לפניכם הגירסה העברית הידועה היחידה של סיפור על הסוכן החשאי של חברת מארוול , וביתר דיוק ראש אירגון הסוכנים החשאייים של יקום מארוול ( מאחר שתפקידו שודרג לאורך הזמן ) ניק פיורי.
ניק פיורי הגרסה הקולנועית. בגילומו של סמואל ג'קסון.
ניק פיורי מופיע כיום כדמות משנה ברוב הסרטים וברוב הסיפורים של היקום של חברת מארוול קומיקס כראש סוכנות הביון "שילד" ( מגן ) המטפלת באנשים מסוכנים בעלי כוחות על ובאיומים על שלום העולם מאירגוני טרור מפלצתיים .עם זאת הוא אינו מופיע כמעט בסדרת הטלוויזיה העוסקת בסוכני שילד.
אבל בשנות השישים הוא היה דמות ראשית בפני עצמה תחילה בסדרה על עלילותיו כלוחם במלחמת העולם השנייה אחד שבדרך כלל נלחם רק בחיילים נאצים "רגילים " ולא בנבלי על ,ולאחר מכן כסוכן וראש אירגון הריגול "שילד".
צייר ג'ק קירבי
סיפורי הסדרה המקורית על ניק פיורי שאותם כתב סטאן לי וצייר ג'ק קירבי ולאחר מכן ג"ימס סטראנקו נחשבהים היום קלאסיים באיכותם הויזואלית. וכמה מהעטיפות של סדרה זאת הן מפורסמות מאוד עד היום.
למשל ובעיקר אלה שאת כולם צייר ג'ימס סטראנקו :
כמה עטיפות קלאסיות של חוברות ניק פיורי משנות השישים.אייר ג'ימס סטרנקו.
בעברית הופיע עליו רק סיפור אחד ורק חלק ממנו במגזין נדיר בשם "עלילות טלוויזיה" מספר 4 בהוצאת ש.אור, שאמנם שמה אינה מופיע כלל בחוברת זאת. אבל מופיע שם סיפור ישראלי מקורי על גיבורי סדרת הטלוויזיה הבריטית "המשכנעים " שגם אותו פרסמתי כאן . זאת לצד כתבות על טלווזייה ,סיפור קומיקס על טרזן ,וחלק ראשון מסיפור בפרוזה על עלילותיה של צוללת גרעינית היוצאת למשימה סודית אי שם. מה היה המשך הסיפור אם היה אין לדעת.
"ש.אור " פירסמה שתי הודעות שגם אותם אני מביא כאן ,והן מבוססות על עטיפת הסיפור על ההופעה הקרובה של הסיפור בחוברות טרזן שונות. אבל הסיפור לא הופיע שם מעולם. שימו לב שבאחת מהן ניתנים קרדיטים לאנשי ההוצאה שטיפלו בסיפור.
לא ידוע לי אם יצאו חלקים נוספים בסיפור זה בגליונות נוספים.אם למישהו יש חלקים נוספים בגליונות נוספים בבקשה ליצור עימי קשר
elieshe@zahav.net.il
הסיפור הנוכחי הופיע באנגלית במקור בגיליון "ניק פיורי מספר 4" בספטמבר 1968.
העטיפה הפסיכודלית המקסימה צויירה בידי אמן הקומיקס הידוע ג'ים סטרנקו .והיא זכתה מאז לחיקויים רבים בידי אמני קומיקס אחרים.
לאחרונה הועלו שמועות ברשת שקץ העולם במיתולוגיה הנורדית האיסלאנדית ה"רגנארוק " יתרחש ב-22 בפברואר 2014.
אמנם שום דבר מיוחד לא התרחש לבסוף באותו התאריך אבל לרגל אירוע זה שבו נוטל האל תור תפקיד מרכזי וגם לרגל ההקרנה על המסכים הסרט השני בסדרת סרטי הקולנוע "תור " "תור והעולם האפל " סרט שהוא המשך גם של הסרט "הנוקמים " שגם בו מופיע אותו תור לצד גיבורי על אחרים החלטתי לדון בתור כדמות קומיקס של חברת מארוול ובתרגומים השונים של הסיפורים עליו לעברית בכתבה מיוחדת כאן.
תור או בתרגום שלו לעברית "רשף " בסיפורים אלו של חברת "מארוול קומיקס" הוא יצור בעל כוחות אדירים ובהם מקבת כל יכולה שעימה אפשר לטוס בזמן ובחלל.
מהצד הוא נאבק הן בנבלים בעלי כוחות על שמאיימים על השלום והשלווה בניו יורק ,הן בנסיונותיו של אחיו החורג המרושע לוקי שמנסה לפגוע בו הן בגלל קנאתו בו והן בגלל רצונו להשתלט על אסגרד.
תור הוא גיבור על מיוחד במינו. הוא ואביו ראש האלים אודין ועמיתיו האלים לוקי ובלדר ואלים אחרים כמו הימדאל ומקום משכנם הקוסמי "אסגרד" ואויביהם השונים הענקים והאלפים והשד סורטור , לא הומצאו יש מעין בידי אנשי חברת הקומיקס מארוול בשנות השישים אלא הם פיתוח והרחבה ועידכון של דמויות מהמיתולוגיה הנורדית שנוצרה כנראה במאות הראשונות לפני או אחרי הסדרה.
סיפורים אלו זכו לגירסה המפורסמת ביותר שלהם באפוסים איסלנדיים שנקראו האדות שגרסאות שלהם מהמאה ה-13 השתמרו בידינו. שם תואר לראשונה "רגנארוק "חורבן העולם של האדם והאלים במאבק נורא שאולי שאב את השראתו מנבואות אפוקליפטיות נוצריות שהיגיעו לאיסלאנד הפגאנית בימי הביניים בגירסה הנורדית השד "סורטור " יביס וישמיד את האלים וישרוף בסוף הרגנרוק את עולם האלים. מהשריפה בכל אופן יצמח עולם חדש וטוב יותר.
שש מאות שנים לאחר מכן יצירות אלו זכו להרחבה ולמה שיש רואים בה את הגירסה המרשימה ביותר שלהם בסדרה של ארבעה אופרות של המלחין הגרמני ריכרד ואנגר במאה ה-19 בשם "טבעת הניבלונגים".וגנר יצר את סידרת האופרות האלו כפי שהצהיר שוב ושוב כגירסת נגד גרמנית ארית ראויה לסיפורי התנ"ך היהודיים השנואים עליו.
גירסת קומיקס לאופרה של ריכרד וגנר.
הגירסה שלו של המיתולוגיה הנורדית זכתה להצלחה אדירה והייתה לה השפעה עצומה על מנהיגי הנאצים ובראשם אדולף היטלר עצמו שהאופרות האלו של ואנגר היו היצירות המוזיקליות האהובות עליו ביותר.ויש שאומרים שהם שימשו לו כהשראה רעיונית –אידיאולוגית מרכזית לאורך כל חייו. ידוע היטלר מצא את מותו בבונקר שלו בהתאבדות בחיקוי מודע לאופרות של ואנגר כשהוא מנסה ליצור "רגנרוק " סוף העולם משלו בדומה לזה המתואר באדות ובאופרות של ואגנר על קץ האלים תור ואודין.
לאחר מלחמת העולם השנייה נעלמו כל דמויות המיתולוגיה הנורדית מהתרבות הפופולארית העולמית למשך כמעט עשרים שנה..בראש ובראשונה בגלל השימוש שעשו בהם ואגנר האנטישמי והנאצים.
דוגמה טובה לדרך שבה ראו סופרים שונים את הסיפורים האלו ואת גיבוריהם האלים הנורדיים במשך השנים ניתן למצוא בסיפורו של דיויד ברין "תור פוגש את קפטין אמריקה" מ-1987 ( שנעשה גם לאלבום קומיקס מעניין בשם :טורפי החיים (" THE LIFE HATERS )סיפור של היסטוריה חלופית שבה הנאצים ניצחו במלחמת העולם השנייה מאחר שהם מקימים לתחייה את כל האלים הקדומים הנורדים האלו הודות למליוני קרבנות יהודיים שהם מקריבים במחנות ההשמדה ואלו מסייעים להם במלחמה.
הגישה בסיפור זה של דיויד ברין של עויינות קשה לסיפורי המיתולוגיה הנורדית כאבות טיפוס לאידיאולוגיה הגזענית נאצית של ואנגר והיטלר ,הייתה כללית.עד שבאופן אירוני מעין כמוהן האלים האלו והמיתולוגיה שלהם הוחזרו אל הבמה של התרבות הפופולארית העולמית בידי חבורת יוצרים יהודים בסדרת הקומיקס של חברת מארוול .
ב-1962 יצרו הכותב סטאן לי ( בתחילה בשיתוף פעולה עם אחיו הקומיקסאי גם הוא לארי ליבר ) והצייר ג'ק קירבי דמות קומיקס חדשה ,האל תור ,והקימו עימו לתחייה את כל גיבורי המיתולוגיה הגרמנית ה-סקנדינבית.
עד כמה שהדבר מפתיע לי וקירבי היהודים הניו יורקים ביצעו לגיטימציה של החומר המיתולוגי הפגאני הקדמון שסבל מזה עשרות שנים מדה לגיטימציה אדירה לאחר השימוש האנטישמי שנעשה בו בידי וגנר המלחין האנטישמי והנאצים.הם וממשיכיהם השונים הרחיבו את המיתולוגיה הנורדית הקדומה והיציגו אותה בפני מיליונים שלא היכירו את הסיפורים האלו כלל. דווקא היהודים הניו יורקיים האלו ביצעו פופולאריזציה והפצה עולמית של מיתולוגיה זאת שהייתה מעל ומעבר למה שהעלה ואגנר בחלומותיו הפרועים ביותר.
ה"אלים " בגירסתם אינם כלל ישויות אלוהיות אלא גזע של יצורים בעלי כוחות על החיים במימד אחר ויוצרים קשר לעיתים קרובות עם כדור הארץ שלנו.תור והאלים ואסגרד אינם נראים בסיפורים אלו כמוצרים של תקופה עתיקה ( למרות שהם דיברו באנגלית ארכאית במכוון ) אלא כגיבורים עדכניים ביותר עבור אמצע המאה העשרים וראשית ה מאה ה-21. כאלו שמרגישים את עצמם בבית במימדים וכוכבים אחרים וגם בעתיד הרחוק של כדור הארץ ולא רק בעבר של ימי הביניים.
ב2011 תור וחבורתו היגיעו אל מסכי הקולנוע וככל הנראה נמשיך לראות אותו שם בגירסת חברת "מארוול " שלו גם בעתיד.
הסרט השני בסדרה "תור :העולם האפל " מבטא היטב את ההבדל בין סיפורי המיתולוגיה לסיפורי התנ"ך המונותאיסטיים. העלילה היא גרנדיוזית אבל לא איכפת לנו מה יהיה סופה ומהדמויות המרוחקות מאיתנו לחלוטין ושיש בהם מעט מאוד אלמנטים אנושיים.
הסרט החדש על תור "תור בעולם האפל " הוא כמו קודמו סרט מיתולוגי מפואר שאינו נוגע לנו כלל.לדמויות יש נוכחות חזקה ,אבל למה זה צריך להיות איכפת לנו שהאוייב שלהם האלף האפל רוצה להשמיד את כל היקום ?
על מה ולמה הוא רוצה להשמיד את היקום ?
בסרטי ג'ימס בונד הנבלים בדרך כלל נותנים הסבר על מה ולמה הם רוצים לכבוש את היקום או להשמידו. כאן כלום. יש רק רמז לא ברור על כך שהיקום הזה לא היה צריך להתקיים מכלתחילה.
זה לא ברור ולא מעניין. מבחינתנו הוא רוצה להשמיד כי הוא רוצה להשמיד ואין שום היגיון מאחורי מעשיו.
במהלך הסרט הירגשתי מנותק לחלוטין מהסיפור שלא היה בו שום היגיון כלשהו שעניין אותי.זה לא היה מזיק בכלל אם היו נותנים לאלף האפל אפשרות להסביר את פעולותיו.למה שמישהו ירצה להשמיד יקום שלם ? מן הסתם כדי להקים יקום חדש וטוב יותר על חורבותיו או אולי מתוך סוג של צמחונות מהתחושה שעדיף מצב של חוסר מודעות מוחלט על מודעות uכו'.
אמנם ..אימו של תור נהרגת ( כנראה סופית ) במהלך הסרט.ואנו רואים טקס מרשים של לוויתה בסיגנון ויקינגי גופתה נשלחת בספינה בוערת לשקוע במים.לנטלי פורמן יש נוכחות והיא שחקנית מקסימה אבל לא נותנים לה לעשות שום דבר.
מרגיזה ביותר היא הדמות של לוקי .שנאסר במהלך הסרט על פשעיו בסרט הקודם.אך משתחרר בידי תור נלחם בגבורה באוייב ומת.רק כדי לקום לתחייה ללא שום הסבר שהוא כשאנו מגלים שהוא איכשהו תפס את מקומו של האל הראשי אודין בסיום הסרט ,כהכנה לסרט הבא.
בקצרה הכל שרירותי וחסר כל היגיון.למי יש עניין במישהו שמת רק כדי לקום מיד לתחייה? באופן שהוא ממש אוטומאטי ?
קצת כמו בסיפורי המיתולוגיה המקוריים עצמם.
תור חזר למודעות גם בגלל טענות של נציגים פגאניים שונים שבתאריך ה-22 בפברואר 2014 יתקיים "הרגנארוק" סוף העולם לפי המיתוסים הסקנדינביים. עם כי הטוענים "אנשי מכון לחקר מיתוסים נורדיים בבריטניה לא טרחו באמת לציין את המקור לקביעה שלהם מאחר שבמיתוסים הנורדיים לא מצויין שום תאריך. ככל הנראה היה זה סוג של מתיחה שמטרתה הייתה למשוך תשומת לב תקשורתית לפסטיבל ויקינגי שהתרחש בעיר יורק בבריטניה ובכך הם אכן הצליחו..
ה-22 בפברואר 2014 בא וחלף בלי שיתרחש דבר .אבל מגזין "יקום תרבות" פירסם מחדש לרגל האירוע הקוסמי שלא התרחש טרילוגיה של סיפורי "תור " שפורסמו בעברית במגזין "בוקי " ושהיגיעו לשיאם בסיפור על "רגנארוק " בניו יורק מאמצע שנות הששים שפורסם ברשת ביום " הרגנארוק " ה-22 בפברואר. ובכך בעצם הוגשמה הנבואה המזוייפת.
עלילות אל הרעם הסקנדינבי "תור" (בתרגום עברי מוצלח "רשף") בעולם המודרני.הסיפורים הם מאת סטאן לי וג'ק קירבי והחלו להתפרסם ב-1962.
עלילותיו של תור בעולם המודרני הופיעו בעברית רק במגזין הקומיקס בשחור לבן "בוקי ". שם שונה שמו בתרגום עברי מוצלח לזה של אל הרעם הכנעני המקביל לו "רשף".
והיה זה רק הגיוני. בעברית סיפורי האלים הנורדיים לא היו מוכרים עד אז כלל ( בניגוד מוחלט לסיפורי המיתולוגיה היוונית שהיו מוכרים היטב גם בעברית בשלל עיבודים ) להוציא בתרגום ישן מ-1944 של המשורר שאול טשרניחובסקי ובגירסה חדשה יותר בשם "אלים וגיבורים " במסגרת האנציקלופדיה "רמון לספרות ילדים " מ-1954.
אך שאר הדמויות המיתולוגיות שמרו משום מה על שמותיהם המקוריים ונשארו כפי שהיו.אודין נשאר אודין ולא "אל" ראש האלים במיתולוגיה הכנענית , לוקי נשאר לוקי ולא "מות" אל המוות במיתולוגיה הכנענית ואוייבו של רשף וכך הלאה. דבר שלדעתי פגע עמוקות בעוצמה של השינוי לכנענית. אשר דיקשטיין המתרגם והעורך היה צריך ללכת בעניין זה עד הסוף.
לוקי מנצל את העדרו של אודין ומשחרר את הענק סקאג והשד סורטור להרוס את עולם הארץ.תור ובאלדר יוצאים למלחמה.
רשף נגד קוברה והייד בוקי גליון 132 במקור journey into mystery גיליונות 105-106
קרב נוסף בין רשף לקוברה ומר הייד ברחוב.
journey into mystery גיליון 107.
איש האבן מדען צרפתי שבתאונת מעבדה קיבל כוח של היכולת להיהפך לאבן יוצא לגנוב את מקבת הכוח של תור.הפעם דר בלייק יאלץ להלחם ללא כוחותיו של אל הרעם.
{הערה:בסיפור המשך,שלא פורסם ב"בוקי"בשם"זעמו של אודין"חוזר איש האבן לנקום בדר.בלייק .בשל עונש מאודין דו"ר בלייק אינו יכול להפוך לרשף וחייו בסכנה. המשך סיפור זה קיים בעברית בתרגום של אלון איצקוביץ בדיסק מיוחד.
נספח 2 :
המיתולוגיה הנורדית בעברית :
שאול טשרניחובסקי "מן האדה האיסלאנדית " "כוכבי שמיים רחוקים:שירים אחרונים . " שוקן תש"ד 1944 "מהדורה שנייה האפוסים / תל-אביב : עם עובד, 1992.כולל קטעים . – מן האדה האיסלנדית. – קלולה שירים מן האפוס הסרבי. – משא מלחמת איגור.
דוד שחר ( עורך ) מבחר הספור הסקנדינבי : <איסלנד, שוודיה, דניה, נורבגיה ופילנד> / תל אביב : הדר, [1954].כולל סיפורים מהמיתולוגיה האיסלנדית בתרגום אוריאל אופק.
י.א.ניצני אלים וגיבורים / רמון אנציקלופדיה לספרות ילדים תל-אביב : יבנה, 1954 כולל סיפורים מהמיתולוגיה האיסלנדית.
"…את "אלים וגיבורים", שכולל עיבודים נהדרים לאגדות יוון ועמי הצפון, קראתי עשרות פעמים. …את אגדות עמי הצפון שכונסו כאן – שנתפסו בעיני כבר בילדותי כמסתוריות וסוגסטיביות יותר ממקבילותיהן היווניות – עיבד א.מ. ווילמוט-בקסטון. מהן למדתי על אוגין אבי הכל וחוכמתו, על תור ופטישו, על בלדר יפה התואר, על מסעו של הרמוד אל השאול ועוד. יעברו שנים עד שאחזור ואחווה חוויית קריאה דומה דרך הטרילוגיה המופלאה שר הטבעות של טולקין
