"פיל". 

הוצאת הקרנף כרך מספר 2  ( החוברות  נכתבו רובן  ככולן בידי ישעיהו לויט )

 מספר 22. טרזן ואנשי המאדים. טרזן נתקל באנשי מאדים השרויים במלחמה נגד אנשי נוגה המפלצתיים על כדור הארץ ועוזר להם במאבק נגד אנשי נוגה.

קפטין בלאד סוד העקבות בשלג

 הלוחם בפיראטים במאה ה-17 קפיטן בלאד נאבק בחייזר בלתי  נראה מנוגה שהולך ומשתגע באטמוספרה של כדור הארץ   ולבסוף מצליח להרגו . הטוב והמרתק בסיפורי הסדרה.

הידד לספינה "קפריקורן " :עלילותיו של הלוחם בפיראטים "קפיטן בלד" | המולטי  יקום של אלי אשד

בראשית שנות השבעים התפרסם מגזין לילדים בשם "ילדוני " עם סיפור במהשכים בשם "אל נוגה" שבו שני ילדיםן מתחבאים על חללית לירח. ולפי השם היגיעו לנוגה. אבל לצערי הרב כילד קורא המגזין הפסיק לצאת לאור לפני שהיגיעו לכוכב הלכת השני מהשמש. 

מליסלדה או האלים באים מאת פנחס שדה וגיורא רוטמן

 סיפור מדע בדיוני מובהק המתאר את מסעותיו של הנער אסא רבין בעולמות אחרים בליווי הנערה מכוכב נוגה מליסלדה, שאבותיה ביקרו בכדור הארץ לפני אלפי שנים ובני האדם הפרימיטיבים ראו בהם אלים.

הסיפ]ור המתאר גם את חייהם האוטופיים של אנשי נוגה נראה שקיבל השראה מספרו של מנחם תלמי שיש להניח ששדה אולי קרא ב"דבר לילדים " בפירסום המקורי. 

קראו את הסיפור במלואו בבלוג זה כאן.

באק רוגרס

פניו הרבים של גונגורה 34

VENUSIAN ACTOR  (1961)

S65 – "Shape Changing Elixir" (2/19/61 to 5/21/61) (J)

כתב רי ראסל צייר גורג' טוסקה

אנשי הנמר מהמאדים מנסים לגנוב את ההמצאה המאפשרת שינוי מראה חיצוני בה משתמש השחקן גונגורה,ידידו של באק.

 

ולסיום הנה מחזור הסיפורים של פלא גורדון בכוכב הלכת נוגה:בסיפוריםן אלו נוגה הוא עולם דמוי ברזיל בכדור הארץ מלא ג'ונגלים ואוקינוסים ומפלצות ענק ושיבטי ילידים לכאורה אבל רק לכאורה פראיים. 

ואנשים מכדור הארץ שמגיעים לנוגה על מנת להתישב עליו וגם כדי לנצל אותו. והילידים בשיא הסדרה מורדים בהם. ועל פלאש גורדון להחליט במי יתמוך.

.

  1. המלחמה בענק הקוטב  ( פורסם במקור ב-1962) 
  2. הדולפינים של נוגה .( פורסם במקור ב-1962)

3. צרות על נוגה  ( פורסם במקור ב-1970)

4. במעמקי כוכב הלכת  נוגה ( פורסם במקור ב-1971 ) 

5. אליל הביצה של נוגה. ( פורסם במקור ב-1972) 

6. הקדמה מגיעה לנוגה ( פורסם במקור ב–1972 ) 

7. מרד על כוכב נוגה ( פורסם במקור ב-1976)

8.פלאש גורדון והדרקונים של נוגה (פורסם במקור ב-1980)

 

הרובוט אל 76 תעה בדרך: סיפור הרובוטים הראשון של אסימוב שתורגם לעברית ( פעמיים בשנה אחת!)

ו

לרגל מלאת 100 שנה להולדתו של יצחק אסימוב  פירסמתי רשימה מיוחדת עליו כאן.יצחק אסימוב ואני.הנה לפניכם אחד הסיפורים הראשונים שלו שתורגמו לעברית.

לא הראשון ממש :קדם לו סיפור  בשם "כמה טוב היה להם "שהופיע בשבועון “דבר לילדים” – כרך כו גיליון 32, שראה אור ב-18 באפריל 1956 שהוא למיטב ידיעתי הסיפור הראשון של אסימוב שפורסם בעברית.ומעניין כבר בפרסום הראשון עליו בעברית ב-1956 המגזין "דבר לילדים" טרח לפרסם כמה מילים על אסימוב ולתאר מיהו דבר שבדרך כלל לא עשו. 

אבל הסיפור שלפניכם  הוא  סיפור הרובוטים הראשון שלו בעברית  .והוא תורגם בתוך שנה לעברית פעמיים !

הסיפור הופיע באנגלית לראשונה  בשם ""Robot AL-76 Goes Astray

 February 1942 issue of Amazing Stories

ב-1949 הסיפור פורסם באנתולגיה בשם  My Best Science Fiction Story. אנתולוגיה של סיפורי מדע בדיוני שבה כל סופר היציג את הסיפור החביב עליו ביותר כביכול דבר שהוסיף רבות להילה של הסיפורים.

מאנתולוגיה זאת שהיגיעה לישראל וזכתה כאן כנראה לעניין רב ביותר  תורגמו עוד שלושה סיפורים לעברית שאת כולם העליתי ברשת כאן וב"יקום תרבות "

והנה הם :

המורה מן המאדים מאת אינדו בינדר

אל תסתכל עכשיו מאת הנרי קטנר.

כמעט אנושי.מאת רוברט בלוך

אסימוב הסביר לימים שהוא לא באמת חושב וגם לא חשב אז שזהו סיפורו הטוב ביותר אבל עורכי האנתולוגיה דרשו ממנו שיבחר רק סיפור שהופיע במגזינים שהם הוציאו לאור ,מגזינים נחותים למדי בעולם  המדע הבדיוני אז הטוב ביותר שיכל לבחור  מבין הסיפורים האלו אכן היה הסיפור הזה. 

קיראו את ההקדמה של אסימוב לסיפור הזה באנתולוגיה הנ"ל כאן.

וזה עדיין סיפור מעניין בכך שהוא מתאר איך רובוט מתגלה כחושב טוב יותר ,מבני אדם לגבי תחום מסויים.

בכל אופן נראה שהודות לאותה אנתולוגיה  הסיפור הזה היגיע לידיעת הקורא העברי. 

לראשונה הסיפור הופיע  בעברית ביולי 1958  במגזין שנקרא "קוסמוס :סיפורי מדע דמיוני " גיליון מספר 1  ( שבהחלט אין לבלבל אותו עם מגזין שהופיע 20 שנה מאוחר יותר ונקרא "קוסמוס : המיבחר של אסימוב " כשאסימוב כבר היה מפורסם מאוד ). 

עטיפות "ארבעת גליונות  :קוסמוס": 

ולשם השלמות הנה הפתיחה של התרגום המתחרה מחוברת המגזין הנדיר מאין כמוהו "סיינש פיקשן:סיפורים דמיוניים " " מספר 4 בשנת תשי"ט 1959 .

הסיפור הופיע רק שנה אחת מאוחר יותר  לאחר הסיפור ב"קוסמוס". אני תמה האם האנשים שהוציאו את "סיינש פיקשן" לא ידעו על קיומו של "קוסמוס " שנה קודם לכן ? אחרת אי אפשר להסביר מדוע תרגמו שוב את הסיפור של אסימוב .  וגם סיפור נוסף של הנרי קאטנר בשם "אל תסתכל  עכשיו " שגם הוא הופיע בשני המגזינים בתרגומים שונים. שניהם אגב היו לקוחים מאותה האנתולוגיה של סיפורים

My Best Science Fiction Story.

הסיפור תורגם לעברית עוד פעמיים :

בשבועון "מעריב לנוער" ב-1973 בשני חלקים.( ל"מעריב לנוער" הייתה  אז מדיניות של תרגום סיפורי מדע בדיוני ידועים.הם תירגמו עוד סיפור מדע בדיוני של אסימוב בשם" לני").

ובקובץ "בארץ הרובוטים "בתרגום יואב הלוי בהוצאת מסדה ב-1975 

נציין עוד לסיום שסיפור הרובוטים הראשון בכלל משל אסימוב :רובי "  שפורסם לראשונה ב-1940 הופיע בעברית לראשונה כמה שנים מאוחר יותר  ב”משמר לילדים”, כרך יח, 18, חוברת 9, בתאריך 20 בנובמבר, 1962.

תוכלו לקרוא אותו כאן.

האזינו להקראה באנגלית של הסיפור "רובוט אל 76 טעה בדרך.

חלק 2

חלק 3

חלק 4 

צפו בסירטון המבוסס על סיפור זה 

צפו בדיון בסיפור 

קראו עוד סיפורים מאת אסימוב ב”יקום תרבות”:

רובי: סיפור רובוטים קלאסי מ-1940

“שקיעה” סיפור המדע הבדיוני המפורסם ביותר של אסימוב על עולם החווה שואה אפוקליפטית שובו ושוב ושוב… מ-1941

רובוט אל 76 טעה בדרך -סיפור מ-1942

“כמה טוב היה להם” – סיפור קלאסי על עתיד בתי הספר מ-1951 הסיפור הראשון של אסימוב שתורגם לעברית

המכונה שניצחה במלחמה – הסיפור הראשון על לוחמת סייבר מ-1961

“טוהר הגזע” – סיפור קצר על יחסי בני אדם ורובוטים מ-1967

“איש יובל המאתיים” – סיפור רובוטים מפורסם מ-1976

אלי אשד על אסימוב :

העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אסימוב 

המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב

כוכב הלכת הנבחר :אלי אשד על יצחק אסימוב

:

יצחק אסימוב ואני : לרגל מלאת מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני המפורסם שבכולם

יצחק אסימוב ישוב על כיסא ( הקיסר?) שעליו סמלים מסיפוריו. ציירה  Rowena Morrill

מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני אולי המפורסם מכולם  יצחק אסימוב.( אם כי יש שיטענו זאת לגבי ארתור קלארק ויש שיטענו זאת לגבי רוברט הינליין ויש שאמרו זאת על רי בראדבורי )

אמנם אין זה ברור שתאריך הולדתו של אסימוב  אכן היה בינואר 1920 .הוא עצמו לא היה בטוח בכך וייתכן שנולד מוקדם מכך. אבל לא היו בידיו פרטים מדוייקים אז תאריך הלידה הרשמי שלו היה ב-2 בינואר 1920 .,

כתבתי עליו  לאורך השנים רבות אבל הנה    כמה דברים  נוספים עליו לרגל יום הולדתו.

 "א. אסימוב " או "י. אסימוב"?

בעברית פורסמו כשישים ספרים ששמו של אסימוב הופיע עליהם כמחבר או מחבר שותף או  לפחות עורך.  ( באנגלית פורסמו לפחות 506 ספרים תחת שמו !)

ארבעה מהספרים שפורסמו תחת שמו בעברית נכתבו עם כותבים שותפים ,שלושה עם רוברט סילברברג ( שבעצם הרחיב סיפורים קיימים של אסימוב ) ואחד הספר הראשון בסדרת הרובוט נורבי נכתב עם ג'נט ג'פסון אסימוב  ( אישתו של אסימוב ).

13 מספריו בעברית   הם ספרי מדע פופולארי.( ואם מכלילים גם את "אופוס מאתיים " שכלל גם סיפורים וגם מאמרים  אז 14).

42 מהספרים שהופיעו תחת שמו בעברית היו ספרי מדע בדיוני או קבצים של סיפורי מדע בדיוני.

שמו הופיע כעורך שבעה אנתולוגיות של סיפורי מדע בדיוני בעברית.כולן קשורות לזוכי פרס ההוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני של ארה"ב.

16 מספריו בעברית נועדו לילדים ולבני נוער ,שישה ספרי מדע בדיוני ( בסדרות "לאקי סטאר" ו"נורבי הרובוט" ) ועשרה ספרי מדע פופולארי

שישה מספריו תורגמו פעמיים.כולם ספרי מדע בדיוני.

רבים מסיפוריו הקצרים  תורגמו לעברית יותר מפעם אחת.

ויש גם שישה גליונות בעברית של כתב עת שנקרא על שמו "קוסמוס -המבחר של אסימוב " שהוא הופיע בו כסוג של עורך אחראי וכותב ראשי.

רישום של אסימוב מ"קוסמוס -המבחר של אסימוב " מספר 1.

באנגלית הוא נקרא אייזק אבל בתרגומים לעברית אסימוב ביקש  במפורש  ישירות או דרך סוכניו  ששמו ישמר תמיד בגירסתו העברית "יצחק". וכך זה נשאר במשך שנים כשבכל התרגומים שלו לעברית הוא כונה  בדרך כלל י.אסימוב.

שני הספרים הראשונים של אסימוב שהופיעו בעברית עוד בשנות השישים לא היו בכלל ספרי מדע בדיוני אלא ספרי מדע פופולארי. אחד מהם הופיע עם השם "יצחק". אבל השני כלל לא.

אבני-יסוד בבנין החיים :אנזימים, ויטמינים, הורמונים /מאת יצחק אסימוב ; תרגם א. דובניקוב,תל אביב יבנה 1961

הצופן הגנטי /תורגם מאנגלית ע"י ר. ור. פלק ; בעריכת רבקה נדל תרגומי מדע לעם ; 5  ירושלים :   מפעל תרגומי המדע הישראלי,   1965.

אמנם לא תמיד צייתו לדרישה זאת  כפי שאתם רואים בעטיפת הספר "הצופן הגנטי " אחד מספריו  הראשונים  שפורסם בעברית  בשנות השישים.

אבל  בדרך כלל הקפידו עליה בספריו שפורסמו בשנות השבעים בהוצאת "מסדה" ששם שמו nופיע תמיד כ¬י.אסימוב ". .

עד שבסוף שנות השבעים המגזינים "פנטסיה 2000" ו"קוסמוס :המבחר של אסימוב "    ( שעליו ראו בהמשך ) שפירסמו סיפורים ומאמרים רבים של אסימוב וגם אייטמים ומאמרים  עליו החלו להתעלם מבקשתו של אסימוב והקפידו לקרוא לו "אייזאק" או" א.אסימוב " בניגוד לרצונו המפורש.

ועל סמך התקדים הזה כנראה משנות השמונים  ואילך החלו לקרוא לו  בתרגומים לעברית "א. אסימוב "  ומשנות התשעים זה הפך להיות דומיננטי.

הוא כבר היה מת אז ולא יכול היה למחות.

עם זאת נראה שעדיין יש ויכוח בעברית  לגבי שמו הפרטי   אם לאיית אותו כ"אייזק" או "אייזיק".

אני  אומר שעדיף היה פשוט להישאר עם ה"יצחק".

אני  בכל אופן שומר על דרישה זאת לשמור על השם "יצחק"  אם כי יכול מאוד להיות שלא הייתי עקבי בכך לאורך השנים.

אסימוב ואני

יצחק אסימוב היה תמיד הסופר החביב עלי של מדע בדיוני ,הן בגלל סיפורי הרובוטים שלו שהזכירו יותר מכל דבר אחר סיפורי בלשים שבהם הקורא יחד עם הגיבור היה חייב להבין מהמה קרה ששיבש לכאורה או בפועל את פעולת הרובוט שעל פניו לא יכולה הייתה להשתבש הודות לאותם שלושת החוקים מפורסמים של אסימוב שאמורים להתקין את פעולת הרובוטים ולוודא שלעולם לעולם הם לא יוכלו להיות איום על בני אדם.

אבל אפילו ביקום שיצר אסימוב רובוטים כמו כל דבר אחר וכמו בני האדם עצמם יכלו להיות איום על בני אדם אבל גם לכך תמיד היה פיתרון. .אני שגדלתי על סיפור הגולם הקם על יוצרו ( ושאב סב סבתה של סבתי הגאון מווילנה סיפר על עצמו שניסה ליצור גולם ) הוקסמתי מכך מהרעיון של אסימוב שכן בני האדם יכולים ליצור טכנולוגיה עלולה להתגלות כהרסנית אבל הם גם יכולים לשלוט בה ולנהל אותה כהלכה לטובתם.

אני תומך  אגב בתפיסתו של אסימוב שמרגע שיקומו רובוטים אינטיליגנטיים שיהיו מקבילים לנו  יש לתת להם זכויות אזרח כמו לבני אדם כמו עוד מין על פני כדור הארץ  ֹׁ ( וכמו שיש לתת זכויות כאלו  לדולפינים אינטיליגנטיים ולקופים אינטיליגנטיים וכו').

לעומת  זאת אם יש חשש שאנחנו עלולים ליצור אינטליגנציה שעולה עלינו בכמה דרגות אז אין ליצור אותה.

רישום של אסימוב מ" קוסמוס -המבחר  של אסימוב" : גליון מספר 2

אבל הרבה יותר מסיפורי הרובוטים אהבתי את סדרת "המוסד " שלו " שהייתה ונשארה סדרת המדע הבדיוני החביבה עלי בכל הזמנים ( עם היוצא דופן האפשרי של "סטאר טראק" ) הסדרה שתיארה את ההקמה מחדש של האימפריה הגלקטית לפי חוקי מדע  "הפסיכו  היסטוריה" כפי שנקבעו בידי הגאון המיסתורי הארי סלדון .גאון שככל שהתקדמה הסדרה התברר שהוא דומה יותר ויותר לאסימוב המחבר עצמו ,שהזדהה עימו לחלוטין גם אם לא הזדהה עם שני המוסדות שיצר  ועם תוכנית אלף השנים להקמת אימפריה גלקטית שנייה שאותה לדעתי הוא תיעב.

ואותו מוסד ראשון מזכיר לי מאוד את מדינת ישראל  שסיפור הקמתה והתפתחותה מזכיר באופן מדהים את מה שמתואר בסדרת ה"מוסד".

ראו על כך ביתר פירוט במאמרי "כוכב הלכת הנבחר:סדרת המוסד של אסימוב כמשל ציוני  "
ולדעתי אין כאן בהכרך מקריות.אני חושב  שאסימוב קיבל כאן השראה מרעיונות שהיו לו גישה אליהם דרך אביו  ובני משפחתו ,שהיו צאצאים של תלמידי  הגאון מווילנה והתעניינו מאוד בגר"א וברעיונותיו השונים..

ראו על כך במאמרי "הגאון מווילנה והמוסד "

הוא לא הסכים עם  כל הרעיונות אלו  ואת חלקם קיבל בכלל  מהעורך שלו ג'ון קמפבל אבל השתמש בהם כחומר לסדרה שיצר והלכה וצברה לאורך השנים חיים משלה והיא הסדרה האהובה ביותר של ספרות המדע הבדיוני.

אסימוב המגזין 

יצחק אסימוב מצוייר כהרי סלדון מייסד ה"מוסד" על עטיפת המגזין שנקרא על שמו. 

קוסמוס: המבחר של אסימוב .

כדאי להזכיר שאסימוב הוא  הסופר היחיד ששימש כבסיס למגזין שהתבסס על דמותו בעברית .

מגזין  מדע בדיוני חשוב מאוד שקיים בארה"ב עד עצם היום הזה מאז 1977, מזה 44 שנים.

( באנגלית היו  וישנם עוד כמה כתבי עת  כאלה שהתבססו על סופרים כמו אלרי קווין והבמאי אלפרד היצ'קוק ).

אין לבלבל מגזין זה"קוסמוס -המבחר של אסימוב "  עם מגזין מדע בדיוני בשם "קוסמוס" שיצא לאור בעברית בשנות החמישים וממנו יצאו לאור ארבעה גליונות.

אותו מגזין מקורי   של "קוסמוס " פירסם בגליון הראשון שלו סיפור רובוטים של אסימוב בשם "הרובוט אל 76 טעה בדרך"  שהיה סיפור הרובוטים הראשון של אסימוב שתורגם לעברית.

שאותו תוכלו לקרוא כאן. 

ששת הגליונות ממגזין זה יצאו בעברית  זמן לא רב לאחר שהתפרסמו  בארה"ב בהוצאת "עתיד " בעריכת מישהו בשם "ד. 'קול " עם עריכה מדעית של "אינג'ינרים קול את לשם " ועריכה גראפית של "טלי "  בשנים 1978-1979.

והנה העטיפות הקדמיות והאחרות שכפי שתראו שמות דגש רב על אסימוב ועל אישיותו :הם לראשונה קוראים לו בעברית אייזאק ולא יצחק.

העטיפות האלו אגב אינן העטיפות המקוריות של הגליונות האמריקניים ואולי הן ציורים ישראליים מקוריים.אולי של הגרפיקאית המיסתורית טלי.

התכנים בכל גליון אינם זהים לאלו שבחוברת האמריקנית המקבילה.

ההוצאה טרחה והוסיפה תקצירים בכריכה האחורית  של מאמרי המערכת של אסימוב , דבר שלא היה במגזין המקורי באנגלית. ןזה היה רעיון מוצלח מאוד.כתוצאה בכל גיליון אתה מרגיש את האישיות של אסימוב גם מהכריכה.

והנה העטיפה  האמריקנית המקורית והמוצלחת הרבה פחות של גליון 1 של המגזין :

ההכרזה על תכני הגיליון השני במגזין בסיום הגליון הראשון.

העטיפה של גליון מספר 2 במהדורה האמריקנית המקבילה :

העטיפה המקורית של גליון מספר 3 של המגזין האמריקני. אין ספק שהגירסה הישראלית עלתה עליה בהרבה.

העטיפה האמריקנית המקבילה של מספר 4 כבר מעט מוצלחת יותר :

העטיפה של הגליון האמריקני המקביל מספר 5:

ההודעה על הגליון השביעי שככל הנראה לא פורסם מעולם.

העטיפה המקבילה של גליון 6 של המגזין האמריקני :

קראו את מאמר המערכת המלא של אסימוב בגיליון מספר 6 כאן.

והנה דוגמה של מאמר  אחר של אסימוב שהופיע בגיליון מספר 2 גם הוא כמו כולם   עם דיוקן שלו :

נציין שגם במגזין המתחרה למדע בדיוני באותו הזמן "פנטסיה 2000" היה בכל גליון מאמר מדעי של אסימוב

מלווה בצילום של אסימוב במקום בציור.

,כך שאסימוב הופיע בשנים האלו 1978 -1979  באופן קבוע  בו זמנית בשני מגזינים מתחרים של מדע בדיוני בעברית.

ללא ספק אלו היו שנות השיא שלו מבחינת חשיפתו לקוראי השפה העברית.

איור מתוך המגזין "קוסמוס -המבחר של אסימוב" .

כאמור למעלה  למרבית הצער יצאו שישה גליונות במגזין זה ולא יותר.

יצא עוד ספר אחד נוסף  בהוצאה זאת על עלילות באק רוג'רס במאה ה-25 על פי סרט קולנוע שיצא אז.

ומאז ההוצאה נעלמה דום.

יצאו שני כרכים שקיבצו כל אחד שלושה מגליונות הסדרה תחת עטיפה אחת.

נסיים בכך שאני עדיין חובב את יצירתו של אסימוב אין ספק שהוא התיישן   בדברים רבים.וגם טעה לגבי דברים רבים.למשל הוא חזה בסדרת ה"מוסד"  שבעתיד הרחוק של האימפריה הגלקטית בעוד חמישים אלף שנה אנשים עוד יקראו את מדור הקומיקס בעיתונות וילדים עוד יכתבו חיבורים  עבור המורה בבית הספר.

אבל מצד שני הוא חזה בדייקנות מדהימה כל מיני דברים שרק מתחילים להתגשם ,ובהם קהילות האינטרנט  (ב"שמש ערומה " ) והפחד ממכונות שיקחו את מקומות העבודה שלנו  ( ב"מערות הפלדה ")ועוד דברים רבים נוספים.אני חושד שדברים נוספים שהוא חזה עומדים להתגשם בעתיד הקרוב.

 עטיפת אופוס 200 :   קובץ סיפורים   תרגם דוד דה פריס  ספריית פנטסיה 2000  תל-אביב :   היפריון,   1981

למרות שהספר הופיע בהוצאה של המגזין "פנטסיה 2000" ההוצאה היקפידה הפעם לקרוא לאסימוב "י. אסימוב " ולא "א. אסימוב" בניגוד למה שהיה מקובל במגזין . כנראה בדרישת המחבר ונציגיו שאז התברר להם כיצד עוות שמו בפרסומים בעברית. 

קראו עוד :

יום הולדת 100 ליצחק אסימוב -מאמר מערכת בכתב העת הנושא את שמו 

כך חזה אסימוב את שנת 2019 :99 שנים לאחר הולדתו.

קראו עוד על ושל אסימוב ב"יקום תרבות " ובבלוג זה :

"אסימוב ב"יקום תרבות "

קראו עוד סיפורים מאת אסימוב ב”יקום תרבות”:

רובי: סיפור רובוטים קלאסי מ-1940

“שקיעה” סיפור המדע הבדיוני המפורסם ביותר של אסימוב על עולם החווה שואה אפוקליפטית שובו ושוב ושוב… מ-1941

רובוט אל 76 טעה בדרך -סיפור מ-1942

“כמה טוב היה להם” – סיפור קלאסי על עתיד בתי הספר מ-1951 הסיפור הראשון של אסימוב שתורגם לעברית

:לני" סיפור על רובוט שאינו גדל  מ-1958 

המכונה שניצחה במלחמה – הסיפור הראשון על לוחמת סייבר מ-1961

"עיניים אינן רק לראייה" סיפור  על העתיד הרחוק מאוד מ-1965 

המסע הפנטסטי -סיפור על צוללת שמוקטנת ויוצאת למסע בגופו של אדם -הופיע  ב"דבר השבוע ב-1966

“טוהר הגזע” – סיפור קצר על יחסי בני אדם ורובוטים מ-1967

"ותחשבהו"… סיפור  על הסכנה של הרובוטים לבני האדם מ-1974 

“איש יובל המאתיים” – סיפור רובוטים מפורסם מ-1976

אלי אשד על אסימוב :

העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אסימוב 

המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב

כוכב הלכת הנבחר :אלי אשד על יצחק אסימוב

הגאון מוילנה והמוסד 

אסימוב על כוכב הלכת חמה הוא מרקורי 

גדול זה צודק? :אסימוב על כוכב הלכת "צדק"

כוכב השבת -אסימוב על כוכב הלכת שבתאי 

חוזי האינטרנט :כיצד חזה אסימוב את קהילת האינטרנט 

פרופסור גל קמינקא על ארבעת חוקי הרובוטיקה של אסימוב 

פרופסור סם רקובר על קריאה חוזרת באסימוב לאחר 40 שנה 

כוכב השבת -כוכב הלכת שבתאי בשפה העברית ובספרות המדע הבדיוני

 

חמישים ואחת  שנה מלאו להקרנת הסרט  "2001 אודיסאה בחלל" אולי גדול סרטי המדע הבדיוני של כל הזמנים .

בסרט זה חללית שיוצאת למערכת כוכב הלכת צדק נתקלת במונוליט חייזרי והאסטרונאוט שעליה יוצא למסע מדהים לקצוות היקום.

בכל אופן בספר שנכתב ופורסם כמעט  במקביל לסרט של ארתור קלרק המסע הוא לא לצדק אלא למערכת שבתאי ושם על הירח של שבתאי  גי'פטוס מתבצעת גם תגלית מדהימה נוספת של "שער כוכבים ".

רק לאחרונה החללית "קאסיני "  שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו. שיגור החללית נעשה ב-15 באוקטובר 1997 מכף קנברל, פלורידה.שבמשך שנים העבירה לכדור הארץ חומרים מדהימים על כוכב הלכת השישי המשמש שבתאי ועל ירחיו כמו טיטאן התרסקה  ב-15 בספטמבר 2017 על פני  כוכב  שבתאי לאחר שנים של פעילות נאמנה.

והנה סקירה על שבתאי כפי שהוא מופיע בספרות העברית ובספרות המדע הבדיוני וגם בקומיקס.בהמשך לסקירות נוספות מסוג זה על כוכבי הלכת :

"כוכב חמה" הוא מרקורי "כוכב הלכת מהיר כתזזית " כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

כוכב הלכת נוגה הוא "ונוס"  "ממלכה של נשים" כוכב הלכת השני מהשמש

צדק -יופיטר כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש במאמר "גדול הוא צודק?"

וכוכב הלכת הננסי המרוחק פלוטו וירחו הגדול כארון במאמר "כוכב הלכת הכפול".

בהמשך תהיה סקירה נוספת  על מאדים.

שבתאי כוכבו של העם היהודי 

תוצאת תמונה עבור ‪saturn planet magazine cover‬‏

שבתאי היה מוכר לבבלים מזה אלפי שנים מאחר שהיה כוכב לכת בהיר וזוהר  במיוחד למרות מרחקו העצום מכדור  הארץ.בגלל זוהרו הגדול במיווחד ידעו הבבלים כבר בתקופות קדומות  שזהו כוכב לכת אם כי רחוק במיוחד מהשמש ושאין לזהות אותו עם כוכבי שבת זוהרים שהם היכירו  כמו סיריוס וקנופוס.

ידוע שבימי התנ"ך עם ישראל עבד את כוכב הלכת שבתאי.

בתקופת התנ"ך  כוכב הלכת שכיום נקרא "שבתאי "היו לו שני שמות שונים לפחות וכנראה יותר מכך.

כוכבי-הלכת צדק ושבתאי נזכרים במקרא בשמותיהם האשוריים-בבליים , ובדרך כלל, בהקשר של  עבודה זרה ושל פולחן הכוכבים. למשל, בישעיהו: "ואתם עוזבי ה', השכחים את הר  קודשי, העורכים לגד שולחן, והממלאים למני ממסך" (סה, יא). גד הנזכר כאן, הוא,לדעת אחדים ( אך לא לדעתי )  כוכב-הלכת צדק, אל ההצלחה של עמי כנען. "מני" הוא, כנראה, אל הגורל, המזוהה עם אחד מכוכבי-הלכת, ולכבודו היו שותים יין (ממסך).

לדעתי שמו של כוכב הלכת הגדול ביותר צדק-יופיטר היה בממלכת יהודה "יהווה" כשם האל הראשי של הממלכה כפי שהיה מקובל בכל מקום. אבל עורכי התנ"ך הקפידו למחוק כל איזכור לכך.

מלבד כוכב נוגה ששמו בתנ"ך הוא "הילל בן שחר" ,שבתאי הוא כוכב הלכת היחיד ששמו ניתן בתנ"ך.למעשה ניתנים שני שמות שונים שלו  (!) מה שמראה על חשיבותו.

שמו של שבתאי בתנ"ך הוא   כיוון – בספר עמוס כתוב: "וּנְשָׂאתֶם, אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת, כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם–כּוֹכַב, אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, לָכֶם." (ה, כו).

הוא מוצג ככוכב שבני ישראל הקדמונים עבדו אותו בעת נדודיהם במדבר.ןמן הסתם יש להניח גם בהווה של הנביא.

איך בעצם אנו יודעים ש"כיוון " הוא שבתאי ? את זה אי אפשר לדעת מעמוס עצמו או מכל מקום אחר בתנ"ך. את זה אנו יודעים משום שיש מילה דומה לאותו כוכב לכת ברשומות הבבליות של טבלאות סורפו שנאספו מאות שנים לפני עמוס באכד ושכללו השבעות קדומות שונות לאלים שונים  ושם מוזכר  "כיונו " Kayawanu שמשמעותו "האל של כוכב הלכת השישי מהשמש "ששמו הנפוץ יותר באכדית  היה נינורטה . אך היה לו שם נוסף :Sak-kut או "סכות מלך " בשמו המלא ונקרא גם "אדר מלך". כנראה, גם "סכות" הוא כוכב-לכת,וזהו פשוט  שם אחר לשבתאי.אז היו לכוכב  לכת זה שני שמות שונים מה שמראה על חשיבותו באותה התקופה.

( ראו על כך ביתר פירוט כאן )

תוצאת תמונה עבור ‪saturn planet ninurta‬‏

נינורטא האל של כוכב שבתאי בבבל.

שמות נוספים  לכוכב הלכת השביעי היו  כאמור  נינורטא השם הבבלי כרונוס  השם היווני או ברהמה השם ההודי  וסאטורן השם הרומאי הלטיני  שבו משתמשים עד היום  . נראה  שכוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש נחשב  תמיד בעיני הקדמונים  לאל הקודם לפני שיופיטר זאוס או כל אל ראשי אחר  השתלט על  האלים ועל היקום . מי ששלט בעבר.

איך נקרא שבתי בכנען בימי קדם ?

לפי  הסופר הנוצרי אוזביוס מהמאה ה4 לספירה  שהסתמך על מקורות פיניקיים קדומים יותר שמו  של שבתאי היה "אל " או "כוכב אל "  על שם האל השליט המקורי בפנתיאון האלים הכנעני.

נראה שהפיניקים  ועימם הכנענים ( ואולי גם העברים ) זיהו את סאטורן עם "אל" האל הראשי ששלט לפני שבעל השתלט על פנתיאון האלים ,כתוצאה של שינוי דתי כלשהו שהיום כבר לא נדע את סיבותיו  וכוכב שאנו קוראים לו כיום צדק נקרא על שמו ( וכנראה גם על שם האל העליון של יהודה "יהוה".

האם בתקופה קדומה יותר  כוכב הלכת הגדול במערכת השמש ,זה שאנו קוראים לו כיום "צדק " נקרא על שם אל כשזה היה האל הראשי ללא עוררין ואחר כך חל שינוי ו"אל" קיבל כפרס ניחומים את הכוכב שאנו מכירים אותו כיום כ"שבתאי ? ייתכן מאוד.

יש להניח שכמו בכל מקום שמו של אל זה היה בתקופה קדומה עוד יותר שמו של כוכב הלכת צדק ולאחר ש"סולק"  מתפקידו במיתולוגיה השלטת  כראש האלים ( מסיבות אנושיות לחלוטין של קונפליקטים בין מסדרי כהנים שונים וכו')  ניתן לו כמקובל מזה דורות   שמו של "שבתאי" כוכב הלכת הגדול השני  כסוג של פרס ניחומים לו ולכוהניו ולמעריציו.  .

כנראה בגלל  שמו הכנעני העברי  של שבתאי "אל " כוכב לכת זה הפך להיות מזוהה בעיני היוונים והרומאים  אופן מיוחד עם היהודים . ההיסטוריון הרומאי טקיטוס שטען שהיהודים עובדים את שבתאי .

זה נשמע מוזר אבל לא בהכרך שגוי.יש להניח שהוא התבסס על דברים ששמע שהיו מקובלים בקבוצות יהודיות גם  אם לא בהכרח היגיעו אלינו במשנה ובתלמוד.

שבתאי הלא הוא סטורן בלועזית נקרא על שם יום השבת והמספר שבע שעם השמש והירח נחשב לכוכב השביעי  בשמיים. המילה "שבתאי " לקוחה אולי מהמילה  "שבת". ככוכב השבת  שנראה לאסטרונומים  איטי יותר משאר כוכבי הלכת ולכן "שובת " רוב הזמן.

ואולי זה  היה להפך ויום השבת נקרא על שם "שבתאי " ?

לא מן הנמנע.

השם של כוכב הלכת  כ"שבתאי " מופיע לראשונה בבראשית רבה שנכתבה כנראה במאה החמישית לספירה  אבל הוא קדום יותר. יש שמיחסים את השם כמו "צדק" ושמות עבריים של כוכבי לכת אחרים לשמואל אמורא מהמאה השלישית לספירה שנודע כמי שהתעניין מאוד באסטרונומיה ואסטרולוגיה.

בספרות העברית כוכב הלכת מוזכר לראשונה בידי המשורר  שלמה אבן גבירול בפואמה הקוסמית שלו "כתר מלכות ":

מִי יַגִּיעַ לְרוֹמֲמוּתְךָ, בּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל שַׁבְּתַי גַּלְגַּל שְׁמִינִי בִּמְסִבָּתוֹ? / וְהוּא סוֹבֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַזָּלוֹת עַל קַו חֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ / וְכָל­‑כּוֹכְבֵי שַׁחַק הָעֶלְיוֹנִים יְצוּקִים בִיצוּקָתוֹ / וְכָל­‑כּוֹכָב מֵהֶם יַקִּיף הַגַּלְגַּל בְּשִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף שָׁנִים מֵרֹב גַּבְהוּתוֹ / וְגוּף כָּל­‑כּוֹכָב מֵהֶם מֵאָה וְשֶׁבַע פְּעָמִים כְּגוּף הָאָרֶץ וְזֹאת תַּכְלִית גְדֻלָּתוֹ..

אבן סינא

פסל אבן סינה באנקרה.

שבתאי מופיע לראשונה בעולם שאליו יוצאים למסע אצל הסופר הערבי אבן סינה בספרו האלגורי "חי בן יקטאן"  :

אחריה תבוא ממלכה ,תשכון בה אומה אשר אנשיה מחשבותיהם אפלות והם נמשכים אחרי הרע ,וכאשר יטו להטיב –יעשו זאת בתכלית המאמץ והמסירות .ואם יתקפו גדוד –לא יתנפלו עליו כדרך פוחז קל דעת , אלא יבואו עליו בדרכו של הערמומי והנוכל.לא ימהרו באשר יעשו ולא יסמכו אל חוסר הסבלנות באשר יפעלו או יחדלו .ועריה –שבע ערים".

( תרגום ישראל לוין ב"חי בן מקיץ)

דהיינו שבתאי הוא עולמם של יצורים ערמומיים ומרושעים מטבעם.

הוא מוזכר שוב בידי המשורר והאסטרונום   והאסטרולוג מהמאה ה-12 אברהם אבן עזרא במאקאמה מחורזת ש"חי בן מקיץ " שהיא עיבוד  והרחבה וגירסה חדשה ומפורטת יותר למסע ב"חי בן יקטאן" בה תאר  את מסעה של  נשמה של אדם במערכת השמש כפי שהייתה ידועה בזמנו  שנשמתו מגיעה ל"מעגלים"  כוכבי הלכת השונים שהיו ידועים אז.

ובין השאר הוא מתאר ביקור בכוכב הלכת שבתאי.

 

וכך אבן עזרא מתאר את שבתאי :

 

 

 

"ובממלכה השביעית ,אנשים בעלי תושיה ומזימה- ובינה וערמה- במעשיהם מקשים-ובלכתם בוששים,.לחסד אוצרים ושומרים –ועל הפשע נוקמים ונוטרים.לא יפחדו מצרה-ולא יראו מעברה.לא ימהרו לריב ולמצות –ולא יחישו להתפייס ולרצות.בהם צדיק נדכה ונכאה- ורשע מתערה ומתגאה.

אבן עזרא  אמנם קיבל השראה מהסופר הערבי אבן סינה שכתב משהו דומה אבל התיאור שלו  של שבתאי הוא מפורט יותר ואליגורי פחות.

במאה ה17 הפילוסוף הצרפתי וולטר תיאר באחד מסיפורי המדע הבדיוני הראשונים"מיקרומגס". בסיפור זה  ענק מכוכב סיריוס שמבקר במערכת השמש  בחיפוש אחרי ידע ופוגש ענק קטן יותר מכוכב שבתאי  שנראה (כמו  סיריוס ) כמו  העתק  מדוייק של פאריז וחצר ורסאי של המאה ה-17,הענק הזעיר הוא מזכיר האקדמיה  של שבתאי   שדמותו התבססה על מזכיר האקדמיה הצרפתית פונטנל שכתב ספר מפורסם על אפשרות חיים בכוכבי לכת אחרים ובהם שבתאי ששימש כמקור השראה לוולטיר בסיפור זה.

השניים יוצאים למסע במערכת השמש ובין השאר מגיעים לצדק .אך  למרבית הצער לא נמסר דבר על הכוכב פרט לכך שנלמדו שם סודות רבים ומפתיעים שעוררו את זעם האינקויזיציה.וולטר מתעניין יותר  בחשיפת פרטי ביקורם של היצורים הנ"ל בכוכב הלכת ארץ  שיצוריו הם בהשוואה גמדים בגודל וברוח.

ז'ול ורן הרפתקה בחלל

 

סופר המדע הבדיוני המפורסם ביותר של המאה ה-19 ז'ול ורן פירסם ספר מרחיק לכת במיוחד אפילו עבורו "הקטור סארודאק" על חבורת אנשים שדחלק האדמה שבו הם נמצאים נחטף בידי כוכב שביט ויוצאים עימו לקצמוות המרוחקים של מערכת השמש .עד לשבתאי …לפני שהם חוזרים.

הספר הזה תורגם לעברית פעמיים אבל רק בתרגום השני המלא משום מה הוכנס הקטע על המסע לכוכבי הלכת המרוחקים  ואל שבתאי .

עלילות הברון המינכאהוזן

בתרגום הראשון לעברית  של עלילות הברון מנכהאוזן של אביגדור המאירי משנות העשרים של המאה הקודמת  הברון מבקר בכוכב ומגלה שכשמו יש שם שבת נצחית תושביו נחים ומתבטלים כל הזמן .

לאחר מכן הפך שבתאי בגלל יופיו הנדיר ויפי טבעותיו לאחד האובייקטים המוכרים ביותר באיורים של מדע בדיוני כמו אלו  של מאייר המדע הבדיוני הידוע פרנק פאול שלמטה:

Back cover Art by Frank R. Paul for November 1939, Fantastic Adventure Magazine, "Life on Saturn.

 

back cover by  FRANK R. PAUL of Amazing Stories, August 1941

והנה דוגמה לסיפור קומיקס "לימודי " על החיים בשבתאי משנות ה-40.צייר אמן הקומיקס הידוע לעתיד מורפי אנדרסון שבין השאר אייר את סיפורי באק רוג'רס.

צייר

 

From Planet Comics #49 (1947); Art by Murphy Anderson.

אלי שגיא  בסדרת הרפתקאות קפטין יונו שלו מאזכר  בספר השלישי "הרפתקאות קפטין יונו ושודדי מערכת השמש " על כוכב הלכת "צדק" את היצורים הנצחיים של סטורן  אך למרבית הצער פרט לפריט מידע יחידי זה אינו יודעים עליהם דבר.

 

בספר המסיים של סדרת לאקי סטאר שלו "לאקי סטאר וטבעות השבתאי " אייזק אסימוב מתאר את כוכב שבתאי בצורה יוצאת דופן.

אסימוב  מתאר עתיד רחוק שבו כדור הארץ נאבק בעולמות במערכות כוכבים אחרות שבהם התיישבו אנשי כדור הארץ שהפכו לאוייבים.

העלילה בספר זה המסיים והמוצלח ביותר בסדרת לאקי סטאר שיועדה בעצם לבני נוער מתארת כיצד אנשי האוייב הראשי של כדור הארץ סייריוס  חודרים למערכת שבתאי על מנת להתיישב על טיטאן כירחו הגדול של שבתאי נגד רצונו של כדור הארץ וכך ליצור לעצמם מאחז במערכת השמש.

הכלל  המשפטי בגלקסיה היה עד כה שכל מערכת שמש שייכת רק לגורם  מרכזי אחד אבל אנשי סיריוס מאתגרים את הכלל המשפטי הזה וטוענים שכל "כוכב לכת " בכל מערכת שמש יכול להיות גורם עצמאי לחלוטין.. .

במהלך  העלילה אנו מגלים לתדהמתנו שמאחר שהטיסה במהירות האור התגלתה מהר מאוד ולמרות שעשרות כוכבי לכת ברחבי הגלקסיה מיושבים  בידי תושבי כדור הארץ לשעבר מזה דורות.הרי לשבתאי עצמו  כוכב לכת "קרוב " במערכת השמש שלנו כימעט לא בוצעו שום מסעות מזה מאות שנים !

.כפי שאנשי סיריוס מעירים בצדק בעלילה הוא לא עורר שום עניין בכדור הארץ עד שהם היגיעו אליו.הם מפסידים במשפט בגלל שגיאה חמורה שביצעו במהלך העלילה . אבל יש להודות שהטיעון שלהם הגיוני ביותר.

מהדורה גרמנית של הספר "לאקי סטאר וטבעות השבתאי". תמונת העטיפה הופיעה לימים בספר  בסדרת המדע הבדיוני הישראלית "ראל דארק "  מרד על כוכב נוגה" שלעלילה בו אין שום קשר למתואר בתמונה  ולכוכב הלכת שבתאי. נראה שהבחירה של תמונת העטיפה הייתה  אקראית לחלוטין. 

 

פלאש גורדון איש החלל היגיע לכוכב הלכת שבתאי  כובשי החלל האמיצים סיפור קומיקס מרתק משנת 1962 שכתב הארי האריסון  ( ואתם יכולים לקרוא אותו ב"יקום תרבות " כאן ) שבו בני הארץ מגיעים לשבתאי לחקור אותו ונתקלים בשליח מסוכן במיוחד של כוכב הלכת שמזכיר מאוד את "הנוסע השמיני " מסרט האימה המפורסם שנים לאחר מכן.ליצורי השבתאי יש אוזניים מחודדות.

האם זהו מקור ההשראה לאוזניים המחודדות של הוולקני מר ספוק בסידרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים " שנוצרה זמן קצר לאחר פירסום סיפור זה?

יכול מאוד להיות .ג'ין רודנדברי היוצר של "מסע בין כוכבים"  קרא את סיפורי פלאש גורדון ויש להניח שנתקל גם בסיפור זה.

ארתור קלארק' תיאר בסיפורו "זריחת השבתאי " ( שתוכלו לקרוא ב"יקום תרבות " ) את המסע הראשון לכוכב הלכת שבתאי ולירחיו שבעקבותיו מוקם שם אתר תיירות עבור האנשים המקומים מהמראה המדהים של הטבעות.

קלארק חזר כזכור לשבתאי בספרו המפורסם 2001 אודיסיאה בחלל שם המסע של חללית הדיסקוברי הוא למערכת שבתא . בסרט בכל אופן המסע הוא למערכת צדק מאחר שהיה קושי טכני  לאנשי הפעלולים להציג תמונה משכנעת של  טבעות שבתאי.

אבל שבתאי בהחלט מוזכר בספר שיצא כמעט במקביל לסרט ושם שבתאי הוא המטרה האמיתית של ספינת החלל "דיסקוברי" וצוותה.

מערכת הירחים של שבתאי ובראשה הירח הגדול ביותר שלו טיטאן "מככבת " שוב .בספרו  של קלארק "קיסרות האדמה " (1975  תירגם עמוס גפן הוצאת מסדה ,1979)שמתאר מושבה אנושית על טיטאן  בשנת 2276 שלוש מאות שנה לאחר פרסום הספר.

אסימוב מאמר על שבתאי

 

 

יצחק אסימוב כתב ב-1979  במאמר בשם "רק שלושים שנה " …על ההתפתחויות השונות שחלו במחקר כוכבי הלכת בשלושים השנים האחרונות מאז שכתב את ספרי לאקי סטאר..

לגבי שבתאי וירחיו הוא כתב:

עד כה לא היגיעה שום חללית עד שבתאי וכך המידע שלנו עליו אינו שונה בהרבה מזה שהיה ברשותנו ב-1949 ,מלבד העובדה שאנו יכולים לשער שמה שלמדנו אודות צדק נכון גם לגבי שבתאי .

ב-1949 היו ידועים תשעה לווינים המקיפים את שבתאי.אולם בשנת 1967 גילה אודוין דולפוס לווין עשירי ,שאותו כינה יאנוס .הוא מקיף את שבתאי במסלול קרוב יותר מכל יתר הירחים ,ומסלולו עובר ממש מחוץ לטבעותיו הנהדרות של שבתאי .( מובן שלא הזכרתי את יאנוס בספרי "לאקי סטאר וטבעות השבתאי )

רק שלושים שנה ! מה יגלו לנו שלושים השנים הבאות?

…"

המערכת של פנטסיה 2000 ציינה בהערה: "ואכן המדע המתקדם במרץ ,אסימוב כתב את מאמרו באוגוסט ,כחודש לפני שחללית "פאיוניר"10 "היגיעה אל שבתאי ושיגרה סדרת תמונות מפתיעות בבהירותן".

מאז חלפו 40 שנה וכמובן התגלו תגליות דרמטיות מאוד לגבי שבתאי.נכון ל־2017 זוהו בוודאות 62 ירחים (!), ולחמישים ושלושה מתוכם ניתנו שמות.

אסימוב חזר אל שבתאי  בספר ב"סדרת היקום " שלו לילדים שתורגמה בחלקה לעברית .בספר שבתאי : טבעת של יופי /    תל-אביב :   לילך,   1989.) הוא תיאר את שבתאי כעולם היפה ביותר במערכת השמש.

 

 

שבתאי ממשיך להופיע בקביעות בספרי המדע הבדיוני באנגלית למשל בספר SATURN של בן בובה שמתאר את המסע הראשון אליו.

אבל שבתאי כמעט לא הופיע בספרי מדע בדיוני מתורגמים להוציא יוצא דופן אחד:

אקסלרנדו מאת צ'רלס סטרוס (תרגום: אהוד מימון ; עריכה: חמוטל לוין.  הוצאת יניב 2011) שבו אנשים שלאחר הסינגולריות בונים לעצמם חיים חדשים במערכת שבתאי. שעובר "הארצה".

כמדומה שהעניין בשבתאי פחת ויש לקוות ש"הנבואה"  של אסימוב בספר "לאקי סטאר וטבעות השבתאי" שלאחר מסע או שניים במערכת השבתאי בני האדם יתעלמו ממנו ועדיפו לצאת אל כוכבים מרוחקים לא תתגשם. יש הרבה מה לראות ולעשות בשבתאי ובמערכת הירחים  הענקית שלו.

תוצאת תמונה עבור ‪saturn planet magazine cover‬‏

ראו גם:

שבתאי ועולם השירה העברית 

שבתאי בויקיפדיה 

חיים מזר על החללית קסיני במערכת שבתאי -מאמר ב"יקום תרבות "

מאמר על מקור השם הכוכב שבתאי

עוד כוכבי לכת בשפה העברית ובספרות הבדיונית

כוכב לכת מהיר כתזזית -כוכב הלכת חמה ( מרקורי ) בשפה העברית ובספרות הבדיונית

כוכב הלכת נוגה הוא "ונוס"  "ממלכה של נשים" כוכב הלכת השני מהשמש

גדול זה צודק ? -כוכב הלכת "צדק " בשפה העברית ובספרות הבידיונית 

כוכב הלכת הכפול :כוכב הלכת הננסי פלוטו וירחו כארון בספרות המדע הבדיוני