ארכיון תג: טרור בינלאומי

סיפורו של הארכי טרוריסט הבינלאומי האמיתי קרלוס "התן" בסיפור בדיוני בהמשכים מאת "א.ל. האנטר"( עמוס אריכא ,אלי לנדאו, ודניס אייזנברג)

עמוס אריכא אחד המחברים של הסיפור שלמטה "קרלוס"

בחודש ספטמבר 2022 מלאו 89 לידידי הסופר והאמן עמוס אריכא.

את רוב היצירות של אריכא אפשר לקרוא ברשת בפרוייקט בן יהודה כאן

ולציון זה הנה גירסה מקוצרת ומאויירת של אחד הספרים יוצאי הדופן ביותר שיצאו תחת ידיו כפי שהופיעה בהמשכים במוסף סוף השבוע של העיתון "מעריב " עם איוריו המיוחדים של מאיר עוזיאל שהוא אולי בשיאו בעת איור סיפור בהמשכים זה.

בין שנות השישים לשנות השמונים פורסמו במוספי סוף השבוע של העיתונים בישראל "הארץ" "שבע ימים " של "ידיעות אחרונות " "ו"ימים ולילות "-"סוף שבוע" של "מעריב" כשאלו היו כתבי העת הנקראים ביותר בשפה העברית סיפורים בהמשכים שהיו בדרך כלל סיפורי מתח וריגול ממקורות זרים לפעמים סופרים ידועים כמו ג'ון לה קארה ,לפעמים ידועים הרבה פחות כמו ליאונל בלאק , לפעמים מקומיים של סופרים כמו מיכאל בר זוהר, עמוס אריכא הנ"ל וראש המוסד לשעבר איסר הראל.

כל הסיפורים האלו עסקו במזימות ערביות קומוניסטיות וטירוריסטיות כנגד ישראל והעולם.

הסיפורים היו מאויירים בידי אמנים כמו מאיר עוזיאל,אלדד ואחרים.

כמה מהסיפורים האלו כמו הסיפור שלמטה"קרלוס" ואחרים כמו "בנות הערובה" ( מבצע רוזבאד) ספר שהוסרט ( עם קים קטרל בתפקידה הראשון) "המתופפת הקטנה " על המוסד ( הוסרט גם הוא ) של לה קארה"קשר האורניום , של אורי דן ופיטר מאן "שגרירות " ואחרים , יצאו לאור בעברית גם כספרים.

אחרים כמו" משבר טשקנט " שתיאר אולטימטום סובייטי לארה"ב "יאסר עראפת על הכוונת " "הרפתקה בדמשק "על מאבק בשירות החשאי של אסד ואחרים וטובים מעולם לא פורסמו בעברית כספר.

אני שמח לבשר שחלקים מהם יעלו בקרוב ברשת לראשונה ביחד להנאת כל מי שמעולם לא נחשף אליהם ולנוסטלגיה של אלו שכן נחשפו אליהם כסיפורים בהמשכים.

רבי מרגלים של המוסד ,סוכנים קשוחים, טירוריסטים רצחניים ,יפיפיות קטלניות ,כולם נמצאים שם בדפים הגדושים במתח ופעולה.

ו

הנה כעת הסיפור הבדוי של עמוס אריכא על הטירוריסט הבינלאומי האמיתי קרלוס שפורסם ב"שיא" הקריירה של הטירוריסט שיש כל סיבה לחשוב שבהחלט קרא אותו בתרגומו לאנגלית או לספרדית, מלווה בכמה מהאיורים המרשימים ביותר של מאיר עוזיאל לסיפור מתח

אבל תחילה הקדמה ארוכה על הסיפור עצמו והשאלה המסובכת של מי בעצם יצר אותו: כותב אחד או שלושה.

משטרות של 50 מדינות ברחבי העולם מחפשות את קרלוס איש הטרור הבינלאומי ששמץ מזהותו נחשף בעת שרצח שני שוטרים צרפתיים בפאריס ועתה הוא מוקד התעניינותם  וסקרנותם של שירותי ביון וביטחון ושל סופרים ועיתונאים .

הסופר א.ל. הנטר שהתחקה על פעולות המרדף הבינלאומי אחר קרלוס כתב רומאן  מציאותי -בדיוני  על מעללי האיש וחבורתו המתבסס על שילוב של עובדות ומתן פירוש לעובדות, ובו הוא מתאר את הדמויות המרכזיות של "אירגון הטרור הבינלאומי" שאחת מזרועותיו העיקריות קשורה קשר מהודק עם הטרור הערבי האנטי ישראלי וכמה ממבצעי הטרור והאנטי טרור במקומות שונים ברחבי העולם .

 ( הפתיחה לפרסום בהמשכים במוסף יום שישי " של מעריב " ל"קארלוס " מאת א. ל. הנטר " ( עמוס אריכא )
זה היה סיפור מז'אנר חדש לחלוטין שספק אם היה קיים קודם לכן בישראל המותחן ה"חצי בדיוני".

הסיפור יצא לאור מיידית לאחר הפרסום בעיתון כספר " קרלוס :טרור בעל 1000 פרצופים  מאת "א.ל.הנטר " הוצאת א. ל. הוצאה מיוחדת . 1975.

ה

הציור הקבוע בפירקי הסיפור "קרלוס " צייר מאיר עוזיאל


היה זה סיפור בדיוני שהתבסס על דמויות אמיתיות שהיו בעת הכתיבה בכותרות העיתונים. גיבור הספר היה הטרוריסט המפורסם "קרלוס, שהחל להתפרסם רק כמה חודשים בלבד לפני כתיבת הספר.

בשנות ה70 זכה קרלוס לפירסום עולמי מקביל לזה שזכה לו בן לאדן בשנות ה-2000 כמעין התגלמות של הטרוריסט הבינלאומי.

אריכא היה בין אלו שתרמו לפירסום זה בספר שאותו כתב תחת שם בדוי ובכתיבתו לא הודה בפומבי במשך שנים רבות.

.

אריכא הציג את סיפור חייו  ( המדומיין בחלקו או ברובו  ) של קרלוס ואת קשריו עם טרוריסטים אחרים כמו מוחמד בודיה במסגרת סיפור מאבקו של סוכן הישראלי בטירוריסטים הפלסטינאים שאליהם הצטרף קרלוס.

בממסגרת העלילה מתברר שלקרלוס יש כפיל, הנראה בדיוק כמוהו , פלסטינאי טירוריסט מסוכן גם הוא שמחוסל בידי סוכן "מוסד". קרלוס נשבע לנקום את חיסולו וסוכן המוסד יוצא  גם בעקבותיו.

העלילה כוללת שמות של אנשים וארגונים אמיתיים, ומתיחסת לאירועים אמיתיים שונים ויוצרת רושם ( מוטעה ) של "דוקודרמה ".

אריכא:סיפר "בספר זה יצרתי לראשונה מסכת סבירה של סיפור חייו של קרלוס מקטעי ידיעות שאלי לנדאו השיג לי באותםהימים.  קרלוס היה אז בכותרות כמעט מדי יום אז כתבתי עליו ספר. הנושא נזרק לעינינו ויצקתי אותו מאלף פרטים שחיברתי לעלילה ולדמויות. מבחינת מסויימת במהלך הכתיבה רותקתי בעצמי למה שפיתחתי. הרגשתי את הדרמה צומחת אל מול עיני. אלי סייע לי באיסוף מידע, בעיקר ממקורות עיתונאים ועתונות, מפני שאני עצמי ישבתי צמוד למכונת הכתיבה במשך ארבע-עשרה שעות ויותר מדי יום. הייתה לו גם מערכת קשרים עניפה למקורות מידע מעולים.
"את כל החומר הזה סיננתי מדי שעה בשעה. השוויתי, הקבלתי למקורות שונים, וחיברתי חתיכה לחתיכה, ממש פסיפס מורכב עד מאד. אבל זה היה חלק חשוב בחוויית יצירה שכזאת – והיא גם הנותנת לשיטות עבודתי כל השנים, בנוסח דע את החומר."

והספר על קרלוס פורסם בהמשכים בתזמון הטוב ביותר שיכול סופר מתח לחלום עליו בשבוע של פירסום הפרק האחרון  בדצמבר 1975 ביצע קרלוס את הפעולה המדהימה ביותר שלו עד אז ( וגם מאז עד לקץ הקריירה שלו )  חטיפת שרי הנפט של אופ"ק.

ספר זה פורסם  לאחר מכן וכמעט במקביל לפרסומו בעברית גם באנגלית בצרפתית ובספרדית .

קרלוס הספר במהדורות זרות בשפות שונות משום מה שמו של עמוס אריכא אינו מופיע עליו אם כי הוא המחבר.האם קרא קרלוס האמיתי את הספר עליו באחת השפות האלו? ? יש לשער שכן.

אך שמו של אריכא נשמט ממנו מסיבות שאריכא מעדיף שלא להיכנס עליהן ומן הסתם יש מאחורי זה סיפור מסובך .
משום מה במהדורה האנגלית מופיע כמחברים שמם של אלי לנדאו יזם הספר והעיתונאי הבריטי דניס אייזנברג שככל נראה רק תרגם אותו לאנגלית .

אלי :

"מדוע שמך אינו מופיע במהדורה האנגלית ? היא שונה משמעותית מהספר העברי ? "
אריכא: "הגרסאות הזרות זהות לעברית. את הספר במקור העברי אני כתבתי. היות ולא רציתי להשתמש בשמי, מסיבות שונות הסכמתי שלנדאו שהיה המו"ל ישתמש בשם האנטר במשמעות "הצייד". הוא החליט להוסיף את ה-א.ל. (שהיה שם ההוצאה ושאוב מראשי תיבות של שמו). היות והוא היה בעל כל הזכויות בספר הזה – קיבלתי דומני תשלום חד-פעמי – הוא  תירגם את "קרלוס" לכמה שפות והפיץ את זה בכל שם שרצה בו. זה אינו משנה את העובדה – שאני הוא זה שכתב את "קרלוס" מתחילתו ועד סופו.

דניס איזנברג ששמו מופיע כאחד המחברים היה עיתונאי בריטי שעבד עם לנדאו בעיקר בשיפוצי השפה האנגלית – וחלק "מתשלומו" היה כנראה גם במקרה הזה צירוף שמו.

עד כאן אריכא .

קרלוס הופיע מאז כגיבור בדיוני במותחנים אחרים ובהם בסדרה מפורסמת של רוברט לדלום "סדרת ג'סון בורן " שבה הוא מוצג כאוייב הקבוע של גיבורו של לדלום ג'סון בורן שעליו הוא גובר לבסוף בספר השלישי בסדרה, שעיבוד קולנועי שלו עלה על מסך הקולנוע ( ללא כל איזכור של קרלוס ). אולם אריכא היה הראשון שהפך טרוריסט זה לדמות בדיונית בספר.

סביר להניח שקרלוס האמיתי שנודע כמי שמודע מאוד ומתעניין מאוד בכל מה שכתבו עליו בתקשורת שם את ידו גם על ספר זה. לא ניתן אלא לתמוה מה הייתה דעתו עליו ועל הגירסה הבדיונית של חייו שהוצגה בו..

אולי יום אחד יענה לשאלה זאת.

והנה הסיפור לפניכם כפי שפורסם בהמשכים בשיא הקריירה של קרלוס .

צירפתי לו מאמר שפורסם על קרלוס במהלך פרסום זה.והעיתון הקפיד לפרסם אותו בגליון נפרד מאלו שבו פורסמו חלקי הסיפור בהמשכים מן הסתם כדי לא לבלבל את ציבור הקוראים בשאלה החמורה מה בדיון ומה מציאות במה שהם קוראים.

מוסף יום שישי של מעריב "ימים ולילות" בשמונה פרקים מה7 בנובמבר 1975- 26 בדצבמבר 1975

איורים מאת מאיר עוזיאל

בסיום תמצאו מאמר עדכון שלי לגבי גורלו של הטרוריסט המפורסם מאז פרסום הסיפור .

אפשר להגדיל את הדפים עם "העכבר"

\

וכבונוס:

והנה מאמר של העיתונאי צבי לביא על קארלוס המציאותי שהופיע ב"מעריב ":ימים ולילות " תוך כדי פרסום הסיפור בהמשכים למעלה

בגיליון שבו הוא הופיע לא פורסם באופן יוצא דופן פרק בסדרה שעדיין נמשכה כנראה כדי לא לבלבל את הקוראים בדיון מסובך מהי בדיה ומה מציאות .

הפרק הבא בסדרה הופיע מייד בגיליון שלאחר מכן….

אחרית דבר:מה קרה לקרלוס ?

הסיפור שלמעלה סיים את פירסומו ממש בימים שבהם ביצע קרלוס את פעולת הטרור המפורסמת ביותר שיוחסה לו חטיפת שרי הנפט של אופ"ק בוינה במבצע טרור נועז בדצמבר 1975   במהלך המבצע  התגלה גם שקרלוס נהנה מפירסומו והקפיד להיות נגיש ככל האפשר לעיתונאים ולאנשי התקשורת.

לשלב הבא להפיכתו של קרלוס לגיבור התרבות היה אחראי סופר מותחנים ישראלי בשם עמוס אריכא עם הסיפור שקראתם למעלה.

מי שקרא את הספר של "האנטר" מן הסתם חשב שהמדובר בספר תיעודי על הטירוריסט אבל המדובר היה ברומן מומצא מההתחלה ועד הסוף למרות השמות האמיתיים שהושתלו בעלילה.

אריכא בסיפור שקראתם למעלה לא ביצע תחקיר מפורט מעבר לעיון בכתבות בעיתונים על האיש. ומעבר לזה באמת לא היה "הרבה חומר נוסף חוץ מדוחות סודיים של אירגוני משטרה וביון. .הוא המציא הרבה מדמיונו בידיעה שלא ימצא איש ש"יתקן אותו. אריכא היציג את סיפור חייו  ( הבדוי )  של קרלוס ואת קשריו עם טרוריסטים אחרים כמו וודיע חדאד  ומוחמד בודיה במסגרת סיפור מאבקו של סוכן הישראלי בטרוריסטים הפלסטינאים שאליהם הצטרף קרלוס.  הוא היציג  את הסיפור מנקודת מבטו של קרלוס שהוצג כדמות כמעט ויותר מכמעט  רומנטית  ואדם המאמין באידיאולוגיה  שלו ( כפי שהיה במציאות  ו )מעין גיבור ביירוני

הספר זכה להצלחה ותורגם לכמה שפות ותרם  רבות לצמיחת מיתוס שהתפתח סביב קרלוס כאיש שהערים אף על סוכני ה"מוסד "הקשוחים ביותר

הספר על קרלוס כאמור למעלה פורסם בהמשכים בתזמון הטוב ביותר שיכול סופר מתח לחלום עליו בשבוע של פירסום הפרק האחרון בעיתון מעריב  ביצע קרלוס את הפעולה המדהימה ביותר שלו עד אז חטיפת שרי הנפט של אופ"ק.

אילו היה אריכא מתעכב עוד כמה חודשים בכתיבת הספר הוא היה משלב גם את הפעולה הזאת בעלילה.אבל הרומן לצערו ולצער הקוראים כבר היה כתוב.

הספר הסתיים עם יציאתו של סוכן "מוסד" ישראלי  מסתורי לצוד את קרלוס כפי שאכן היה במציאות. סוכנים שונים מארצות שונות אכן ניסו לאורך שנים רבות לשים את ידם על קרלוס. .

מבצע הצייד הזה כידוע לנו היום הסתיים בכישלון.במשך שנים רבות.

.גיבור הספר היה הטרוריסט המפורסם קארלוס ,שהחל להתפרסם רק כמה חודשים לפני כתיבת הספר   גם הודות לכינוי האקזוטי יוצא הדופן  "התן " שקיבל בידי "התיקשורת" ( וליתר דיוק עיתונאי של העיתון הבריטי "גארדיאן") פשוט משום שספר של פרדריק פורסייט "יום התן " ( בעברית "נשיא על הכוונת ") על מתנקש מסוכן ורצחני שמכונה "התן " שיוצא לרצוח את נשיא צרפת דה -גול וכמעט כמעט מצליח נמצא בדירה שבה דר קארלוס בעת חיפושי המשטרה שם.. פורסייט ביסס את הספר רב המכר שלו על פרשיה אמיתית  בהחלט. היה מתנקש שיצא לרצוח את דה גול בשנות השישים ונכשל ונתפס. בספר הוא נשאר מסתורי עד הסיום.

ספר שבאמת לא היה לו שום קשר מיוחד לקרלוס,אבל הוא נמצא על המדף בעת חיפוש בחדרו.אז אולי הוא נתן לו השראה?

וזה משך אליו את תשומת הלב של אריכא כמו שמשך את תשומת הלב של רבים אחרים. .

העיתונות הבריטית קפצה על הפרט הטריוויאלי הזה כמוצאת שלל רב. היא כינתה את קרלוס הלא הוא איליץ'  רמירז סנצ'ז בנו של עורך דין מוונצואלה לשעבר סטודנט אמיד ועצל שגילה עניין באידיאולוגיות מהפכניות בשם  כינוי האקזוטי "התן"  כינויו של המתנקש בספר של פורסייט וכך נתנה לו הילה של מתנקש כל יכול.

קרלוס  עצמו היה גאה בכינוי שקיבל אם כי היה מופתע במקצת. הוא לא קרא את הספר שהתקשורת טענה שהיה ברשותו ואף לא שמע עליו. הספר היה שייך לבעל הדירה שבה שכן ולא היה לו עניין לקרוא במדף הספרים בדירה שבה התגורר. זאת הייתה המצאה של עיתונאי .

 אבל  הוא מיהר לתקן זאת בהקדם  וקרא את הספר של פורסייט ולמד בדקדקנות את דמות המתנקש המסתורי שהוצגה שם. מכאן ואילך החל לחקות את הגינונים שפורסייט יצר עבור המתנקש המיסתורי בסיפור

.זה היה שלב ראשון בעלייתו ולפרסום עולמי. והפך את הטרוריסט  הבינלאומי לגיבור תרבות.

 בשנות ה70- זכה קרלוס לפירסום עולמי מקביל לזה שזכה לו בן לאדן במאה ה-21 כמעין התגלמות של הטרוריסט הבינלאומי.

במשך השנים קרלוס ביצע עוד ועוד פעולות טרור אבל לא משהו גרנדיוזי באמת.רוב השנים הוא מצא מקלט במדינות תומכות טרור שונות ובראשן סודאן והפך לסוג של אגדה אורבנית.

קארלוס "התן" נגד ג'סון בורן

קרלוס  "התן " הופיע מאז כגיבור בדיוני במותחנים אחרים ובהם בסדרה מפורסמת של סופר רבי המכר רוברט לדלום   משנות השמונים "סדרת ג'סון בורן  " שבה הוא מוצג בספר הראשון

The Bourne Identity

 ("זהות כפולה " בעברית ) ( 1980)

כאויב הקבוע של גיבורו הבלתי מנוצח  של לדלום ג'סון בורן  סוכן על ומתנקש על אמריקני .

עטיפת הספר הראשון בסדרת "ג'סון בורן" בעברית שבה בורן נאבק ביריבו הקבוע "קרלוס התן". שימו לב לעטיפה המבריקה שבה מופיעים שני תנים רמז לכינויו של הטירוריסט "התן".

ג'סון בורן הסוכן החשאי והמתנקש הבלתי מנוצח גובר לבסוף  על קרלוס  והורג אותו רק בספר השלישי בסדרה  

. The Bourne Ultimatum (1990)

(1990) יצא לאור בעברית תחת השם "אולטימטום ")

קרלוס האמיתי היה בחיים בעת שספר זה התפרסם והוא חי עד עצם היום הזה ( ספטמבר 2022).

לא ניתן אלא לתמוה מה חשב על הספר שבו הוא מחוסל שאותו יש כל סיבה לחשוב שקרא.

.יש להניח שאם לא היה טרוריסט נמלט היה תובע לדין את המחבר לדלום על הוצאת דיבה.

לא בגלל שהוצג כטרוריסט אלא משום שהוצג כטרוריסט כושל.

בעיבוד הטלויזיוני משנת 1988 של הספר הראשון בסדרה בכיכובו של ריצ'רד צ'מברלין קרלוס "התן "

מופיע כאויבו של הגיבור.וגם נהרג בסיום בקרב השיא עם הגיבור בניגוד לספר שבו הוא מצליח להימלט רק כדי להיהרג בספר השלישי בסדרה כמה שנים מאוחר יותר.

פוסטר העיבוד הטלויזזיוני לספרו של לדלום מ-1988 בכיכובו של ריצ'רד צ"מברליין שבו "קרלוס התן" מופיע כמתנקש כל יכול

וצפו בעיבוד זה כאן :

בעיבודים הקולנועיים של ספרי סדרה זאת  בכיכוב של מט דימון  החל מ-2002 לעומת זאת קרלוס לא הופיע כלל

לא בעיבוד החדש של הספר הראשון

The Bourne Identity 

מ-2002

ולא בעיבוד הקולנועי של

מ-2007 The Bourne Ultimatum

עטיפת הספר של לדלום שבו הופיע קרלוס על פי הסרט עם מאט דיימון .בסרטים של סדרת "ג'יסון בורן" קרלוס "התן" כבר לא מופיע וגם לא מוזכר.

.הוא  כבר היה אז ( כפי שהוא היום )   אסיר בכלא הצרפתי  לאחר שנלכד  ב-1994  בידי הביון הצרפתי בסודאן  ושוב לא הייתה סביבו את העילה של טרוריסט העל הבלתי נתפס שהייתה  סביבו כאשר חיבר לדלום את הספרים בשנות השמונים

. הוא בסך הכל היה כעת אסיר מבוגר ושמן  חסר הילה של רוצח חסר מעצורים וסקסי.

קרלוס נעצר לבסוף ב-14 באוגוסט 1994 והוסגר לצרפת לאחר שהצרפתים היגיעו להסכם עם הסודאנים שהגנו עליו עד אז וכבר לא היה להם עניין מסיבות כלכליות להיחשב כמדינה הנותנת מקלט לטרוריסטים.

. משפטו של קרלוס נפתח ב-12 בדצמבר 1997, וב-23 בדצמבר 1997 הוא הואשם בסדרת הפיגועים של שנת 1975 ונידון למאסר עולם. ו.

ב-28 במרץ 2017 גזר בית משפט בצרפת מאסר עולם נוסף על קרלוס,

בספטמבר 2021 גזר בית המשפט הצרפתי מאסר עולם שלישי על קרלוס

זה אומר שהוא ישאר בכלא כל חייו.

קרלוס יושב בבית המשפט הצרפתי ושומע את גזר דינו .ויקיפדיה

סביב קרלוס התפתח במשך השנים המיתוס כאילו השתתף בפעולות טרור שונות ואשר כנראה אין לו כל קשר אליהן. בין היתר סהוזכר שמו כמי שקשור לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן וחטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה. קרלוס עצמו נהג להתפאר ולפזר רמיזות כאילו היה מעורב באירועים נועזים שונים. בעת שהותו בכלא הצרפתי התאסלם קרלוס וביוני 2003 פרסם את ספרו "האסלאם המהפכני", ובו תמך באוסאמה בן לאדן ופעולותיו נגד ארצות הברית.

ב-2001 נישא קרלוס בטקס מוסלמי לעורכת הדין שלו איזבל קאוטנט-פיירה, שהתפרסמה גם בהופעותיה כסנגורית של סלובודן מילושביץ', והפושע הנאצי קלאוס ברבי. זאת למרות שבאותה עת הוא עדיין נחשב נשוי לאשתו השנייה, לנה ג'ראר הפלסטינית, שנעלמה.

ב-2010 הוקרנה בטלוויזיה הצרפתית מיני סדרת טלוויזיה שיצר הבמאי והתסריטאי אוליבייה אסאיאס, העוסקת בקורות חייו של קרלוס וזכתה בפרס גלובוס הזהב למיני-סדרה או סרט טלוויזיה הטוב ביותר.

ב-1997 לאחר שקרלוס כבר נתפס , הופק מותחן קנדי

(The Assignment) המתאר נסיון של שירות הביון האמריקאי לתפסו. הסרט, שחלקים ממנו צולמו בישראל (בעכו, ת"א-יפו,

ים המלח וירושלים), הופץ בארץ תחת השם "המשימה: קרלוס", בוים ע"י כריסטיאן דוגאי, ומככבים בו איידן קווין (בתפקיד כפול), דונלד סאתרלנד ובן קינגסל

צפו במקדימון הסרט

פוסטר הסדרה

צפו במקדימון הסדרה על קרלוס

סביר להניח שקרלוס האמיתי שנודע כמי שמודע מאוד ומתעניין מאוד בכל מה שכתבו עליו בתקשורת שם את ידו גם על ספר זה בתרגומו לספרדית או לאנגלית וקרא אותו בעניין רב.  ולא ניתן אלא לתמוה מה הייתה דעתו עליו  ועל הגירסה הבדיונית של חייו שהוצגה בו.

אני משער שדעתו לא טובה במיוחד אבל יש לשאול אותו בעניין בבית כלאו ששם הוא מרצה מאסר עד קץ חייו ויש לו זמן לקרוא כל ספר שירצה אין ספור פעמים.

אולי יום אחד מישהו יעשה את זה.

קיראו גם

קרלוס בוקיפדיה

הטרוריסט בתרבות העולמית

חנן עזרן בעיקבות הטרור הבינלאומי.

 

 

 

העיתונאי חנן עזרן פירסם בימים אלו את הספר "למות מפחד " שבו הוא חושף פרטים מצמררים ומפחידים על היכולות החדשות וההרסניות של אירגוני הטרור באשר הם ובראשם אירגוני הטרור האיסלמיים .יכולות שכוללות כלי נשק גרעיניים ובקטריולוגיים .

פעם בשנות השישים היו נפוצים בשוקי ספרי הכיס שפע של סיפורי מתח על סוכנים חשאיים כמו ג'ימס בונד והאיש מאנק"ל נפוליון סולו ואחרים ידועים פחות . רוב מאבקיהם של הסוכנים החשאיים האלו היו לא דווקא כנגד סוכנים של מעצמות העל ברית המועצות וסין שעוררו אז חששות גדולים בקרב הציבור אלא כנגד ארגונים בינלאומיים בעל שמות מוזרים (לרוב ראשי תיבות לכינויים ביזאריים שונים ) "ספקטר " בראשותו של הוגו בלופלד שהיו אויביו של ג'ימס בונד ,"טראש " אירגון בעל הנהגה מתחלפת אויביהם הנצחיים של סוכני "אנק"ל " נפוליאון סולו ואיליה קוריאקין. או אירגון "הידרה " בעל אלף הראשים וזרועות שאם היית כורת ראש אחד שלו תמיד היו צצים עשרה אחרים שבו נלחם הסוכן החשאי בקומיקס של חברת מארוול, ניק פיורי .
הקורא הממוצע ידע מראש שאלו הם סיפורים בדיוניים לחלוטין בניגוד לסיפורי הריגול הרציניים יותר של סופרים כמו ג'ון לה קארה uלן דייטון  שעסקו במאבקים המתוחכמים בין שירותי הביון הבריטיים והאמריקניים ויריביהם הסוביטיים ושהיציגו עולם ביוקראטי של אנשים עייפים ומושחתים  חסרי כל אידיאולוגיה ,הדבר השונה ביותר שניתן להעלות על הדעת מאותם אירגוני פשע בינלאומיים המונעים באידיאולוגיה פנאטית של שלטון עולמי.
ומדוע סיפורים על אירגוני פשע וטרור אלה נראו כמגוחכים כל כך ?

משום שארגונים אלו הוצגו כאירגוני פשע וטרור בינלאומיים שמטרתם היא אחת להשתלט על העולם ללא כל קשר לאידיאולוגיה ספציפית נאצית או קומוניסטית וללא כל קשר לברית המועצות או סין שאמנם לעיתים הוצגו כבעלי ברית של ארגונים אלו אבל לקוראים היה ברור שהם בעלי ברית זמניים וכי הסוכן הטוב יכול באותה מידה לשתף פעולה עם הסובייטים כנגד בכורי שטן ביזאריים אלו . בידי אירגונים אלו היו הטכנולוגיות החדשניות ביותר כאלה שכפי שרמזו הסופרים לקוראים המזועזעים לא היו זמינות אפילו בידיהם של מעצמות העל ארה"ב וברית המועצות או כאלו שהיו זמינות רק בידיהם . ומשום כך היוו סכנה גדולה ביותר לשלום העולם לא פחות ואולי אפילו יותר מהקומוניסטים שכן לא חלו עליהם המגבלות שבכל זאת היו גם על מעצמות העל הקומוניסטיות . רעיון מגוחך לחלוטין כמובן.
איש לא לקח זאת ברצינות בשנות השישים וגם לא בשנות השבעים או אף השמונים שאז זה כבר לא היה חומר מתאים אפילו לספרי ריגול ברמה נמוכה. רק לחוברות קומיקס ולסרטי ג'ימס בונד שבהם הופיע מידי פעם המיליונר ה מטורף שהמאיים על שלום העולם באמצעות אירגונים כאלו בדיוק . אבל הצופים ישבו בשקט הם ידעו : דבר כזה אפשרי רק בסרטים ואין אירגונים בינלאומיים של טרוריסטיים שאינם מחויבים לאף אחד ומהווים סכנה אמיתית על שלום העולם.

 אבל מאז שנות התשעים ומאז נפילת ברית המועצות המצב השתנה בצורה רדיקלית. היום מצב כזה של אירגונים פרטיים שאינם מחויבים אידיאולוגית לאף אחד הוא אכן סכנה אמיתית לשלום העולם ,אולי הסכנה בהא הידיעה משום שכיום יכולות ליפול בידיהם טכנולוגיות מסוכנות ביותר שביכולתן להרוס חלקים גדולים של העולם.
אחרי הכל מהו אירגון ה"אל קעידה" שכה מפחיד אותנו ואת מעצמת העל הגדולה ארה"ב אם לא אירגון בינלאומי שהוקם בידי מיליונר בעל אידיאולוגיה מטורפת של שלטון עולמי איסלאמי ,אוסמה בן לאדן .אירגון שמכיוון שהוא מורכב מתאים נפרדים זה מזה מזכיר את מפלצת ההידרה המיתולוגית , רשויות החוק והביטחון משמידות ראש אחד אבל עשרה אחרים צצים במקומו כפי שכיוון המייסד בן לאדן.
ובן לאדן אפילו אינו היחיד. יש כיום מיליונרים ומיליארדרים אחרים שכספם נוצר בידי פשע וסמים ושהוכיחו את עצמם כחזקים יותר ממדינות ,אפשר להזכיר את ראש המאפיה הסיציליאנית סלבטורה ריאנה  ששלט  בסיציליה כמדינה בתוך מדינה בשנותה שמונים והיוו איום אמיתי על רשויות אכיפת החוק שם . את  קרטל הסמים הקולומביאני של  פבלו אסקובאר שבמהלך שנות התשעים שיחד כמעט כל אחד בקולומביה הוהיה חזק שם יותר מנשיאה. רק פעולה צבאית משוטפת של קולומביה עם ארה"ב הביא לבסוף ללכידתו ולחיסולו של אסקובאר החמקמק.
אבל מה היה קורה אם אסקובאר בכספיו העצומים היה משיג כלי נשק מסוכנים במיוחד ,נניח "פצצה גרעינית מלוכלכת " שביכולתה להרעיל אזורים שלמים ? או נשק בקטריולוגי ? האם אפשר היה לחסלו בקלות יחסית מבלי שאיש יפגע?
ובן לאדן עצמו הרי עוד לא נתפס ויש חששות עצומים שהוא מנסה להשיג כלי נשק שכאלה בדיוק וייתכן שכבר הישיגם.

בעקבות הפצצה המלוכלכת

חנן עזרן
חנן עזרן

בנושא מצמרר זה עוסק ספרו החדש של העיתונאי והשדרן חנן עזרן "למות מפחד " –הפצצה המלוכלכת –תרחיש האימה ". שיצא בשבועות האחרונים ממש והוא עדכני ביותר.
עזרן הידוע בתחקיריו הטלוויזיוניים המפורטים בתוכניות טלוויזיה כמו "חשיפה" ולאחרונה תוכנית בעינייניי תקשורת "גילוי נאות ". החל בשנים האחרונות לפרסם גם ספרים.

 

הוא פירסם   את הספר "חוד החנית " ספר על שכיר החרב הישראלי קליין ומאבקיו בפינות שונות בעולם.

 

   

 

ספרו הקודם  "תעלומה בנתיב ההתרסקות"  עסק בחקר תעלומת הפלתו של מטוס ישראלי בידי הבולגרים בשנות החמישים.\

אולם הפעם החליט עזרן לשנות כיוון ובמקום לחקור ולתעד את התעלומות והפרשיות של העבר הקרוב והרחוק יותר ,הוא החליט לחקור את מה שקורה בהווה ואת השלכות על כך לעתיד המיידי של כולנו וגילוייו ומסקנותיו הם מצמררים ביותר.
ספרו החדש הוא אוצר בלום של מידע.יש בו תיאור מפורט ביותר מפורט של עולם הטרור האסלאמי והאל קאעידה. הוא מדבר על הפצצה המלוכלכת ועל מאפשרויות לשימוש בנשק בקטריולוגי . עזרן מראה בספרו שכיום נמצאות בידי אירגוני הטרור הבינלאומיים ובראשם אל קאעידה ( שהוא נותן בספרו אולי את התיאור המפורט ביותר שלו הקיים כרגע בספר פופולארי בעברית ) אפשרויות טכנולוגיות שלא היו זמינות להם רק לפני כמה שנים . וכמובן הם לא יהססו להשתמש בהם .
כך למשל מובאת ידיעה על עדות שנתן ראש האף בי אי בועדת סנאט ב1998 שם קבע כי במהלך 1997 חקר אירגנונו מעל ל100 מקרי טרור לא קונבנציונאלי של קבוצות קיצוניות שונות פי שלוש מהמספר שב-1996. בפברואר 99 ציין האיש לואיס פרי שהאף בי אי נתקל "במכתב הזהרה המכיל אנתרקס " במקום כלשהוא בארה"ב כל יום …
וזה בסוף המאה הקודמת. נשאלת השאלה עד כמה החמיר המצב היום בשנת 2006.
עזרן מביא בספרו תיאור מצמרר מביקור בגרוזיה שם גילה מחנות צבא סובייטיים נטושים ופרוצים שבהם נשמרו כלי נשק מתוחכמים שונים שנבזזים פשוטו כמשמעו ומזה שנים בידי העולם התחתון המקומי ונמכרים לכל דורש ובהם מן הסתם גם אירגוני הטרור הבינלאומיים. אמנם לא הרבה קורה בסיפורו חוץ מעדות ראייה אבל עדיין מעורר אי שקט.
האמריקנים עצמם כידוע מודאגים מאוד מנשוא זליגת אמצעי לחימה גרעיניים ואף מדענים גרעיניים מרוסיה לידי אירגוני הטרור וארצות האיסלאם הקיצוני כמו איראן והפעילו תוכניות שונות כדי למנוע זאת . אבל נראה שהצלחתם מוגבלת ביותר .וכפי שמראה עזרן בספרו יש בהחלט ממה לחשוש.

עיתונאי נגד הטרור

 

א.א. חנן עזרן בשלושת בספריך האחרונים יש מגמה לעסוק בענייני הרפתקאות ביטחוניות וריגול יש לך משיכה מיוחדת לנושאים האלה ?
זרן : כן אני אוהב מאוד את הסיפורים האלה של אקשין והרפתקאות ושל שירותים חשאיים ,וכך היה גם בספרי הקודמים על יאיר קליין ועל הפלת המטוס בבולגריה . כך קרה בנושא הזה של הטרור הבינלאומי שהיגעתי למסקנה שהוא זכאי לטיפול רחב יותר ממה שאפשר לתת לו בטלוויזיה כספר שיציג את העובדות כפי שהן לפני הקהל הרחב .
א.א.
בן לאדן מפחיד את אמריקה ואת העולם המערבי כולו. הוא משתדל לגרום לנו לפחד. ".
גם אתה מפחיד אותנו בספרך החדש. האם עשית אתו יד אחת?

עזרן : אני לא מנסה להפחיד, אני מנסה להבין בעזרת הספר היכן אנו עומדים. בין פאניקה או בין איום ממשי. השם "למות מפחד" זהו שם שיווקי, אבל יש בו הרבה אמת אם לא, לפי דעתי אם לא נעמוד בהבנה מוחלטת מה עומד לקרות. וכשאני אומד עומד לקרות, הכוונה שאני מסתמך על הכרזות שהיו רק באחרונה של הרמטכ"ל שמדבר שאירן תיתן לאל-קאידה חומר רדיו אקטיבי.

א.א : הספר עוסק בפצצות מלוכלכות. האם אתה יכול להסביר בקצרה מה זה?

עזרן :בעקרון  אפשר לומר שאין "פצצה מלוכלכת".  זהו ביטוי שצריך להמחיש איזה שהוא תהליך שאם יעשו אותו זה יהפוך להיות פצצה. כלומר, זה משהו מהקטלוג של השמות של הטרור והשם פצצה מלוכלכת הכוונה שזה נעשה בתנאים לא קונווצינאליים, פרימט יביים מה שנקרא מהמטבח של הטרור: זאת ההגדרה. מאחר ובאחרונה התחילו להשתמש במקומות שונים בעולם מנשיא ארצות הברית עד לראש ממשלת בריטניה, ראש המודיעין הגרמני ועכשיו אצלנו הרמטכ"ל בביטוי פצצה מלוכלכת, מקבלת עכשיו חימוש של חומר רדיו אקטיבי, או חומר ביולוגי כפי שה-'דיילי טלגרף' מפרסם עכשיו מפי ראש המטה ללוחמה בטרור האמריקני. פירוש הדבר שהביטוי הזה מהקטלוג של הטרור הופך להיות איום ממשי.

א.א איך זה יראה בשטח ?
עזרן : זה למעשה או פצצה או טיל או כל דבר אחר שבנוי , מחומר נפץ עם חלק של חימוש שהוא רבגוני כלומר, יכול להיות חימוש של חיידקים בטרור ביולוגי וזה יכול להיות בחימוש רדיואקטיבי, רדיולוגי או כל דבר אחר. כלומר, החימוש בא בתוך הפצצה- הפצצה מתפוצצת החימוש משתחרר ואז האפקט הוא לפי החימוש.

א.א : כעת אנו מוטרדים מבעיית איראן. האם יהיה להם נשק גרעיני בעוד חצי שנה או בעוד חמש או בעוד עשר שנים?אבל האם צריך להתקיף את איראן… כאשר למעשה, כל מחבל יכול להכין פצצה כזאת במטבח הפרטי שלו בבית ?
עזרן : אנחנו לא עוסקים עכשיו באיום הגרעיני של איראן. זה איום קונוונציונאלי שמדינת ישראל והעולם החופשי יצטרך להתמודד מול איראן. כשאנו מדברים על הפצצה המלוכלכת אנחנו מדברים למעשה על הנשק הלא קונוונציונאלי. ומשום כך הוא מפתיע הוא יכול לצוף בכל מיני מקומות כשהוא מסתייע בתאים מחתרתיים באירופה, באזור המזרח התיכון בארצות הברית. מול פצצה מלוכלכת לא מתמודדים באותה צורה כמו שמתמודדים מול הטרור הקונוונציונאלי, או האיום הקונוונציונאלי, כאן זה עניין שלהפציץ את הגרעין, את המקומות שבהם מעשירים את האורניום וכל הדברים הטקטיים הצבאיים הגלובאליים. אבל כשמדברים על האיום של 'הפצצה המלוכלכת' הכוונה להגיע מהר ככל האפשר למודיעין שידע מאיפוא לוקחים את החומרים הרדיואקטיביים לחסל את דרכי הגישה ואחר כך להצטייד בחומרים כדי למנוע מצב שבו הותקפנו על ידי פצצה מלוכלכת ונוכל למנוע בעזרת חומרי רפואה את הנזק שנגרם לתושבים. מרגע שפצצה כזאת, נגיד מתפוצצת במנהטן ויש שם חומר ראדיו אקטיבי, אז מהפצצה עצמה יהרגו 1000 איש, זה המון אבל עדיין זה לא השמדה המונית, אבל, 2 פצצות כאלה בתוך מנהטן שכל 'האריה' (אזור) ייסגר כדי לנקות את החומר הרדיואקטיבי הרי מנהטן מושבתת, זאת פאניקה אדירה. וארצות הברית כבר הודיע ביושר לב, ביושר פוליטי, מדיני שהיא עכשיו רק נערכת לטרור לא קונוונציונאלי. פירוש הדבר, לא בנויים עדיין, מה עושים ? איך מזהים את הפצצה איך מזהים שקרה פה אירוע ביולוגי . כל הדברים האלה יכניסו את הציבור כולו לפאניקה נוראה. החלק השני בא ואמר רגע, אם לא נסביר לאזרחים לתושבים, כפי שאני טוען בספר מה עלול לקרות הרי התוצאה תהיה פאניקה גדולה ומכופלת, כדי למנוע את אותה היסטריה ואותה פאניקה עתידית צריך להסביר לאנשים איך לזהות מצבים שאנשים נדבקו בחיידקים איך זה נראה? איך זה נשמע? איך זה מריח ? וזו היא לדעתי חובתי, חובתנו להציג את הדברים עכשיו רגע לפני שאולי דברים כאלה עלולים להתהוות.

א.א. : אתה סבור שישראל אינה מוכנה לכך? אינה מסוגלת להסביר, אינה יודעת להסביר, אינה יודעת מה לעשות?
עזרן : אתה שאלת כאן שתי שאלות. שאלת שאלה אם מוכנים או לא ועל כך כבר אמרו בסרטים, אם אני 'להגיד לך את האמת- אני צריך להרוג אותך' (תרגום) או שזה סוד שאסור לדבר עליו. ואחר כך שאלת שאלה שנייה, אתה אמרת למעשה אם אנחנו יכולים להיות מוכנים למצב כזה. התשובה היא כזאת על פי מה שאני יכול לומר: שישראל ערוכה לבעיה, מתקפה מהסוג הזה ביולוגית או אחרת ברמה קונוונציונאלית כלומר שמדובר בסכנה שלך התקפה של אבעבועות שחורות, של נגיפי אנטראקס או כל מיני חוליים אחרים מכל הסוגים.

א.א. : את זה אתה מכנה נשק קוונוונציאלי?
עזרן : זה קונוונציאלי. מה זה קונוונציאלי? שזה בא ממסגרות בלתי צפויות שזה בא בכמויות לא ידועות וכמובן תראה אני קטונתי וגם אסור לי לומר דברים, הסוד הגדול הוא כמובן מה אנחנו יודעים שיש להם ומה הם יודעים או לא יודעים שיש לנו על
כך לא מדברים בכלל הסודיות כאן זה בטחון האומה. אבל מה שכן צריך לומר, צריך להסביר לאנשים מה המדובר שבבוא הרגע ידעו מה צריך לעשות. הרי זה לא יתכן שהדבר יגמר שעושים כמה תרגילים שבהם מראים לציבור שיש מקלחות ושוטפים את החומר הרדיואקטיבי ובזה נגמר ומה עם החומר הביולוגי ? הרי דיברו על זה וקטונתי, אם נשיא ארצות הברית מדבר על הדברים אני לא חושב שהוא חוזר על תסריט עיראק מספר שתיים. הוא אומר כי המהלך שנעשה בארצות הברית מגובה בתקשורת, מגובה בשקיפות רבה הוא מהלך של מחקר כיצד העולם צריך להיערך לאותו קטע של האיום הביולוגי. ואני רוצה לומר עוד דבר חמור לדעתי, שצריך להבין בלי הפחדה פשוט מתוך הבנה שהאיום של החיידקים הביולוגיים זה המגפות אותם המגפות שראינו אותם בסרטים אותם מצבים החדשים שבהם המחבל לא צריך לשים חגורת נפץ, הוא הפצצה. החיידקים בתוך גופו הוא עושה את צרכיו באיזה שהו מקום ומוליך את זה הלאה. זה יכול להיות חתול, כבש או פרה שמכניסים לה, שמאכילים אותה בחיידקים והיא מפיצה אותם. האיום פה הוא בעייתי. צריך להיערך אליו, צריך להבין אותו ויש אנשים מומחים או שצריכים להיות כאלה שיגידו לנו איך להבין איך ללמוד ומה צריך לעשות.

א.א. ומהם בדיוק מקורות המידע שלך?
עזרן : המקורות שהסתייעתי בהם, הם מקורות גלויים, מחקרים וגם יצאתי לגרוזיה   לבדוק מצב בו היה מידע. אחד המקורות להוצאת חומרים כאלה שנקרא להם לצורך העניין חומרים קטלניים.
א.א. : מדוע נסעת דווקא לגרוזיה ?מה היה לך לחפש שם ?
עזרן : זה ידוע היטב שגם גרוזיה וגם אוקראינה שלא הן שתי מדינות ששימשו את הסובייקטים. בתקופה של ברית המועצות כמאגרי נשק אדירים, אדירים במובן של אדירים, אדירים. ביערות במחנות, זה מה שכנראה הכינו במלחמה הקרה בין המזרח למערב כשהסובייטים יצאו ברית המועצות התפרקה נשארו המחנות האלה עזובים. עכשיו נשאלת השאלה מה יש במחנות האלו ?
א.א. : הם נותרו ללא כל פיקוח?

עזרן : הם נשארו בלי פיקוח הכוונה שפיקוח שאי אפשר להיכנס. שאפשר להיכנס- אין פיקוח ואם היו שם 2 חיילים שהיו להם נעלים ואין להם מה לאכול זה עדיין לא אומר שזה פיקוח. אז אין פיקוח, ושם טילים וחומרי נפץ וחומרים כאלה וחומרים אחרים. צריך להבין, שמקור לחומרים קטלניים זה או כורים גרעיניים לשלום שבהם לוקחים את החומרים האלה ומשתמשים בהם, ואז החומר הזה זולג או נגנב או נשלח החומרים האלה יכולים להיות, המקור שלהם יכול להיות ממחנות צבא, מתעשיות צבאיות כמו ברית המועצות לשעבר שהמאגרים הגדולים שלה פשוט נפרצו, נגנבו או נעשה אחר כך מסחר בין סוחרי נשק למיניהם.

 

טילים בגרוזיה.

א.א. : על אילו כמויות מדובר?
עזרן : אם אני אומר גדול ואני אומר גדול, אני אומר ענק ויותר ענק ויותר גדול אז אין לי מילים בדמיון שלי. זאת אומרת מאות אלפי טילים מאות אלפי פגזים תחמושת ומיכלים של חומרים אחרים טילים מונחים בתוך היערות במקומות שונים, מקומות שונים. אוקראינה בכלל זה ארסנל אחד גול של נשק כזה. בלי שמירה בלי פיקוח והתמונות שהבאנו משם הם תמונות שממחישות כמה קל להיכנס פנימה כמה קל לקחת את הדברים האלה ולגנוב אותם.

עכשיו צריך לזכור זה, מונח פרוץ ככה כבר כמה שנים ובמלחמה בין רוסיה והצ'צ'ניים כבר מצאנו חומרים שנלקחו משם והצ'לנים הסבו את הטילים והחומרים האלה כדי להלחם נגד הרוסים. זה כבר הוכח. עכשיו הרעיון שהבאנו משם. הסיפורים שאני שמעתי על ההיקפים של הדברים האלה ואיך שהדברים האלה נראים בשטח פשוט זה מאגר ענק לנשק. עכשיו אני לא אומר שאני יכול להגיד בדיוק איזה טיל לקחו ומה לא לקחו. אבל אין ספק שהתעשייה הגדולה שממחזרת שמימושה שבונה את החומרים האלה הלא קונוונציונאליים במחתרת במטבח של הטרור, היא מסתייעת כולה גם מתוך המאגרים האלה. ולכן חשבתי לנכון להביא לתוך הספר את המסמכים את התמונות את הדברים שמראים מאין זה בא ומדוע? ארצות הברית מנסה עכשיו לבקשת הנשיא החדש ובגרוזיה לנקות את המחנות האלה. מדוע? כי במהלך המלחמה בטרור צריך להשמיד את החומרים האלה. עכשיו, גרוזיה ואוקראינה…
זוכר את שוורנדזה מנהיג גרוזיה לשעבר ( ושר החוץ האחרון של ברית המועצות לפני נפילתה א.א. ) שהיה למעשה בעל אוריינטאציה רוסית לפני שהוא נפל בבחירות. שוורנדזה הלך לאמריקנים וסיפר להם הרבה מאוד על תעשיית הנשק שהרוסים שתלו בגרוזיה וחשב לקבל תמיכה כזאת או אחרת במהלך הזה. מאחר ומדובר בכמויות כל כך גדולות מה שאני הבנתי בביקור שם, הראשון זה היה ביקור מאוד צמוד לנשיא החדש. הגרוזינים פוחדים ממה שיש להם בידיים. הם לא רוצים את זה הם לא צריכים את זה, זה רק מביא להם צרות. ובאוקראינה נעשה שם מסחר גדול בדברים האלה. עכשיו צריך להבין, אני מדבר פה, כאן, עם חצי חיוך אבל זה דבר נורא ואיום ואני גם מנסה להיזהר שלא ינסו לחפש אפוא הייתי ולא הייתי. אני יודע כבר יודע, זה סיפור אחר. ואני מחכה לשאלה הבאה שתגיד לי הכל על מנת להכין פצצה מלוכלכת אין צורך בשום דבר בכלל…
אמרנו, אני השתמשתי בביטוי שנקרא המטבח של הטרור. מה זה נקרא מטבח? זאת אומרת שמי שהוא יודע מה צריך לערבב איך צריך לחבר ואיך צריך להעיף את זה או לקחת את זה. זה צריך ידע של כימאי, של מדען שיודע לעשות את זה ומי שהוא שיודע איך לחבר את זה ביחד. למה זה נקרא מלוכלך? כאילו שלהגיד שמה שזה קונוונציונאלי ונעשה במפעל של נשק זה נקי אז זה מלוכלך. אז או קיי, נקרא לזה כך עכשיו היצור יכול להיות מקומי ובדרגות שונות. שנבין, הנשק הרדיואקטיבי צריך לקבל חומר רדיואקטיבי. אז? 4 חקלאיים שגרים, נגיד גרים בשטחים או באיזה שהו מקום בין ישראל והפלשתינאים הם לא יגיעו לחומר הרדיואקטיבי. ארגוני הטרור המקומיים לא יגיעו לזה כי אלה חומרים ברמות כאלה. אבל, בתוך החומרים האלה של תעשיית החיידקים החומרים הביולוגיים , את אלה אפשר לקחת מתוך החומרים הקיימים בשטח.
אני אגיד לך בדיוק ,אמר לי אחד הסוחרים,  אני מבקש ממך אני מוכן לשתף פעולה ולהראות לך ולהציג לך וללמד אותך ולהסביר לך  אבל בלי שמות .

אמרתי לו למה? כמו שאתה אומר לי אנחנו בלי שמות- אנחנו עיתונאים למה? אומר לי תראה ברגע שידעו את המקומות והשמות ואיך מגיעים לשם הם יבואו כמו נמלים סחרי נשק, טרוריסטים כל מי שרוצה לקחת. ומתוך אחריות הוא לא רוצה לתת. גם מתוך זה שלא יבואו שותפים אבל גם מתוך אחריות.

א.א. : באוקראינה, בגרוזיה כנראה שגם במקומות אחרים בשטח ברית המועצות לשעבר ישנם טילים מוכנים, פגזים מלאים בדברים בלתי נעימים.

עזרן : אני לא מתכוון לשתף פעולה ולתת רעיונות,. אבל אני רוצה לומר דבר כזה שחומרים כאלה אפשר לאסוף סביבנו. משתמשים בהם לדישון בחקלאות ומשתמשים בהם לתעשיות צבעים לתעשיית דפוס או בכל מיני מקומות אחרים אלה הם רעים. 
  אני אמרתי, אני הזהרתי לא להכניס פה דוגמאות. הספר הזה נועד לעזור לא להפחיד ולא ליצור לנו עוד אויבים ועוד צרות. זה ברור, אבל אני רוצה לומר כך בתצורה מאוד זהירה ברשותך אם חומרים שבהם משתמשים למשל בהכנת אוכל לפרות אפשר מתוך הטמפרטורה מסוימת גזים מסוימים, גזים מסוימים, דשן מסוים אפשר ליצור מה שנקרא לעשות אפגריידינג, להדף של פצצה. אז אפשר לעשות את זה באזורינו, אפשר. צריך לדעת את הנוסחה. אני אומר לך עוד דבר בספר הזה. עלינו על מסמכים שמראים ומוכחים כיתד הטרור הבינלאומי הזה מתעמק בתעשייה הזאת של חומרים ביולוגיים ורדיואקטיביים. איך? יש כאן מסמכים שמראים, שמכשירים אנשים, מחפשים מומחים שיבואו לעזור להם. רוצים לרכוש, לקנות בכסף מהנדסים שיבואו לעבוד בשביל הטרור הזה. אם כל הדברים האלה נכונים צריך לחשוב על משהו.

א.א. : אינך יודע אם יש לנו מומחים לעניין, מומחים להתגוננות, כנגד העניין, נגיד שאינך יודע, באם קיימת תיאורטית שיטה להתגונן מפני הפורענות הזו? נגיד שאינך יודע…

עזרן : אני עיתונאי. אני לא איש בטחון להגיד לך שמנשק לא קונבנציונאלי אתה יודע שיהיה לך מודיעין טוב שידע למנוע אותו אז אפשר ואם יש לך בעיה עם כזה- אז זה כמעט בלתי אפשרי. אבל אני לא יודע מבלי להיכנס לפוליטיקה. עוד משפט אחד צריך מהר שיהיה שלום.

ואז,  איך אומרים לא צריכים מהקקה של הפרות לעשות חומרי נפץ תן להם לאכול ויהיה חלב. ונאכל כולנו נהיה שמחים ושבעים. אבל זה כמובן בדיחה מקאברית על הסיטואציה הזאת.

א.א. : ראה חנן- אתה אומר שצריך שיהיה שלום. כאשר יהיה שלום הכל יהיה טוב. לא יהיה שום דבר, לא יהיה לנו ממה לפחד בינתיים אנו רואים שזה בלתי ניתן להשגה, ישנן שיטות אחרות?

עזרן : אני חוזר ואומר, אני לא חושב שאנחנו… אני לא אסטרטג צבאי וגם אור לדבר יותר מידי אני לא חושב שישראל היא במצב של נחיתות כל שהיא. וכשאתה שומע את הדברים מסביב, קורה רק דבר אחד שצריך לשים אליו לב. אם נשיא צרפת פתאום משדנה את הסגנון ואמר אנחנו נשתמש בכם באותם הכלים על מה הוא מדבר? הוא מדבר על שימוש בנשק לא קונוונציונאלי מול ארגוני טרור. אז נכון שלטרור אין לו בית ואין לו בית מלון ואי לו מקום אין לו מדינה אין לו גבולות- אבל עצם הרעיון שעד עכשיו לא עזרו עוז לדבר על כך להפעיל נשק לא קונוונציונאלי מה זה? זה נשק ביולוגי. הרי אותה פרה עם חיידקים יכולה לרוץ גם לכוון השני אותו מחבל בדמות אדם גם יכול לעבור הלאה. אם נשיא צרפת מדבר על זה- זה הגיע לצרפתים עד הנה. אצלנו, בארץ שמענו רק דברים מדוקים עם אזהרות בנשק הגלובלי האסטרטגי לגבי האיום האירני אבל אלה שני סיפורים שונים שהקטן יותר על הפצצה המלוכלכת ניזון מהסיפור הגדול.

בעיה עם סיפרו של עזרן היא שהספר עושה רושם מפוזר . יש בו פרקים שלא באמת מתחברים עם כל השאר כמו סיפורו של עזרו כיצד חשף את יומניו של מרגל האטום וענונו שבהם סיפרו כיצד הוא נמשך לנשים בלונדיניות .עזרן מעריך שזה היה המקור שלידיעתם של אנשי המוסד כיצד לבחור את "סינדי " שפיתתה את וענונו " והוא מספר על פגישה עם איש מוסד שלא אישר את חשדותיו אבל גם לא הכחיש . זהו נושא מעניין כשלעצמו אבל לא באמת מתחבר בספר שעוסק בטרור הבינלאומי שוענונו עם כל הכבוד אינו שייך לו, ובדרכו שלו ניסה להזהיר מפני הסכנות שבשימוש באטום.
לכל היותר זה מראה על אפשרויות הזליגה של הידע האטומי לכל המרבה במחיר.אבל זה אינו מודגש מספיק .מן הראוי היה לקשר את הפרק הזה ביתר בירור לפרקים האחרים העוסקים בטרור .
עזרן עוסק בספר בכל מיני פרשיות הלקוחות מהכותרות העכשוויות ביותר של העיתונים כמוה אפשרות שעראפאת הורעל . הוא מעלה את השאלה החמורה מה תעשה ישראל במקרה , הכמעט וודאי  ככול שחולף הזמן,  שתותקף בידי נשק לא קונבנציונאלי כזה.
ובסוף הספר בתור בונוס מיוחד  לקוראים  המעוניינים הוא מביא את "ספר הלוחמים : מדריך אל קעידה לארגון הטרור " ספר שנתפס בידי האמריקנים כנראה באפגניסטן. הספר שמסביר "איך להיות טרוריסט איסלאמי ".
מעניין שבין שאר דוגמאות לאנשיו הוא מביא סיפור על פעולה של המוסד הישראלי שבמהלכה נמנעה פעולה פלסטינאית לתקוף את מטוסה של ראש הממשלה דאז גולדה מאיר .האל קעידה מביא את הסיפור הזה של הצלחת אנשי המוסד בסיכול הפעולה כדוגמה ליכולת להתבונן ולנתח .
דהיינו אנשי האל קעידה מוכנים בהחלט ללמוד מהצלחות אויביהם ולהביאם כמופת לאנשיהם .וזהו בהחלט מאפיין מדאיג .
ספרו של עזרן הוא שופע מידע רב ומגוון אך אין לאמר שהוא מביא ניתוח אמיתי של מקורותיו ,בעיקר יש כאן הצגה עיתונאית שלהם .ולא תמיד ברור מהי האמינות של הידיעות שהוא מביא.
אחד המאפיינים הבולטים של ספרו (ובכך עד כמה שידוע לי הוא אחד הראשונים ) שמן הסתם יהפך למרכזי בספרים בשנים הבאות הוא השימוש הרב שלו באתרי אינטרנט כמו אתר דבקה כמקורות , למעשה הוא משתמש באתרים אלה הרבה יותר מאשר בספרים ומאמרים מהעיתונות הכתובה . אלו זמינים ומיידים יותר ומביאים מידע ב"זמן אמיתי" .
אבל נשאלת השאלה עד כמה הם עברו בדיקה דהיינו עד כמה הידיעות שהן מביאים הן אמינות. .שכן כפי שעזרן איש התקשורת יודע היטב אתרי אינטרנט הם לרוב אמינים הרבה פחות מידיעות בעיתונים שתיאורטית לפחות עברו סוג של בדיקה הרבה יותר מאלו שבאתרי האינטרנט.
בסוף ספרו עזרן מביא ביבליוגרפיה מפורטת של המקורות שבהם השתמש אולם יש לי בעיה קשה עם ביבליוגרפיה זאת שנראית כאילו נעשתה בחופזה וב"חפיפניקיות " .חלק מהמאמרים שמובאים מהאינטרנט ומהעיתונות הכתובה מובאים ללא קישור ואף ללא תאריך כך שהקורא לא יוכל להגיע אליהם .עדיף היה להקדיש עוד זמן לבניית הביבליוגרפיה כדי לוודא שכל הפרטים יובאו בצורה מפורטת ומדויקת כך שכל קורא יוכל להגיע אליהם בעצמו.
כך או כך הספר עושה רושם מצמרר ומעלה שאלות חשובות זהו אוצר בלום של מידע על ארגוני הטרור והיכולות החדשות שבידיהם ,ואם זאת לא היה מזיק אם יותר זמן היה מוקדש לבנייתו ולהצגה קפדנית יותר שלו.

חנן עזרן פירסם גם כן ב-2006 עוד ספר על אותם הנושאים של טרור בין לאומי.

נשק יום הדין :   מחוללי המוות בשירות הטרור /    תל-אביב :   קוו ואדיס,   2006.

את הספר "למות מפחד" ניתן להזמין בפקס מס'
03-6992519 , במחיר 69 שקלים, המשלוח חינם- בישראל, חשבונית מס וקבלה תשלח עם התשלום בבנק.האי מיל של חנן עזרן
chananan@netvision.net.il

קישורים רלבטיים

חנן עזרן בעקבות המזימה הסובייטית

חנן עזרן בויקיפדיה

חנן עזרן בראיון :ישראל אינה מוכנה למלחמה כימית

ראו גם

אלי אשד על מרובור הכובש ועד אוסאמה בן לאדן