ארכיון תג: חיים חפר

חיסרון הכיס במבט פיוטי : ניתוח הפזמון "הפרוטה והירח "מאת חיים חפר-חיים מזר

תוצאת תמונה עבור הפרוטה והירח

חיים מזר דן בפזמון ישן  של להקת הצ'זבטרון שזכה לגרסאות מחודשות מפורסמות של זמרים כמו אריק לביא, יפה ירקוני ושל להקת הנח"ל העוסק בחיסרון כיס ,נושא שבימים אלו של משבר כלכלי ונפילות בבורסה הוא אקטואלי בדיוק כפי שהיה כאשר הושר לראשונה . .

חיסרון הכיס במבט פיוטי

מאת חיים מזר

הפרוטה והירח

מילים: חיים חפר
לחן: עממי אנגלי

הביטי נא אל הירח
אולי תהיי קצת מבסוטה
בינינו כל אחד יודע
שבכיסי אין אף פרוטה
הוי הפרוטה והירח
מה נורא האביב
עם גירעון בתקציב
לו רק הייתה פרוטה אחת
היה האושר בא מיד
הוי הפרוטה והירח

הוי הפרוטה והירח
זה צמד חמד מני אז
אם יש פרוטה ויש ירח
אז הרומן חביבי זז
הוי הפרוטה והירח
נעליים צריך
ומכנסיים צריך
וגם חגור חדש צריך
במקום דמי חופש יש בטיח
הוי הפרוטה והירח

הוי הפרוטה והירח
מצב רומנטי עד בלי די
כי לפלמ"חניק יש ירח
אך איפה הפרוטה אחי
הוי הפרוטה מן הירח
רחוקה עד מאד
ובינתיים עבוד
אולי יבוא עוד יום אחד
וייפגשו בבת אחת
גם הפרוטה והירח

הוי הפרוטה והירח
הנושא הוא ישן
אך הוא מתאים בכל זמן
רעי לו פעם אך היתה
פגישת ירח ופרוטה
היה השיר יותר שמח

במבט פיוטי השיר "הפרוטה והירח" מבטא את סיפורו של זוג אוהבים שאהבתם פורחת עד לשמיים.אלא מה,עיגונה של האהבה בחיי היומיום מחייב לחיות את החיים במובנם הפרוזאי ביותר עם בסיס כלכלי איתן .במובן זה שיר זה מבטא את המצוקה הכלכלית ששררה בארץ בטרם קום המדינה וגם לאחר מכן. בשיר שלושה בתים עשר שורות כל אחד ובית רביעי קצר בן שש שורות.

בית ראשון:

הביטי נא אל הירח
אולי תהיי קצת מבסוטה
בינינו כל אחד יודע
שבכיסי אין אף פרוטה
הוי הפרוטה והירח
מה נורא האביב
עם גירעון בתקציב
לו רק הייתה פרוטה אחת
היה האושר בא מיד
הוי הפרוטה והירח

בית זה פותח באוהב המפנה את תשומת ליבה של זוגתו במילים :"הביטי נא אל הירח".השורה החמישית חוזרת לירח במין פזמון חוזר "הוי הפרוטה והירח" המופיע גם בשורה העשירית .משפט זה פותח גת את שאר הבתים. כמו בבית הראשון גם בבית השני והשלישי משפט זה מופיע בשורה החמישית והעשירית ופותח גם את הבית הרביעי. מה הקשר בין הפרוטה והירח? כל אחד מהם מייצג מה שהוא אחר לגמרי. ההסבר לכך ניתן בבית הראשון. בן הזוג מבקש להסתפק במה שיש מכיון שהפרוטה אינה מצויה בידם במידה הדרושה. כשם שאי אפשר להגיע לירח ,כך גם קשה להגיע לרווחה כלכלית. שניהם אינם ברי השגה. הגעה אליהם לפחות במצב הנתון היא קשה וכנראה בלתי ניתנת למימוש. ההסבר ניתן בהמשך. המשפט " מה נורא האביב" מספר על מועד התרחשותו של המפגש הרומנטי. ההרגשה הלא נוחה שדווקא בעונת האביב בה השמש מאירה,השדות מלבלבים והאפשרות לבלות מחוץ לבית מפתה. קשה לתת לרצון זה לבוא לידי מימוש. התיאור ניתן במינוח כלכלי יבשושי "גרעון בתקציב". כל שהם רוצים שתהיה בידם פרוטה לממש ולו במה שהוא את הבילוי מחוץ לבית:" היה האושר היה בא מיד".האושר יפרח ויגיע עד לירח. אם נשאר רגע בתוך המינוח הכלכלי המקצועי,כוח הקנייה של הפרוטה באותה תקופה היה גדול מאוד .ה"הוי" של תחילת המשפט "הוי הפרוטה והירח" מזכיר את ה"אוי " המפורסם משפת היידיש.מילה שקשה לתרגם,אך משמעותה מובנת. אנחה המעידה על קושי רגשי וכלכלי כאחד.

בית שני:

הוי הפרוטה והירח
זה צמד חמד מני אז
אם יש פרוטה ויש ירח
אז הרומן חביבי זז
הוי הפרוטה והירח
נעליים צריך
ומכנסיים צריך
וגם חגור חדש צריך
במקום דמי חופש יש בטיח
הוי הפרוטה והירח

בית זה פרוזאי עוד יותר ומתאר את השפעתה של הרווחה הכלכלית. "אם יש פרוטה ויש ירח אז הרומן חביבי זז" כאשר הפרוטה והירח צועדים ביחד,הרומן יכול להגיע לשיאים גבוהים יותר.אפשר לשמוע כאן הד לאותו ביטוי נפוץ של האוהב לאהובתו המוכן להביא לה את הירח. הפרוזאיות מתוארת בצורה מדויקת בהמשך השיר מבחינת הצרכים המתבקשים-נעליים,מכנסים,חגור ודמי חופש. במקום זה אחרון מקבלים בטיח. ביטוי של סלנג האומר שפירושו כלום. מקבלים שום דבר.

בית שלישי:

הוי הפרוטה והירח
מצב רומנטי עד בלי די
כי לפלמ"חניק יש ירח
אך איפה הפרוטה אחי
הוי הפרוטה מן הירח
רחוקה עד מאד
ובינתיים עבוד
אולי יבוא עוד יום אחד
וייפגשו בבת אחת
גם הפרוטה והירח

בית זה מתאר התרחקות מהמציאות הלוחצת לעבר החלום. חזון במצב עוברי המעוגן בקרקע המציאות. לרומנטיקה אין גבולות "לפלמ"חניק יש ירח" הירח עומד לנוכח עיניו והכיס אומר את שלו. הוא ריק.אבל אין זה אומר שכך ישאר המצב לתמיד.המשורר אינו מאמין בקיצורי דרך ואינו מאמין בניסים.בכדי להגיע למטרה הנכספת יש לעמול קשה.רק כך קיים סיכוי שבאיזה שהוא יום גם אם הוא מרוחק הפרוטה והירח יפגשו. אהבתם של בני הזוג שהוזכרה בתחילת השיר תלבלב שוב.

בית רביעי:

הוי הפרוטה והירח
הנושא הוא ישן
אך הוא מתאים בכל זמן
רעי לו פעם אך היתה
פגישת ירח ופרוטה
היה השיר יותר שמח

אקורד הסיום מופיע בבית זה. בית זה הוא מעין אמירה אוניברסלית שמצוקה כלכלית אקטואלית בכל זמן. תמיד תהיה תחושה של חסרון כיס ובתוך זה האופטימיות מרימה ראש. אם הירח והפרוטה יפגשו "השיר יותר שמח".השורה החמישית בצימוד המילים "ירח ופרוטה" שונה משאר הצימודים בשיר.בכל הצימודים נאמר "הפרוטה והירח".ללמדנו על סדר עדיפויות העשוי לשרור בעתיד. אם עד לאותו עתיד הדגש הוא על הירח,משעה שהמצב ישתפר ובני הזוג יהיו יותר מבוססים.אפשר יהיה לחשוב על הירח. לבן הזוג יהיה קל יותר להביא את הירח לאהובתו.

ראו גם :

הפרוטה  והירח בביצוע הצ'זבטרון 

"הפרוטה והירח " קליפ בכיכובם של ירדנה ארזי וגידי גוב

הפרוטה והירח בביצוע אריק לביא ושלישיית "שוקולד מנטה מסטיק "

ראו עוד פזמונים של חיים חפר :

מותה של הדודה מחדרה" -ניתוח של הפזמון "הדודה מחדרה"

"היו זמנים "  סקירה על שירו של חיים חפר בגירסה המקורית ובגירסאות אחרות

בואו אל הסלע האדום :ניתוח הפזמון "הסלע האדום"

תוצאת תמונה עבור הפרוטה והירח

מותה של הדודה מחדרה: ניתוח הפזמון "הדודה מחדרה" מאת חיים חפר-חיים מזר

האם לפזמון "הדודה מחדרה" יש בסיס כלשהו בחייו של יוצרו חיים חפר ? חיים מזר תוהה בעניין.

הרוצח של "הדודה מחדרה"

מאת חיים מזר

הדודה מחדרה

מילים:חיים חפר

לחן: אלכס וייס

שראריק לביא

היתה לו דודה בחדרה
לפני יומיים זה קרה
היתה לו דודה בחדרה
לפני יומיים נפטרה.

היו לה מאה דונם פרדסים
עשר פרות ושישה סוסים
מגרש מול בית הספר היסודי
והוא היה קרובה היחידי.

היתה היא אלמנה בגיל שישים
רבים חזרו אחריה חודשים
אך הוא לא נתן לה להשתדך
אמר לה: הם רוצים רק את כספך.

היתה לו דודה בחדרה…

הוא לשלומה דאג יומם וליל
לא רצה הוא את כספה לנצל
וכשחלתה לפני שלושה שבועות
הוא לא בזבז אף גרוש אחד על רפואות.

כשקמה מחליה, ראשו ברכה
אמרה: את כל הוני אוריש לך
נשק אותה וגם חבקה
וכך הדודה מתה מיתת נשיקה

נותרו לו מאה דונם פרדסים
עשר פרות ושישה סוסים
מגרש מול בית הספר היסודי
כי הוא היה קרובה היחידי.

היתה לו דודה בחדרה…

לכאורה שיר קליל המאפשר לנו היכרות גם אם היא קצרה עם הדודה מחדרה. מי היא אותה דודה ובמה זכתה ששרים עליה? מבט בוחן יראה כי מבחינה טקסטואלית התיאור הוא בעל מבנה של שיר .שורות קצרות ומחורזות,אך למעשה הוא יותר מכך. זהו שיר לענייני פלילים המתאר את ימיה האחרונים של אישה שלא בידיעתה הפכה לידוענית לאחר מותה .בשיר חמישה בתים ופזמון חוזר-פזמון חוזר,שני בתים,פזמון חוזר,שלושה בתים פזמון חוזר.

הפזמון החוזר המופיע בתחילת השיר הוא מבוא לקראת מה שיבוא בהמשך ונשמע כאילו נלקח מהעתונות. מסופר על מי שהוא שהייתה לו דודה בחדרה. מי זה הוא לא ידוע.מה שמה של הדודה,גם כן לא ידוע. עצם הדיווח כי "לפני יומיים נפטרה" מעורר מספר שאלות.בשל מה נפטרה. בת כמה הייתה במותה? מדוע על הציבור לדעת על כך?

הבית הראשון נותן יותר פרטים. היא הייתה אישה אמידה ולרשותה עמדו פרדס גדול אשר הניב פירות רבים,משק פרות ,חווה קטנה של סוסים ומגרש בעל ערך נדל"ני לא מבוטל. סמיכותו של המגרש לבית ספר עלולה להוריד מערכו כמקום לבניית בית מגורים ,אך בוודאי עשויים להיות לו שימושים נדל"ניים רבים.הפוטנציאל הוא גדול. השורה האחרונה מעוררת שאלות באשר למערכת היחסים של אותו אחד עם הדודה.האם הדודה היתה מצד אביו או מצד אמו? במה הוא עסק ומה היה מצבו הכלכלי? לא נמסר על כך שום דבר.מה שכן ניתן להסיק שהוריו כבר לא היו בחיים,לא היו לא אחים ולא אחיות והוא היה בן יחיד.לדודה לא היו ילדים משלה.בית זה הוא בבחינת מסמך מאפיין על השכבה הסוציו-כלכלית הגבוהה בארץ בזמן כתיבת השיר,האליטה של אותה תקופה.

פירוט נוסף ניתן בבית השני.הדודה התאלמנה בהיותה בת שישים. היו מי שחיפשו את קרבתה מתוך מטרה לזכות ביום מן הימים בירושה כה נכבדת. האם היתה ערה להתעניינות הרבה בה מצד גברים רבים? קרוב לוודאי שכן. קרוב המשפחה שכנע אותה לא למצוא חתן חדש ולהישאר בבדידותה. הסיבה –הם לא אהבו אותה. כל רצונם היה רכושה. על פניו קרוב משפחה אוהב ומסור.הפזמון החוזר המופיע מיד לאחר מכן נשמע קצת אירוני,קצת ציני,מספר בקריצת עין דבר מה שונה ואולי אפל.

הבית השלישי נותן אישוש ראשוני לחשד ותמוה מה שהוא. אותו אחד דאג אמנם לבריאותה של הדודה אבל היה זה בערבון מוגבל. על מנת להראות עד כמה איננו חפץ ברכושה ,הוא לא נגע כלל לא ברכושה ולא בכספה,גם לא לצורך רכישת תרופות שהייתה זקוקה להם.היא לא הייתה אישה בקו הבריאות וכאישה מבוגרת נזקקה לתרופות כל שהן.ספק אם הוא השתמש בכספו הוא לספק לה את שירותיה הרפואיים.

הספק הולך ומתחזק בבית הרביעי.הדודה אמנם החלימה,נתנה לו את ברכתה והבטיחה לו את הונה.כאות תודה הוא גם נישק אותה וגם חיבק אותה.וכך הדודה מתה מיתת נשיקה.יותר מאשר סרקסטי. היה זה חיבוק דב.חיבוק כה חזק,עד שהיא מתה בידיו.אותו קרוב משפחה למעשה רצח אותה,אלא שהוא עשה זאת בצורה מתוחכמת ביותר בלי להשאיר עקבות.

והבית האחרון?דומה לבית השני.הבית השני פותח במילים "היו לה" והבית האחרון פותח במילים "נותרו לו".המילה נותרו נותנת להבין שהיה מה שהוא נוסף שאיננו יותר,הדודה.כך גם השורה האחרונה .המילים הראשונות בשורה האחרונה בבית השני הן "והוא היה" ובבית החמישי המילים הן "כי הוא".מעין חצי לגיטימציה למה שעשה.החשש שאם הרכוש היה עובר לידיים אחרות ,הוא היה הולך לאיבוד.

השאלה המתבקשת האם לשיר-סיפור זה היה בסיס מציאותי? רק למחבר השיר,חיים חפר,פתרונים.

האזינו לפזמון 

קראו על עוד פזמונים של חיים חפר :

"היו זמנים : סקירה וניתוח 

חיסרון הכיס במבט פיוטי :ניתוח הפזמון "הפרוטה והירח "

בואו אל הסלע האדום :ניתוח הפזמון "הסלע האדום "

בואו אל הסלע האדום: ניתוח הפזמונים "הסלע האדום " מאת חיים חפר ו"בואו לפטרה" של "אתניקס"-חיים מזר

 

"

השיר "הסלע האדום " של חיים חפר הוא אחד הפזמונים החביבים עלי ביותר ,למרות שכיום זהו פזמון כמעט נשכח.

פעם בשנות  החמישים הפזמון עורר סערה והשלטונות אסרו  להשמיע אותו ברדיו כי חששו שהוא יגרום לאנשים לבצע מסעות מסוכנים לעיר פטרה.

כיום הסערה שכחה מזה עשרות בשנים הפזמונים השנויים ביותר במחלוקת ברדיו הם כאלו שעוסקים בניבולי פה ובסקס ,לא תמצאו יותר פיזמון חדש  אחד ויחיד שעוסק באיזה שהוא סוג של גבורה ,אומץ לב או איזה שהוא סוג של פעילות גופנית באופן כללי ( להוציא זאת הסקסואלית כמובן ).

מבחינה זאת "הסלע האדום " אכן שייך לעולם אחר.

חיים מזר משווה את הפזמון עם פזמון חדש יותר של להקת אטניקס על הסלע האדום  ומגיע למסקנות מעניינות ביותר על הבדלים בין שתי תקופות.

הסלע האדום    

מילים חיים חפר

לחן יוחנן זראי

ביצוע אריק לביא

מעבר להרים ולמדבר,
אומרות האגדות, ישנו מקום,
שאיש ממנו חי עוד לא חזר,
והוא נקרא הסלע האדום.
הו, הסלע – האדום – האדום.

שלשה יצאו לדרך עם שקיעה,
מנגד להטו הרי אדום,
חלום ישן, מפה ומימיה,
לקחו הם אל הסלע האדום.
הו, הסלע האדום – האדום.

ראשון הלך גשש, מרים פניו,
מביט בכוכבים שבמרום,
אך המראה אשר ראו עיניו –
היה מראה הסלע האדום
הו, הסלע האדום – האדום.


בואדי, עת חנו בין אבנים,
אמר אחד, כמו מכה חלום:
רואה אני – פניה לבנים.
ענו רעיו: הסלע האדום.
הו, הסלע האדום – האדום.

גלגל השמש על ראשם הלם
והם נושמים אבק מדבר וחם
ולפתע – כמו קפא בהם דמם
ראו הם את הסלע האדום.
הו, הסלע האדום – האדום.

מטח היריות היה קצר.
גנח אחד: נפצעתי – וידום.
ענו רעיו בפה מלא עפר:
הגענו אל הסלע האדום.
הו, הסלע האדום – האדום.

מעבר להרים ולמדבר,
אומרות האגדות, ישנו מקום,
שאיש ממנו חי עוד לא חזר,
והוא נקרא: הסלע האדום.
הו, הסלע האדום – האדום

בוא לפטרה

ביצוע: אתניקס
מילים: זאב נחמה
לחן: זאב נחמה, תמיר קליסקי וגיל אלון
בוא לפטרה – העיר שבאדום
בוא לפטרה – הסלע האדום
דרך קניון "סיק"
אל עולם עתיק
בוא אל הארמון –
"קאסר בינת פרעון".

בוא לפטרה – אל מעיין משה
בוא לפטרה – אל תחכה
רד בכביש עמאן
אל סיפור ישן
על יופיה של עיר
עכשיו מותר לשיר.

בוא אל ערביה אל חלומותיה
זוהר השמש על הרי אדום
בוא אל ערביה אל ארמונותיה
אני ועבדאללה מהמרים שלום.

בוא לפטרה – אין עוד מלחמה
בוא לפטרה – מסביב דממה
על מורדות ההרים
חצובים הסיפורים
בין אבני החול
שם תבין הכל.

בוא לפטרה – היא כמו אישה כנועה
בוא לפטרה – בשמלתה האדומה
כבר שנים מאות
מספרות האגדות
איך היא נשבתה בתום
בידי גברי האדום.

בוא אל ערביה אל חלומותיה
זוהר השמש על הרי אדום
בוא אל ערביה אל ארמונותיה
אני ועבדאללה מהמרים שלום.

בוא לפטרה – חבר חבר בוא
בוא לפטרה – לא נעצור
דרך קניון "סיק"
אל עולם עתיק
בוא אל הארמון –
"קאסר בינת פרעון".

פטרה-מנקודת מבט של שני דורות

מאת חיים מזר

פטרה,עיר נבטית בהרי אדום 100 ק"מ צפונית לאילת.מקום יפיפה ששימש אתגר לישראלים רבים בשנות ה-50.צעירים רבים חצו את הגבול עם ירדן מתוך מטרה להגיע למקום ורבים מהם שילמו על כך בחייהם מכיון שנורו על ידי חיילים ירדנים.על אירועים אלה כתב חיים חפר את שירו "הסלע האדום",יוחנן זראי הלחינו ואריק לביא שר אותו. שיר זה היה בבחינת זרז לאחרים לנסות את מזלם. בדיעבד השיר עשה פרסומת למקום והביא את עובדת קיומו של אתר ארכיאולוגי זה לתודעת הציבור הישראלי. מתוך מטרה למנוע מישראלים להגיע למקום החליט בן-גוריון למנוע את השמעת השיר ברדיו,החלטה שהיום לא היתה עוברת בכלל.בעקבות הסכם השלום עם ירדן ,המקום נפתח למבקרים .כל ישראלי הרוצה לבקר במקום הדלת פתוחה בפניו. להקת אתניקס כמחווה להסכם זה הקדישה את אחד משיריה לאתר. שם השיר הוא "בוא לפטרה".מכיון ששני השירים מטפלים באותו נושא ונכתבו בפער של שני דורות זה מזה,אפשר להשוות ביניהם.

השיר "הסלע האדום" הוא בעל מבנה עלילתי.יש התחלה,אמצע וסוף. על פי הגדרה הוא בלדה.הבלדה על אלה שניסו והשקיעו מאמצים על מנת להנות מיופיו של המקום ושילמו על כך בחייהם. בשיר שבעה בתים כאשר הבית האחרון הוא חזרה על הבית הראשון,מה שמקנה לשיר מבנה מעגלי.חוזרים להתחלה-התחלה של אחרים שניסו גם הם את מזלם.

בכל בית חמש שורות,כל שורה רביעית מסתיימת במילים "הסלע האדום" והשורה החמישית בכל הבתים היא אותה "הו,הסלע האדום-האדום." יש כאן הכפלה של הביטוי "הסלע האדום" פעמיים בכל בית והמילה אדום מופיעה עשרים ושניים פעם בשיר. מה שהוא מאוד דומיננטי שאי אפשר לעמוד אדיש כלפיו.הסלע האדום מזמין.אדום כסמל של תשוקה מינית,דבר שנרמז על ידי אחד מאלה שהגיעו למקום ואומר לחבריו בבית הרביעי :"רואה אני-פניה לבנים".

סיפור העלילה עצמו נפרש על פני חמישה בתים,מהבית השני עד לבית השישי. בבית השני מתוארים היציאה של שלושה טיילים והציוד שלקחו איתם למסע. זמן היציאה הוא עם רדת החשכה. הבית השלישי מתאר את המסע עצמו כשבראשם הגשש,מקצוע בעל חשיבות צבאית. יש בכך כדי ללמד על צורת ההתנהלות של המטיילים,מיומנויות שרכשו בצבא.בית רביעי היום שלמחרת,בו מתרחש שיח בין המטיילים.אותו אחד המשתמש בדימוי נשי וחבריו המעירים לו מה הם בעצם רואים.הבית החמישי מתרחש בצהרי היום כשהם עומדים לנוכח המקום ותגובתם-דמם קפא.הבית השישי מתאר את הסוף. אחד מהם נורה ונהרג וחבריו אומרים "הגענו אל הסלע האדום".סיפור עלילה טרגי עם אלמנט דרמטי. בתים שני עד שישי מתוארים בגוף שלישי רבים עם כניסתו של גוף ראשון יחיד בבית הרביעי ובבית השישי.בשני בתים אלה ישנה גם תשובתם של חבריו. השיח הוא ענייני ויכול גם הוא להעיד על הרקע הצבאי של המטיילים.יש משימה שאותה מתכוננים לבצע, אבל היא איננה צבאית. המטיילים לא יוצאים למסע מלחמה,אלא לצפות בהוד קדומים הנרמז בבית הראשון והבית האחרון:" מעבר להרים ולמדבר/אומרות האגדות,ישנו מקום".

הוד הקדומים מתואר ביתר הרחבה בשיר של אתניקס "בוא לפטרה".גם שיר זה בנוי משבעה בתים וגם לו מבנה מעגלי. הבית האחרון דומה בחלקים רבים לבית הראשון.יתרה מכך, ישנו מעגל פנימי נוסף והוא הפזמון החוזר הבא לאחר הבית השני והבית הרביעי.מעגל בתוך מעגל.מעניינת הסיומת של הבית השני:"עכשיו מותר לשיר" המעידה על מעין התכתבות עם השיר "הסלע האדום".

שתי השורות הראשונות בכל בית פותחות באותן מילים "בוא לפטרה" הזמנה לבקר במקום.פתיח בעל אופי של מסע פרסומי.אין כאן אווירה של מתח ודרמה,האווירה נינוחה ורגועה. בשיר "הסלע האדום" שם המקום מוזכר לאשונה בשורה הרביעית של הבית הראשון.בשיר של אתניקס הוא מופיע בשורה השניה של הבית הראשון .התכתבות זו מוצאת את מקומה גם בבית השלישי:

בוא לפטרה-אין עוד מלחמה
בוא לפטרה-מסביב דממה
אל מורדות ההרים
חצובים הסיפורים
בין אבני החול
שם תבין הכל.

רק מי שמגיע למקום יכול להבין מהו מקור המשיכה שפעל כקסם על אלה ששילמו בחייהם בבקרם באתר זה.
המסע הפרסומי של המקום מוצא את ביטויו גם באזכור מקומות ספציפיים כמו קניון "סוק","קאסר בינת פרעון",מעיין משה והנחיות בנוסח ספרי הדרכה לתיירים:"רד בכביש עמאן". המרכיב הארוטי שנרמז בשיר "הסלע האדום" בבית הרביעי, גם כאן נמצא בבית הרביעי:

בוא לפטרה-היא כמו אישה כנועה
בוא לפטרה-בשמלתה האדומה
כבר שנים מאות
מספרות האגדות
איך היא נשבתה בתום
בידי גברי אדום.

בניגוד לשנות ה-50 בהן שררה מתיחות צבאית בין מדינת ישראל למדינות ערב לרבות ירדן.הפעם זאת תקופה אחרת רגועה יותר וכפי שנאמר בשורה האחרונה של הפזמון החוזר "אני ועבדאללה מהמרים שלום".רובד אחרי רובד אפשר לראות את ההתכתבות ,למעשה החד-סטירית, שבין שירה של אתניקס לשיר "הסלע האדום".עולם אחר,משוחרר מאזיקים מדיניים ושמחה הרוצה לפרוץ החוצה.

עוד על המסעות לפטרה

קראו על עוד פזמונים של חיים חפר :

מותה של הדודה מחדרה" -ניתוח של הפזמון "הדודה מחדרה"

חסרון הכיס במבט פיוטי : על הפזמון "הפרוטה והירח "

"היו זמנים "  סקירה על שירו של חיים חפר בגירסה המקורית ובגירסאות אחרות