ארכיון תג: פלישה

פלישת חוטפי הגופות:הספר והסרטים

 

רשימה זאת היא מעין חלק ב' לרשימה קודמת בבלוג זה על הספר של רוברט הינליין "פלישה לכדור הארץ  " -השליטים " והסרט הקולנועי המבוסס עליו.

וכאן אני עוסק בספר וסרטים שמזכירים מאוד את הספר של והסרט על פי הינליין .אבל גם שונים מאוד. 

בשנות החמישים היה מקובל מאוד בארה"ב ז'אנר  של ספרי וסרטי מדע בדיוני ואימה שתיארו פלישה של יצורים חייזריים מעולם אחר.

שני ספרים התפרסמו באופן מיוחד  בז'אנר זה ז'אנר "השליטים " ( ידוע בעברית גם "כפלישה לכדור הארץ"  של רוברט הינליין "( 1951) "ופלישת חוטפי הגופות " (1954) של ג'ק פיני.

שניהם תיארו סיטואציה דומה : חייזרים הפולשים בהיחבא לכדור הארץ ומשתלטים על בני אדם שהופכים לעבדיהם וללא אנושיים בהתנהגותם. אך שניהם שונים באופן קוטבי   פלישת חוטפי הגופות – בסרט זה , משתלטים על האנשים הפשוטים  והסרט מוצג מנקודת המבט שלהם לעומת  הסרט "השליטים"  שבו משתלטים על הפוליטיקאים הבכירים והוא מוצג לחלוטין מנקודת המבט של האנשים שנמצאים בראש המאבק בפלישה ולא מנקודת המבט של "האיש שברחוב " שאינו יודע דבר.

"השליטים " שפורסם בשנות החמישים זכה לגירסה קולנועית בשנות התשעים.בסרט "השליטים " על פי ספרו  של הינליין מ-1994  הפרנויה היא בכל מקום .וכל אחד יכול להיהפך לחייזר ונהפך לחייזר. אבל יש שביב של תקווה :למרות הכל הממשל יכול להשתלט איך שהוא על המצב לזמן מה. אבל שוב אין את האופטימיות  של שנות החמישים שלמרות הכל  בכל מאבק ידו של האדם האמריקני  לפחות תהיה על העליונה.

 הספר "פלישת חוטפי הגופות " גם הוא משנות החמישים זכה ללא פחות מארבעה  גרסאות קולנועיות: הראשונה והידועה שבהם  של הבמאי דון סיגל היא מ-1956 ועוד אחת ידועה של הבמאי פיליפ קאופמן מ-1978. שבהן נעסוק כאן.

בסרט "פלישת חוטפי הגופות " משנות השבעים  האוייב אינו מבטא אידיאולוגיה זרה .הוא מבטא צורת חשיבה שונה :התמקדות מוחלטת ב"אני" והוא מנצח בכל מקום ויכבוש את כדור הארץ כולו עם צורת החשיבה הזאת .כפי שאכן החל לקרות בעולם עם הגלובליזציה שבאופן אירוני הפיצה את צורת החיים האמריקנית.

הסרטים האלו משתמשים באלמנטים של הפרנויה כדי ליצור מותחנים שבהם האדם נרדף בכל מקום ובכל מצב בידי מי שנראים כחבריו הקרובים ביותר אך הם למעשה חייזרים חסרי נשמה.הוא עצמו עלול להתגלות כחייזר חסר נשמה ובכך כמדומה יש אלמנטים שהם שייכים לז'אנר המותחן לא פחות מז'אנר המדע הבדיוני. 

היום כמדומה גם שביב התקווה שהיה בשנות  התשעים נעלם. ….

כאן אדון בספר  האולטרה פארנואידי "חוטפי הגופות " ושני סרטים אולטרה פאראנואידים  שנעשו על פיו ואנסה להבין מה הם מלמדים אותנו על הזמנים המשתנים ועל הפרנויות השונות מאוד שלהם.

המחבר 

ג'ק פיני מחבר "חוטפי הגופות " 

הסופר ג'ק פיני חיבר ב-1954  כנראה בהשראת ה"שליטים " של רוברט  הינליין את הספר " חוטפי הגופות",שפורסם תחילה בהמשכים בכתב עת  סיפור זה היה יוצא דופן ביצירתו של פיני שרוב סיפורי המדע הבדיוני שלו עסקו במסע בזמן לעבר נוסטלגי כלשהוא.

לעברית תורגם סיפור קצר של ג'ק פיני בשם "הקומה השלישית " בגיליון פנטסיה 2000 מספר 4 ב-1979.שמתאר מסע בזמן ,סיפור קצר זה הוא קלאסי ונלמד בבתי הספר בארה"ב.

משום מה הספר "פלישת חוטפי הגופות " לא תורגם למרות שהוא קלאסיקה. לעברית תורגם רק ספר אחד של ג'ק פיני  ידוע הרבה פחות    הבריחה הגורלית / The House of Numbers (1957 בתרגום קלמן קצנלסון   תל-אביב :   מ' מזרחי 1960. ספר מתח מרתק מאוד על  אח המסייע לאחיו לברוח  מהכלא.

ספר זה הוסרט עוד בשנת פרסומו לסרט בכיכובו של ג'ק פאלאנס ( שהתפרסם כבר בגילומו את הבלש הפרטי מילו מרץ'

ספר זה פורסם במקור שלוש שנים לאחר  "פלישת חוטפי הגופות " וזכה מיידית לגירסה קולנועית.הוא נשכח כיום אבל מזכיר את הסדרה העכשווית "נמלטים" על אח שמסייע לאחיו להימלט מבית כלא שמור במיוחד ואולי שימש כמקור השראה לסדרה זאת. .

 

כרזת הסרט שנעשה על פיו של ספר של ג'ק פיני והוא אולי מקור השראה לסדרת הטלוויזיה "הנימלטים" על שני אחים שנמלטים מבית כלא שמור היטב. 

חוטפי הגופות " הספר 

 

העלילה של ספרו של פיני היא לכאורה מקבילה לזאת של הינליין  אבל באמת היא שונה מאוד : בספרו של פיני ובסרטים המבוססים עליו הגיבורים הם אנשים פשוטים שאין להם קשר לדרגים הבכירים של הממשל ואינם יכולים להפעילו ולצוות עליו כמו בספרו של הינליין. הם מגלים רק בהדרגה ובהפתעה את מה שקורה ואינם יכולים להיות בטוחים כי פקידי הממשל שהם בקשר עימם אינם נשלטים בידי החייזרים.

בספר תואר עיירה  בקליפורניה בשם סנטה מירה שעליה משתלטים זרעים  חייזריים דמויי צמחים  שהיגיעו לכדור הארץ מהחלל החיצון שם הם נודדים מכוכב לכוכב.הזרעים מחליפים אנשים ישנים עם העתקים מדוייקים שלהם שגודלים בזמן שהקרבנות האנושיים הופכים לאבק.  מתברר שההעתקים יכולים לחיות רק חמש שנים ואינם יכולים להתרבות מינית.לכן הם יהפכו את כדור הארץ לעולם מת ואז יעברו לעולם הבא. מבחינתם הם עושים רק מה שבני האדם עושים משתמשים במשאבים משמידים אוכלוסיות ילידות ומשמידים מערכות אקולוגיות בשם השרידה.

הסיום הוא אופטימי.הגיבור מיילס יוצא נגד הזרעים ומצית אותם באש.חלקם מושמדים והשרידים מבוהלים ומחליטים שכוכב הלכת הזה מסוכן מידי,הם  מחליטים לעזוב לאחר שהחליטו שאינם יכולים להתמודד עם סוג ההתנגדות שהם מוצאים בגיבורים. הזרעים חוזרים לחלל בחיפוש אחרי עולם אחר.וכמה מהם פשוט נכנעים האינדיבידואל האמריקני מנצח כנגד כל הסיכויים. מיילס נישא לאהובתו בקי בסוף הסיפור האופטימי.

לדבריו  של  הסופר פיני היה זה רק סיפור שנועד לרתק ולמתוח ולא היו לו משמעויות פוליטיות מעבר לזה.

האזינו להקראה של הספר "חוטפי הגופות "

לא כך בסרטים.

הספר הוסרט לא פחות מחמש  פעמים ב1956 ב-1978 בידי פיליפ קאופמן ב -1993 וב-2007  -2019 .

כאן נעסוק בשתי הגירסאות  הקולנועיות הראשונות מ-1956 ומ-1978:

 

הסרט המפורסם שנעשה בידי דון סיגל ותסריטו נכתב בידי דניאל מאיוארינג.

לדברי הסופר פיני  הסרט המקורי עקב בדקדקנות אחרי עלילת הספר להוציא את הסוף שהיה שונה ומטופש בעיניו 

כיום לעומת זאת הסרט נחשב כיום כאחד מגדולי סרטי המדע הבדיוני של שנות החמישים.

הסרט נפתח בפרולוג שבו השלטונות מתחקרים אדם מוזר שטוען שמתקיימת פלישה מהחלל.הוא מספר להם את סיפורו :קוין מקרתי מגלם את הרופא מילס שחוזר לביתו עיירה קטנה בקליפורניה מכנס רפואי  ומגלה  שרבים מאנשי העיירה  המוכרים לו היטב השתנו בצורה מוזרה ומתנהגים בצורה מוזרה עוד יותר. גם ארוסתו היפה בקי מרגישה שיש משהו מוזר בעיירה ,במיוחד לאחר שידיד משותף מוצא  זרע ענק בגינתו שכמוהו לא ראה מעולם.

כאשר הם פותחים את הזרע הם מגלים בתוכו העתק של יצור דמוי אדם והיצור נראה כהעתק של  אדם מוכר להם. מתברר שהזרעים מלאים בחייזרים שמעתיקים בני אדם בשנתם  וגורמים למותם ומשתלטים על כל האיזור. מסתבר שאיך שהוא האישיות והזכרונות של הקרבנות מועברים להעתקים אבל יש הבדל קטן בהעתקים מבני האדם הם חסרי כל רגשות.

מיילס וארוסתו מוצאים שכל העיריה שועתקה בידי הזרעים והם נרדפים על ידיהם באחד הקטעים המשמעותיים ביותר של הסרט  אחד החייזרים העתק של פסיכיאטר מסביר להם למה כדאי להיות איש זרע:

"אין שום כאב .פתאום כאשר אתה ישן ,הם משלבים את זכרונותיך ואת תודעתך ואתה קם מחדש טוב יותר ".

קטע מצמרר מאין כמוהו. ואני זוכר היטב את האימה שחשתי בקטע זה כאשר צפיתי בסרט לראשונה כילד. בטלוויזיה הישראלית. 

מילס ובקי  שהם האנשים היחידים בעיירה שלא הפכו לחייזרים בורחים מהעיירה.

בדרך בקי נרדמת וכאשר היא מתעוררת בקטע המצמרר ביותר בסרט כולו מתברר שאיך שהוא היא הפכה לאשת זרע (איך? זה לא ברור )  וקוראת לרודפיו של מיילס ללכוד אותו אך הוא מצליח להימלט.

בסיום  הסרט מילס הפרנואיד רץ בכביש וצועק על הנהגים "אתם הבאים בתור".

אך הוא נתפס בידי הרשויות  שמגלות את הזרעים ושמבינות  כעת את האיום החייזרי ויוצאות להיאבק כנגדו בסיום הינלינאי מובהק. 

 

  •  
  • על הסרט יש פרשנויות שונות. למה התכוון הבמאי דון סיגל בסרט זה? על כך ישנם דיעות סותרות שכן סיגל במכוון השאיר את כוונותיו לא ברורות הוא הוצג כאלגוריה על ציד המכשפות בידי הסנטור מקרתי שבתקופה שבה נעשה הסרט האשים אנשים שונים בהוליווד כבעלי נטיות קומוניסטיות והם פוטרו מעבודתם.
  • ולכך יש מקבילות הסרט כאשר  איש האחד נרדף בידי הרוב בעלי הדעות השונות ממנו דעה שנייה סבירה יותר שהיא שבאנשי הזרע יש לראות דווקא כאנשי "גיס חמישי "קומוניסטיים החודרים לארה"ב שמהם הזהיר  הסנטור מקרתי והסרט דווקא משקף את עמדותיו לגבי האיום ש"הזרים " מהווים לערכי העיירה הקטנה של ארה"ב.[
  • אבל סיגל עצמו טען שהייתה זאת דווקא אליגוריה על הסכנה האדומה ,כפי שללא  ספק היה "השליטים ". מבחינתו היה זה סרט על הגיס החמישי הקומוניסטי המאיים על אמריקה הקומוניסטים  שבאים להביא לנו חיים "טובים יותר " כביכול ושנראים ומתנהגים  בדיוק כמונו  ומבחינה זאת הוא בהחלט תמך במקרתי ובניקסון.
  •  
  • השקפה זאת בכל אופן שהיא גם ההשקפה של הינליין לא הייתה  ההשקפה של פיני שרק רצה לספר סיפור טוב ומרתק.
  • ·         . בבירור אפשר לראות בסרט אידיאולוגיות סותרות,אבל לא לחלוטין.המסר הוא שיש אנשים מסביב שנראים אמריקנים טובים אבל אינם אמריקנים טובים .הם פולשים מבחוץ.וזהו המסר  הפרנואידי של הסנטור מקרתי בשנות החמישים.והסרט נראה לי כמשקף את עמדותיו.עם זאת כדאי לשים לב למסר התוקף את חוסר "הרגשנות" ומעלה על נס את הפגנת הרגשות. 
  • סיגל סיפר בראיון שפלישת חוטפי הגופות הוא סרטו החביב עליו ביותר.עם כי הוא לא מחשיב אותו דווקא בסרטו הטוב ביותר. הוא סיפר שהוא רצה שהסרט יסתיים עם סוף פסימי שבו מילס הפסיכולוג רץ  בכביש וצועק אל הנהגים שחושבים שהוא מטורף  "אתם הבאים בתור !". אבל הסטודיו כפה עליו אפילוג שמראה שהרשויות מבינים לבסוף את הבעיה ויוצאות לעצור אותה. דהיינו סוף אופטימי ( אם כי פחות אופטימי מזה שבספרו המקורי של פיני )  המין האנושי והעם האמריקני יכולים להתגבר גם על החייזרים שבתוכם,אם גם בקושי רב. 
  • זהו לא המסר של הסרט הבא שהתבסס על ספרו של פיני. 

 

 

 

 

 

 

  •  הגרסה השנייה
  •  

 

  • ב1978  יצר  הבמאי פיליפ קאופמן  עם התסריטאי ד.ו.ריכטר גרסה חדשה לקלאסיקה משנות החמישים.
  • למעשה הוא רק לקח את הרעיון הבסיסי והעביר אותו מעיירה קטנה לעיר הגדולה סאן פרנציסקו וניתן אף לראות בו המשך ישיר של הסרט המקורי ולא גירסה חדשה מאחר שהעלילה היא למעשה שונה לגמרי
  • .ניתן לראות בסרטי זה תיאור של מה שקרה אחרי שהחייזרים פרצו מהעיירה הקטנה בסרט הקודם אל העיר הגדולה הסמוכה. אבל אין בו את ההשוואה הפשטנית למדי של הסרט הקודם בין האנשים הרגשניים האמיתיים והחייזרים חסרי הרגשות. במקום זה יש רעיון מתוחכם יותר שהסביבה העירונית הופכת לבלתי אפשרית את האפשרות להבדיל בין בני אדם וחייזרים.
  •  
  • דונאלד סטרלנד ( הזכור לנו כגיבור ב"השליטים" שאותו עשה  16 שנים לאחר סרט זה  ) מופיע בתפקיד הראשי של מפקח בריאות  בסאן פרנציסקו ( אנחנו רואים אותו בפעם הראשונה בודק  צואת חולדות במטבח במסעדה ). כאשר העוזרת שלו ( ברוק אדמס ) מספרת לו שהחבר שלה ( ג'ף גולדבלום )*  איננו מה שהיה , הוא הפך למנוכר לה לחלוטין הוא שקוע לחלוטין בשמיעת מוזיקה  ובצפייה טלווזיה ואינו רוצה יותר לעסוק בסקס.דהיינו הוא אינו אנושי יותר. הוא לא לוקח זאת ברצינות.הוא מגיע למסיבה שאותה מארח פסיכולוג ידוע ( לאונרד נימוי שהתפרסם בתפקיד חייזר ב"מסע בין כוכבים" וכך הוא מתאים מאוד לגלם את תפקיד האיש שהשתלטו עליו חייזרים בסרט .ממש במקביל ל"פלישת חוטפי הגופות "הבמאי קאופמן היה אמור לביים גירסה קולנועית של "מסע בין כוכבים " בכיכובו של נימוי אך הפרויקט לא יצא לפועל בבימויו אם כי גרסה קולנועית כזאת עם במאי  אחר אך בכיכוב נימוי הוסרטה לבסוף ב-1979.)

     

    הוא שומע עוד סיפורים על אנשים שמתנהגים בצורה מוזרה הפסיכולוג   דוחה סיפורים אלו כאגדות עירוניות שנוצרו בידי הלחץ של החיים בעיר. אבל מסתבר שיותר ויותר אנשים בעיר מתנהגים בצורה מוזרה. אחת הדמויות מסבירה זאת כך "זה כמו החייזרים שבאו לפני מליוני שנים הזדווגו עם הקופים ויצרו את בני האדם ".הגיבור בנל משתכנע רק כאשר הוא רואה זרע שלם העתק של אדם גודל בחדר חממה. אז זה כבר מאוחר מידי להזעיק את הרשויות מאחר שמתברר שבשלב זה החיזרים כבר השתלטו פחות או יותר על סאן פרנציסקו .
  •  
  • מכאן  ואילך  זאת רק בריחה לצורך שרידה.דון סיגל הבמאי של הגירסה הקודמת מופיע בקמיאו כנהג מונית שלוקח את פנל עוזרתו לנמל התעופה בעת בריחתם. קוין מקרתי כוכב הגירסה הקודמת מופיע גם הוא ושוב הוא צועק "הם באים " הם באים " אתם הבאים בתור ! "כפי שעשה בסוף הסרט המקורי הוא נדרס בידי סיגל נהג המונית.אחד אחרי השני אנשי המעגל הקרוב של בנל נופלים בידי החייזרים  אחת מהן מתפוררת כשהיא בזרועותיו של פנל ,והוא נשאר לבדו.קאופמן יכול להראות באמצעות פעלולים משופרים של שנות השבעים את מה שסיגל לא יכול להראות בשנות החמישים של אנשי זרעים שנוצרו רק בחלקם יוצאים מתוך הזרעים ,ויש גם קטעים של אנשי זרעים מושמדים. בנל עצמו הולך לישון כשסביבו זרע צומח בנל מתעורר בזמן ומצליח להרוס את הזרע אך אינו מצליח להביא את עצמו להשמיד את העותק שלו שצומח בו . .הסיום הוא קודר:בנל מצליח להרוס חממה שבה צומחים הזרעים ,.ואז מגיעים אליו אנשים אחרים שלא נפגעו שחושבים שהוא בסדר. אך מסתבר שהוא אינו בסדר.
  • בתמונה הסופית בנל משמיע את הקריאה המוזרה שאותה משמיעים החייזרים כדי להזהיר מפני בני אדם שבקרבם.הסיום הוא  מקביל עם כך כמעט במדוייק לסיום של השליטים שגם בו כזכור הגיבור הטוב   מנהיג ההתנגדות האנושית שגם אותו גילם דונאלד סטרלנד "נחטף " בידי החייזרים והפך לאחד מהם.בסיום אנו רואים זרעים מועברים לערים רחוקות ולמדינות אחרות בעולם.העולם כולו עומד להיהפך לביתם של החייזרים.בניגוד לסיום האופטימי היחסית של הסרט המקורי כאן הסיום הוא פסימי לחלוטין ללא אפשרות של אופטימיות  הזרעים הם המנצחים והם יכבשו את העולם.
  • מעניינת הצורה שבה מוצגים החיזרים כמי שמתמקדים רק בעצמם ולא באחרים וזה מזכיר מאוד את האנשים כיום המסתובבים עם הסמרטפון .על פי ההיגיון של הסרט הם כולם נישלטים בידי הזרעים.
  • בבירור עם כך יש הבדלים משמעותיים ביותר בין גירסת הספר והסרט של שנות החמישים וגרסת הסרט של שנות ה שבעים.
  • גרסת הספר של שנות החמישים ,הא אופטימית בבסיסה :בני האדם יכולים להתגבר על הכל ,והם יתגברו גם על החייזרים המפחידים.
  • גרסת הסרט של דון סיגל היא אופטימית פחות :אין זה בטוח שבני האדם מסוגלים להתגבר על החייזרים אבל הרשויות בסיום הסרט יוצאות להתמודד עימם ואולי ינצחו ( ואולי לא ).הסיום הוא אמביבלנטי.החייזרים מוצגים כמעין קומוניסטים המבטיחים חיים טובים יותר לכל מי שמאזין להם.
  • בגרסת שנות השבעים שולט הפסימיזם .החייזרים אינם מביאים שום אידיאולוגיה,הם אינם מייצגים את הקומוניסטים,הם פשוט מייצגים את הדור החדש. .הם מרוכזים רק בעצמם ( כמו אנשי דור שנות השבעים )אבל ידם על העליונה בכל מקום ובכל מצב.והם  המנצחים בסיום הסרט ועומדים לכבוש את כדור הארץ.
  • והתזה הזאת של הסרט היא התזה שעומדת מאחורי טענות הקונספירציה שהן כה בולטות ברשת ומחוצה לה. 

קראו גם :

אל תסמוך  על אף אחד: הטפילים כבר כאן:בספר "השליטים" של רוברט הינליין

האזינו להקראה של הספר "חוטפי הגופות "

ג'ק פיני בויקיפדיה 

ניימן על  TIME AND AGAIN ספר מסע בזמן של ג'ק פיניי שלא תורגם 

החייזרים בקרוב אצלכם 

  • סונטאג סוזאן "שואה כלל עולמית כיצירה דמיונית " בתוך עולם בדים בעריכת הלגה קלר  עם עובד , 1965 ע' 330-346
  • Braucourt Guy "Interview with Don Siegel" image et son april 1970 pp 80-84
  • King, Stephen, Danse macabre /    London :   Hodder,   [2005?].
  • Knight, Peter, Conspiracy culture :   from the Kennedy assasination th the X-files /    London :   Routledge,   2000.Siegel, Don, 1912-    A Siegel film :   an autobiography /    London :   Faber and Faber,   1996, c1993.
   

 

"והרי החדשות : אנשי המאדים פלשו הלילה "תסכית "מלחמת העולמות " של אורסון וולס.

בימים אלה עולה על המסכים סרטו הגרנדיוזי של סטיבן שפילברג מלחמת העולמות" על פלישה מעולם אחר לכדור הארץ . .
למרות שסרט זה אמור להיות מבוסס על ספרו הקלאסי בשם זה של ה.ג. וולס מסוף המאה ה-19 הרי סרטו של שפילברג הוא יותר המשך  ושיחזור מודרני של תסכית הרדיו המפורסם ביותר של כל הזמנים , תסכית של אורסון וולס מ-1938 תסכית שגרם לפניקה באומה שלמה.

האזינו לתסכים :מלחמת העולמות " של אורסון וולס מ-1938
תסכיתי הרדיו היו אז בסוף שנות השלושים אחת מצורות הבידור הפופולאריות ביותר בעולם. מליוני אנשים הקשיבו להם מדי יום. הודות לשילוב של קולות, מוזיקה ואפקטים קוליים, הצליחו התסכיתים לעורר את דמיון המאזין בצורה דרמטית מאין כמוה מאחר .ברדיו – כמו בספר – הכל אפשרי, שכן הכל קיים בראשו של המאזין.

אורסון וולס בזמן השמעת תסכית "מלחמת העולמות ".

אורסון וולס אז במאי ושחקן תיאטרון ורדיו כמעט לא ידוע בחר להציג את הספר "מלחמת העולמות " של ולס שאותו היציג במסגרת התוכנית "תיאטרון מרקורי " שלו של עיבודים דרמטיים ליצירות קלאסיות , כשורה של משדרי חדשות המתארים, כביכול, את האירועים בשידור חי. כך, במקום לשמוע דרמת רדיו רגילה כפי שציפו, שמעו המאזינים דיווחים נרגשים והודעות נואשות על פלישה של אנשי המאדים לעיירה קטנה בניו ג'רסי בשם גרוברס מילס (עיירה שאכן קיימת במציאות). בשלב מסוים במהלך המשדר שמעו המאזינים המבוהלים הודעה של מזכיר המדינה של ארה"ב (שאותו גילם שחקן) שבו הצהיר שאנשי המאדים אכן פלשו לארה"ב, והאזרחים התבקשו לשמור על עצבים רגועים ולא להכנס לפאניקה…ההודעה הזאת רק חיזקה את הפאניקה של המאזינים שהאמינו למה ששמעו.
מצעד אנשי המאדים בתסכית הביא שואה על הכל ,כל מה שנקלע בדרכם במהלך המשדר נמחץ הושמד חילות היבשה וציי הימים של ארה"ב הגאה הושמדו בן רגע בדיווחי החדשות הנרגשים שהיגיעו מידי רגע אל המאזינים . .

התוצאה הייתה בהלה המונית. אלפים שלא שמעו את השידור מראשיתו ולא ידעו שמדובר בדרמה בלבד חשבו כי הדיווחים ברדיו הם אמיתיים והחלו לברוח מבתיהם, להתפלל והיה אף מי שניסה להתאבד מרוב פחד.
הדיווחים על פאניקה היגיעו מכל המדינה. בניו ג'רסי מוקד "ההתקפה " התעלפו נשים רבות בבתיהם לאחר שאימי השידור היגיעו לאוזניהם בפילדלפיה אנשים התרוצצו ברחובות כשהם צועקים ובוכים ,בניו יורק ובניו ג'רסי הובהלו אמבולנסים אל שכונות מגורים כדי להצילם מהתקפת גזים כביכול של החייזרים . בדרום ארה"ב בחגורת התנ"ך שם כרעו קבוצות גדולות של גברים ונשים על ברכיהם והתפללו לישועה מבני המאדים הפולשים.
נשים מתייפחות בהיסטריה בפרובידנס ברוד איילנד קראו לפקידי חברת החשמל לכבות את האורות כדי שהעיר תינצל מ"הפלישה". התקבלו דיווחים מבתי חולים על אנשים שקיבלו התקפי לב כתוצאה שמיעת התסכית .
ביו יורק נפוצה השמועה כי העיר עומדת להיות מטרה של הפצצות פצצות גזים .בתחנת המשטרה המרכזית התקבלו הודעות על הרעלות גז ברחוב קלינטון היל ושלחה לשם מייד ניידות ואמבולנסים .כל מה שמצאו היה את דיירי הבית המפוחדים שעזבו את דירותיהם עם צרורות מטלטלים .רק לאחר שהשוטרים הסבירו להם את המצב וכי המדובר בתסכית דמיוני הסכימו האזרחים אחוזי הפאניקה לחזור לביתם .
מערכות העיתונים תחנות הרדיו ותחנות המשטרה הוצפו בקריאות טלפון. נשים אחוזות פחד שאלו מה לעשות .גברים שאלו בקול רועד להיכן להעביר את בני משפחותיהם.התחנה ששידרה את התסכית קיבלה למעלה מארבעת אלפים קריאות טלפוניות (!) עד שהפסיקה לבסוף את התוכנית ( תוכנית של שעה אחת בלבד כך שהכל היה חייב להתרחש במשך זמן של כחצי שעה ) והחלה לשדר הודעות הרגעה כי מפלצות ממאדים לא פלשו לכדור הארץ.
אולם המאזינים הנפחדים מכל רחבי המדינה לא נרגעו כל כך מהר.

wells war of the worlds
ההיסטריה היגיעה למימדים כאלה עד שאפילו מחלקת הבריאות של ניו יורק פנתה אל מערכת אחד העיתונים וביקשה עצה כיצד לפעול למען הגנת האוכלוסייה .אחיות ורופאים היו בין אלה שפנו באמצעות הטלפון בכל מקום והיציעו את עזרתם לפצועים והנפגעים מהתקפת בני המאדים.
wells war paper
נמצאו אפילו עדים לפלישה… אישה מבוסטון צלצלה אל מערכת עיתון ואמרה שהיא יכול לראות את האש ומכונות ההשמדה של אנשי המאדים מחלונה וכי שכניה מתכוננים להימלט מפני אנשי המאדים שאותם הם רואים בברור. בגרוברס מילס האמיתית הוזעקה בבהילות המיליציה כדי להילחם בחייזרים, אם כי אנשי העיר המופתעים לא הצליחו להבין למה הם אינם פוגשים את אנשי המאדים שהרדיו מדווח על מאבקם בהם.קבוצה של ציידי החייזרים בגרוברס מילים ירתה במיגדל מים שאותו הקים איכר מקומי בהניחה שזהו אחד ממכשירי החייזרים והרסה אותו . במקום התאספו המוני אנשים נפחדים שלידם עמוד מכוניות משטרה ורבים חשבו שזוהי עדות ברורה לפלישה החייזרית .
הווארד קוץ' שכתב את התסכית סיפר בספר שלם שכתב לאחר שנים רבות , ב-1970 על הפרשה בשם

THE PANIC BROADCAST ,שכמעט לכל מי שפגש לאחר השמעת התסכית היה סיפור משלו לספר על האירוע , אירוע אישי או משהו שקרה למישהו שאותו היכיר .

מחקר שנעשה בדיאבד בידי פרופסור האדלי קאנטריל מפרינסטון שפורסם תחת השם "הפלישה ממאדים"בדק ומצא שמתוך שישה מיליון איש שהאזינו בערך לתוכנית לפחות מליון ומאתיים אלף איש (!) מתוכם האמינו לה והגיבו בצורה כל שהיא של פאניקה או היסטריה.
בכל מקרה על פי התסכית לא היה להם ממה לחשוש שכן אנשי המאדים הושמדו לבסוף בידי חיידקים מכדור הארץ..
ה. ג. וולס, מחבר הסיפור המקורי (שלא היה לו שום קשר משפחתי עם אורסון), רתח מזעם למרות הפרסום המחודש שהוענק ליצירתו, ואיים להגיש תביעה. אך לבסוף התרצה להיפגש לשיחה קצרה עם אורסון על משמעות כל הסיפור .

weells orson and herbert

מפגש של ענקים : אורסון וולס פוגש את ה.ג.וולס.

אורסון וולס יצא מהעניין בשלום. במסיבת עיתונאים הצהיר שלא העלה על דעתו שתסכית רדיו תמים יגרום לסערה כזאת וכי כוונותיו היו "תמימות" לחלוטין. הפרסום שקיבל הביא אותו להוליווד, שם יצר את אחד מסרטי הקולנוע המפורסמים ביותר של כל הזמנים – "האזרח קיין". אם היה תשדיר כזה מתבצע בימינו, אין ספק שוולס היה מוצא את עצמו טובע תחת גל תביעות פיצויים עצום על הנזק שגרם. לא ידוע אם אכן היו כוונותיו תמימות – תלוי איזו ביוגרפיה של אורסון וולס קוראים. ככל שהזדקן טען וולס כי הוא אכן רצה למתוח את הציבור ולגרום לפאניקה, אך נראה כי תשובותיו לשאלות בעניין היו תלויות בעיקר במצב הרוח שלו באותו רגע.
מחבר התסכית, הווארד קוץ', הגיע גם הוא להוליווד וכתב שם עוד אחד מענקי הקולנוע – את "קזבלנקה " עם המפרי בוגרט
הפרסום העצום של השידור הביא אחרים לנסות לחקות את הנוסחה של וולס במכוון. ב-‏1949 שידרה תחנת רדיו בקוויטו, בירת אקוודור, גרסה משלה של תסכית הפלישה ממאדים, שהפעם תוארה כמתבצעת באקוודור. האקוודורים, למרבה הצער, סרבו להגיב בסלחנות למתיחה – המון זועם הצית את בניין תחנת השידור וגרם למותם של 20 מאנשיה שנלכדו בפנים.
לא ידוע לי על תסכיתים נוספים מסוג זה שהושמעו מאז באקוודור…
שידור הרדיו של אורסון וולס נחשב היום לקלאסיקה של הרדיו ואפשר להזמין בקלות הקלטה שלו דרך האינטרנט. על הפרשה נעשה סרט טלוויזיה ידוע של הבמאי ניקולאס מאייר . בשנים האחרונות חיבר קוץ' המשך לתסכית המקורי: "מלחמת העולמות 2: הפלישה למרס 1999", בו משלחת מכדור הארץ של העתיד הקרוב (שנת 1999…) מגיעה למאדים ופוגשת בתושביו.

ב"קול ישראל"  שודר   בשנות השבעים תסכית רדיו מקורי בשם "הפלישה " מאת הסופר הידוע לעתיד דוד גרוסמן על פי התסכית של אורסון וולס שתיאר את הפרשה בצורה דרמטית . תסכית שבו כיכבו  בצלאל לוי ודוד גרוסמן עצמו.  

דומה שיותר מכל אותו שידור הראה את ההשפעה הגוברת והולכת של כלי התקשורת על המשתמשים בהם עד כדי יכולת לגרום לפאניקה עם הטענות המטורפות ביותר.
למעשה השידור הזה של אורסון וולס היה הסנונית הראשונה של ז'נאר ידוע ופופולארי היום "המוקומנטארי " תוכניות בדיוניות המתחזות באמצעים שונים לתיעודיות .אך אז כמובן הקונספט והשם לא היו מוכרים כלל .אורסון וולס היה הראשון שחשב על הרעיון ולכן גם האפקטיבי מכולם.

 

האזינו וקראו גם :

האזינו לתסכית "מלחמת העולמות " של אורסון וולס  כפי שהושמע ב-1938

האזינו לאורסון וולס מדבר על התסכית לאחר הפאניקה.

הפרשה בויקיפדיה

,תסכית "מלחמת העולמות" ויכולת התיקשורת להונות

 

עוד על המתיחה
ההיסטוריה של המתיחה

התסכית של המאה : ניתוח רדיופוני של התסכית

הפלישה הראשונה ממאדים : ניתוח סוציולוגי של  המקרה
,

התסכית באמזון

תיאטרון מרקורי

 

ה.ג. וולס מחבר הספר "מלחמת העולמות

"

האתר של אורסון וולס

הווארד קוץ' מחבר התסכית

העיירה "גרוברס מילס"

ימי הרדיו בישראל

מוקומנטרים היסטוריות בדויות

הנשק שנורה מכובב הלכת מאדים -סיפור קומיקס שפורסם לרגל 120 שנה לפרסום "מלחמת העולמות "