ארכיון תג: עמוס שוקן

המשורר גיורא לשם נגד העורך בני ציפר

 

יעקב בסר .צילום של קטיה שוורצמן.

 

המשורר  והבעלים של הוצאת "קשב גיורא לשם ניהל לאחרונה את התכתובת הזאת עם הבעלים של עיתון הארץ עמוס שוקן לגבי עורך מוסף הספרים של "הארץ " בני ציפר.

קיבלתי העתקים מהתכתובת הזאת ומכיוון שאני חושב שיש בה משום עניין לציבור אני מעלה אותה כאן . :

למר שוקן הנכבד שלום.

זה שנים אחדות שמכתב מעין זה נכתב והולך במוחי בהזדמנויות שונות אך אני שב ונוצרו בלבי מחמת נימוסי הטובים מדי.

היום, בעקבות טורו של בני ציפר כל הצרידות הזאת עליעקב בסר ז"ל (הארץ, תרבות וספרות, 29 בדצמבר, 2006) לא מצאתי עוד טעם לבלום את עטי ואני חש חובה למחות על כתיבתו הנלוזה של עורך תרבות וספרות, מוסף שידע בעבר עורכים דגולים ואיכות ספרותית מן המשובחות בארץ ובעולם.

אתחיל בכותרת של הטור: כל הצרידות הזאת. כותרת כזאת ברשימה על אדם שמת בסרטן הרֵאה היא רשעות לשמהּ, שטנית בהיותה שנונה לכאורה.

אך עורך ספרות שמשרבט משפט כגון "אינני יודע אם היה משורר טוב" פוסל את עצמו במו עטו. הוא מעיד על עצמו מניה וביה כי הוא חסר את הכישורים הדרושים לתפקידו.

יכולתי לצטט כהנה וכהנה אך אעיר רק במעט שבמעט.

ציפר מגלה בורות בכותבו על חייה הציבוריים של הספרות העברית. בסר פרש מאגודת הסופרים העברים בגלל מחלוקת שבהשקפת עולם. זה אף היה המניע ליסוד איגוד הסופרים. כעבור שנים, הפניית העורף לאיגוד שיסד  במו ידיו העידה על נקיון דעת. על החלטותיו העקרוניות שילם בסר מחיר אישי כבד ומן הצדק היה לכבדו ולא לבזותו.

במקום הבנה והערכה שקולה, ציפר העדיף לגמד בטורו את שעור קומתו של בסר המשורר – משורר חזק וישר-מבע – ושל בסר האדם שהקדיש את מרבית חייו לספרות ולטיפוחה.

על טור נבזה כזה הכותב חייב לתת את הדין.

צר לי שעלי לומר את הדברים הבוטים האלה. לוּ אביך ז"ל עורך הארץ כיום, ציפר היה מודח זה כבר מכס העורך. למען כבוד עתונך אני סבור שהגיעה השעה שתפעיל את סמכותך כבעל העתון ותעשה את המוטל עליך – למנות עורך ראוי לתרבות וספרות.

למען הגילוי הנאות אני מבקש לציין כי מעולם לא הצעתי מפרי עטי לתרבות וספרות. מעולם לא היה לי שיג ושיח עם בני ציפר ואין לי אתו חשבון אישי. מעייני נתונים לספרות העברית ולכבודו של הארץ שאני נמנה עם מנוייו.

אתה רשאי לתת פומבי בעתונך לדברִי; אני עצמי לא אפרסמו בעתונים אחרים, אם כי אמסור את תוכנו ליוצרי ספרות רבים. 

 

בכבוד רב,

גיורא לשם

תגובתו של שוקן הייתה שהדברים בהחלט היו ראויים לפירסום .

"יעקב בסר היה אדם שעורר רגשות חזקים בימי חייו של הערצה ושינאה . ומן הראוי היה לבטא את הרגשות האלו גם לאחר מותו.  

אני כשאני קורא את המאמר של ציפר דווקא מוצא שהוא היה חיובי למדי כלפי בסר .

.אם זאת נראה לי  שסגנונו של ציפר היה בוטה מידי הוא היה צריך לנסח את דבריו בצורה אחרת , או לחכות כמה שבועות עד לאחר תום השבעה  ואז לאמר את אשר על ליבו . "