ארכיון תג: נתן אלתרמן

"מסביב למדורה " של נתן אלתרמן ופרשת המרד בצה"ל.

לרגל יום העצמאות להלן דיון על אחד הפזמונים המפורסמים ביותר על הפלמ"ח . הפזמון הקלאסי  של נתן אלתרמן "מסביב למדורה .שהקליפ שלו הוא אחד הקליפים הטלווזיוניים המעולים ביותר   של פזמון כל שהוא.
ובוודאי הקליפ הטוב ביותר  שנעשה אי פעם  לפזמון כל  שהוא של להקה צבאית .  פזמון שהוא גם הפזמון היחיד בתולדות המדינה שהביא למרד (כן מה שאתם קוראים ) של הלהקה הצבאית שהייתה אמורה לבצע אותו כנגד האחראים עליה .
פרשה ידועה לשימצה  ששימשה מאז כבסיס לסרט הידוע של אבי נשר "הלהקה " והמחזמר  בשם זה שהתבסס עליו.

 

מסביב למדורה

מילים נתן אלתרמן
לחן יאיר רוזנבלום

שרים דורית ראובני

ולהקת פיקוד מרכז

אומתם לא היתה להם אם
לא ידעה בצאתם לדרך
היה לילה עמוק ונושם
כתמיד בניסן, הירח.
וישבה שם עדת נערים בני בלי שם
חשופי מרפקים וברך,
הם הקשיבו הקשב והחרש
או שילבו בשיחה דבר ויכוח.
לפניהם עלי רגל של אש
מדורה חגה נעה ברוח
לא יותר אך בכתב האומה העיקש,
אותו לילה נחרט עלי לוח

את העול הפשוט כעפר
הם נשאו בלי הבט אחורה
לא תקע לפניהם השופר
לא לוטף קדקודם בליל חורף
לא בשני שרוולים הקשורים לצוואר
רק הסוודר חיבקם מעורף

נעליים נוקשות ילקוטים
סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר
מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים
נוצרות אגדות זה החומר

מה נשיר עליהם מה נשיר
הם עושים זאת יפה מאיתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו
זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר
כל מלאכה לשלא משלנו

אבל ככה יוגד נא לאמור
נערים להוי נא ידוע
בין חגיו הגדולים של הדור
אין יפה מחגכם הצנוע
למולכם האומה על סיפו של הדרור
משתחווה ובוכה הבינוה

"מסביב למדורה של נתן אלתרמן הוא אולי הפזמון המפורסם ביותר על הפלמ"ח. וידוע בגירסתו המושרת על ידי דורית ראובני ולהקת פיקוד מרכז.

השיר נכתב ופורסם לראשונה במדור "טור השביעי " של אלתרמן ב-7 במאי 1948 לרגל מלאת שבע שנים לפלמ"ח. ובתוך שבוע לאחר פירסום השיר הזה בעיתון "דבר" תוכרז ותוקם מדינת ישראל .
ב7 במאי יום פירסום השיר הזה ב"הטור השביעי " חגג הפלמ"ח שבע שנים לקיומו בעצרת המונים, שנערכה בתל אביב.

אלא שבדיוק חמישה חודשים לאחר מכן ב-ב-7 בנובמבר 1948 הורה ראש הממשלה דוד בן-גוריון על הפסקת פעולתו של מטה הפלמ"ח ולמעשה על פירוקו.
הפלמ"ח התקיים אם כך בדיוק שבע שנים וחמישה חודשים.

הפיזמון היום נקרא כמו פזמון מיתי על אירגון אגדי שהיה פעם ואיננו עוד וקשה להאמין בקריאה כיום שהמדובר באירגון שהיה בן שבע שנים בלבד.ושיפסיק להתקיים בתוך חמישה חודשים בדיוק מיום פרסום השיר.  אלתרמן עצמו מן הסתם לא העלה זאת על דעתו כשכתב את השיר ,אבל גם עם לא חשב על כך במודע השיר היום נקרא כאלגיה למשהו שהיה ואיננו עוד. .
הפזמון הוא מעריץ אך בו זמנית אי אפשר לטעות בכך שיש בו גם אירוניה מסויימת כלפי האירגון שאותו הוא מתאר. עם כל ההערצה והחיבה יש גם רמזים ברורים לויכוחים וחילוקי דעות שהיו אז לאלתרמן עם סופרי ואנשי הפלמ"ח.
בפזמון אלתרמן מציין את העובדה שהפלמ"ח צמח בסערת ויכוחים ללא קונצנזוס ציבורי "אומתם לא הייתה להם אם לא ידעה בצאתם לדרך "
אבל זה לא באמת חשוב מבחינתו .

מה שחשוב הוא שאחר שבע שנים בלבד הפלמ"ח הפך לאגדה והוא מסביר את המרכיבים המדויקים של האגדה או המיתוס הזה :
נעליים נוקשות ילקוטים
סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר
מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים
נוצרות אגדות זה החומר

אלתרמן ממשיך להלל ולשבח את הפלמ"ח אבל גם מציין כבדרך אגב לעגנית כי הם עצמם וסופריהם ( והכוונה הספציפית היא למשוררים חיים חפר וחיים גורי אנשי הפלמ"ח ) עושים זאת היטב "יפה מאיתנו".
המשורר אף לא מהסס לנזוף בפלמ"ח המיתי הזה כשהוא מציין בלעג שהפלמ"ח תמיד תובע בלעדיות ו"אינו משאיר כל מלאכה שללא משלנו" .
דהיינו אלתרמן אינו מעריץ עיוור.

אבל הוא מסיים בדברי הערצה אמיתיים
למולכם האומה על סיפו של הדרור
משתחווה ובוכה ,הבינוה .
ואכן שבוע לאחר פרסום הפזמון הזה הוכרזה מדינת ישראל .
סביר להניח שהפזמון היה נשאר בין שאר טורי "הטור השביעי " ונשאר זכור רק לחוקרים ויודעי ח"ן ( הוא פורסם בכרך א' של "הטור השביעי " בכתבי אלתרמן ) .
אך למזלו הוא הוצא מ"הבוידם" בידי יאיר רוזנבלום איש להקת הנח"ל שהחליט להלחין את הפזמון הקשה והמסובך מאין כמוהו ביחד עם פזמון נוסף ארוך ומורכב מאוד מ"הטור השביעי"" נאום תשובה לרב חובל איטלקי ".
.וזאת בדיעבד החלטה מדהימה ,אני לא מעלה על דעתי שמלחין היום היה מנסה להלחין פזמונים כאלו עם מילותיהם המסובכות והקשריהם המסובכים עוד יותר שלא היו יכולים להיות מובנים לקהל של שנות השבעים ללא הסברים מפורטים.

.אלא שההצלחה של רוזנבלום בהלחנת "מסביב למדורה " הייתה אפילו גדולה מידי.
"מסביב למדורה " גרם לשערורייה שאיש לא העלה על דעתו כמוה. .

המרד בלהקת הנח"ל

תקליט מופע "הפלנחניק" של להקת הנח"ל שבו היה אמור "מסביב למדורה" להיות  השיר המרכזי  לולא מרד שפרץ בלהקה.

"מסביב למדורה " אמור היה להיכלל בתוכנית" הפלנחניק " של להקת הנח"ל בשנת בבימוים של יאיר רוזנבלום ודני ליטאי ב-1971 . הנח"ל ציין בתוכנית זאת מלאת שלושים שנה להקמת הפלמ"ח . זאת הייתה הפקה גרנדיוזית במונחי הימים ההם,והלחנה של השיר "מסביב למדורה " שכזכור נכתב במיוחד לרגל שבע שנים להקמת הפלמ"ח " נראתה כמתאימה במיוחד.

קצין החינוך של הנח"ל, סא"ל זאב פלג, כתב בתוכניה:
"הרגשנו כי זכינו להעמיד הפעם תוכנית בלתי שגרתית, קצת יותר רצינית ומחייבת שיתוף והזדהות מסוימת מצד הקהל. חפצים אנו כי הנוער המתחנך בשורותינו יספוג אותו משב רוח נעים והתמים, ואותה אחוות הרעים והנכונות להקרבה אשר אפיינה את דור הפלמ"ח בשעתו ואת צה"ל כיום".
התכנית חולקה לשני חלקים שבה החלק הראשון הוקדש להווי הפלמ"ח .בוצעו בו מחרוזת משירי הפלמ"ח הקלאסיים   גרסה חדשה של הפזמון "הפרוטה והירח "  את " מעבר לנהר"  של טשרניחובסקי ורובינשטיין ,את"היו זמנים "" של חיים חפר ומשה וילנסקי " ,וגם  עיבוד מרגש  ל"שיר הרעות "  של חיים גורי וסשה ארגוב בליווי חליל גיטרות ומנדולינה .

לצד אלו הולחנו בידי יאיר רוזנבלום  ובני נגרי מספר פזמונים חדשים שעסקו  תולדות הציונות ובפלמ"ח כמו  אין זו אגדה " של יורם טהר לב ובני נגרי  שעסק בהרצל   " הללויה לקפ"פ"  של אבי קורן ובני נגרי   "בלדה על יצחק שדה שכתב חיים גורי והלחין רוזנבלום   וכאמור שני שירים מהטור השביעי של אלתרמן " נאום תשובה לרב חובל איטלקי " ו"מסביב למדורה" שככל הנראה היה אמור להיות קטע השיא של התוכנית כולה.
החלק השני  של התוכנית הקליל יותר בהשוואה לחלק הפלמח"י המסובך והמורכב  נקרא "היה היה" וכלל שירים שונים המבוססים על סיפורים קלאסיים לילדים כמו " מי היה החולם "  של עלי מוהר ויאיר רוזנבלום שהתבסס על "עליסה בארץ הפלאות ".

"פלנחניק "החל לרוץ על הבמות במאי 1972 כהפקת השיא של להקת הנח"ל. וברבות הימים אף הניב ספיישל טלוויזיוני ותקליט כפול במהדורה נפתחת וחגיגית שהוקלט בהופעה חיה.
זאת הייתה התוכנית הגדולה האחרונה של הלהקה, שחתמה את תקופת הזוהר שלה.

אך במקור בשלבי הכנתה     היה שלב שבו היו ספקות לגבי עצם הצגתה ובאופן ספציפי בגלל "מסביב למדורה". שלבסוף אף לא נכלל בתוכנית.
בלהקת הנח"ל פרץ מרד של ממש כנגד יאיר רוזנבלום אחד משני מנהליה שהואשם על ידי חברי הלהקה השונים שהוא כפה עליהם יותר מידי משמעת ויותר מידי עונשי משמעת מעליבים ומשפילים
. הגורם הישיר למרד,הטריגר שהביא לפריצתו או אם נרצה "הקש ששבר את גב הגמל " והביא להעלאת כל התיסכולים של חברי הלהקה על השולחן היה סירובם הנרגז של חברי הלהקה לרצונו של רוזנבלום, שהזמר החדש באופן יחסי גידי גוב ישיר את הפיזמון סולו, הם כולם רצו להשתתף בפזמון המיוחד הזה,ומן הסתם היו בינהם מי שחשבו שלהם מסיבות של וותק ויוקרה "מגיע" הרבה יותר לשיר כסולו את הפזמון החשוב ביותר של התוכנית. .
מה קרה כתוצאה מהמרד שנוי במחלוקת .
.לפי גירסת יאיר רוזנבלום הוא בתגובה פרש מרצונו בזעם מהכנת התוכנית בגלל תמיכתו הנמרצת בגידי גוב כזמר סולו ,
לפי גירסה אחרת הוא "התפוטר" מן הלהקה וגידי גוב היה בכלל אחד מראשי המורדים כנגד רוזנבלום . וישנן גם גירסאות אחרות לגבי מה שבדיוק קרה שם כנראה כמספר האנשים שהיו מעורבים ב"מרד". ..
בכל אופן מה שברור הוא שאת מקומו של רוזנבלום תפס המוזיקאי בני נגרי .

"הלהקה " הכרזה המקורית מ-1978.

כל הפרשה זכתה שבע שנים לאחר מכן  לעיבוד קולנועי בסרט "הלהקה " של אבי נשר  ( 1978) שבה ניתנת גירסה דרמטית של האירועים האלו ושם כזכור גידי גוב מגלם את ראש " המורדים " בבמאי שאותו מגלם טוביה צפיר.
אם האירועים אכן התרחשו כגירסת יאיר רוזנבלום הרי יש בכך אירוניה אכזרית שהרי לטענתו המרד נגדו התחולל משום שהוא התעקש לתמוך ולקדם את גידי גוב כנגד דעת שאר חברי הלהקה אכולי הקינאה בגוב הצעיר והבלתי ידוע.
יאיר רוזנבלום הזועם והמתוסכל נטש את להקת הנח"ל שאותה הביא לשיאים בלתי ידועים עד אז. אבל הוא נקם את נקמתו.הוא העביר את הגורם הישיר למרד כנגדו את "מסביב למדורה " לידי צוות הווי חטיבת הצנחנים ושלישת פיקוד המרכז ששרו אותו בתוכנית "אחרי לצנחנים " ב-1971 . זמרת הסולו של השיר הייתה דורית ראובני .

בכך לא תמו גילגוליו של השיר הוא הושר שוב ב1972 בידי להקת פיקוד' המרכז בתוכנית "שר מי ששר אחרון " ושוב הסולנית הייתה דורית ראובני שהיציעה להשתמש בו שוב .


הפזמון זכה להצלחה גדולה אם כי לא זכה בתואר "שיר השנה " של "קול ישראל " כפי שהיגיע לו ,בתואר זה זכה באותה השנה פזמון אחר של הלהקה מאותה התוכנית ועם אותה הסולנית דורית ראובני "היום היום ". "מסביב למדורה" היגיע רק למקום השלישי במצעד הפזמונים …

תמונה של יצחק שדה מייסד הפלמ"ח עם יגאל אלון ומשה דיין.מופיעה בקליפ של "מסביב למדורה".

הקליפ הטלוויזיוני של הפזמון הוא אחד המרשימים ביותר אי פעם,  בוודאי הקליפ הטוב ביותר שנעשה לפזמון כל שהוא של להקה צבאית  ואין אף קליפ אחר שאפילו מתחיל להתקרב אליו באיכויותיו..

זהו קולאז' של תמונות קלאסיות של הפלמ"ח שנפתח בתמונה מהממת של להקת פיקוד המרכז בדמות אנשי פלמ"ח שלושים שנה קודם לכן ומעצים את התחושה שהמדובר בשיר אגדי על אירגון מיתי.

וכשאנו רואים את הקליפ של הפזמון שומעים אותו שוב היום אין מנוס מהמחשבה שזהו אחד הפזמונים המיתיים פשוטו כמשמעו המרשימים ביותר של התרבות הישראלית ,והסרט שנוצר על פי האירועים הדרמטיים שליוו את העלאתו על הבמה "הלהקה " גם הוא היום אחד הסרטים המיתיים המרשימים ביותר של התרבות הישראלית בתארו חיי להקה צבאית ולא לשווא הועלה בגילגול חדש על הבמה כמחזמר.
תהליך המיתיזציה עבד כאן שעות נוספות.
אבל עלי להודות הייתי מעוניין לשמוע יום אחד גם את גידי גוב שר את הפזמון שאותו היה אמור לשיר במקור וכתוצאה מכך פרץ המרד המתועד ביותר בתולדות יחידה צבאית של צה"ל.

ראו גם

מסביב למדורה -הקליפ

 

דן מירון על מסביב המדורה

 

יאיר רוזנבלום ולהקת הנח"ל

חלק ב'

דני סנדרסון מתאר את פרשת המרד בלהקת הנח"ל

 

דורית ראובני בויקיפדיה

 

פלמ"ח בויקיפדיה

הלהקה של אבי נשר

יאיר רוזנבלום

נתן אלתרמן בויקיפדיה

עוד על נתן אלתרמן

פורום מוזיקה עברית בתפוז

וראו גם עוד פזמון מלחמתי מפורסם

גבעת התחמושת

המופע המשפחתי של נתן סלור

 

הזמר והיוצר נתן סלור   יצא לאחרונה עם הדיסק הראשון שלו.

אלא שסלור אינו יוצר מתחיל רגיל .הוא בן למשפחה  עם דורות של יוצרים מוכשרים  כמו נתן אלתרמן ותרצה אתר וכתוצאה הציפיות ממנו גדולות מאשר מכל יוצר מקביל אחר. ועם הציפיות האלו הוא נאלץ להתמודד מידי יום ביומו..
להלן ראיון מקיף עימו על הקריירה שלו .

 

 

"ילדי אומר :החלומות שנכנסים לראש
אינם יוצאים לעולם
ואני צריך ללכת איתם
ולחיות ולנשום איתם.
ומוסיף:
"סבאים שמתים
חוזרים אחר כך בצורה אחרת "

(תרצה אתר "מטריות בשמש )

הגיע הזמן ללכת לישון החושך זוחל כאן על גחון מן החלון
הגיע הזמן לחלום חלומות ולברוא עולמות מתוך מחשבות ואותיות ולילה
התפילה שנשאתם לא נשמעה, דון החלום לא ישאיר לך נשימה ולילה לילה בלי פנים ,ליל הקלסתרים
הכסופים .
( מתוך "שיר ערש" מאת נתן סלור )

לאחרונה פירסם הזמר והיוצר נתן סלור   את אלבומו הראשון "עשרים וחמש שעות "    עם חומרים שכתב והלחין בעצמו ביחד עם יסמין אבן ויוצרים אחרים כמו מאיר גולדברג ארקדי דוכין אלי אברמוב ודני דותן ואימו תרצה אתר . .

ולאחרונה בעקבות האלבום הוא יצא למופע בתיאטרון תמונע שבו הייתי גם אני  וישבתי ונהניתי משמיעת שיריו של נתן סלור. ובעקבות המופע קיימתי עימו ראיון מקיף על חייו ויצירתו.

נוני נוני אין כמוני

גילוי נאות אני מכיר את נתן סלור   מזה שנים. שנים רבות עוד מילדות  ולא דווקא היכרות אישית אם כי אני מכיר אותו אישית גם כן מזה שנים.
אני מכיר את נתן סלור  או יותר נכון דמות שמבוססת עליו מספר השירים של אימו תרצה אתר "נוני נוני אין כמוני "(1976)שכולל שירים שונים על נוני (הלא הוא נתן ) בבית ובחוץ,עם האחות יעל ועם בעלי חיים שונים . ושם אנו קוראים לראשונה גם על התנסויותיו הראשונות במוזיקה (באקורדיון ) . ושם יש גם את אחד משירי הילדים האהובים עלי ביותר אישית
"ערב בחלון":

נוני אוהב לעמוד בחלון

ולראות איך החושך יורד על העיר.

הוא עומד ומביט ומחזיק בווילון

ורואה איך סגול מתערבב בבהיר…

ופתאום הכל נעשה כחול כהה

וירח של כסף עולה… עולה…

וגם כוכבים מצטרפים מכל צד

ונוני

נותן

לאמא

יד

אחר כך הוא עוד רגע קצר שותק,

ומתחיל אט אט לחייך ולחייך…

הוא מביט ברחוב… בכוכב… באישה שעומדת… באיש שהולך…

בחושך המלא חלונות של זהב… ואז הוא שואל:

– אמא

– איך?…
( פורסם ברשותו של נתן סלור )
נתן סלור מדווח ששיר  זה הולחן לאחרונה בידי יעל ארנון. ואני אישית אתעניין מאוד לשמוע אותו מושר. ואם אפשר בידי נתן סלור עצמו .

אני חושד שאולי באיזה שהוא מקום שיר הילדים הספציפי הזה עיצב לי בתת מודע את דמותו של נתן סלור עוד לפני שהיכרתי אותו והדמות הזאת נשארה. הספר יצא לאחרונה במהדורה חדשה בשם "נוני ויעל יוצאים לטייל " אבל למרבית הצער השיר הספציפי הזה סולק  כנראה משום שנחשב בידי ההוצאה  מורכב מידי לקהל היעד ששוב אינו מסוגל לקלוט שירים מעין אלה.

השושלת המשפחתית

 

נתן  סלור אינו עוד  סתם זמר ויוצר למרות שהוא אינו אוהב לדבר על זה ומעדיף להיות מוכר רק בזכות עצמו. הוא גם אינו עוד "בן של " כמו יוצרים אחרים ,  הוא אולי היוצר היחיד בארץ שמשפחתו יוצרת בתחום ברציפות מזה ארבעה דורות .

אבי סבו יצחק אלתרמן היה מחנך וסופר עברי מאבות גני הילדים בארץ ישראל שהיה גם אחד היוצרים
הראשונים של שירי זמר לגנים שבין השאר יצר את הפיזמון המפורסם המושר עד היום בגני ילדים "יש לנו תיש".
הדוד של סבו, ( אחי אימו של סבו  ) שלמה זלמן אריאל היה סופר ומחנך וכתב וערך קבצי אגדות ומקראות לבית הספר ( והאריך ימים הוא נפטר כמה חודשים לאחר מות אחיינו אלתרמן ).

סבו היה המשורר והמחזאי  המפורסם ביותר  של מדינת ישראל נתן אלתרמן  שבין מאות פזמונים ושירים ידועים גם תירגם את המחזה המפורסם "שלמה המלך ושלמי הסנדלר "
סבתו  של נתן אישתו של אלתרמן רחל מרכוס הייתה אחת השחקניות הגדולות של התיאטרון הישראלי .
•אימו היא המשוררת והפיזמונאית  הידועה תרצה אתר.

 

תירצה אתר.

 

  • נתן סלור נולד שנתיים לאחר מות הסב המפורסם שעל שמו הוא נקרא .כשהיה בן חמש וחצי אירעה הטרגדיה המשפחתית הגדולה .האם תרצה אתר נמצאה ללא רוח חיים אחרי נפילה מחלון .במשך כל אותן שנים מאז רוחשות שמועות עקשניות בדבר סיבת המוות .לרוב מקובל לחשוב שהתאבדה. העובדה שנתן אלתרמן כתב בזמנו את "שיר המשמר "  שבו חזה  במדויק את צורת המוות של בתו ( ושהיא כתבה לו כעבור שנים  שיר תגובה "שיר הנשמרת " בו הצהירה בפני האב המת שהיא אכן  שומרת על עצמה היטב  ) רק מחזקת את האפשרות שהיא הגשימה את המוות שתואר בשיר בצורה מודעת או לא מודעת .

אבל המשפחה וידידים קרובים סבורים כי היה המדובר בתאונה אומללה .

 

 

משפחת אביו של נתן, בנימין סלור, היא ידועה הרבה פחות .אבל יש להזכיר שסבו האחר של נתן   מוסא סלור היה שומר מפורסם בשנות השלושים והארבעים באיזור השרון הצפוני.

מוסא סלור  מופיע  תחת השם "מוסא אבו רזאל "בספרו של משה גרנות הנדר שמתאר את מסע הנקמה של חותנו של גרנות משה צ'רסקי בערבים שרצחו את הוריו בשנות העשרים מוסא סלור היה ידידו של צ'רסקי ועד ועוזר לפעולותיו .

גרנות מספר :
. משה בן-יהודה (צ'רקסקי), אבא של אישתי, נשאר יתום בפרעות תרפ"א (1.5.1921), והוא אז בן 13. כשהתבגר, הוא נעשה איש הגנה, ושם קיבל תפקיד להסתנן לכנופיות ערביות כדי להתחקות על מזימותיהן כלפי היישובים היהודיים. אז הוא  היה חבר של מוסא סלור שסייע לו בפעולותיו בקרב הכנופיות הערביות.. שניהם היו שומרים ואנשי הגנה. ממוסא סלור שמעתי על הנקמה שנקם משה בן-יהודה ברוצח הוריו. באותו הזמן היה כבר משה בן יהודה בעולם האמת, ולא יכולתי לשאול אותו. למזלי,  מוסא סלור זכר פרטים, והם נכנסו לספרי "הנדר" (תמוז 1986).

על פי גרנות סבו של מוסא סלור היה ממייסדי פתח תקווה ואביו של מוסא סלור היה רופא מבוקש ומכובד מאוד בקרב היהודים והערבים ובשלב מסויים אף עבר למרוקו ששם הפך לרופאו האישי של השולטן המרוקני מחמד בן יוסף.וכשחזר לארץ זכה לכבוד הגדול של כינוי בערבית "אבו רזאל ".

וחוץ מכל אלה אחותו החורגת של נתן נלי אגסי היא אמנית בפני עצמה בתחום הויזואלישל מיצגים .

אכן שושלת משפחתית מרשימה אבל גם מחייבת מאוד. עם גנים כאלה אי אפשר לצפות לשום דבר פחות  ממשהו מיוחד במינו.
על כתפיו של נתן סלור נישא אם כך  לא רק משקלו שלו כיוצר אלא משקלם של ארבעה דורות וזהו משא כבד מאוד, והא מעלה מאדם ציפיות מיוחדות שלא כל אחד יכול לעמוד בהם .ואולי אין זה מפליא שרק עכשיו בגיל מבוגר יחסית הוא הוציא את תקליטו הראשון .בגיל הזה היה לאימו תרצה אתר כבר כמה ספרים ושירים רבים מאחוריה . אבל מעליה היה רק את המשקל של אביה שלה .נתן סלור לעומתה צריך לשאת משקל כפול מזה .
( ישנם רק יוצרים מעטים בישראל שנאלצים לשאת משקל כזה של ציפיות והשוואה עם הוריהם וסביהם ,דוגמה טובה היא אביב גפן ,בנו של יהונתן גפן שללא ספק יצר זהות עצמאית משלו וכך גם אסף אמדורקי בנו של יוסי אמדורסקי. בתור דוגמה נגדית אפשר להציב  את ליאור דיין  בנו של אסי דיין ונכדו של משה דיין שעד כה למרות מאמצים לא הצליח להראות את עצמו כבעל אישיות עצמאית משלו  ומתקיים בתודעה הציבורית אך ורק בגלל היחוס המשפחתי ).
אך בעוד שכל אבותיו של נתן התפרסמו בעיקר בזכות המילים שלהם ( שלעיתים הולחנו בידי אחרים ) נתן עוסק בתחום אחר בשילוב של מילים וצלילים אבל כמו אימו הוא משלב בין משחק ושירה הלחנה וכתיבה. ומראה את עצמו כיוצר רב תחומי אמיתי אם כי נראה שיותר מכל הוא בולט כזמר וכמלחין. .

נתן אינו עוסק רבות ביצירה המבוססת על זאת של בני משפחתו .שירו הראשון היה לחן לשיר מתוך ספר השירים הראשון של תרצה אתר "צפנת " ( שיצא לאור בהיותה בן 23 בלבד בעת שהייהת צעירה מנתן בעת שהלחין את השיר ) הוא הלחין לתוכנית רדיו על תרצה אתר  בגל"ץ בשם "בלדה לאישה"  שיר בשם "בשנתי" שאותו ביצעה קרני פוסטל. נראה שלאורך השנים הוא מנהל דיאלוג יותר ויותר קרוב ויותר ויותר יצירתי עם השירים של אימו ושל סבו ככל שהוא רוכש ביטחון עצמי רב יותר  בעצמו כיוצר עצמאי
מילדות כפי שאנו למדים מ"נוני נוניי אין כמוני"  הוא ניגן על אקורדיון ואחר כך על פסנתר. בצבא שירת במפקדת קצין חינוך ראשי ( ולא בלהקה צבאית כפי שאולי אפשר היה לצפות ).
אבל רק במהלך שירותו הצבאי כשהתידד עם תלמידה בבית הספר "רימון " חזר למוזיקה ברצינות ואחרי עוד שנתיים של חיפושים החליט להיות מוזיקאי מקצועי , אחרי השירות הצבאי נרשם ללימודים מלאים בבי"ס רימון, וסיים אחרי ארבע  שנים כבוגר מגמת הלחנה ועיבוד . .בהתחלה חשב שרק ילחין ועבד שירים של אחרים ובהם משוררים ידועים כמו יונה וולך ויהודה עמיחי אבל אחר כך בא התיאבון גם לבצע ולבסוף החליט גם לכתוב .לרוב בשיתוף פעולה עם יסמין אבן ויוצרים אחרים .
וכעת סוף סוף יצא האלבום הראשון שלו,ובגיל מאוחר בהרבה מהמקובל כיום אצל יוצרים,ובוודאי בהשוואה ליוצרים הקודמים מקרב משפחתו שכולם  פירסמו יצירות שונות  בגילאים צעירים בהרבה..


א.א. אני יודע שאתה לא אוהב ששואלים אותך על   בני משפחתך והקשרים שלך עימם  אבל אין מה לעשות הקוראים מצפים לזה .
סלור: זה בסדר. פעם זה באמת העיק עלי חשבתי שאנשים יחשבו שאני מנסה להתפרסם בזכותם. אני רוצה להיות מוכר בזכות עצמי בתור נתן סלור נקודה.  ולא בזכות אימא או סבא או אבא של סבא .

אני לא יכול להגיד שאני נהנה מהמחשבה שהפירסום שלי יהיה תמיד בחלקו בזכות אימא ובזכות סבא ושתמיד יזכירו אותם ביחד איתי .אני לא רוצה שיקשרו אותי תמיד עם בני משפחתי בכל דבר שאני עושה  אני רוצה שיתנו לי להראות שיש לי קבלות על יצירה  משל עצמי.  אבל התרגלתי וזה חלק מהעניין.היום אני רואה בנים של… שאין להם שום בעיה עם הייחוס שלהם ולרוב מזכירים את זה בעצמם בלי שאף אחד ישאל אותם על זה. אז אין שום סיבה שלי תהיה ..בכל זאת ישנם דברים הרבה יותר גרועים מזה,להיות רעב באפריקה או משהו כזה.

 

 

נתן אלתרמן בצעירותו.

 

ייתכן שהזיהוי המשפחתי הבלתי פוסק מימנו סובל סלור קשור גם למראהו החיצוני

.
א.א. :אתה דומה מאוד במראה החיצוני שלך לנתן אלתרמן בגילך ,אתה כמעט ויותר מכמעט כפיל שלו .
סלור: אחרים שמים לב לזה יותר ממני כי הם היכירו אותו,אני כמובן לא פגשתי אותו מעולם כי הוא נפטר לפני שנולדתי. . לפני כמה שנים הופיע איור של סבי בצעירותו על השער של אחד המוספים ובאותו שבוע אמרו לי פעמיים "אתה מוכר לי ,ראיתי אותך איפה שהוא ".

אנשים שהיכירו את סבא אומרים שאני הולך ועומד כמוהו כשאני עומד ומדבר אני מתנדנד ומעביר משקל מרגל לרגל ואבי ז"ל אמר שכך בדיוק הוא נראה עומד ומדבר כמו מתפלל. הדמיון הזה  קצת הטריד אותי. אני מעדיף להיות אני עצמי ולא כפיל של מישהו אחר שמת לפני שנים רבות.  אבל התרגלתי . 

א.א.  איך אתה מתייחס להערכה העמוקה שהתרבות הישראלית רוכשת לנתן אלתרמן ? הערכה שדומה שהיא רק גוברת עם השנים ?

נתן :  בסופו של דבר לא הכרתי אותו בתור סבא, תמיד שמעתי בבית את המילים 'סבא נתן', וידעתי שהוא סמל ושאנשים מעריצים אותו. ליצירותיו התוודאתי ממש רק בגיל מאוחר יחסית . אני לא מרגיש סוג של בעלות עליו, מכיוון שלא הכרתי אותו. יש לי מין תחושה כזאת של קירבה וריחוק.

א.א. ואתה גם נקרא על שמו .
סלור :כבוד הוא לי אבל אני לא ממש אוהב את השם הזה  עם כל מה שהוא מסמל. זה לא שם לאנשים צעירים.  אבל  בכל זאת החלטתי להישאר עימו .בילדותי כידוע לך כינו אותי " נוני" ורק כשנכנסתי לכיתה אלף המורה שאלה אותי איך אני מעדיף שיקראו לי חשבתי ועניתי שאני רוצה שיקראו לי נתן ולא נוני וכך זה נשאר עד היום .
א.א. אתה כל כך סולד מזה שמזהים בינכם איך הרגשת כשישבת בשיעורי ספרות על נתן אלתרמן ?
•סלור : זה היה קצת מביך בכל זאת זה היה הסבא שלי .פעם אחת כשלמדנו את המחזה שלו "פונדק הרוחות "  קרה שמורה התנצלה היא אמרה שהיא יודעת שאני יושב בכיתה אבל היה ידוע שנתן אלתרמן היה שותה הרבה וזה התקשר לה למשהו בשיר שלו . פשוט לא היה לה נעים לדבר על כך שהמשורר היה שתיין בזמן שהנכד יושב ושומע על כך .
האמת היא שאולי גם בגלל התנגדות פנימית והרצון למצוא את הדרך העצמאית שלי בחיים לא היכרתי היטב את היצירה של אימי וסבי עד לגיל מאוחר יחסית .הייתי ילד רגיל שהתעניין בטלוויזיה הרבה יותר מבשירה,לא הייתי ילד שפותח ספרי שירה וקורא אותם להנאתו .את השירים של אימי ושל סבי לא קראתי באופן מיוחד עד שהיגעתי לתיכון והתחלתי ללמוד את השירים של סבי כמו כולם. השירים שלהם שכן התוודעתי אליהם היו אלו שהולחנו ושמעתי אותם ברדיו רק בהדרגה מגיל 20 התחלתי לקרוא ספרי שירה להנאה ממש.

א.א. איזה שירים אתה אוהב במיוחד של אלתרמן ?
את השיר "בלי להפריע " שהלחין יצחק קלפטר ששר אריק איינשטיין

א.א. מה רצית להיות כשהיית קטן?

סלור : כשהייתי קטן לא רציתי להיות משורר או סופר אלא שני דברים: טרקטוריסט ואקורדיוניסט. הכי אהבתי טרקטורים ואקורדיונים,  וכמו שאתה זוכר אימי  שכתבה עלי את הספר 'נוני נוני אין כמוני', כתבה שם שיר על אקורדיון ושיר על טרקטור.

 

 

הבלדה של הנער שגדל

נערי הקט עצים יכרות
יום וליל ירבה עמל
עוד נער קט הוא, וידיו ריקות,
אך לי נשבע להיות לי בעל, כשיגדל.

נערי, גדל מהר,
נערי שלי, גדל!

אט חולף הזמן עוטף סודות.
עלומי חולפים איתו.
ונערי גדל וייף מאוד.
וביום אחד נשא אישה יפה כמותו.

השיר של תרצה אתר שעימו מזוהה  נתן סלור יותר מכל הוא "בלדה על נערי שגדל " שיר שבו כותבת המשוררת על בנה הילד ומתארת את עתידו .זהו השיר היחיד שכתב מישהו מהמשפחה שסלור שר באלבומו.
.

א.א. בתקליט שלך יש שיר אחד ויחיד של תרצה אתר שאתה שר והוא שיר שאמור להיות עליך  הבלדה על נערי שגדל" “ זהו שיר מוזר מאוד.

• סלור :אני מכיר את השיר הזה מגיל 14 בערך ואני נזכר שיום אחד בשיעור פיתוח קול של המורה שלי רחל הוכמן באה עם ספר של סשה ארגוב והחליטה שנעבוד דווקא על "נערי שגדל "והתנגדתי מיד.
במשך שנים אמרו לי שהשיר נכתב עלי כשהייתי בן כמה חודשים  ואני הוא נערי שגדל.

 חברה של אימא שלי הפסיכולוגית זיוית אברמסון אמרה לי שזה שיר שעל אם שרוצה להתחתן עם בנה מן תסביך אדיפאלי .זהו ספק שיר אהבה לילד ספק שיר אהבה לגבר על אישה רוצה להינשא לבן שלה .
א.א. : איך אתה מרגיש כשאתה שר היום שיר אהבה מוזר כזה שנועד לך בבגרות ושבמידה מסויימת חוזה את עתידך באיזו שהיא צורה ?
נתן: מוזר מוזר מאוד אבל אני עושה ניתוק רגשי ומתייחס אליו כשיר אהבה באופן כללי ולא כשיר אהבה מטורף לבן .

אכן מהשיר קשה להבין שהמדובר על אם שכותבת על בנה הוא נקרא כמו שיר של נערה לאהובה ,רק אלוהים יודע על מה בדיוק חשבה תרצה אתר כשכתבה אותו .ואפשר להבין שלבן דווקא יהיו קשיים עם שיר כזה שאפשר גם להבין אותו כשיר צופן שמתאר את חייו העתידיים .

בשיר יש נבואה  אחת מאוד ספציפית לגבי עתידו של נתן  שבעת כתיבת שורות אלו לא התגשמה.  בשלב זה עוד לא ברור עם "הבלדה על נערי שגדל " יתגלה לבסוף כנבואי לגבי נתן סלור  כפי שהתגלה "שיר משמר " של אלתרמן " לגבי עתיד בתו תרצה אתר .

א.א.  יש  עוד פזמונים של בני  המשפחה שאתה מתכוון להלחין ?  

נתן : לא  כרגע.  בעבר הלחנתי שיר של תרצה אתר שאותו  שרה קרני פוסטל ועם יסמין אבן את "ערב אפור" שזה דואט שלנו.  אבל באופן עקרוני  אני מנסה בכל זאת להתרחק קצת  מהמשפחה  כי כל הזמן אני מופיע בערבי אלתרמן ותרצה אתר / אלתרמן הוא תמיד פופולארי וכמעט בכל חודש יש ערבי אלתרמן .אבל אני רוצה ואולי גם מעדיף לעשות דברים אחרים שאינם קשורים אליו .
א.א.  אתה מכיר את שירי יצחק אלתרמן אבי סבך ?
נתן .כן אני מכיר אלו שירים פשוטים אבל הופעתי איתם בערב שירי עלייה שניה.כאמור אני לא בהכרח מתלהב להופיע כל הזמן רק עם שירים של בני משפחתי .  

בעיה נוספת שבה מטפל נתן בחיי היום יום היא שאלת זכויות היוצרין של יצירות שונות שכתבו אימו סבו ואבי סבו ,יצירות שבגלל פירסומן הן גם לעיתים קרובות נגנבות בידי גורמים שונים .
נתן : יש הרבה בעיות של זכויות יוצרין שלוקחים דברים לפירסומת בלי רשות . כך למשל הייתה פרסומת שהשתמשה בשיר יש לנו תיש שיצחק אלתרמנן כתב לפני 66 שנים והם חשבו שזה נחלת הכלל . זה היה באיטרנט זהב שליאור שליין דיקלם את זה ואנחנו באנו בתביעה . והם ירדו מזה מיד . בעיקרון אנחנו מאפשרים לכל יוצר מוכשר שפונה אלינו להשתמש ביצירות של אימי וסבי אחרי הכל אנחנו שואפים להפיץ אותן עד כמה שיותר בציבור הרחב.

היוצר

 

 

השירים של סלור הם שקטים מופנמים ועדינים מאוד וחלקם או רובם  קודרים למדי . אם כי יש כמובן יוצאי דופן שהם עליזים יותר אבל נראה שהשירים הנוגים שלו הם אלו שנשארים יותר בזיכרון.
שיריו החביבים עלי ביותר הם "ילד עם קוף " שנכתב למלותיו העוקצניות של מאיר גולדברג ( שכתב טקסטים לחמישה פזמונים באלבום והוא  ללא ספק כותב הטקסטים הטוב ביותר של סלור )  פזמון פוליטי במופגן שהוא התקפה ארסית על הגלובליזציה והוא אחד הפזמונים הטובים ביותר של השנים האחרונות  ו"חי את הרגע " הקצבי מאוד שגם בו ניתן לראות מעין שיקוף של תקופתנו שבה כל דקה חשובה וההווה דומיננטי לחלוטין ומבי אלהשכחת העבר והעתיד. .

א.א. "למה קראת לאלבום השעה ה-25 ?
סלור : השעה ה25 זאת שעה שלא קיימת שעה מסתורית וגם אני שלפעמים סובל מחוסר זמן כתוצאה מעודף עיסוקים מרגיש שאני זקוק לשעה נוספת ביממה כדי להמשיך לתפקד.

א.א. :איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך באלבום ?

נתן פופ רוק אלקטרו אקוסטי תיאטרלי, אבל אולי זו הגדרה קצת רחבה מדי.

א.א. יש נושאים שונים חברתיים פוליטיים שאתה מוצא צורך להשמיע בשירתך ?
נתן :  השירים שלי וגם של יסמין אבן השותפה הקבועה שלי הם יותר אישיים בעיקרון אני לא כותב על על נושאים חברתיים .   אבל כשקבלתי ממאיר גולדברג שירים שבינהם "ילד עם קוף" שמאוד התחברנו עליו במה שהוא כותב על הבועה התל אביבית שיושבת רגל על רגל . ואני מאוד מתחבר עם זה. אבל זה היגיע מהכתיבה של מאיר גולדברג ולא מימני אם כי אני בהחלט התחברתי והזדהיתי.אני מעדיף לעסוק בעיניינים פרטיים ולא ציבוריים .

ובכך נתן שונה מאוד מסבו שהרבה לעסוק בענייני הציבור והשעה  וכתב עליהם ב"טור השביעי " שלו והוא בהחלט נציג נאמן של בני דורו בעניין זה שמעדיפים שלא לעסוק בנושאים חברתיים ופוליטיים בשיריהם. .

סלור עוסק  הן בכתיבה  והן בהלחנה לבד ו ובשיתוף פעולה עם יסמין אבן . והוא עוסק רבות בהלחנת ושירת שירי משוררים כמו אלו שהוא מכיר טוב כל כך מהבית .והוא חושף את אחת הסיבות המרכזיות מדוע יוצרים היום מלחינים פחות ופחות שירי משוררים.

א.א. :אתה עוסק כיום גם בכתיבה איך היגעת לכך ?

סלור : התחלתי עם הלחנת שירי משוררים עוד מבית הספר ברימון ואני מאוד אוהב את זה. ורק אחר כך כשרציתי לפעול להוצאת דיסק משלי והתייעצתי עם אנשי מקצוע הם אמרו לי ששירי משוררים זה טוב ויפה אבל הקהל מעדיף להכיר את הזמר עצמו דרך השיר אז התחלתי לכתוב שירים משלי כי אמרו לי שזה מה שהקהל רוצה.
א.א  : ואתה שלם עם זה ?
סלור : אני חושב שאפשר להכיר אותי גם ולא פחות טוב דרך שיר שאני שר של יונה וולך לא פחות מאשר דרך שיר של טקסט שלי . הרבה שנים ברחתי מכתיבת טקסטים כי זה קשה לי וקשה לי לעמוד מאחוריהם. החיבור שלי הוא באמת קודם כל למוזיקה ומאוד קשה לי בכתיבת טקסטים וגם המעט שכן כתבתי זה בשיתוף עם יסמין אבן שהוציאה את זה ממני. אבל התחלתי לעבוד על טקסטים בשיתוף פעולה עם יסמין ואז זה משהו יותר קל והאחריות מתחלקת ושיתוף הפעולה עוזר לי מאוד. 

    אני בשורה התחתונה מעדיף בהרבה להלחין שירים של אחרים .
א.א. איך זה שדווקא אתה, בן ונכד למשוררים גדולים, ממעט באופן יחסי לכתוב  מילים?

 סלור : יכול להיות שדווקא בגלל זה  שאני בן ונכד למשוררים גדולים   זה גורם לפחד ומחסום גדולים בגלל ההשוואה הבילתי נמנעת ולמעשה לסירוס בתחום הזה. .א. אז למה אתה צריך לכתוב טקסטים אם זה קשה לך כל כך ?
סלור :אני לא צריך אני רוצה. ומה שאני כותב זה בדרך כלל פזמונים ולא שירים רציניים שאמי וסבי הירבו לכתוב .  

אלי : איך סבך ואימך התייחסו להבדלים בין שירים ופזמונים?
נתן : .סבי ואימי עשו הפרדה ברורה בין כתיבת שירים ופזמונים קלילים שלרוב גם היו מוזמנים במיוחד   דבר שהיום כמעט לא עושים יותר .,אחרי מותו אנשים כמו יוני רכטר הלחינו שירים "ספרותיים "  שבמקור לא נכתבו להלחנה וכך גם אצל אימא שלי שיש אצלה הפרדה בין שירים להלחנה ושירים שבמקור לא יועדו להלחנה
.  אני עושה פחות הפרדה כזאת .אני יותר מכיוון המוזיקה ופחות בא בכיוון הטקסטים .בדיסק החדש שלי  יש למשל שיר של ביאליק "רועת הכוכבים " בדואט עם יסמין אבן .

 אלי : איך אתה בוחר פזמונים להלחנה ?
נתן : יש שירים שמדברים אלי בצורה בלתי אמצעית והם מתחברים אלי והם מובנים לי כמו יונה וולך ואברהם חלפי . ואלכסנדר פן ואני מוצא את עצמי בהם וזה יותר קל לי וזה כבר קיים .למשל משפט כמו של יונה וולך "יש לי במה בראש "( שדווקא לא הלחנתי ) .בשנים האחרונות אני מלחין יותר שירי משוררים חדשים בעוד שקודם יותר הלחנתי קלאסיקה אם כי זה גם בעקבות פניות של משוררים כמו דורית ויסמן או אסתר ראב משוררת שלא זכתה לכבוד הראוי לה ומעטים שמיריה הולחנו ואני הלחנתי כמה שירים שלה לערב מיוחד .
ולעיתים קורה שאני מתוודע למשוררים רק בעקבות פניות להלחין אותם ואני מוצא בעקבות זה שאני מתחבר למשוררים שלא כל כך שמעתי אליהם .

 

 

נתן סלור עם יסמין אבן.במועדון התמונע. צילם אסף עברון.

 

הזמרת  והיוצרת הרב תחומית יסמין אבן כתבה והלחינה עם נתן סלור את רוב החומרים (ושותפה לעיבודים) באלבום שאותו הפיק אלי אברמוב ובהם את השיר ( שהפך לקליפ ) "חי את הרגע ".
וזהו רק שלב נוסף בשותפות ארוכה בין השניים נתן סלור " גילה" אותה בבית הספר המוזיקלי ברימון, שם למדו שניהם. השניים יחד העלו ערב ב"פסטיבל הפסנתר" לפני כ-6 שנים, וכתבו חומרים משותפים עבור ערבי משוררים . השניים יצרו יחדיו מוזיקה למיצג של האמנית נלי אגסי במוזיאון היידלברג, גרמניה ואת פס הקול לסרט דרמה בשם "בלי דף הוראות" עם מיטל דוהן וליאת גליק שזכה בפרסים בארה"ב ובעוד פרוייקטים רבים אחרים ,ומתארחים באופן קבוע זה במופעים של זו ולהפך. .

 

נתן סלור ויסמין אבן ב"התמונע". צילם אסף עברון .

 

שיתוף הפעולה שלך עם יסמין אבן הוא ארוך שנים ונדיר איך הוא בדיוק מתנהל? 

סלור: יסמין אבן היא בעיני המוזיקאית הכי מוכשרת שאני מכיר והיא מרגשת אותי בכל פעם עם כל שיר חדש יש בה מעיין יצירה בלתי נדלה .ואפשר בהחלט לאמר שיש ביננו סוג של סימביוזה אבל זה לא דבר כל כך נדיר כמו שאתה חושב . לקרני פוסטל למשל יש קשר קבוע כזה עם חיים לרוז .
יסמין ואני עובדים ביחד מזה שמונה שנים.הכרנו כשלמדנו ב"רימון" ואנחנו עובדים יחד מאז 1998. עשינו יחד מוסיקה לסרט בשם "בלי דף הוראות" ששרה סימה לוי-דוכין, שלמדה איתנו. הסרט הוקרן בכמה פסטיבלים בארץ ובעולם.לא שלא כתבתי בחיי אבל בתקליט הרגשתי שאני צריך את שיתוף הפעולה הזה ובאמת הקשר עם יסמין התחיל עם כתיבה משותפת ואחר כך הפך להלחנה משותפת והיא שותפה לרוב האלבום. מבחינת כל מה שאני שותף בהלחנה או כתיבה זה איתה בעצם, ממש חצי חצי. אנחנו כל הזמן עובדים יחד,  אם כי כל אחד גם עובד בנפרד.  היא הוציאה אלבומים שגם בהם אני משתתף ,  ואנחנו מתארחים  כל אחד בהופעות של השני .אני פשוט שומע כל פעם שיר חדש שלה ומתרגש מחדש, אין לי מילים אפילו לתאר את ההתרגשות שלי מהדברים שלה.

"באלבום שלי, "25 שעות", כל השירים הם שיתוף פעולה עם יסמין בלחן ובטקסטים, אמנם אני בפרונט, אבל שנינו יצרנו אותו יחד. אני ויסמין גם פועלים כל אחד בנפרד, אבל באופן פרדוקסלי, אני מרגיש שדווקא בחומרים האישיים שלי אני מעדיף לעבוד איתה,   אני צריך אותה לידי למשל בזמן שאני כותב טקסטים מעדיף את הביחד. יסמין מרגיעה אותי וכמה שהיא נראית שברירית היא חזקה ונותנת לי ביטחון גדול .
תשעים דברים אחוז ממה שיסמין עושה זה שלה ,אני לעומת זאת משתף עימה פעולה בחלק גדול מהדברים שאני עושה.

צילם אסף עברון .

א.א. אז בדרך כלל אי אפשר לדעת מי מבין שניכם כותב מה  ?
סלור: אני יודע והיא גם היא אבל אם אתה לא אחד משנינו זה קשה מאוד לדעת • יש טקסטים שאני כותב והיא פוסלת ויש טקסטים שהיא כותבת על סמך דברים שאני מתאר לה והיא מבטאת בדיוק את המילים שאני מרגיש. היה לי למשל שיר של יונה וולך שהלחנתי ונתקעתי ונתתי ליסמין והיא החזירה את זה והיא המשיכה את זה ממש ברוחי וזה היה ממש מדהים .

יסמין אבן על נתן סלור.

• א.א. בינך ובין נתן סלור שגם הוא הוציא דיסק בימים אלו יש קשרים הדוקים . במה אתם תורמים האחד ליצירתו של השני ?
• יסמין : נתן הוא חבר יקר שאני מאד אוהבת. שואלים אותנו כל הזמן אם אנחנו בני זוג, ואנחנו לא, אבל אנחנו חברים ממש טובים. הכרנו ב"רימון", ועשינו יחד את פסקול דרמת הטלויזיה "בלי דף הוראות", הופענו יחד בפסטיבל הפסנתר, ובהמון ערבי משוררים וערבים אחרים. כתבתי איתו חלק גדול מהחומרים באלבום הבכורה שלו, שיצא השבוע, והוא מתארח באלבום שלי בשני שירים. אנחנו דומים אבל שונים – כשאני כותבת איתו, מרגישים את המגע שלו ואת טביעת האצבע שלו. הוא מאד מסוגנן, מאד נאמן לעצמו ולעולם שממנו בא. מי שישמע את האלבום שלו, ישמע אלבום מאד מוקפד , סטיילי, ועם זאת רגיש ואינטימי – כי זה הוא. והוא בן אדם נהדר.

 

 

השחקן

סלור הוא נכד של שחקנית ומחזאי ובן של שחקנית ומתרגמת מחזות לעת מצוא .ומטבע הדברים הוא גם כן עוסק במשחק .

 א.א. אתה עוסק גם בקריירת משחק .
סלור :סיימתי  את לימודי משחק רק לפני שלוש החודשים בבית צבי יצא לי  מאז להופיע בהפקה אחת באופרת רוק "הוצאה להורג "

היית רוצה להופיע גם בהצגה של אלתרמן ?
סלור:מצד אחד זה יותר מידי אבל אם תהיה הזדמנות אז למה לא ,אם כי שוב אני לא בהכרך מתלהב להופיע יותר מידי בפרויקטים שקשורים לבני משפחתי דווקא אבל אני בהחלט לא אדחה הזדמנות אוטומטית על הסף. .
אבל עכשיו אני באמת יותר מידי עסוק בכל מיני פרוייקטים אחרים בסך הכל אצלי המוזיקה היא העיקר אני רוצה לעסוק בתיאטרון אבל יש לי מספיק עבודה במוזיקה.
א.א. אתה בן למעלה משלושים ואימך נפטרה בגיל 37 לאחר קריירה פוריה ביותר זה לא מלחיץ אותך קצת?
אתה הוצאת את הדיסק הראשון שלך בגיל 34 בזמן שאימך כבר פירסמה בגיל הזה ספרי שירה שונים ותרגומי הצגות וכו' אתה לא מרגיש אתה קצת איטי בהשוואה אליה ?
סלור: אני איטי בהשוואה לאימי אבל אני זריז בהשוואה לגבי אחרים   מאז שסיימתי את לימודים ברימון לא הפסקתי לעבוד במוזיקאי אולי זה כאן פרוייקט ראשון אבל הקצב שלי קצת איטי
אני ממשיך להופיע בערבי משוררים וזה נחמד מאוד שיש את זה כל הזמן בישראל 2006. עניין רב כל כך בז'אנר של שירי מלחינים . לעתיד  אני שואף להוציא עוד אלבומים.

א.א. :איזה אמנים אתה מעריך במיוחד ?
סלור:עד גיל העשרה אהבתי בעיקר מוזיקה זרה ששמעתי ברדיו ברשת גימ"ל.  רק בגיל העשרה התחלתי קצת לאהוב מוזיקה ישראלית שבשבילי זה בעצם מתי כספי, הוא הדבר שהכי אהבתי,הוא וסשה ארגוב המלחין הקבוע של סבי ואימי הם מקורות השראה מרכזיים אצלי.

 ומגיל עשרים ומשהו התחלתי לאהוב מוזיקה אלקטרונית על כל הז'אנרים והגוונים שלה. אני גם אוהב מאוד גם את ערן צור ואת  אביתר בנאי. אני מעריך מאוד את שילה פרבר ואת ערן צור שהוא מבצע בחסד ומשורר רוק ,מאיר גולדברג הוא כותב התמלילים החביב עליך . ואני אוהב מאוד את אסף אמדורסקי ואת אביתר בנאי את רונה קינן ואת קרני פוסטל שעם רובם עבדתי ואת אלי אברמוב.
חוץ מהם אני חושב שיש הרבה דברים מאוד יפים במוזיקה הישראלית. אבל אלה הדברים שפחות שומעים אותם. אלה דברים שאתה צריך לחפש אותם. אני אישית תמיד מחפש את המוזיקה וגם את האנשים שיוצרים אותה. התמזל מזלי לעבוד עם אנשים שתמיד הערכתי ואהבתי. אני לא ממש מתחבר לשיא המיינסטרים שמשמיעים כל היום ברדיו. אני לא כל כך מתעסק בזה. אני גם לא חושב שאני מיינסטרים, מצד שני אני גם לא ממש שוליים ,אני כנראה משהו מאוד באמצע .
א.א.  היית רוצה להלחין שירי משוררים חדשים יותר? כידוע לך רק מעט משוררים צעירים זוכים לכך ששירתם תולחן כיום .
סלור :יש משוררים שאני רוצה להלחין דורית ויסמן שהיא מדהימה וסיון בסקין שיש לה שירים מאוד יפים והייתי רוצה להלחין ואולי  זה עוד יגיע .  סך הכל  ונכתבת היום  שירה מאוד  מעניינת ואני אינני רוצה להגביל את עצמי רק בנישת  הנתן אלתרמן -תרצה אתר " . .
.  אלי :לדעתך יש עתיד להלחנת שירי המשוררים?
• נתן : אני דווקא חושב שיש היום חזרה מסוימת לשירי משוררים. למשל חמי רודנר שהלחין מחדש את פגישה אין קץ של נתן אלתרמן ולקח את הטקסט הקלאסי שנעמי שמר כבר הלחינה במקרה הזה הוריו היו חברים טובים של נעמי שמר. .
אבל נכון שמן הראוי שילחינו יותר שירי משוררים כי הרבה פעמים הטקסטים האלה הן קלסיקות ובימינו עם שפת הפזמונים הנחותה אתה שומע שיר כזה ואתה רואה מיד את ההבדל . ואני יכול להגיד לך שאני רואה בני נוער שיודעים שירים כאלה בעל פה בגלל החידוש ובגלל הלחנים.. אני חושב שזה אתגר ולא צריך לפחד מזה להפך זה רק תורם להצלחת היוצר.

 

נתן סלור נמצא היום בתהליך קשה ביותר  של גיבוש ברור של זהות עצמאית ומובחנת נפרדת מכל מי שבא לפניו העובדה שהוא מושווה כל הזמן עם האם והסב בוודאי שאינה מקלה עליו.

אבל בשירים כמו "ילד עם קוף" הוא מראה את עצמו כזמר וכיוצר בעל זהות עצמאית שלפניו יש עוד דרך ארוכה ומגוונת.  מה שמוצא חן בעיני לגבי  נתן סלור  זה שהוא יוצר לעצמו זהות משל עצמו שנאבקת עם  אבל בו בזמן משלבת בתוכה גם  אלמנטים מהדורות הקודמים  .

צילם אסף עברון.

קישורים רלבנטיים

נתן סלור בויקיפדיה

נתן סלור בשירונט

דף הפייסבוק של נתן סלור 

 
" ילד עם קוף" השמעה 

 

"חי את הרגע" הקליפ

 

קול ההתחלות :טל גורדון על נתן סלור 

 לא מיינסטרים לא שוליים :אור ברנע על נתן סלור 

נתן מעצמו :אילת יגיל על נתן סלור
.
ניר ואשר יגר על "מאושרים היכונו " של סלור

שגיא נאור על נתן סלור

 

 נתן סלור וגלית נוסן בחזרה לאופרת הרוק "הוצאה להורג"

בלדה על נערי שגדל מאת תרצה אתר

שירים של אם חסרה לילדיה: יעל דר על נוני ויעל 

נתן סלור תובע

 

 יסמין אבן 

האם יש עתיד להלחנת שירי משוררים ?

 

בכל זאת יש בהם משהו : זיוה שמיר ושירי הילדים של נתן אלתרמן

פרופסור זיוה שמיר מראה בספרה החדש "תיבת הזמרה חוזרת " שיש בשירי הילדים של נתן אלתרמן בספרו "ספר התיבה המזמרת " הרבה יותר מהנראה לעין וכי לאמיתו של דבר יש שם הרבה יותר ממה שיבינו רוב הילדים וגם רוב המבוגרים הקוראים בהם .

התחום האקדמאי של חקר ספרות הילדים היה עד לשנים האחרונות ממש מעין בן חורג ולא מוכר של חקר הספרות הכללית . חוקרי הספרות "הרציניים " נהגו ונוהגים להתייחס ליצירות שנועדו לילדים וגם כאלה שנכתבו בידי סופרים מפורסמים ונחשבים כמעט בביטול כסוג של ספרות "לא קאנונית " כמשהו שאינו חשוב מעצם מהותו  ובודאי לא כמשהו שראוי שישקיעו בו את  מרצם וזמנם היקר.

 אמנם בשנים האחרונות יש סימנים שיחס זה משתנה,הן בעולם והן בארץ.אולם עדיין יש הפרדה ברורה בין חוקרים שמתמקדים בחקר ספרות המבוגרים ובין אלה שמקדישים את עיקר מרצם לחקר ספרות הילדים .אולם גם הפרדה
זאת מתחילה להיטשטש.ובין חלוצי מגמה זאת נמצאת פרופסור זיוה שמיר .
זיוה שמיר היא חוקרת ספרות בולטת שהתפרסמה במחקריה על משוררים כמו ביאליק רטוש אלתרמן ויל"ג .
רוב ספריה עוסקים בביאליק וכוללים את עבודת הדיסרטציה " שירי ביאליק הראשונים : תיאורם סיווגם וסימון קוים של התפתחות ותמורה בתוכם" ( 1980) "הצרצר משורר הגלות : על היסוד העממי בשירת ביאליק " ( 1986.) "שירים ופזמונות גם לילדים : לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער " ( 1986) "השירה מאין תימצא : "ארס פואטיקה בשירת ביאליק " ( 1987) "מה זאת אהבה" אגדת שלושה וארבעה : : צוער לעולם הדעות האישי של ביאליק" ( 1991)
 ואת "לנתיבה הנעלם : עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק " ( 2000 ) מחקר מעניין  במיוחד שהוא למעשה עבודת בילוש ספרותית אמיתית  בעקבות הציירת אירה יאן אהובתו הסודית של המשורר הלאומי ביאליק מחוץ לנישואין שעקבות הרומן בינם טושטשו בקפידה במשך שנים רבות בידי שומרי מורשתו של המשורר .

 

על המשורר נתן אלתרמן כתבה את " עוד חוזר הניגון : שירת אלתרמן בראי המודרניזם " ( 1989 )"
 ואת

ועל המשורר יונתן רטוש כתבה את "להתחיל מאל"ף : שירת רטוש מקוריות ומקורותיה"( 1993).כן ערכה מספר קבצי מאמרים ובהם קובץ יוצא דופן במיוחד "מסות על תום האלף : עיונים ברומן של א.ב. יהושע "מסע אל תום האלף " ( 1999 ) " של חוקרים שונים מתחומי ההיסטוריה והספרות חקר התרבות ואפילו הפסיכולוגיה שניתחו את הרומן ההיסטורי של יהושע מזוויות שונות בהתאם לדיסציפלינה הרלוונטית שלהם . תופעה שהיא יוצאת דופן אולי יחידה במינה לגבי ספר חדש שאינו נמנה עם הקלאסיקה של סופרים כמו עגנון .

 

שמיר היא יוצאת דופן בכך שהעזה לעסוק לא רק בחקר יצירותיהם למבוגרים של סופרים אלו כמקובל אלא שלא היססה גם לבדוק לעומק את יצירותיהם ה"לא קאנוניות ". .היא עשתה זאת לגבי שירי הילדים והיצירות העממיות של ביאליק ( שאמנם נחקרו לפניה גם בידי אחרים ) ואף הקדישה ספר שלם לניתוח האגדה הקלאסית לילדים על שלמה המלך "אגדת שלושה וארבעה" ועל מגוון משמעויותיה שהיא מראה שהם יכולים להיות מובנים רק בידי מבוגרים ויש להם קשרים הדוקים לפרשת האהבה הסודית בחייו של ביאליק שאותה ניתחה בפירוט בספר אחר. . .

לילדים וגם להורים

הוסף לסל את מעשה בחיריק קטן / נתן אלתרמן

וכעת בספרה החדש "תיבת הזמרה חוזרת " ספרה השלישי על המשורר נתן אלתרמן היא עושה לו את מה שעשתה קודם לביאליק היא מנתחת "ניתוח עומק " ביקורתי את שירי הילדים שלו . אלא שבניגוד לשירי ביאליק המשורר הלאומי שירי הילדים של אלתרמן הם תחום שהיה עד כה כמעט בגדר "ארץ לא ידועה " עבור חוקרי הספרות וחוקרי נתן אלתרמן ,וניתן לאמר שפריצת הדרך כאן היא גדולה בהרבה. .

זיוה שמיר מראה שבניגוד למקובל לחשוב יש בשירי הילדים של אלתרמן ביצירתו הידועה ביותר לילדים "ספר התיבה המזמרת" הרבה יותר מהנראה בעין. לדעתה אלו הם שירים שמיועדים למבוגרים לא פחות מילדים כמו כל היצירות הטובות באמת לילדים. אלו הם שירים מתוחכמים מלאי רעיונות שהילד לא יבין אותם במלואם ורק המבוגרים ובראש ובראשונה המבוגרים חוקרי אלתרמן יכולים לעמוד על מלוא משמעותם הנסתרת.

 

לאמיתו של דבר במחקר חלוצי זה של שירי אלתרמן יש חשיבות מיוחדת מאחר שלדעת שמיר אלתרמן היה אולי המשורר הראשון בשירה העברית שחומרי שיר עממיים ו"ילדיים " היו חלק בלתי נפרד מעולמו השירי . אלתרמן היה בניגוד לקודמיו כמו ביאליק בן הדור העברי הראשון שגדל שעל ספרי שירה ואגדות שנועדו במיוחד לילדים ואביו יצחק אלתרמן ודודו ז.אריאל חיברו בעצמם שירים ואגדות מעין אלה .
כתוצאה הפכו אלמנטים מאגדות עם ושירי ילדים לחומר בעל חשיבות גם בשירו למבוגרים של אלתרמן ,שירים כמו "כיפה אדומה " ו"רועת אווזים " ואחרים דבר שהביא עליו את קטרוגם של משוררים כמו נתן זך שלעגו לו על שימוש זה והשתמשו בכך כקרדום נוסף לתקוף אותו במסגרת ההתקפה הידועה עליו בסוף שנות החמישים שהביאה להורדתו ממעמדו כ"מלך השירה העברית ". אך לדעת שמיר הם מבטאים רעיונות חשובים ביותר במכלול יצירתו .
שמיר אינה רואה כל סיבה ללעוג לאלתרמן על שימוש זה. נהפוך הוא, לדעתה ניסה אלתרמן להעביר בשיריו לילדים על דמויות כמו ספני שלמה המלךו"אנשי העלייה השנייה "מעין שיעור באידיאלים ציוניים של התיישבות של עבודה ,אידיאלים ששוב לא היה מקובל להעביר אותם בספרות המבוגרים בתקופה שבה כתב מאחר שנתפסו כמיושנים בידי המשוררים הבולטים בביקורת של אותה תקופה ובראשם אותו נתן זך שראה ביצירות מעין אלה מליצות ריקות .

שמיר מראה כי גם ביצירתו של אלתרמן לילדים בולטים מוטיבים שהיו דומיננטיים ביצירתו למבוגרים כמו מוטיב החוזר המבוסס על הסיפור התנ"כי של יוסף שהתעלה מעל אחיו המבוגרים המופיע למשל בשיר על החיריק הזעיר שמתעלה מעל כל שאר האותיות   ומוטיב המשורר ואיש הרוח הנודד בשירים כמו "מסעות בנימין מטודלה " ומוטיב איש הספר שהוא גם איש חרב כמו בשיר על המשורר שמואל הנגיד והמסר המובלע שבשיר הוא שאם כי יש מה להתפעל מהישגים בשדה הקרב הרי יש להתפעל הרבה יותר מהישגים בשדה הרוח והכתיבה והשפה העברית שהם למעשה היוצרים את העולם שבו אנו חיים .\

איורים  של צילה בינדר לשיר שמואל הנגיד " במהדורות שונות של "ספר התיבה המזמרת ".

הקוסם בקרקס. איורים  מאת צילה בינדר למהדורות שונות של "ספר התיבה המזמרת "
נקודה מעניינת במיוחד היא תגליתה של שמיר שאלתרמן הרבה לכלול בספרו זה לילדים דיונים ספרותיים מתוחכמים במיוחד שספק רב אם אפשר היה לצפות מהילדים הקוראים של אז ( שלא לדבר על היום ), שיבינו אותם למשל בשיר התנכי "ספני שלמה המלך "ששם יש חשיבות רבה לואריאציות בשיר של הניקוד של שם העיר "עציון גבר". . לדעתה השימוש באלמנטים אלה בא מתוך רצון המשורר להפגין אקרובטיות לשונית אבל גם כדי לרמוז לקוראים הצעירים ( והמבוגרים ) על החשיבות של כל מילה וכל אות וכל תג ניקוד שכל שינוי בהם יכול לברוא עולם ולהחריבו .

וכמו שאת שיריו של אלתרמן אין להבין אין להבין כפשוטם נראה שגם את ספרה של שמיר אין להבין כפשוטו כמחקר על שירי הילדים של אלתרמן אלא כחלק מהמאבק האקדמאי המתנהל בינה ובין חוקרי ביאליק ואלתרמן שונים ובאופן ספציפי פרופסור דן מירון שתוקף בספריו את המשוררים האלה בגלל דעות פוליטיות ותרבותיות "ימניות ציוניות אנטי גלותיות " שאינן מקובלות עליו אידיאולוגית כיום . כמה קטעים בספרה של שמיר נראים כתשובות ישירות לטענות שונות של מירון אם כי ספק רב אם הרוב המוחלט וגם האקדמאי של קוראי הספר יהיו מודעים לכך .
זהו ספר אינפורמטיבי ומקיף שבו בוחנת שמיר תחום שחוקרי אלתרמן כמעט לא נגעו בו של הספרות הלא 'קנונית של אלתרמן שהיא מראה שהוא חשוב יותר ממה שחשבו עד כה . יש לקוות שהיא פותחת כאן תחום חדש במחקר שאותו ימשיכו אחרים ,ושהיא תצמצם את הנתק הקיים כיום בין חוקרי ספרות הילדים והמבוגרים בכך שהיא מראה שלפחות במקרים מסוימים ההבדלים אינם כה גדולים כל כך כפי שנהוג היה לחשוב . שמיר מספקת שירות נוסף לקורא בכך שהיא מספקת את הטקסטים של השירים והפואמות השונות של אלתרמן שאותם היא מנתחת ובכך מספקת לקוראים גם הנאה משיריו של אלתרמן שלא נס ליחם עד היום כפי שמראות המהדורות החדשות המגוונות שלהן.

קישורים רלבנטיים

תיבת הזמרה חוזרת

פרק מתיבת הזמרה חוזרת

זיוה שמיר בויקיפדיה

ראיון עם זיוה שמיר

ידידים אבל לא שותפים :עוזי אורנן על "תיבת הזמרה חוזרת "

דן לחמן על "תיבת הזמרה חוזרת "

זיוה שמיר על דן מירון וחקר נתן אלתרמן 

 

 עוד על נתן אלתרמן

נתן אלתרמן בויקיפדיה

נתן אלתרמן באנציקלופדיה וינט

שירים מספר התיבה המזמרת

ספני שלמה המלך: השיר

ספני שלמה המלך :קליפ של אילנה רובינה

מסעות בנימין מטודלה

אנשי העליה השנייה

אנשי העלייה השנייה :קליפ של צוות הוואי חיל האוויר

שירי פיזמונים של נתן אלתרמן

נתן זך נגד נתן אלתרמן

מאמרים של זימה שמיר באימאגו ….

זיוה שמיר על האהבה בספרות העברית 

 

זיוה שמיר על איך צריך ללמד ספרות

זיוה שמיר ופרס א.מ.ת

זיוה שמיר ופרשת פרס א.מ.ת

 

זיוה שמיר על פרשת פרס א.מ.ת

מלך שהוא סנדלר : נתן אלתרמן והמחזה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר "

מסביב למדורה של נתן אלתרמן ופרשת המרד בצה"ל

מלך שהוא גם סנדלר : המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר "

התחלפות בין סנדלר ובין מלך, די דומה לפוליטיקה הישראלית היום, לא? גם שם כל סנדלר הוא מלך".
(אילן רונן ,במאי "שלמה המלך ושלמי הסנדלר ")
לרגל חג השבועות חגה של רות האם של משפחת בית דוד ושלמה ולרגל מלאת שלושים וחמש שנה למותו של המשורר נתן אלתרמן להלן כתבה המיוחדת על תולדות היצירה הספרותית והתיאטרלית המפורסמת והמצליחה ביותר של הזמנים המודרניים על דמותו של שלמה המלך הלא הוא המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" פרי יצירתם של הסופר סמי גרונמן והמתרגם נתן אלתרמן.

בימים אלה מוצגים על הבמות שוב בידי תיאטרון הבימה ההצגה הישראלית המצליחה מכל המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שכתב סמי גרונמן ותירגם בתוספת פזמונים מקוריים נתן אלתרמן .זאת ההצגה הגדולה והיקרה ביותר של תיאטרון זה ב-10 השנים האחרונות וכעת מתברר גם המצליחה ביותר.
את ההצגה מביים אילן רונן שמביים גם את "כתר בראש " של יעקב שבתאי שהוא מעין "הקדמה " ומתאר את ימיו האחרונים של אביו של שלמה דוד ,ואת תהליך המלכתו של שלמה למלך . אולם שני ההצגות הם שונים זה מזה עד כמה שניתן. "כתר בראש " הוא דרמה קודרת על המוות המתקרב בעוד ש"שלמה המלך ושלמי הסנדלר " הוא הצגה עליזה מעין כמוה ,בתכניו ובפזמוניו.

 
נופריט רוקדת במחזה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

הביקורות מהללות אותו כפי שהיללו את גרסאותיו הקודמות ( תופעה נדירה ) .לדעת הכל ( וגם לדעתי ) זהו המחזמר ( או "קומדיה מוזיקלית " כפי שהעדיף להגדירו נתן אלתרמן מתרגמו ) הטוב והמצליח ביותר שהופק אי פעם בארץ קלאסיקה של ממש זהו אולי המייצג האולטימטיבי של התיאטרון העברי במיטבו. וכל הסימנים מראים שהוא ימשיך להיות מוצג עוד זמן רב מאוד לאולמות מלאים ..

וחוץ מזה זהו  גם ללא ספק המחזה התנכי המצליח ביותר של כל הזמנים בישראל או מחוצה לה ."הפנינה בכתר" התיאטרון הישראלי לדורותיו.
ישנה טענה ששלמה המלך גיבור המחזמר היה גם גיבור המחזמר האמיתי הראשון בשפה העברית הלא הוא ספר "שיר השירים" התנכי שלפי אחת התיאוריות היה במקור בכלל טקסט של מחזמר קדמון שתיאר סיפור אהבה בין המלך שלמה והנערה שולמית . ואם זה נכון הרי יש כאן מעין סגירת מעגל ששלמה כוכב המחזמר הראשון בעברית יחזור להיות הכוכב של המחזמר החשוב והמצליח ביותר בשפה זאת .
אבל במקור המחזה המבוסס אמנם גם על אגדות עבריות נכתב בגרמנית דווקא בידי סמי גרונמן ונמכר לחברת "מועדים " למחזות מקוריים של מרגוט קלאוזנר "האם הגדולה" בישראל הן של תקשורת ההמונים והן של תרבות "הניו איג'".
. נתן אלתרמן תירגם אותו לעברית והוסיף פזמונים שונים והתרגום המצוין שהוא אולי המחזה הטוב ביותר שכתב אלתרמן מכל סוג הוא שנתן לו את יופיו הנצחי, שככל הנראה לא קיים במקור הגרמני. המחזמר הגרמני העברי רווי בפקחות עממית ישראלית גרונמנית אלתרמנית וחכמת לשון עברית פיוטית פסודו מקראית ,שפה פיוטית נפלאה, עם חריזה עדינה ומשחקי הלשון מפותלים ומתוחכמים ושנונים מהסוג שהם בגדר בל ימצא כיום במחזות בעלי השפה הדלה שעולות על במתינו ומבטאים את השפה הדלה אפילו יותר בחוץ. ומה שמדהים הוא שהתרגום של אלתרמן שבוצע במקור בשנת 1942 עדיין תוסס ומלא חיים כפי שהיה לפני 63 שנים. המחזה הוא בגדר חג של הלשון העברית שכמוהו לא נתקלים יותר בהצגות חדשות יותר.

העלילה

עטיפת המהדורה הראשונה בעברית של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

סיפור המחזמר עוסק בהתחלפות בין שני אנשים זהים במראה החיצוני . המלך החכם באדם שלמה והסנדלר הלץ והשיכור שלמי . שלמה המלך שנודע לו על הדמיון המדהים מזמן את הסנדלר שלמי הדומה לו כתאום לארמונו ומציע לו להתחלף בבגדים. והשניים מוצאים כי "הבגדים אכן עושים את האדם " וכי עליהם להתמודד עם תפקיד ומעמד שאינם מוכרים להם כלל . שלמה מלך ישראל הוא לכאורה החכם באדם ,אך שמתגלה כטיפוס תאוותן החושק בנעמה אישתו של שלמי כמי שאינו מכיר את חיי העם כלל . והסנדלר התמים שלמי איש השוק מוצא לפתע שהחיים כמלך אינם הדבר הנעים ביותר עלי אדמות ואחרי הכל מלאכת המלוכה היא קשה יותר ממלאכת הסנדלרות.

שלמה המלך מתקשה אפילו יותר להסתגל לחיים בין פשוטי העם מוצא שכל הידע הרב שלו אינו עוזר לו ולא כלום בחוצות ירושלים והוא הופך למושא לעג של פשוטי העם שרואים בו רק סנדלר ולא מלך .

ובסיום השמח כל אחד מהם שמח לחזור למקומו ולמעמדו המקורי , שלמי אל הבקבוק אישתו הצרחנית נעמה ,ושלמה אל חצרו אל אישתו נופרית בת פרעה ושאר 999 נשותיו ואל אימו החכמה יותר ממנו,בת שבע, לאחר שלמד לקח על כיצד באמת חי האדם הפשוט וכעת הוא מוכן ומזומן בסיום המחזה לקדם את פניה של מלכת שבא שבאה לנסותו בחידות .

מקורות ההשראה

העלילה של המחזמר רחוקה מאוד מלהיות מקורית . יש כאן את אחד המוטיבים הקדומים ביותר והנפוצים ביותר של הקומדיה עוד מימי הקומדיה היוונית העתיקה, לכל הפחות מהמאה הרביעית לפני הספירה ,של ההתחזות וההתחפשות ושל תאומים זהים וזהות כפולה הגורמים לבלבול מצחיק .
מקור השראה חשוב ביותר של סיפור המחזה הם סיפורי המלך שלמה שאותם ניתן למצוא במדרשים על
מלך השדים אשמדאי שלבש את דמותו של שלמה בדרך כישוף ומלך תחתיו בזמן ששלמה עצמו שגורש מירושלים נאלץ לנדוד כקבצן עלוב ומסכן בארצות רחוקות ואיש אינו מאמין לטענותיו כי "היה מלך בירושלים".והיו בין החכמים שהיגיעו למסקנה ( ההגיונית למדי ) ששלמה מעולם לא חזר למלוך אלא מת כקבצן בעוד שאשמדאי המשיך למלוך והוא זה שהביא לחלוקת הארץ.
בימי הביניים הפכו הסיפורים האלה על שלמה ואשמדאי אצל עמים אירופיים שונים לסיפור מאבק שכלי בין שלמה ובין אחיו העני בן המעמדות הנמוכים אך בעל השכל חריף מארקולף שגובר על המלך החכם אך הלא מעשי שוב ושוב בחריפות שכלו המעשית .
בזמננו המודרניים זכו סיפורי שלמה ואשמדאי לעיבודים ידועים בידי המשורר ביאליק בסיפורי "ויהי היום " שלו לילדים " אצל המחזאי יעקב כהן בטרילוגית המחזות שלו על שלמה המלך ואצל אחרים .אך ככל הנראה העיבוד הטוב ביותר של סיפור שלמה ואשמדאי הוא בספרו הפנטסטי של דן צלקה לבני הנעורים "מלחמת בני ארץ בבני שחת " שבו נער וידידיו יוצאים להציל את שלמה הנודד ולהחזירו לכיסא מלכותו לפני שאשמדאי השולט בדמותו יביא לכיבוש העולם בידי בני השחת השדים.
השם המקורי של גיבור המחזה שלמאי בגרמנית היה אגב "שמדאי " ברמז ברור לאשמדאי ולסיפורו שהיה מוכר היטב לקהל הצופים. אלתרמן נתן לסנדלר את שמו העברי "שלמי".
גרונמן קיבל השראה בכתיבת המחזה גם מקטעים בספר "דון קישוט" של סרונטס שבו סנשו פנסה עוזרו הכפרי והלא חכם של דון קישוט מוצא את עצמו כשופט הנאלץ להכריע במשפט
וכמובן מספר הילדים המפורסם של מרק טווין "בן המלך והעני" על בן המלך הנרי השמיני ועל כפילו מבין פשוטי העם המתחלפים בינהם לכמה ימים והתוצאות הרות אסון .

סופר המדע הבדיוני רוברט היינלין כתב ספר בשם "כוכב כפול "  ( 1956) שבו יש סיפור דומה לזה של "המלך שלמה ושלמי הסנדלר " על שחקן שמפאת דמיונו לפוליטיקאי הבכיר של מערכת השמש מגלם את דמותו ככפיל באירועים המוניים  עד לפתע כתוצאה מהתנקשות בחייו של הפוליטיקאי  הוא נאלץ לתפוס את מקומו כשליט אגב מעורבות בלתי נמנעת באין ספור אינטריגות עתידניות. אלא שבניגוד לשלמי השחקן האלמוני מוצא שתפקיד מנהיג מערכת השמש בהחלט נמצא בתחום יכולותיו .

הסיפור הופיע בשנות החמישים במגזין מדע בדיוני ויש מקום לחשוב שאלתרמן שהיה חובב מדע בדיוני והיה מנוי על המגזין שבו  הופיע הסיפור בתקופה זאת קרא אותו שם אם כי זה הופיע רק לאחר ההצגה המקורית .

אבל סיפור המחזה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר : אם כי אינו מקורי באמת הוא עדיין מושלם כמעט כפי שהוא .

המחבר

סמי גרונמן ,מחבר שלמה המלך ושלמי הסנדלר ".

סמי גרונמן ( 1875-1952) היה עורך דין ועסקן ציוני פעיל ,ציר קבוע בקונגרסים ציוניים שונים . ואף הוציא ירחון ציוני סטירי בשם "שלומיאל " שחי בארץ ישראל שנים רבות מ-1936 אך מעולם לא למד עברית כהלכה למרות שנודע בשנינותו הלשונית והיותו חמוש תמיד בבדיחה יהודית עממית פוליטית כל שהיא. כמה מהבדיחות שלו פורסמו בידי החוקר דבר סדן ב"ספר של קבצי אימרות שנונות בשם "קערת הצימוקים " ,תשי"ב)
בין השאר היה עורך הדין של האידיאולוג הציוני המפורסם "אחד העם" במשפט תביעת דיבה עקרוני נגד עיתונאי בשם רוונטלוב שכתב כי אחד העם הוא הוא אחראי ליצירתם של "הפרוטוקולים של זקני ציון" המדברים על השתלטות היהודים על כדור הארץ והוא  ( ולא דווקא הרצל שמוזכר ב"פרוטוקולים"  בשמו )הארכי קונספירטור היהודי .
.לאחר דיונים משפטיים שנמשכו שלוש שנים שני הצדדים היגיעו לבסוף לפשרה שבמסגרתה הסכים העיתונאי הנתבע לחזור בו מהאשמותיו כנגד "אחד העם". ולשלם את הוצאות המשפט .
עד מותו הוא שימש כנשיא בית דין הכבוד של הקונגרס הציוני כתוצאה מיושרו ללא משוא פנים שהפך אותו לשם דבר בעולם הציוני .

אך כיום גרונמן ידוע לא כעורך דין ולא כפוליטיקאי ומנהיג ציוני אלא בעיקר כסופר וכמחזאי .
הוא התפרסם בראשית הקריירה שלו ככותב בשפה הגרמנית הודות לשורה של רומאנים סאטיריים המשקפים את חוויותיו מימי המלחמה ומפגישותיו עם יהדות מזרח אירופה וגם ביקורת סטירית הן על המתבוללים מתנגדי הציונות והן על האורתודוכסיה החרדית המאובנת .
הידוע ברומאנים אלו ששמו "תוהו ובוהו", ( 1920) וזכה בפופולאריות רבה עסק בשני סיפורי חיים מקבילים של יהודי צעיר ממזרח אירופה שמגיע לברלין העשירה , ולעומתו אחד משועי העיר שנוסע למזרח ומגלה שם חיים שונים בתכלית.הוא התפרסם גם הודות לספר זיכרונותיו "זיכרונות של יקה "שהופיע רק מתורגם לעברית בידי דב סדן ספר שממנו הופיע רק החלק הראשון ( הוצאת עם עובד , 1946) שתיאר את חוויותיו של גרונמן בגרמניה .
גרונמן כתב מערכונים ומחזות שונים שהוצגו בארץ כמו המחזה "יעקב  וכריסטיאן "( שהוצג גם בפולין בשם "יעקב ועשיו ") סטירה על תורת הגזע הנאצית שהוצגה בעברית בידי תיאטרון "המטאטה"   תיאטרון שהיציג מערכונים סטיריים שונים של גרונמן  שתורגמו בידי אלתרמן,  בתל אביב ב-1938  , " המשפט על צילו של החמור " סאטירה בחרוזים על   פי הסופר הגרמני מהמאה ה-18 וילנד על מלחמת המפלגות  בישוב המתרחשת כביכול בעיר אבדירה שביוון הקדומה. המחזה הזה  מעולם לא הוצג בבהצגה של תיאטרון מקצועי והוצג רק פעם אחת בתרגום לעברית של אלכס הררי  כמחזה של מערכה אחת בקיבוץ עין צורים וקטע ממנו הושמע כתסכית ברדיו ירושלים.

,מחזה נוסף היה  "משפחת היינה " שהוצג בהבימה ב-1947 בתרגומו של הסופר אביגדור המאירי  על משפחתו של המשורר היהודי הגרמני המפורסם  היינריך היינה במאה ה-19 ו "הקשר הגורדי " מחזה היסטורי שבו מוצגים המלך הכובש אלכסנדר הגדול והכהן הגדול היהודי שמעון הצדיק זה מול זה .

שלמי עומד לפני שלמה.

אך כיום זכור גרונמן אך ורק הודות ליצירה אחת ויחידה ולא בשפה שבה חיבר אותה,גרמנית , אלא הודות לשפה שבה תורגם ,"שלמה המלך ושלמי הסנדלר " כפי שתורגמה לעברית בידי נתן אלתרמן . "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" עבר כמה וכמה גלגולים בימתיים שמהלכן הוצג המחזה בכל אחד מהתיאטראות העבריים הגדולים .
המחזה יצא לראשונה כספר ב-1942 בהוצאת "מועדים " של מרגוט קלאוזנר לפני הצגת המחזה ב-1943 וגם במהדורה של מקורו הגרמני באותה ההוצאה שבה זקפה קלאוזנר לזכות סמי גרונמן את המצאתו של ז'אנר חדש  "קומדיית התנ"ך" .

ואם כי גרונמן זכה לראות את ההצגה בתיאטרון"אוהל " הוא נפטר ב-1952 ולא זכה לראות את ההצלחה הגדולה באמת של מחזהו כמחזמר .

ההצגה בתיאטרון "אוהל "

תמונה מההצגה של תיאטרון "אוהל " שנות ה-40 של המאה הקודמת.

במקור ההצגה הוצעה בידי מרגוט קלאוזנר לתיאטרון הבימה אך התיאטרון סירב אז קבלו ,וההצגה התקבלה לבסוף בידי התיאטרון המתחרה " אוהל" בניהולו של משה הלוי .

משה הלוי, הבמאי הראשון של "שלמ המלך ושלמי הסנדלר".

כאשר שמעו אנשי הבימה שהלוי עובד על המחזה שדחו שאלו אותו בלגלוג "מה תעשה מזה? הרי זה לא מחזה לכל היותר זאת אנקדוטה! "נראה שמאז אנשי התיאטרון הבימה שינו את דעתם…

ציורים  של ג'ניה ברגר להצגה בתיאטרון האוהל .

משה הלוי היה הבמאי של הצגת התיאטרון אוהל המקורית המוזיקה הייתה של עמנואל פוגצ'וב עמירן. הלוי סיפר שהוא זה שנתן את השם "שלמה המלך ושלמי הסנדלר למחזה שבמקור נקרא "החכם והכסיל " והוא זה שהיציע לאלתרמן לתרגם אותו מגרמנית .

המתרגם

נתן אלתרמן המשורר המפורסם שתירגם ועיבד את המחזה לעברית , מיעט לעסוק בתקופת התנ"ך ביצירתו . אם כי זה לא היה המחזה הראשון שלו שעסק בתנ"ך. הוא העלה את המחזמר הסאטירי "מהדו ועד כוש " שתיאר אירועים אקטואליים מאוד כמתרחשים בימי המלך אחשוורוש וכלל בין פזמוני המחזמר הנ"ל את הפזמון הידוע "התנ"ך אשם".
הוא חיבר פזמון לילדים על עוג מלך הבשן שהושר בידי חוה אלברשטיין .
הוא חיבר שיר ידוע על נפילת המלך שאול הנה תמו יום קרב וערבו שהולחן בידי יוחנן זעירא . ,
הוא עסק רק עוד פעם אחת ביצירתו בזמנו של שלמה המלך בשיר מפורסם מ"ספר התיבה המזמרת " בשם "ספני המלך שלמה  ( שהופיע ב"ספר התיבה המזמרת ") " שהולחן בידי נעמי שמר  וחבל שלא נמצאה דרך לשלבו ב"שלמה ושלמי " שלשם הוא מתאים מאוד באופיו ) . הוא חיבר עוד מחזמר על אירועי מגילת אסתר " המלכה אסתר "שהיה כישלון נחרץ ( ראו בהמשך) הוא חיבר בסוף חייו מחזה היסטורי על "ימי אור האחרונים " המתרחש בשומר בימי המלך אור נמו ואחת הדמויות שבו היא תרח אביו של אברהם אבינו .אך המחזה למרבית הצער לא הושלם ולא הוצג על הבמה . הוא פורסם בדפוס ב-1990  לאחר מותו של אלתרמן .  

במחזה כיכב שמחה צ'חובל בתפקיד שלמה ושלו לצידו הופיעו חיה שרון ( סנקובסקי ) בתפקיד נעמה לוסיה שלונסקי בתפקיד נופרית ולאה דגנית בתפקיד בת שבע
המלך שלמה ואימו בהצגת "אהל "

הלוי סיפר שהוא החליט להכניס שירים וריקודים למחזה ואפילו ריקוד אחד של שלוש הנערות המצריות של נופרית לפני המלך דבר שהביא לבהלה בקרב אנשי "אהל" שחששו ששילוב של פזמונים וריקודים עם ימי התנ"ך יביא עליהם אסון …החששות התגלו כלא מבוססים. אבל גם המבקר חיים גמזו התלונן בביקורתו על ההצגה הנ"ל שהפזמונים המעטים רק מפריעים להצגה וקרא להוציא אותם ממנה.

המחזה הפך לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של תיאטרון אהל, נכלל בסיור באירופה של התיאטרון וחודש שוב ב-1956 וזכה לשלוש מאות הצגות, הצלחת שיא באותה התקופה .

צחובל כשלמה המלך עם חיה שרון
 אך השמחה על ההצלחה הגדולה הייתה מעורבת בעצב ,הכוכב שלו שמחה צחובל שהופיע בתור שלמה ושלמי איבד בהצגות האחרונות את קולו ולא יכול היה לשיר בכמה הזדמנויות תוצאה של סרטן הגרון שבו לקה וממנו מת כעבור זמן קצר.

המחזה הועלה לאחר מכן שוב בארה"ב בידי תיאטרון חובבים עברי בשם "הפרגוד " כמאה פעמים.

הוא הוצג גם בתרגום ליידיש מאת יוסף וינשטיין עם לחנים של יוסף אדלר ומכל המקומות באופרה המלכותית של קהיר על ידי "איגוד האמנות היהודית של קהיר" ..

אך נראה היה שבכך תמה הקריירה של שלמה ושלמי,הצלחה שמעל הממוצע אך לא באמת משהו יוצא דופן בתיאטרון העברי .אבל הוא היה עדיין מצליח מספיק כדי שיהיה המחזה הראשון בשפה העברית שנוצר לו מחזה המשך.

מלכת שבא

סמי גרונמן ו"מלכת שבא"

המלך קומה נא, כי בא אורח .
ברגן חצוצרות של פרשים שבעה,
"בראש כבודת אופיר ,בזיו זהב זורח ,
בשערי העיר עומדת מלכת שבא
!
( מהסיום של "שמה המלך ושלמי הסנדלר ")
שלמה המלך ושלמי הסנדלר " היה הצלחה גדולה מספיק כדי שגרונמן ימהר ויכין לו המשך ישיר ונדיר "מלכת שבא" שתורגם לעברית גם הוא , אך הפעם לא בידי אלתרמן אלא בידי חיים חפר.

אברהם בן יוסף (מימין) בתפקיד המלך שלמה בהצגה, 'מלכת שבא'  תיאטרון הקאמרי

המחזה הוצג באוגוסט -1951 בידי הקאמרי בבימוי של גרשון פלוטקין והתרחש זמן קצר לאחר סיום האירועים ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר ". המחזה בכיכובן של חנה מרון כמלכת שבא ואברהם בן יוסף כשלמה המלך תיאר את התמודדות שלמה וחצרו עם מלכת שבא האתיופית ואנשי חצרה הפראיים במושגים ישראליים אך מלאי חיות ואנרגיה שחסרה אצל הישראלים האינטלקטואלים והמתורבתים יותר כביכול.
במחזה זה היה מסר ברור ומפורש על הצורך בעירוב בין התרבויות ועל כך שלכל תרבות יש הרבה מה ללמוד מהשנייה, מסר שגרונמן כיוון אותו לעלייה הגדולה של התקופה למדינת ישראל.

קריקטורה של שחקני ההצגה "מלכת שבא".

אם כי היה זה מחזה מוזיקלי מלא בשירה וריקודים ופזמונים שהולחנו בידי סשה ארגוב , הרי ההצגה הייתה מצליחה פחות מזאת של "שלמה ושלמי " אולי גם בגלל שתרגומו של חפר נפל בהרבה מזה של אלתרמן. המבקרים שאלו במפורש מדוע לא ניתן גם מחזה זה לתרגומו של אלתרמן והעירו שהתרגום של חפר מבליט את חוסר ידיעתו והבנתו בשפה הגרמנית של גרונמן . המחזה אגב עבר עיבודי יסודי כל כך בידי המתרגם והבמאי שכשראה גרונמן את ההצגה הפטיר "הלוואי והיו מציגים טוב כל כך גם את המחזה שלי ".

סצינות שונות מההצגה "מלכת שבא".

ייתכן שאם גם כאן היה אלתרמן מפעיל את מגע הקסם שלו ההצגה הייתה הופכת גם היא להצלחה מאריכת שנים ,מבחינת העלילה בהחלט היה פה פוטנציאל . בכל מקרה ההצגה לא זכתה להצלחה מרשימה במיוחד, היא הוצגה רק עשרים ושמונה פעמים ,וכתוצאה מכישלונה היחסי הייתה המחזמר היחיד שהקאמרי העלה על במותיו במהלך שנות החמישים . היא הוצגה שוב בראשית שנות השבעים בתיאטרון באר שבע ומאז נעלמה מעל במותינו.

המחזמר

למחזמר אמיתי נהפכה ההצגה רק בשנות השישים בתקופה שבה הייתה הארץ שטופה במחזות זמר מיובאים. הבמאי שמואל בונים,לא ראה את ההצגה המקורית ב"אהל " אך קרא מחדש את המחזה וחש שהטקסטים הפקחיים והמתנגנים של אלתרמן זועקים ממש להלחנה .

שמואל בונים .במאי "שלמה המלך ושלמי הסנדלר " בשנות השישים.

בונים היציע להפוך את המחזה משנות ה-40 להצגה מוזיקלית מחזמר ישראלי מקורי אלתרמן התלהב מרעיון כתב אז 12 שירים חדשים עם לחנים של אלכסנדר ארגוב עבור הגירסה החדשה. כמקובל אצלו הוא השתתף במהלך החזרות ולעיתים כתב את הטקסט בו במקום תוך כדי החזרה . רבים מהשירים שהולחנו בידי ארגוב הפכו ללהיטים מושרים בפי כל. הצייר ומעצב התפאורות הבלתי נלאה אריה נבון שעיצב כבר את תפאורה של "מלכת שבא " עיצב עבור ההצגה תפאורה מרומזת נפלאה בפשטותה

שמואל בונים במאי המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

בתפקידים הראשיים הופיעו אילי גורליצקי כשלמה ושלמי ויונה עטרי כנעמה אשת שלמי רחל אטאס כנופרית האישה המצרייה עדנה פלידל כבת שבע אם שלמה וסביבם שחקנים כמו זאב רווח המשורר אברהם חלפי עידו מוסינזון ורבים אחרים.

עיצובים של אריה נבון למחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

שירטוט של אריה נבון לדמות "הכהן הגדול" בהצגה.

החזרות על המחזמר החלה ב1 ביוני 1964 ההצגה הוצגה בין אוגוסט 1964 ובפעם הראשונה במסגרת פסטיבל ישראל למוזיקה ודרמה . הבכורה הרשמית הייתה ב-12 בספטמבר 1964 .
אך היו חששות כבדים שההצגה לא תתפוס את הקהל. ההצגה עלתה אז חמישים אלף לירות ישראליות לפי גרסה אחת או מאה אלף לירות לפי גירסה אחרת . כך או כך היה זה סכום עצום והקאמרי היה אז במשבר כספי גדול של גירעון של ארבע מאות אלף לירות .

בקאמרי חששו רבים בהנהלה לאחר שצפו בחזרות שההצגה תהיה כישלון ותקפו את הבמאי בונים שהוא יביא לחורבן התיאטרון עם ההצגה היקרה שלו . חברי ההנהלה האמנותית של הקאמרי ( וביניהם כמה מכוכבי התיאטרון ) צפו באחת החזרות האחרונות של המחזמר החדש ,וכמה מהם הביעו דעה נחרצת לפיה יש לפזר מיד את הלהקה ולבטל את ההצגה לאלתר ולא להגיע אפילו להצגת הניסיון הראשונה בנוכחות קהל. השחקנית חנה מרון הצהירה שההצגה היא "בושה לתיאטרון הקאמרי ואסור שתועלה על הבמה ". הנהלת התיאטרון עמדה להיכנע לדרישה הזאת ,אולם ההצגה נמשכה בכל זאת מכיוון שמראש נקבעו שתי הצגות ניסיון שאי אפשר היה לבטלן . " שייקה וינברג ,מנהל התיאטרון דאז קבע "רק שנעבור את שתי ההצגות הסגורות –מכורות האלה בשלום, ואז נסגור את ההצגה לפני שהשמועות הרעות תצאנה החוצה. מחר תדבר כל העיר על הכישלון ".

נשים רבות בשוק ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר".
בונים הבמאי סיפר שהשבוע לפני החזרה הכללית היה הקשה ביותר בחייו והוא לא היה מסוגל לישון בלילות. אלתרמן עצמו היה אחוז פאניקה בעת הצגת הבכורה אכול חששות  מכישלון נחרץ בלתי נמנע ואיים שיגיש "צו על תנאי " נגד התיאטרון אם יעזו להציג את המחזה במתכונתו הנוכחית .

אילי גורליצקי ,שוש עטרי ורחל אטיאס בתמונה מפורסמת מההצגה.

אך למרבית השמחה ההצגה הראשונה הייתה הצלחה הקהל היה היסטרי ממש במחיאות הכפיים וכתלי האולם רעמו מהתשואות והמחזה הפך ללהיט הגדול ביותר של הבמה הישראלית לדורותיה.
בפס'אז דיזינגוך שם הוצגה עמדו אנשים בתורים ארוכים חסרי תקדים. ההצגה החזירה כל אגורה בתוך שנה וחצי . ותיאטרון הקאמרי מצא את עצמו שוב ברווח כספי שהיציל אותו פשוטו כמשמעות מסגירה .

ההצגה רצה ללא הפסקות במשך שלוש שנים רצופות ללא הפסקה מידי ערב ערב למעלה מ600 פעם בבימוי של שמואל בונים ועם התפאורות של אריה נבון

עטיפה של "המלך שלמה ושלמי הסנדלר" במוסף "דבר השבוע".

ההצגה המצליחה נשלחה כיצוא ישראלי אמנותי לפריז וללונדון ותורגמה לאנגלית בידי דן אלמגור ולצרפתית בידי מקסים גילן . המחזה הוצג בפסטיבל הבין לאומי לתיאטרון בפריס ב-1965 ( שם נבחר לאחת משלושת ההצגות הטובות ביותר מבין 37 ההצגות של להקות מרחבי העולם שהועלו שם ) בפסטיבל לונדון ב-1967 , (שם הוזמן להיות מוצג עוד ב-1966 אך הקאמרי סירב לכך) .

קריקטורה בעיתון הבריטי "פאנץ'" על ההצגה הישראלית "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

שם להבדיל מפאריז זכה המחזה בביקורות קשות של העיתונות המקומית שראו במחזה הצגה עממית לא מהוקצעת (מבקר הטיימס כתב על המחזה "מחזה חסר פרטנסיות של פולקלור מוזיקאלי .השילוב של שביעות רצון עצמית –לאומית ועליצות בלתי מסוייגת שבמחזה ,מצביע על אחת הסיבות שבגללן לא תרמה ישראל תרומה ניכרת למחזאות שלאחר מלחמת העולם השניה מבקר אחר בשם מילטון שורמן שזכה אז בפרס "מבקר השנה פירסם ביקורת קטלנית על ההצגה בעיתון "איבנינג סטאנדארד " והאשים את "שלמה ושלמי" שהיא ברוח "השמאלץ היהודי הידוע "וכל המחזה אינו ראוי להצגה בפסטיבל בארץ כתבו בתגובה שאין להבין את הביקורת הזאת ללא ניתוח פסיכולוגי של כותבה.
ההצגה הוצגה גם בתערוכה העולמית באקספו 67 במונטריאול .

שלמה ואמו בת שבע

בכל מקום אליו הגיעו חשו השחקנים כי הם אינם מעלים הצגה רגילה אלא הם נמצאים בשליחות, שהם מביאים איתם יצירה מקורית, ישראלית.המבטאת את ההיסטוריה הישראלית התנכית .
הקאמרי דחה לעומת זאת הצעות להציג את המחזמר גם בפסטיבלים בוונציה ובווינה .

שלמה המלך על במות ברודווי

ציור מאת זאב פרקש.

המבקר הידוע ד"ר חיים גמזו כתב בביקורתו על "שלמה ושלמי " בעיתון "הארץ " 1964" :
"הריני משוכנע כי אם תימצא היוזמה להציג את "שלמה ושלמי " כעיבוד שנון ופיוטי הדומה לזה של אלתרמן ( באנגלית כמובן ) עשוי הוא להיות המחזה הישראלי הראשון שיזכה להצלחה רבה על במת ברודווי ,וזה משום שיש להם לאמריקנים אמצעים חומריים וטכניים עצומים ושחקנים זמרים רקדנים שהם מחוץ לתחומי ההתחרות של אמנינו ".
לכאורה התגלה גמזו כנביא אמת . אך רק לכאורה .
לשיא ההכרה העולמית היגיעה ההצגה כאשר באפריל 1968 זכתה להיות מוצגת  בשם   I'm Solomon  כהצגה מוזיקאלית דוברת אנגלית הראשונה מסוגה המבוססת על מחזה ישראלי , במרכז העולמי של ההצגות במוזיקאליות בברודווי בידי מפיק אמריקני צבי קוליץ ( שהפיק גם גירסה אמריקנית של "המגילה " של איציק מאנגר ) עם מוזיקה חדשה של ארנסט גולד עם תפאורה מפוארת בכיכובו של השחקן דיק שון ( שהופיע בסרט "המפיקים" עם זרו מוסטל) את הגירסה האנגלית שזכתה לשם I SOLOMON הייתה עיבוד חופשי מאוד של ההצגה הישראלית כתב בתחילה מחזאי צעיר ולא ידוע בשם אריק סגל. הגירסה שלו הייתה כישלון חרוץ ביקורתית מה שחשוב יותר קופתית . בניסיון נואש להציל את המופע המפיק שינה את המחזמר בצורה דרסטית וביסס אותו על עיבוד אנגלי של דן אלמגור נאמן יותר למחזה המקור .
אך למרבית הצער,גם זה לא עזר . המחזמר היה כישלון חרוץ בארה"ב וירד אחרי שבעה הופעות בלבד (!) שהתבססו על שתי גירסאות הצגה שונות . הקהל האמריקני לא התלהב משלמה ושלמי ובכך שבר את האמונה על כך ש"לשלמה ושלמי " יש מגע קסם נצחי ". בונים חשב שאם היו שומרים בארה"ב על רוח ההצגה כפי שהוצגה בישראל העל המוזיקה התפאורה היא הייתה זוכה להצלחה גם שם .
כך או כך אולי כתוצאה מאז לא זכה יותר שום מחזה ישראלי לגירסה מוזיקאלית בברודויי . ..
( אריך סגל הנ"ל זכה ליתר הצלחה לעתיד , הוא כתב ספר בשם "סיפור אהבה " שהפך לרב מכר ענק ולסרט שובר קופות בכיכובם של ריאן אוניל ואלי מגראו ) .
המחזמר אמור היה להיות מבוים גם באמסטרדם בתיאטרון "אנסמבל" בידי שמואל בונים עם אותה התפאורה והמוזיקה.אך העניין לא יצא לפועל .
אבל בתקשורת הישראלית ההצגה המצליחה מכולן חגגה.
המחזה קיבל את פרס המועצה לתרבות ואמנות כמחזה המקורי הטוב ביותר . זאת למרות העובדה שנכתב במקורו בשפה הגרמנית ורק תורגם לעברית בידי אלתרמן.

שלמה ושלמי יונה עטרי כנעמה 1964

השחקנית יונה עטרי בתפקיד נעמה אשת שלמי ,1964.

להצגה היה גם תקליט שהפך לרב מכר בעצמו הופץ באלפי עותקים והגביר את הפופולאריות של הלהיטים .הייתה זאת פעם ראשונה שמחזה עברי זכה לתפוצה עם "מוצרים נלווים" בסגנון אמריקני .
ההצגה אף זכתה לאיזכור בסיפור קומיקס בהמשכים של פנחס שדה בהארץ שלנו בשם "תעלומת הכתר היפני " שצייר אשר דיקשטיין . בכרך ט"ז מ-1966. בסיפור הומוריסטי על מאבקם של נערים בחבורת פושעים יפנית שגונבת כתר ומתכוונת להסתיר אותו ביחד עם הכתרים של להקת תיאטרון הקאמרי שנוסעת להציג את "המלך שלמה ושלמי הסנדלר " בחו"ל.

 במהלך שנות ה-60 ניסה המפיק המצליח מנחם גולן ליצור סרט אפי על פי המחזמר המצליח בקאמרי ""שלמה המלך ושלמי הסנדלר"" שאת זכויותיו רכש ממרגוט קלאוזנר (שגם היא ניסתה ללא הצלחה להביא להסרטת המחזה) . אם היה הפרויקט מתממש הוא אמור היה להיות הסרט היקר והמפואר ביותר אותו יצר הקולנוע הישראלי מעולם, ואולי אף להשתוות לסרטים התנכיים מחו"ל אך מאמציו של גולן הסתיימו בכישלון, וחבל.

רב נגד חילול שם שלמה

 שלמה ושלמי קריקטורה של הדמויות

קריקטורה של שילו על שחקני ההצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

אך היו גם תגובות לא נלהבות כלל וכלל . הרב מנחם גוסמן מירושלים תקף את ההצגה במכתב גלוי נזעם לשרי הדתות והחינוך שפורסם בעיתון "הצופה" בנוגע לחילול השם וחילול כבודו של שלמה המלך בהצגה , ובו כתב :
"שומע אני בכל יום הודעות ב"קול ישראל " על הצגת " שלמה המלך ושלמי הסנדלר " ואני מזדעזע שהרי מעולם לא האמנתי שבמדינת ישראל תעשה תועבה כזאת לשם אחד מגדולי המלכות בתולדותינו ..ואני מתריע שאלמלא קרה דבר שמצה כזה בגולה היינו מתריעים שזו הצגה "אנטישמית ". ואני שואל את עצמי האם לא התגלה "הדבוק " של אשמדאי להתעולל בימינו ולעינינו את גאון הרוח של ספר התנ"ך הקדוש לכל בני ישראל ,שלמה המלך.
אני שואל את שר הדתות ושר החינוך באיזה רגש יכולים עוד ילדי ישראל ללמוד עוד את ספריו של שלמה בשעה שעושים צחוק בפי כל העם את גאון מלכות בית דוד בונה בית המקדש? ..שום עם בעולם לא ירשה לעשות צחוק מגאוני האומה. ושמו של שלמה המלך שישב על כסא ה' נערץ בפי כל עמי העולם .מדוע מרשה שר החינוך הצגת תועבה זאת בישראל .
אני קורא קריאה גדולה לכל מי שיש בידו למחות ובמיוחד לשר הדתות ושר החינוך לרבנים הראשיים לסגל הפרופסורים של האוניברסיטה הירושלמית ואוניברסיטת בר אילן ולכל הסטודנטים בישראל ,לרבנים גדולי תורה ותלמידים ולכל אוהדי ספרי התנ"ך שיבואו ברבבותיהם לארגן אסיפות מחאה על תועבה זאת בישראל .
ועל כולם לתבוע איסור של הצגה אנטי ישראלית בישראל .השומעים כל בני האינטליגנציה הישראלית ,בת קול מירושלים עיר של שלמה המלך המכרזת "אל תגעו במשיחי?"
הרב מנחם גוסמן
עד כמה שידוע לי המכתב הנזעם לא זכה לכל הד.ולא יצאו הפגנות כנגד "שלמה ושלמי ".

גם משה הלוי הבמאי המקורי של ההצגה ב"אהל" זעם . הוא חש עצמו נשכח בידי כל ההמולה .הוא אמר בראיון שהוא שאף ליותר מקוריות עברית מהיורשים "בימינו זאת הייתה החכמה להיות מקורי בנוסח עברי ולא להידמות למיוזיקל האמריקני ! "אצלנו הייתה המסגרת קטנה יותר אך אנו ציירנו בשמן"  אמר."הפעם זוהי הצגה גדולה ועל בד ענק כזה אין מציירים בשמן האין זאת ?"

גם התלונה הזאת לא זכתה לכל הד.

סטטיסטיקות:

עטיפת התקליט על פי ההצגה

המחזה עד ירידתו הראשונה ב- בינואר 1966 הוצג 400 פעם ורק פעם אחת בוטלה הצגה בגלל ניתוח דחוף שאותו הייתה רחל אטאס צריכה לעבור .עד אז צפו בהצגה 385.555 צופים ( מחוץ לתל אביב צפו בהצגה כ190 אלף צופים ) כולל. . 239 מההצגות היו בתל אביב יתרן בכל חלקי הארץ,. ההצגה הוצגה גם 4 פעמים בפאריז ( שם צויין המחזה כאחת משלושת ההצגות הטובות ביותר בפסטיבל האומות שם מתוך 27 הצגות שונות של להקות זרות שונות שהוצגו במסגרתו ) . 190 אלף מהצופים ראו את ההצגה מחוץ לתל אביב
.( לשם השוואה הלהיט הגדול השני של הקאמרי עד אז "הוא הלך בשדות " של משה שמיר, רץ "רק " 320 פעמים סך הכל וראו אותו כ-250 אלף איש )
400 ההצגות כיסו גירעון ענק של תיאטרון הקאמרי של ארבע מאות אלף לירות שהצטבר במשך כחמש שנים .
ב-1966 חודשה ההצגה ל109 הצגות נוספות .
המחזמר חזר לבמה בשנת 1971 שנה לאחר מות אלתרמן ושוב זכה להצלחה גדולה ומילא את האולמות עוד 121 פעמים
סך הכל 630 הצגות.
זאת הייתה ההצלחה הגדולה ביותר של הקאמרי עד אז .ועל פי נתוני הקאמרי 40 % מהצופים חזרו לצפות בה פעם שנייה ושלישית , עוד נתון חסר תקדים.

תוכניה של ההצגה מ-1982.

המחזמר הוצג בפעם השלישית ב 1982 בפארק הירקון בהפקת תיאטרון לילך עם אותם השחקנים ושוב בבימויו של שמואל בונים ושוב עם תפאורה של אריה נבון ששילבה אלמנטים מהתפאורה המקורית ביחד עם חידושים מיוחדים שהותאמו לפרק הירקון וגם הפעם ביים שמואל בונים. עם אילי גורליצקי ויונה עטרי כשאת נופרית בת פרעה גילמה הפעם מיקי קם.

אילי גורליצקי ויונה עטרי בהצגה מ-1982.

אבל הפעם ההצגה רצה 15 פעמים בלבד . מופע זה אמור היה להיות מוקלט לטלוויזיה כסרט של שעה וחצי . אך לצערנו ההקלטה בוטלה . וכתוצאה אין עדות מצולמת באורך מלא של משחקו של גורליצקי כשלמה המלך.
סך הכל אילי גורליצקי הופיע בתור שלמה ושלמי 645 פעמים.

אילי גורליצקי ומיקי קם בתפקיד נופריט בת פרעה בהצגה מ-1982.

אילי גורליצקי הופיע בכל אחת מ-400 ההצגות במשך 16 חודשים ו550 ימים עד 1966 כשירד המחזמר מהבמות בפעם הראשונה. זהו כנראה השיא הישראלי עד אז להופעה רצופה של שחקן תיאטרון בתפקיד אחד .
(אחת ההצגות הבודדות שרצו יותר פעמים משלמה ושלמי היא הדיבוק של תיאטרון הבימה שהוצגה סך הכל יותר מ-1100פעמים מראשיתה ועד 1998 )

יונה עטרי ומיקי קם בהצגה מ-1982.

יונה עטרי הופיעה 398 פעמים מתוך ה-400 והוחלפה פעמיים בלבד בידי אסתר גרינברג.
כל יתר אנשי הצוות לעומת זאת הוחלפו במשך הזמן .לרוב בגלל חובות הופעה במחזות אחרים כאשר התקבלו להצגה אי שלא שיער שהם יופיעו שם זמן ארוך כל כך …או שפשוט נמאס להם להופיע כל הזמן באותו תפקיד כך למשל את עדנה פלידל כבת שבע החליפו אלישבע מיכאלי ואביבה אורגד אורנה פורת וזמירה עילם ורחל אטיאס על ידי עליזה רוזן . מלבד גורליצקי ועטרי היחיד מצוות שחקנים שנשאר עד הסוף היה שמעון סיאני בתפקיד מגו הצידוני .
גורליצקי ועטרי כנראה הסתדרו טוב מאוד ביחד . הם המשיכו להופיע ביחד בעוד מחזמר שהתבסס על פיזמוני אלתרמן בשם "שוק המציאות".

ההמשך הלא מוצלח .

. ובשער עומדת …אסתר המלכה.
( אילי גורליצקי בהצגה האחרונה של שלמה ושלמי לפני הורדתה הראשונה
כאמור סמי גרונמן כתב להצגה זאת מחזה המשך בשם "מלכת שבא" שהוצג בידי הקאמרי עוד ב-1951 שתיאר את ביקורה של מלכת שבא בחצרו של שלמה ואת ההרפתקאות הקומיות שכתוצאה .למרבית הצער הקאמרי לא עשה את הצעד המתבקש והפך את המחזה הנ"ל למחזמר המשך

במקום זאת אלתרמן כתב מחזמר תנכי משלו " אסתר המלכה " , מחזה פורים מתוחכם שוב למוזיקה של סשה ארגוב , שהועלה ב-בפברואר 1966. וכאשר הוצגה ההצגה האחרונה של הגירסה המקורית של גורליצקי למחזה שאחריה אמור היה מיידית לעלות "אסתר המלכה" הכריז גורליצקי בחגיגיות "ובשער עומדת אסתר המלכה" (דהיינו המחזמר החדש של אלתרמן ) .במקום "ובשער עומדת מלכת שבא".
. גם במחזמר זה הושקעו סכומים עצומים והיו ממנו ציפיות גדולות במחזמר, והוא היה אמור להיות התשובה המקורית באמת לשלמה ושלמי מחזמר עברי לחלוטין מפואר ראוותני ויקר שימלא עוד יותר את קופת הקאמרי . הבמאי היה גרשון פלוטקין שבזמנו ביים את "מלכת שבא " , אך "המלכה אסתר "לא זכתה להצלחה ה שאולי "מלכת שבא" הייתה זוכה לה. המחזמר נרמס בידי הביקורת , והועלה על הבמה רק 38 פעמים .ועם כי היה זה אורך חיים מקובל להצגות רבות בקאמרי בזמן זה הרי היה זה כישלון נחרץ בהשוואה לשלמה ושלמי שהוא היה אמור להיות ההמשך שלו והוא בהחלט לא החזיר את ההשקעה העצומה שבו הוא נחשב לאחד הכישלונות הגדולים בתולדות הקאמרי . ( אחד הלהיטים הבודדים מ"המלכה אסתר " של "שיר ערש " הוכנס לגירסה הנוכחית של שלמה המלך ושלמי הסנדלר) . על מנת לכסות את ההפסדים הועלה "שלמה ושלמי" שוב על הבמה באוגוסט 1965  לעוד 109 הצגות.

אילי גורליצקי השחקן שגילם יותר מכל אחד אחר את תפקידו של החכם באדם , במשך 645 פעמים ,הראה מאז שמשהו מהחוכמה הזאת נדבק בו גם במציאות . הוא הפך לרב מג ידוע בענייני השקעות בבורסה.

 ומה שחשוב הרבה יותר הוא חיבר שני רומנים היסטוריים פילוסופיים מעניינים מאוד . הראשון בה "הסוד הכמוס  ( 2002) ספר עוסק בתקופת מסע הצלב השלישי ובו הציג חליפת מכתבים בין שני האנשים החכמים ביותר של תקופתם הפילוסוף והרופא היהודי הרמב"ם ובין הפילוסוף הערבי איבן רושד ואף יש בו דיון ברעיונות פילוסופיים שונים של השניים.

הרומן השני היה "טהירו " ( 2006) שעסק בדיונים הקבליים והפילוסופים  ובחיפוש הבלתי נלאה אחר סודות מיסטיים של אישים יהודים ונוצרים שונים בהולנד של המאה ה-17 בתקופת שיא התנועה המשיחית של שבתי צבי ,אישים כמו פילוסוף ברוך שפינוזה והאמן רמברנדט .

 שני ספרים אלו נמנים על יצירות  הספרות המתוחכמות והאינטליגנטיות ביותר שנכתבו אי פעם בידי שחקן תיאטרון .

להקת השחקנים בהצגה בפארק הירקון ,1982.

הקאמרי שקל להעלות את ההצגה שוב בשנות ה-90 עם מיקי גורביץ' ועומרי ניצן כבמאים אך הרעיון בוטל לבסוף .
שלמה המלך ושלמי הסנדלר " גם אמור היה להיות מוצג בתיאטרון באר שבע אך גם כאן העניין לא יצא לבסוף לפועל כתוצאה מיוקר ההפקה שהתיאטרון לא יכול היה לעמוד בו .
בסופו של דבר הוא מוצג בתיאטרון הבימה התיאטרון שדחה אותו בשנות ה -40 והתחרט על כך מאז. המחזה הועלה שוב ב-15 ל-12005 לכבוד חגיגות שנות השישים של תיאטרון הקאמרי המתחרה במחווה של הוקרה שהיא בהחלט נדירה בעולם התיאטרון שלנו שאינו ידוע בפרגונים של תיאטראות מתחרים זה לזה .
בהצגה מככבים אבי קושניר כתפקיד הכפול של שלמה ושלמי ,גלית גיאת כנעמה ומירי מסיקה כנופרית .להצגה הנוכחית הוסיפו כתוספת מיוחדת את "שיר ערש" מהמחזמר התנכי האחר של אלתרמן "המלכה אסתר " ( אז אם כבר חבל שלא מצאו דרך להוסיף בהזדמנות זאת גם את "ספני שלמה המלך " אם כי כאן הלחן לא היה של ארגוב אלא של נעמי שמר). . ראויים לציון מיוחד הם התפאורה והתלבושות של רות דר שמזכירים ספר ילדים נושן של ציורי המקרא ומזכירים ולא במקרה את ציורי התנ"ך המפורסמים של דורה כמו גם על אסוציאציות מהסרטים ההוליוודיים התנכים וזאת במטרה ליצור "מקום של אגדה חלומות ויופי".
וכבר עכשיו ברור שזוהי ההצלחה הגדולה ביותר של התיאטרון בשנים האחרונות . על פי ההערכות בעת כתיבת שורות אלו עד היום ראו את זה שבעים אלף איש בהבימה,ההצגה המצליחה ביותר של הבימה

העתיד של שלמה ושלמי

בעת כתיבת שורות אלו ההצגה מתוכננת להיות מוצגת לעוד זמן רב ,להבימה" אין כוונה להגביל את ההפקה הנוכחית למספר הצגות מסוים, נהפוך הוא. מבחינתם ההצגה יכולה לרוץ לאורך חמש השנים הקרובות ויותר מכך . וכמו קודמו ב"הקאמרי " גם הצגה זאת תוצג ברחבי הארץ מחוץ לתל אביב ככל הנראה גם בתיאטרון ירושלים ובאולמות גדולים נוספים ברחבי הארץ שיוכלו להכיל את ממדי ההפקה על מנת שגם תושבי הפריפריה יוכלו ליהנות מעלילותיהם של שלמה ושלמי . .

הצגת "הבימה"  עלתה על דיסק  לאחר  הצגת ה-100 שלה  ואמורה להיות מוצגת כמו קודמתה מהקאמרי בהצגות בחו"ל . ושוב יש דיבורים רציניים על הצגות בשפות אחרות בברודווי בארה"ב בהפקה אמריקנית באנגלית ובמינכן בגרמניה בגרמנית .ויש אף דיבורים על הסרטה של "שלמה ושלמי" לסרט קולנוע גרנדיוזי מהסוג שעליו חלמו מרגוט קלאוזנר ומנחם גולן במשך שנים .

 

אין ספק שזהו אחד המחזות הישראליים המעטים שמן הראוי להציג אותם באופן קבוע אחת לעשר שנים ואף להסריטו כיצירה קלאסית אמיתית .
ןבסופו של דבר מה יש לנו כאן במחזה זה באמת שהוא כל כך מדבר אלינו מזה עשרות שנים מלבד השפה של אלתרמן והמוזיקה של ארגוב ?

יש לנו כאן סוג של קומדיה פוליטית זהו סיפורו של איש תמים שמוצא את עצמו לפתע פתאום מסובך בענייני הפוליטיקה הגבוהה ולהפך, של פוליטיקאי בכיר מנותק מהעם שלפתע מוצא את עצמו חש על בשרו את מה שפשוטי העם חשים תחת שלטונו. אנחנו מוצאים סיפור דומה באלף לילה ולילה על המלך הארון אל ראשיד שנהג להתחפש ולצאת אל העם בבגדד של המאה השמינית לספירה לשמוע ולראות כיצד העם חי ומה הוא באמת חושב על השליט שלו ( כידוע מנהג חביב זה חודש בשנים האחרונות בידי מלך ירדן עבדאללה שנוהג להסתובב בצורה דומה בין בני עמו וזוכה על ידי כך בפופולאריות רבה) .
וגם בהיסטוריה האמיתית הלא בדיונית היו אירועים ידועים של מתחזים לאישים מפורסמים ,קיסר הרומאי נירון ( פרשיה שתוארה בסיפור היסטורי ידוע של הסופר פויכטואנגר ) , ושל הצאר הרוסי דימיטרי שקם לו מתחזה שקיבל את השם "דימיטרי הכוזב ". .
יש כאן משל ויותר מתוחכם ממה שהוא נראה ממבט ראשון על מגבלותיהם של הפוליטיקאים גם אלה שנחשבים לחכמים ביותר שניכתב בידי מישהו שהבין משהו בפוליטיקה,סמי גרונמן הפעיל הציוני המשופשף.
אך מעבר לכך …

אם יורשה לי להציע לתיאטרון הבימה או הקאמרי ,לאור ההצלחה ההיסטרית למה לא לחשוב כמו מפיק הוליוודי על הצגת ההמשך להציג מחדש את ההמשך הישיר שכבר קיים את "מלכת שבא " של גרונמן. והפעם כדאי להציגו כמחזמר שבו אפשר יהיה לשלב שחקנים שונים ממוצא אתיופי . היום עם התיישבות יהודי אתיופיה בארץ המחזה הנ"ל והמסר שלו על הצורך בעירוב בין עדות הוא אקטואלי יותר מתמיד.

שלמה המלך ושלמי הסנדלר גירסת קושניר.

( תודה לארכיון התיאטרון באוניברסיטת תל אביב על העזרה במציאת חלק מהחומר והתמונות ).

קישורים רלבנטיים:

 צפו בקטע מההצגה המקורית בשנות השישים 

צפו בקטע מההצגה בגירסת אילי גורליצקי משנת 1982

צפו בקטעים מההצגה בגרסת הבמאי אילן רונן 

צפו בהצגת הבכורה של המחזה בבימוי אילן רונן ,2005

צפו בחלק ב' של הגרסה המלאה של אילן רונן 2005

צפו בגירסה מלאה של ההצגה כפי שהוצגה בידי בית החינוך גאון הירדן דרכא בבימוי אושרית רז חנין 2014

"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בויקיפדיה

הבמאי על יצירת"שלמה המלך ושלמי הסנדלר "

מחרוזת שירים מהמחזה

קליפ "שיר הסנדלר "

קליפ "שיר היין"

"זה לא בשבילי " שיר בביצוע יונה עטרי"י

קליפ "שיר המריבה "

קליפ מגרסת המחזה מ-1982

מירב יודילביץ על שלמה ושלמי

אריאנה מלמד על ההצגה

שי בר יעקב על ההצגה

"יפה חזק חכם" ביקורת של צבי גורן 

ביקורת של מיכאל הנדנזלץ

מיכאל הנדנזלץ על סמי גרונמן

ישפוט המלך כאן בין שתינו –ירדן ניר על "שלמה המלך ושלמי הסנדלר " התקליטור

"אני שלמה " המחזמר בברודוי

סמי גרונמן והפרוטוקולים של זקני ציון

חידות ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר "

נתן אלתרמן בויקיפדיה

סשה ארגוב המלחין 

אריה נבון מעצב התפאורות

אילי גורליצקי בויקיפדיה

שלמה ושלמי בתיאטרון באר שבע ?

אילן רונן הבמאי

אבי קושניר 

וגם על קושניר

שלמה המלך והשמיר נגד אשמדאי :ביקורת סרט מצוייר

ימי דוד המלך האחרונים

בכל זאת יש בהם משהו :זיוה שמיר ושירי הילדים של נתן אלתרמן

בעלת האוב :מרגוט קלאוזנר המולית ובעלת הזכויות על המחזה

סודות האלוהות על פי האר"י שפינוזה ואילי גורליצקי 

היקום של נתן זך

 

  

 

הופיע במגזין "אוקאפי  ובאתר "ארץ הצבי "

  

 

 

למשורר אין שום קשר אל האלוהות או אל כוחות שמימיים. בקושי יש לו קשר אל עצמו ( וגם זה לא תמיד ) .

נתן זך (אצל ברתנא)                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             

 

 

לפני כמה ימים נודע בעיתונות על שערוריה חדשה בתחום הספרות הישראלית.. לפסטיבל משוררים בירושלים הוזמן משורר אמריקני שידוע בעוינותו העמוקה ליהודים ופירסם שיר שבו טען כי היהודים עמדו מאחורי הפיצוץ במגדל התאומים בניו יורק. מהר מאוד התברר שהאחראי להזמנתו של המשורר האמריקני הנ"ל היה המשורר נתן זך המנהל האמנותי של הפסטיבל. זך הסביר שרצונו היה להראות לאותו משורר אמריקני שונא יהודים מהי ישראל באמת וכי יחפש גם משוררים אחרים מסוג זה על מנת להזמינם לפסטיבל .עוד שערוריה אחת מני רבות מבחייו הסוערים של אחד המשוררים המפורסמים ביותר של ישראל ,נתן זך.    

ואם נישאל מי מהמשוררים הישראלים שכתבו בארבעים השנים האחרונות השפיע יותר מהאחרים על בני דורו ועל אלה שאחריו, התשובה ברורה וחד משמעית: נתן זך. הוא עיצב יותר מכל שאר המשוררים את התפיסה השירית של השירה הישראלית המודרנית, לטוב ולרע.

 

נתן זך נולד בגרמניה בשנת 1930 והגיע לארץ בילדותו כפליט. בשנות החמישים הצטרף לקבוצת המשוררים "לקראת", שהיו חברים בה גם  יהודה עמיחי   ודוד אבידן , והייתה לה השפעה עצומה על סגנון השירה ועל נושאיה באותה התקופה.

 

 ספר השירים הראשון של נתן זך, פורסם בשנת 1955. מאז פירסם עוד 11 ספרי שירה (מהם ידועים מאוד, כמו שירים שונים, 1966, כל החלב והדבש, 1966, ובמקום חלום, 1966). שנת 1966 הייתה השנה הפורייה ביותר בחייו,  ובה פרסם שלושה ספרים. אך מאז ועד לשנת 1979 לא פרסם דבר. לאחר תקופת השתיקה פרסם עוד ששה ספרי שירה. לאחרונה אף הפתיע כשהחל לפרסם ספרי ילדים  וקובץ של סיפורים קצרים . לאורך כל תקופת יצירתו כתב זך גם ביקורת שירה. שני ספרי ביקורת ספרותית התפרסמו, האחד – זמן  וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית (1966) והשני – קווי אוויר (1983), שהתבסס על שידורי רדיו של האוניברסיטה המשודרת. הוא פרסם מאמרים רבים בכתבי-עת ספרותיים וגם ב"הד החינוך", מגזין הסתדרות המורים, בו סקר בצורה אוהדת מאוד יצירות של משוררים לא ידועים.

 

כאמור, נתן זך נחשב לאחד המשוררים הישראלים החשובים ביותר. הוא זכה גם להכרה בן-לאומית ושיריו תורגמו לשתים-עשרה שפות, אם לא יותר. ואולם, השפעתו החשובה ביותר הייתה כמבקר שירה,  ואולי הוא הצליח להשפיע על השירה העברית יותר מכל מבקרי השירה האחרים. הודות למאמרי הביקורת הרבים שפרסם בכתבי-העת הנחשבים ביותר, הפכה דרכו של נתן זך בשירה העברית לדרך המלך. בניגוד לרוב המוחלט של  המשוררים בישראל, הייתה לזך שיטה ביקורתית, סדורה ומהפכנית, שנודעה לה השפעה מרחיקת לכת. השפעה זאת התעצמה עוד יותר כשמבקרים אחרים פרסמו מאמרים שתמכו בדרכו השירית של זך, ועוד יותר כאשר משוררים אחרים פרסמו שירים ברוח זו, וכפי שקורה לעתים במהפכות, אף פיתחו והקצינו את דרכו, אולי מעל ומעבר למה שייחל זך עצמו. קשה להצביע על משוררים נוספים מאז זך שיש להם "שיטה ביקורתית" כמו זאת של זך (יוצאי הדופן הבודדים שמנסים הם ויזלטיר, וכיום רק עמוס אדלהייט). זה הוסיף נדבך נוסף למעמדו הדומיננטי של זך בשירה. זך נתפס בדרגה העולה על משורר – "אידיאולוג " שירי. 

 

נתן זך קבע את הטון של השירה העברית המודרנית. הוא זכה בפרסים ובכיבודים החשובים ביותר הניתנים בישראל בהם פרס ביאליק ופרס ישראל. זך מכהן כפרופסור במחלקה לספרות משווה באוניברסיטת חיפה.

 

נתן זך נגד נתן אלתרמן

המשורר נתן אלתרמן.

 

בשנת 1960 פרסם נתן זך מאמר בכתב-העת הספרותי "עכשיו", בעריכתו של גבריאל מוקד , ובו תקף את אחת הדמות הדומיננטיות ביותר בעולם הספרות הישראלי –  את המשורר נתן אלתרמן:

"לאט לאט מגיעים אנו למסקנה, כי אצל רב מג זה של המילים (ואלתרמן הוא באמת אשף המילים) פגום דבר מה יסודי ביותר במשורר – פגומים כליה של הרגישות הפתוחה אל עולם האנשים והדברים. פגומה אצלו היכולת להיות אדם משתתף בעולם ולתת ביטוי לכך" .

(מתוך "הירהורים על שירת אלתרמן " עכשיו מס' 3-4 , 1959) 

 

זך הודה שאלתרמן מנסח היטב רגשות, אך טען שניסוחיו המבריקים מחליפים את מה שהיה צריך להרגיש. "כוכבים בחוץ", ספרו הראשון והמפורסם של אלתרמן, כבר עורר בו "רתיעה אינסטנקטיבית", והוא הוסיף והראה דוגמאות רבות מתוך שירי אלתרמן שאותן הגדיר כ"מבעיתות בחוסר אנושיותן". במאמר הנ"ל  ציטט זך שורות משירי אלתרמן שלדעתו נשמעות "ממש כצווחות של עופות הונגריים שנשחטים". זך קבע ש"שירה זו פגיעתה רעה וטמונה בה סכנות", והציג את עצמו כמי ששליחותו היא להגן על שלום הציבור מפני שירה מסוכנת מעין זו.

 

 

זך בחר את השיר "ירח שאינו בין השירים המוצלחים של אלתרמן, כדי לתקוף באמצעותו את כלל יצירתו של אלתרמן. באותה הזדמנות הוא תקף גם את יצירות בני דורו של אלתרמן ואת מושגי היסוד שלהם, שלדעתו היו סימפטום ל"רדידות המחשבתית".

זך נעזר ברעיונות של הפילוסוף הצרפתי-יהודי הנרי ברגסון  והאשים את אלתרמן ואת בני דורו שהם מחזיקים בתפיסת זמן "סטאטית" ומיושנת. זך הסביר, בעקבות ברגסון, שהאדם חווה את מהלך הזמן כזרימה או השתנות תמידית. לטענתו, הריתמוס בשירה הקלאסית שאלתרמן והמשוררים "הוותיקים" היו נציגיה, היה מבוסס על חלוקת השורה ליחידות שוות, מבלי ניסיון ליצור כל התאמה בין הריתמוס והחוויה המובעת בשיר. לדעת זך, כל ניסיון לחלק את הזמן ליחידות שוות, כפי שעשו למעשה המשוררים הנ"ל, הוא מלאכותי וזר לחוויה האנושית. תפיסת הזמן היא חוויה מתמדת הקשורה לעצם הקיום האנושי, והוא איננו מוגדר על-ידי החומר, כפי שתואר בשירת אלתרמן ה"ישנה", אלא רק על-ידי זמן. לדעתו של זך, השירה המודרנית באמת חותרת לריתמוס טבעי יותר ומנסה להביע באמצעותו את תוכן השיר והלך הרוח שלו. לטענתו, בשיריו של אלתרמן "חסרה לשיר מתיחות פנימית, חסרה לו תנועה, חסר עצם הריתמוס" ( מתוך "זמן וריתמוס אצל ברגסון" ע' 23)  לעומתם הציג זך "תפיסת זמן דינאמית", האופיינית לזמן, לספרות, לפילוסופיה ולתרבות המודרנית בכלל. לדעתו, רק "הריתמוס הזורם" יכול לחדור לנפשו של הכותב ולתת ביטוי לחוויה האותנטית, שרק היא עשויה להיות נושא השירה. זך טען כי השיר "ירח" הוא דוגמה לכל שיריו של אלתרמן, המתבססים על סכימה מכנית, שאינה מנסה ואינה מסוגלת לבטא את האינדיבידואליזם של המשורר. זה, בעיני זך, החטא של אלתרמן. החטא בה"א הידיעה.

 

את דעותיו אלה פרסם כבר בשנת 1966 בספרו התיאורטי המסכם  זמן  וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית (1966). בספר הזה זך דרש לוותר לחלוטין על המשקל והחריזה הקבועים ששלטו עד אז בשירה העברית, ולהחליפם בריתמוס חופשי שהיה מקובל בשירה המודרניסטית במערב (כמו למשל בשירתאליוט הוא קבע "את מקומם של המחלצות הערבות לאוזן השירונית תופסים יותר ויותר רחשי חיים מובעים במילים . ועם זאת בלתי ניתנים לספירה ולמדידה מדוייקת .'רגעים' ריתמיים ומלודיים של נסיון אנושי … שהרי כפי שהורנו ברגסון, חיים אמיתיים אינם נשנים לעולם". ( מתוך זמן וריתמוס אצל ברגסון ע' 61)

 

כל זה טוב ויפה אבל מה לפילוסוף ולכתיבת שירה?

מעניין שזך בחר להדגים את טיעוניו לא בדוגמאות משירה מערבית הכתובה בריתמוס חופשי, אלא דווקא בציטוטי פרוזה של תאורטיקנים ופילוסופים כמו ברגסון. איני יודע מדוע יש לכתוב שירה בהסתמך על תיאוריות פילוסופיות. אני מסופק אם אלתרמן אכן ביקש לבטא רק חוויות אישיות. לדעתי, אלתרמן ביטא ביצירתו גם תכנים הגותיים, אינטלקטואליים ומדעיים מורכבים, ואת אלה אפשר לדעתי  לבטא גם, ואולי רק, בכלים אסתטיים שונים מאוד מאלה שדרש זך, כלים אסתטיים הדורשים מהקורא גם חשיבה ולא רק "הרגשה". אפשר לטעון שהריתמוס הסדיר והלשון הפיגורטיבית בשירת אלתרמן, שכה הרגיזו את זך, בונים מתח מכוון בין "פני השטח" האסתטיים של השיר ומעמקיו, וכך תורמים למורכבותו. כאשר אלתרמן בוחר רגע מסויים ו"מקפיא" אותו, הוא למעשה מחפש את המשמעות והטעם הקיימת באותם רגעים "מוקפאים". מעניין גם שזך תקף, בהיסתמך על תיאוריות פילוסופיות, משוררים שניסו לכתוב בצורה שירית רעיונות פילוסופיים, ולא רק התנסויות אנושיות.

רוב הטענות שהעלה זך נגד אלתרמן הופרכו בידי חוקרים שונים.  כך למשל ניתח הרי גולומב את טענותיו של זך אחת לאחת, והראה שהן חלקיות או אף שגויות ומסולפות. הוא כינה את נתן זך המבקר בפשטות כ"לא אחראי ".

 

ובכל זאת הייתה למאמריו של זך השפעה עצומה, והם עוררו הפולמוס עז בחוגי האינטלקטואלים בארץ. במשך שנים ארוכות היו דעותיו של זך לדומיננטיות. הביקורת המהפכנית של זך שיקפה את רוח הזמן ואת רצונם של משוררים רבים ללכת בעקבות משוררי המערב ולנטוש את דרך השירה המקובלת, מורשת השירה הרוסית שנתפסה כמיושנת או "לא אופנתית". נתן אלתרמן איבד את מעמדו הדומיננטי בשירה העברית, ואת מקומו תפסו נתן זך וידידו יהודה עמיחי.

אפשר להשוות את המהפכה שחולל זך בשירה העברית למהפכה שהתחוללה כמה שנים קודם לכן בשטח האמנות החזותית, כאשר זריצקי ושטריכמן הקימו את אסכולת "אופקים חדשים". הם נטשו את דרך האמנות "המקומית", של ציירים כנחום גוטמן  וראובן שציירו את הנופים והמאפיינים הישראליים המיוחדים, ובמקום זאת אימצו את הציור המופשט, הקוסמופוליטי, חסר המאפיינים המקומיים, כפי שהיה מקובל באסכולות הציור הצרפתיות. מעניין שזך אף ערך קטלוג ציורים של איש "אופקים חדשים" יחזקאל שטרייכמן ,מה שמראה אולי על הקירבה הרעיונית בין שניהם.

 

 

הפילוסופיה של נתן זך  

כאן בעולם וכך כך וכך

חיים כאן . וכך וכך וכך . לא קשה ולא רך . נא להכיר : נתן זך . נעים מאוד .

(מתוך "בעולם") 

 

זך טען שהשירה צריכה להיות בעלת אופי חוויתי בלבד, כיוון שהיא ביטוי של חוויות המשורר כאדם וכלום זולתה. המשורר, לדברי זך, הוא "אחד מאיתנו", הוא "כל אדם", הוא מייצג את "השיגרה" ואת חיי היום יום, ואיננו מייצג עולם אידיאי כל שהוא.

ביקום השירי של נתן זך אין, ולא יכולים להיות, נביאים והוגים. את השירה יכול לבטא רק איש היום-יום האפרורי, המתבונן במציאות במבט אירוני ומתעד אותה בלי לשאוף לשנותה.  אין ביקום הזה פאתוס אמיתי, ובעצם אין גם רגשות אמיתיים, פרט לאירוניה, אירוניה ועוד אירוניה. מדי פעם אפשר לגלות ביצירתו רגשות אחרים מוסווים, למשל בספרו המרשים "מות אימי" ( (1997), אלא שזו דווקא יצירה בפרוזה. ייתכן שהריחוק והסוואת הרגשות הם שיטה שירית מיוחדת לזך,  היא אכן אפקטיבית ופועלת על הקורא מדי פעם. בכל זאת, עולמו של זך הוא אירוני ומרוחק, עולם ה"אני" הדוחה מעליו את כל הסובב אותו.

ביקום של נתן זך לא ייתכן שום פתוס אמיתי ולאמיתו של דבר גם לא שום רגש אמיתי חוץ מאירוניה אירוניה אירוניה,מידי פעם אנו מגלים אמנם גם רגשות אחרים מוסווים ( למשל בספר המרשים על אימו של זך "מות אימי " ( 1997)  ודווקא שם הוא כותב בפרוזה ).  ויתכן לאמר שהריחוק והרגשות המוסווים הם שיטה שירית מיוחדת אף אפקטיבית מידי פעם  של זך.  אבל עדיין הרושם הסופי שנוצר ביקום של זך הוא בעיקר של אירוניה ותחושה של ריחוק ודחייה בידי "האני " מכל הסובב אותו .

  ביקום של נתן זך יש דחייה מוחלטת  של מושגי הגבורה , ההקרבה הרצון להיות חלק ממשהו טוב יותר ולשאוף ולעשות משהו למען עולם טוב יותר שכן שאיפה זאת היא בלתי אפשרית מעצם מהותה. לזך אין שום דבר מה לחלוק עם הקורא שלו חוץ מהאפרוריות ו"היום יומיות " שלו .לדעתו השיר צריך לתת גם ביטוי לשפת הדיבור היום יומית והחוויה צריכה להיות מתוארת בשפה בה נחוותה  והשיר צריך להיות ביטוי בראש ובראשונה של חוויות אוטוביוגרפיות אינטימיות של המשורר  אין המטרה של המשורר להרשים את הקורא  ולרתק אותו  ולהסעיר אותו כפי שרצו לעשות משוררים של דורות קודמים  אלא רק להכניסו למוחו ולחוויותיו של המשורר ואלה הן מוגבלות ואפרוריות  מעצם ההגדרה שהרי אין כל שוני מיוחד בין המשורר והקורא.

 היקום השירי של נתן זך הוא בעיקרו יקום של שלילה . בביקורתו הוא שלל כל מסורת לאומית אידיאית בשירה העברית , אך לא היציע לה כל תחליף אידיאי בעל משקל משלו. זך  זנח את המשקל הקבוע ואת החריזה הקבועה ( דברים שנעשו כבר לפניו מדי פעם אבל לא בהתמדה שלו ), הוא סילק לחלוטין את הפתוס השירי שפעם היה אלמנט מרכזי בהנחה שבמציאות המודרנית שוב אין מקום לפתוס ,  הוא גם שינה את נושאי הכתיבה כדי שיעסקו מכאן ואילך רק  ביקום של האני המשורר. העיקרון החוזר ביצירתו בביקורתו הוא של האינדיבידואליזציה ושל האני . אם כבר אפשר לדבר על רעיון מוביל בולט כל שהוא ביצירתו מעבר ל"אני " אז אפשר להצביע על הרעיון ש"שהכל הולך לעזאזל " הכל הולך לכיליון . רעיון מעניין אם גם לא מקורי כלל אבל הוא ככל הנראה היחיד שיש באמת בארסנל של נתן זך . לא ניתן למצוא אצלו גם רעיונות אחרים של אחריות , למשפחה לחברים לקהילה, לא רעיון של מאבק "למרות הכל " בגורל ,. בקיצור אין בשיריו אמירה חיובית כל שהיא על משהו .רק פסימיזם . פסימיזס הוא אכן תמיד אופנתי מאוד זה נכון . ובמיוחד בימים אלה.  

 

 

זך כתב גם בהשראת סיפורי התנ"ך, ("לא טוב היות האדם לבדו", "תיאור מדויק של המוסיקה ששמע שאול בתנ"ך", או "השיר על אחי יהונתן") ותרבות העולם ("טליתא קומי" מהברית החדשה, "דאנטס, לא" של אלכסנדר דיומא , ו"השיר על הזמיר" של אנדרסן). הסיפורים האלה אינם חשובים בפני עצמם, והם משמשים את זך ככלי לביטוי "האני המשורר", החווה אותם ומשנה את משמעותם שיתאימו לרגשותיו. לאמיתו של דבר, יש לנושאים הללו חשיבות זעירה ביותר ביצירה. זך "הנמיך" את לשון השירה ללשון היום-יום ובכך הפך אותה לכאורה לקלה ונגישה יותר לקורא הרגיל שאינו אמון על לשון ספרותית "גבוהה", אבל בד בבד  הוא רידד אותה והכניס בה פרוזאיות ופשטנות.

 

זך צמצם את מטרותיה האידיאיות של השירה, ואחרים המשיכו את מלאכת הצמצום, עד שלא נותרו עוד מטרות כאלה כלל. השירה העברית כיום אינה מייצגת, וגם לא יכולה לייצג מטרות לאומיות, קולקטיביות, ציבוריות או חברתיות. משוררים "לאומיים", כפי שהיו אלתרמן וביאליק לפני תקופתו של זך, אלה שייצגו את כלל הציבור, הם בבחינת בל יראה בהווה, שכן משוררי ההווה מייצגים רק את זהותם ואת מצוקותיהם הפרטיות, ולא דבר מעבר להם.

 

זך עודד שימוש בביטויים אישיים, שהיו לעיתים מעורפלים, וכך הרחיק את השירה מן הקהל. למה שהקוראים ירצו להתעניין בבעיות האישיות הסתומות של המשורר?! רוב רובה של שירתו של זך, שביקש לייצג קוסמופוליטיות עולמית, נקייה מסממנים מקומיים. שיריו, שבשעתם ייצגו משהו חדש ומעניין, איבדו היום את רעננותם. מי שחפץ לקרוא שירה אישית יכול באותה מידה לקרוא את קארבר או פסואה, ואין לזך שום יתרון על-פני משוררים אלה, פרט לכך שכתב בשפה העברית.

היקום של נתן זך הוא המקום המצומצם ביותר שניתן להעלות על הדעת , כול כולו מרוכז באני של המשורר ואין לא יכול להיות שום דבר מחוץ לכך.  בכך משקף אולי המשורר את החברה שהוא רואה סביבו , ואולי גם  בו בזמן משפיע עליה בכך להצטמצם עוד יותר .

 

המהפכה של נתן זך דלדלה את השירה העברית. דור המשוררים שצמח אחריו שוב לא חשב לייצג דבר, חוץ מ"האני האינדיבידואלי" שלהם והם הפכו למייצגי הבינוניות. נושאי שירתם – שיגרתיים, לשון שירתם – רוויה בסלנג. השירה הלכה והצטמצמה, ועמה הלך והצטמצם תפקידו של המשורר. כיום מצויה השירה העברית בחלל ריק. המשוררים הצעירים אינם מכירים את המשוררים מהדורות הקודמים, חוץ מכמה ידועים במיוחד. הם כותבים בעיקר על עצמם, בכתיבה מופנמת ומנוכרת שהיא הקצנת כתיבתו של זך. ניתן לשער שרובם אינם מכירים כלל את שירתו של זך, אלא מ"כלי שני", של אחד מיורשיו המקצינים. כיום דבר אינו מבדיל את המשורר מקוראיו, ואם כך – לשם מה נחוץ המשורר לקורא? הרי חוויות חדשות ויוצאות דופן, תובנות עמוקות וחזון חדש ומדהים, לא יוכלו לקבל ממנו .

 

אלה הן תוצאות המהפכה של נתן זך – זילות השירה העברית.

 

באופן מוצהר נותר זך נאמן לתפיסתו השירית, וכך  הובנה התקפתו על המשורר דורי מנור ב-2001 (שהעז לחרוג מדרכו של זך ולחזור לתפיסה השירית הקודמת. ואולם במשך השנים, בלי שהצהיר על כך, שינה זך את הכיוון. במאמריו הוא כתב על הצורך ביתר מעורבות חברתית ופוליטית של משוררים. הוא פעל בכיוון זה וגם החל לכתוב שירים פוליטיים וחברתיים. בכך נהג בדיוק כמו אלתרמן ושאר המשוררים שאותם תקף. (לדוגמה: זמר פופוליטי, "הארץ" תרבות וספרות 31.2001, או שיחה עם אוסאמה "הארץ" תרבות וספרות, 26.10.2001).

 

בניגוד לכל מה שהטיף בעבר, שירתו של נתן זך, שהחלה כשירה קוסמופוליטית ומנוכרת לחברה, הפכה לשירה פוליטית. אל השינוי הזה יש להוסיף את האכזבה שהביע בראיונות, במאמרים ובשירים, מהכיוון של השירה העברית והתרבות העברית בכללה. אכזבה מן "הרזון" של השפה ומן ההתדרדרות של התרבות. הכיוון שהוא עצמו התווה.

 

בחזרה לנתן אלתרמן

 
 

 

"…להיפגש כאן פגישה לאין קץ ? הבט

איזה מראה תנ"כי

הכל מצוייר כמו לפני המבול

 

הוא אינו מתעניין

מה שמך, הוא שואל אותה

ואלי: פיקניק בחולות ?……..

…….מתנגדים כמוהו ? לא חשוב

אני חש גאוה . בכל זאת

אלתרמן –והיא.

 

נתן זך, "עם אלתרמן בחולות", חדרים 14 (2002) 

 

בשנת 2001  הקרין הערוץ הראשון בטלוויזיה הישראלית סרט תעודי על נתן אלתרמן ומעריציו בשם "אלתרמניה"  שהופק בידי שירות הסרטים הישראלי  בבימויו של אלי כהן.

בתוכנית הזאת התגלה זך, אולי במפתיע, כאחד ממעריציו הגדולים ביותר של המשורר שהוא עצמו  הוריד מגדולתו. במקביל לסרט תיעודי זה פרסם זך את השיר הארוך (בן שבעה עמודים!) "עם אלתרמן בחולות", שבו משוחחים שני המשוררים, החי והמת, על המצב של האומה והמדינה. השיר גדוש ציטוטים מיצירתו של אלתרמן, ויש בו מונולוגים ארוכים של אלתרמן, שמקבל את "רשות הדיבור" לטעון כלפי זך. לשיר נוספה הערה, בה מבהיר זך שאין לשיר קשר לסרט "אלתרמניה" או לוויכוח שהתעורר בעקבותיו. אך בכל אופן ניכר שדמותו של אלתרמן ויצירתו מעסיקים את זך מאוד, כיום אולי יותר מאי פעם.

 

"והרי זו הזדמנות  לומר לך , אין בלבי

עליך, מחוץ למה שיש. כבר דברנו על כך 

תשאל את אורלנד.  הוא עוד חי? "…..

בעצם אתה לא אשם, לא כאן גדלת

לא מרגיש את גדולת השעה שהייתה, את

פצעי האדמה הצועקת , את המדבר הרץ …

והמלט באמת ימות באין השיר

חבוק בו כמו לב? אתה שוררת את שירת הקבלנים."

 

( מתוך " עם אלתרמן בחולות " ) 

 

האם התחרט נתן זך על "המהפכה" שהוביל? המהפכה שצימצמה כל כך את יקום השירה העברית כמו מן "חור שחור" מצמצם כל ובולע כל לפי ממדי מוחו האפרורי של המשורר?

נולדתי להיות עדין. במקרה

החליטו הורי שהם צריכים להגר

לארץ לא עדינה. הם לא החליטו בפזיזות

התייעצו עם כל מי שיכלו. אפילו היטלר תמך בהחלטה,

אמר שהיא נבונה בהחלט.

 

כך הגיע מי שנועד להיות עדין

לארץ לא עדינה. אמרו לי אתם

איזה ברירות היו לי…

 הכל טעות אמרו, נפלו כאן טעות נוראה …

אל תצחיקו אותי. אני בן אדם רציני.

ואלמלא קילל אותי הדור, והכוונה לדורי

הייתי עונה לכם תשובה מוחצת

אבל אולי לא כל כך עדינה.

(נתן זך, מתוך "וידוי עדין ") 

 

מקורות:

מכלול יצירתו של נתן זך.

ברוך מירי, הרומנטיקן המר: עיון בשיריו של נתן זך, אלף, 1979.

ברתנא אור ציון, זהירות ספרות ארץ ישראלית: מגמות בשירה, בספרות ובביקורת בישראל. פפירוס, 1989.

גולומב הרי, ירח באור זך: לבעית ניתוח הריתמוס בשיר שקול, הספרות 23, אוקטובר 1976.

ויסברוד רחל, בימים האחרים: תמורות בשירה העברית בין תש"ח ותש"כ. האוניברסיטה הפתוחה, 2002.

מילמן יוסף,  אש קרה זרה : רומנטיקה וניכור בשירת נתן זך. הקיבוץ המאוחד, 1995.

קלדרון ניסים, פרק קודם: על נתן זך בראשית שנות השישים. הקיבוץ המאוחד, 1985.

 

ראו עוד על נתן זך ברשת:

נתן זך בלקסיקון הסופרים.

נתן זך בויקיפדיה.

סקירה על חיי נתן זך 

  

נתן זך באתר המכון לתרגום ספרות עברית

 

סיפורים קצרים מאת נתן זך

סיפור לילדים של נתן זך.

 

  טיפשותו של נתן זך

אלי אשד מקריא שיר של נתן זך בערב לכתוב מלאת שישים שנה לכתב העת "עכשיו"

 

 
 

המשורר נתן זך. מאת יאנון פיאמנטה.