ארכיון תג: ריפיפי

לינינגן נגד הנמלים -סיפור מתח על מאבק בנמלים

סיפור מתח קלאסי אחד המפורסמים ביותר שנכתבו אי פעם על מאבק האדם בכוחות הטבע אולי אחד הסיפורים האולטימטיביים על הנושא הזה.

הסיפור עוסק במאבקו הנראה כחסר סיכוי של חוואי בברזיל נגד צבא ענק של נמלים ענקיות ורצחניות שוטפות כל

האם יצליח להתגבר עליהן?

הסיפור פורסם במגזין באנגלית ב-1938 בלי לציין שזהו תרגום מגרמנית ומאז הפך למפורסם.

הוא עובד לתסכיתי רדיו שונים שהפכו למפורסמים אפילו יותר מהסיפור המקורי ( ראו קישורים אליהם למטה) ולסרט ידוע בכיכובו של צ'רלטון הסטון.

הוא פורסם גם כמה פעמים בעברית.

התרגום המלא ביותר שלו לעברית "מוות במטעים " בוצע בידי מירון אוריאל (בשם בדוי "אהוד רונן ") בסדרת חוברות בשם ריפיפי במספר 19.

אוריאל הרחיב את הסיפור מעבר למה שהיה במקור האנגלי ( גרמני)

המהדורה המורחבת ביותר הקיימת של הסיפור בעברית בעיבוד מירון אוריאל ומיוחסת ל"הוראס מק-קוי" סופר אמיתי בהחלט שכתב את הספר הידוע "הם יורים גם .בסוסים " אלא שלא היה לו שום קשר לסיפור .

משום מה ההוצאה החליטה לשנות את שם המחבר מקרל סטיבנסון ל"הוראס מק-קוי" שם לא בדוי דווקא בניגוד.למקובל בחוברות אותה סדרה.

זהו שמו של מחבר סיפורי בלשים ומתח ידוע מארה"ב שכתב את הספר הידוע שהוסרט "הם יורים גם בסוסים " ספר שתורגם לעברית עוד בראשית שנות החמישים תחת השם "תאווה אחרונה " ותורגם שוב בשנת 2012.

ופורסם בעברית גם ספרו מיתת נשיקה (   יפו :   הספריה הקטנה,   )1953.

אבל לא היה לו שום קשר לסיפור הזה.

.וגם שם הגיבור שונה משום מה "מלינינגן" ל"דיפנדון". אבל חוץ מזה הסיפור נשאר כשהיה.אם כי מירון אוריאל הרחיב אותו פה ושם.

ריפיפי פירסם עוד חוברת "הצייד המושלם " שיוחסה באופן שגוי ובדוי להוראס מק-קוי ושוב כלל סיפור ידוע מאוד "הציד המסוכן ביותר " מאת ריצ'רד קונל ששוב לא היה לו כל קשר למחבר זה

( את "הציד המסוכן ביותר " תוכלו לקרוא ב"יקום תרבות " כאן

. מדוע בוצע השינוי הזה בשם המחבר ? זה לא ברור. אם כי דברים דומים קרו באותה התקופה עם ספרים שיוחסו לז'ול ורן ולקרל מאי ולמיין ריד וכלל לא היו שלהם.

הגירסה שאני מביא כאן היא גירסה מקוצרת מכל המקומות "משמר לילדים " כרך ט"ו בשנות השישים שלקחו את הסיפור המצמרר שבמלואו שמזכיר בשיאיו סיפור אימה ובהחלט אינו מתאים לילדים והביאו אותו בגליון מיוחד על הנמלה.

הסיפור נכתב במקור בגרמנית ופורסם לראשונה בגרמניה ב-1937 בידי קרל סטיבנסון תחת השם

"“Leiningens Kampf mit den Ameisen”.

ולאחר מכן בתרגום לאנגלית

Esquire בגליון דצמבר 1938

בלי לציין שזהו תרגום

Leiningen Versus the Ants

והנה התרגום היחיד בעברית הידוע לי שמציין את שם המחבר האמיתי.

אפשר להגדיל את הדפים עם "העכבר"

קיראו את הסיפור באנגלית

קיראו על "לינינגן נגד הנמלים " בויקיפדיה

קיראו עיבוד קומיקס של הסיפור

האזינו לתסכית על פי הסיפור בכיכובו של ויליאם קונרד ( שחקן רדיו ידוע ולימים "הבלש הטלויוני הידוע "קאנון " בשנות השבעים )

ועוד תסכית

צפו במקדימון הסרט "הגונגל העירום

כל מה שרציתם לדעת על הסרט


צפו בסרט אנימציה על פי הסיפור

שמן אבל חכם :עלילות סלים מק'דואל שוטר ממשטרת ניו יורק כפי שנכתבו בידי "איבי קוסטין "( הסופר הישראלי (מירון אוריאל

החוברות בעברית בסדרת השוטר הניויורקי סלים מק'דואל מאת "איבי קוסטין " הוא הסופר הישראלי מירון אוריאל

ספרי הבלשים המקוריים הספורים,שיצאו לאור בראשית שנות השישים, היו רובם ככולם ספרים שהתחזו לספרים מתורגמים מאנגלית ולפעמים מצרפתית ועסקו בעלילות בלשים בניו יורק נניח או בצרפת .

הסופר והמתרגם מירון אוריאל, בכמה שמות בדויים, היה אחראי לכמה סדרות שכאלו.

כך היה בסדרה בשם ריפיפי – סדרת רומנים קצרים, שיצאה לאור בסוף שנות ה-50 או בראשית שנות השישים. לא ברור מתי בדיוק כי החוברות בסדרה זאת אינן מתוארכות . (תש"ך, לפי רישומי הספרייה הלאומית) בהוצאת עזרא נרקיס, רוב החוברות שבה לא היו סיפורי בלשים דווקא אלא סיפורי הרפתקאות מסוגים שונים, מערבונים, פנטסיה ,סיפור אמיתי על מרגלת במלחמת העולם השנייה בשם "פנים כפולות לחתולה " וגם סיפורים "מפולפלים" על זוגיות שרובם נכתבו בידי אוריאל תחת שמות שונים ומגוונים.

במסגרת סדרת חוברות זאת פרסם אוריאל סיפורי בלשים תחת השם 'איבי קוסטין' .

אייבי קוסטין היה,לכאורה לפחות ,  אחד מסופרי הבלשים והמתח  המקוריים הטובים ביותר בישראל בשנות השישים.

למעשה זה היה שם בדוי של שני סופרים ישראליים מוכשרים. אחד מהם  מירון אוריאל הבולט מבין השניים השתמש בשמות בדויים רבים כמו ארצ'י ברמן (עבור מערבונים וסיפורי גנגסטרים וסיפורי מלחמת העולם השנייה )  וז'ק מרטל ( על עלילות המפקח הצרפתי פיירו ).   הסופרהשני היה "ד.בן גן " או בשמו האמיתי גדנקה ,ידיד טוב של הסופר פנחס שדה שמהצד כתב סיפורי ריגול מצויינים ומלאי הומור.תחת השם "גסטון פירו ".

שמם העיקרי של אוריאל  ושל "ד. בן גן" כשכתבו סיפורי בלשים ריגול ומתח באופן כללי היה "איבי קוסטין" והסיפורים האלו הופיעו בהוצאת ע.נרקיס

. הבולטים בספרים אלו נ של "מחבר " מומצא זה היו מסדרה אחת  שאותה כתב מירון  אוריאל על עלילות הבלש האמריקני ממוצא אירי "סלים מק'דואל וזאת הייתה הסדרה היחידה שפורסמה במסגרת סיפורי ריפיפי " שמלבדה עמדו כל אחד בפני עצמם.

זה היה שוטר ניו יורקי קשוח שמשקלו הכבד מסתיר מוח חריף ביותר שעימו הוא פותר תעלומות מסובכות ביותר.

כשהוא עובד בשיתוף פעולה עם בלש בכיר יותר בשם סטיוארט מילס  בחקירת תעלומות רצח שונות ומשונות

מה שהיה חדשני בסיפורים אלו היה עובדת היותו של סלים מק'דואל טיפוס לא יפה תואר ומושך ובכלל שמן מאוד כתוצאה מזללנותו.וכל מי שבא עימו במגע זילזל בו בדוגמה מוקדמת של שמנופוביה בספרות

אבל חריפות שיכלו של השוטר השמן התבררה מהר מאוד בכל סיפור.והוא היה זה שפותר את התעלומות אם כי העדיף לייחס את הפתרונות לשותפו הבכיר הבלש מיילס לתדהמתו של הבלש הבכיר יותר .אבל הייתה זאת חלק מחוכמת החיים של מקדואל שהבין שעדיף לתת לבכיר יותר לייחס לעצמו את ההצלחה.

כמובן מק'דואל לא היה הבלש השמן הראשון בספרות כולה .לפניו היה נירו וולף של הסופר רקס סטאוט ( שספריו עוד לא תורגמו בשלב זה לעברית ) ועוד לפני נירו וולף היה אחיו השמן של שרלוק הולמס מיקרופט הולמס בסיפורי ארתור קונן דויל שהיה ראש השירות החשאי הבריטי ( לפני שזה בכלל התקיים במציאות!)

אבל בעברית סלים מקדואל היה הבלש השמן הראשון ללא כל מתחרים הלוחם הראשון בתופעת השמונופיה, הזילזול בשמנים

רק כמה שנים לאחר פירסום הסיפורים על סלים מק'דואל החלו להופיע סיפורי נירו וולף בעברית וגם סיפוריה של אניד בלייטון בסדרת "חבורת הבלשים והכלב" שבמרכזם עמד הנער הבלש השמן "שמנצ'יק".

ולאחר מכן ירד' המסך על הבלשים השמנים בספרות העברית.

החברה הפכה להיות אכולת אובססיה עם רזון. שזוהה כעת עם יופי וחוכמה.

על עלילות סלים מק'דואל הופיעו החוברות האלו

גופה על המדרכה (עברית: י. הרפז),סדרת ריפיפי מספר 3

היא נרצחה לאור השחר (עברית: א. רודן) .סדרת ריפיפי מספר 7

דם על הפסים. ( בתרגום "אהוד רונן) סדרת ריפיפי מספר 27

הסיפור הזה חזר ונדפס בהמשכים בשנות השבעים בארבעת חוברות סידרת הקומיקס " פנטומס " על עלילות גיבור הגו'נגל הלבוש מסכה פנטומס הוא הפאנטום "הרוח המהלך ".למרות שלעלילותיו של סלים אודונאל באמת לא היה קשר מיוחד לעלילות הפנטום

וזהו .לא היו עלילות נוספות של סלים מק'דואל .

החברות של הסדרה שהתחילו כגדולות וצבעוניות הפכו לאורך הזמן לקטנות ועם עטיפות לא צבעוניות מה שאומר אולי שהסדרה שממנה יצאו 30 חוברות לא זכו להצלחה מספיקה. .

וסלים מק"דואל " השוטר הניו יורקי השמן נעלם .

היה גם ספר בלשי רביעי של איבי קוסטין. הפעם לצער הקוראים לא על סלים מק'דואל .

משם עבר השם "איייב קוסטין "   ששמו יצא כעת  לפניו לסדרת "הבלש המסתורי "של נרקיס סדרת ספרי כיס ולא חוברות עם עטיפות צבעוניות ( שאוריאל כתב עבורה גם תחת השם הבדוי "ז'ק מרטל " את סדרת המשטרה והבילוש המצויינת "המפקח פיירו " וד.בן גן כתב עבורה תחת השם הבדוי "גסטון פירו" את סדרת הריגול המעולה "העכביש ")  ושם הופיעו כל ספריו האחרים של "איבי קוסטין " בעברית והפעם כל ספר עמד בפני עצמו ואינו חלק מסדרה כפי שהיה עם יצירותיהם האחרות של אוריאל ו"בן גן". .

הספרים כולם ממוספרים אבל המספור אינו עקבי במיוחד… אבל כל אחד מהם הוא מצויין מסוגו . 

אבל …אף אחד מהם לא עסק בבלש הניו יורקי השמן סלים מקדואל ובשותפו סטיוארט מילס וחבל מאוד.

וראו גם

עוד על אייבי קוסטין

בעקבות הבלש העברי -הסוגה הבלשית בספרות הישראלית